| נשלח ב-2/9/2005 10:00 |
 |
| |
עמנואל הרומי וספריו
באשכול "האם יש איסור הלכתי לצפות בסרט" העלה כפשוטו נושא חדש, שהתפתח עד מהרה לדיון מרתק וחשוב בפני עצמו: עמנואל חי הרומי ומחברותיו.
כפשוטו כתב:
יש להעיר (אמנם אינו איסור תורה) מתוספות (שבת קטז, ב ד"ה וכ"ש) הדן אודות קריאת "ספרי מלחמות" בשבת, וז"ל:
"ומיהו אותן מלחמות הכתובין בלע"ז נראה לרבינו יהודה דאסור לעיין בהן דלא גרע מהא דתניא בפ' שואל (לקמן קמט, א) כתב שתחת הצורה והדיוקנאות אסור לקרות בהן בשבת ואפילו בחול לא ידע ר"י מי התיר דהו"ל כמושב לצים".
ובשו"ע פסק כר"י (או"ח סי' שז הט"ז):
"מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת; ואף בחול אסור משום מושב לצים (תהילים א, א), ועובר משום אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד) לא תפנו אל מדעתכם; ובדברי חשק, איכא תו משום מגרה יצר הרע; ומי שחיברן ומי שהעתיקן, וא"צ לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים".
והרמ"א במפה חילק בין "דברי חשק" (רומאני"ם בלע"ז) לשיחות חולין וספרי מלחמות:
"הגה: ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחת חולין וספורי מלחמות, היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז, אבל בלשון הקודש, שרי. (וכנ"ל מלשון שכתבו התוספות פרק כל כתבי, וכן נהגו להקל בזה)".
ובשו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא (שם הלכה ל) פסק כמחבר:
"וכן ספרי מלחמות (ודברי הימים של מלכי אומות העולם) וכן מליצות ומשלים של שיחת חולין כגון ספר עמנואל ואין צריך לומר דברי חשק אסור לקרותן בשבת ואפילו לעיין בהם בלא קריאה גזירה משום שטרי הדיוטות ואף בחול אסור משום מושב לצים אף אם כתובים בלשון הקודש ובדברי חשק יש עוד איסור אפילו כתובים בלשון הקודש שמגרה יצר הרע בעצמו ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן הם בכלל מחטיאי הרבים אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפין וכיוצא בו מותר לקרותה אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)".
מכל הנ"ל יוצא שסרטים שיש בהם "דברי חשק" אסורים לכל השיטות. סרטים המכילים "שיחות חולין" ו"ספרי מלחמות" - אזי, אם הם בשפת לע"ז אסור לכל הדעות. ואם בלה"ק (ואין כאן המקום לדון האם העברית של ימינו נחשבת כלה"ק) לדעת הרמ"א מותר ולמחבר - וכך הכריע הרב בעל התניא - אסור.
והנה, במשנה ברורה כתב בשיטת הרמ"א: "וכתב בא"ר דירא שמים ראוי להחמיר בזה כי הרמב"ם והר"ן אוסרים".
ולא באתי אלא כמורה מקום ולא כמורה הלכה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2012 16:56 |
|
| |
מיימוני אם בחזירים וגויים עסקינן, ידועים דברי הסמ"ג (עשין סימן כג):
"יש אומרים שיש בירושלמי עיר שיש בה חזירים פטורין מן המזוזה. ואומר רבינו יצחק ברבי אברהם [כי] נשתקע הדבר ולא נאמר כי בדק בכולן ולא מצאו, ועוד אפילו ישנו בשום מדרש זהו דווקא בפתח הבית שהחזירים מצוים שם אבל בחדרים ובעליות חייבים, ואפילו בפתח הבית במקום שתחילת שליש העליון למעלה מעשרה יכול להניחה, אמנם היה נוהג לכסותה כולה בפתח וכן אני נוהג לכסותה, וגם בחדרים במקום שהתינוקות מצוין \שם\ אני מכסה הנקב במעט שעוה. בית שאין שם אלא נשים חייב במזוזה כדתנן בברכות (כ, ב)". מזכרוני הר"ר מרגליות כתב (בעת כתיבת ההודעה איני זוכר היכן) שהכוונה ב"חזירים" שב"ירושלמי" היא לגויים, וב"עיר" הכוונה לשערי העיר, והסיבה לפטור את השערים ממזוזה, היא מפני שהגויים ישחיתו אותה. גם ראה: אביעזר רביצקי 'הציבי לך ציונים' לציון: גלגולו של רעיון
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2012 10:47 |
|
| |
הוא מכיר את כתבי עמנואל הרומי?........
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2012 06:30 |
|
| |
ואולי אפשר לפנות לתוכנת החיפוש המעולה ביותר, לשאול את הרב חיים קנייבסקי?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2012 06:30 |
|
| |
כמה טוב שיש פרוייקט השו"ת
קהלת רבה (וילנא) פרשה א
מעשה ושלחה מלכות אצל רבותינו ואמרה להם שלחו לנו קסלופנוס אחד משלכם אמרו כמה קסלופנוס יש להם והם מבקשין ממנו קסלופנוס אחד, כמה מקות פנסין יש להם כמה אבנים טובות ומרגליות יש להם, כמדומין אנו שאין מבקשין ממנו אלא מאיר פנים בהלכה, שלחו להם את ר' מאיר והיו שואלין אותו והוא משיב שואלין אותו והוא משיב, ובסוף שאלו אותו למה נקרא שמו חזיר אמר להם שהוא עתיד להחזיר את המלכות לבעליה, ועוד ישב ר' מאיר ודרש עתיד זאב להיות גזוז מילתן, והכלב גלבטינון, אמרו לו דייך ר' מאיר, ואין כל חדש תחת השמש, רבנן אמרין לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבא ויטול שכרו, והרבה מאומות העולם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים ליטול שכרן, באותה שעה הקדוש ברוך הוא אומר נשתכרו אלו שני עולמות לא דיין שאכלו עולמן אלא הם מבקשין לאכול עולמן של בני עוד, באותה שעה הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז פעם שנייה ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר נבלות וטרפות שקצים ורמשים אם לא אכל משלו אכל משל חבירו הוי למה נקרא שמו חזיר שעתיד להחזיר הגדולה והמלכות לבעליה,
השם "חזיר" נדרש כאן:
א. על המלכות, בלשון זהירה, שהם עתידים להודות בעליונות עם ישראל והתורה.
ב. שהוא בסיס להבדלה בין עושי רצון ה' לאלו שלא.
המשפט "חזיר עתיד להיות מותר" בחיפוש חופשי, שמאפשר בדיקה רחבה מאד, לא נמצא בשום מקום בפרוייקט השות.
המונח "חזיר" מופיע ברבנו בחיי ב19 מקומות, אבל לפי הקטעים שמוצגים בחיפוש אין בו שום איזכור של הרעיון.
מצד שני, אולי צריך לבדוק יותר בפירוט או עם מילים אחרות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 16:42 |
|
| |
אור החיים ויקרא פרק יא
, על דרך אומרם ז"ל (רבינו בחיי בשם תנחומא) למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר, ומעתה כלל כל מפרסת וגו' היא מעלת וגו' לא יצא מכללו דבר, ועל זמן מהזמנים אמר החזיר שהוא מפריס וכו' לא יגר:
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 16:12 |
|
| |
בגלל רמת הדרשנות האפיינית לחז"ל מאד יתכן שגם כל בדיחה של עמנואל הרומי תתקבל ברצינות
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 16:10 |
|
| |
ככל הנראה לא. הם חיו בזמנו, אולי קצת אחריו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 16:01 |
|
| |
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך יג, חזיר, טור תמה הערה 29
29. עי' פי' רקנטי עה"ת שמיני כג ב בשם דרשו רבותינו ורבנו בחיי עה"ת בשם נוסח א' בתנחומא. ועי' מדרש תהלים קמו על הפסוק ה' מתיר אסורים שי"א כל בהמה שנטמאת כו' וי"א אינו מתירן לעתיד לבוא שכה"א אוכלי בשר החזיר (ישעיה סו יז), ועי' הערות ר"ש בובר שם אם זו הוספה מאוחרת. ועי' ספר זכרון, ירושלים תש"ב, עמ' 39 - 40, 49. ועי' הערות רח"ד שעוועל לרבנו בחיי שם עמ' תנא בהוצאתו.
הרקאנטי ורבינו בחיי קדמו לעמנואל , לא?
למעשה יש מדרש שמדבר על החזיר כסמל לאדום שעתיד להחזיר המלכות לישראל , ומשם נובע הלשון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 15:29 |
|
| |
חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל
רבים ציטטו את "מאמר חז"ל" ולפיו "למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל" ודנו בו, לפעמים דיונים הלכתיים ארוכים.
אחרים העירו כי אין מאמר חז"ל כזה, ויש שהציעו כל מיני מאמרים דומים וטענו שזהו שינוי לשון.
האם ייתכן כי מקורה של המימרא הנ"ל הוא מהבדיחה שמופיעה כאן?
http://benyehuda.org/haromi/022.html
"וַיִּגַּשׁ הָאַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים וַיֹּאמַר תֶּן‑לִי מַתָּנָה אַחַת עַל מְנָת לְהַחֲזִיר • מָתַי הָיָה שֶׁאָמַר זֶה הַכָּתוּב 'הַמַּצְמִיחַ הָרִים חֲזִיר' • וָאַעַן וָאֹמַר זֶה יִהְיֶה בְּבִיאַת הַגֹּאֵל • וְלָכֵן נִקְרָא חֲזִיר שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירוֹ לְיִשְׂרָאֵל."
[מדובר בסוג של בדיחה, המשורר פוגש כל מיני אידיוטים השואלים אותו על בסיס הבנה לא נכונה של פסוקים או קריאה שגויה, והוא עונה להם כאיוולתם]
[הרומי חי באיזור 1250. דומני שכל מצטטי האמרה הנ"ל חיו אחריו]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 22:05 |
|
| |
אם כבר
http://www.hebrewbooks.org/38900
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:32 |
|
| |
מפרוייקט בן יהודה אני לא מכיר דרך ישירה להוריד. תצטרך לפתוח את כל הדפים ולשמור כדף אינטרנט. [אפשר גם להשתמש עם תוכנה שמעתיקה אתרים שלמים]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:18 |
|
| |
תודה!
ואיך מורידים הכל למחשב?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:44 |
|
| |
גם אצלי.
מה ההבדל בין זה לבין הגרסה של היברובוקס?
איך שומרים את זה במחשב?
האם יש למישהו את הגרסה בשני כרכים של הוצאה חדשה של פרופסור ששכחתי את שמו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 14:43 |
|
| |
תודה.
עכשו גם אצלי זה עובד.
|
|
|
|
|
