| נשלח ב-4/9/2005 00:59 |
 |
| |
דרום חוקר: כוח האמונה
באשכול אחר, הציג דרום חוקר ניתוח ארוך של שיטות שונות והיסטוריה יהודית. הדברים פורסמו כמה פעמים באשכולות, וכאן הם ארוכים מאד, אך יש בהם טענה מעניינת שמצדיקה לדעתי דיון עצמי.
ואלו הם דבריו:
חברי פורום נכבדים
...
לפני שנמשיך, נבאר את שיטת הרמב"ם בטהרתה ושלמותה, ללא כחל וסרק, בכל המקומות הקשורים לנושא הנידון.
לפי הרמב"ם, כל הדברים בעולם הם רציונאלים והגיוניים, כל דבר שנראה שאינו הגיוני, הוא פשוט לא קיים, ההמונים המציאו אותו בדעתם ודמיונם, ונפתו אחריהם רבים, ולמרות שהדבר מפורסם, הרמב"ם לא מתרשם מכך.
לדוגמה, כישופים, שדים, מעלה באוב, כל הדברים הנ"ל אינם קיימים במציאות, הם הבל ורעות רוח, בעת העתיקה האמינו רבים בהם בגלל דמיונם המפותח, הוכחה לכך, שכעת איננו רואים שום שד ושום כישוף, כיצד בעת העתיקה כן ראו, כי לא היתה אז הדעת מפותחת, הם דמיינו, והדברים תפסו תאוצה ופרסום.
הפסוק בספר שמות
ז,יא וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלַהֲטֵיהֶם--כֵּן. ז,יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם;
מתפרש אצל הרמב"ם כמעשה אחיזת עיניים, פרעה לא היה שכלתן דגול, הוא עבד אלילים וחשב את עצמו אל, ובארמונו הוא החזיק חבורת חרטומים ומכשפים, אבל הם כולם היו רמאים ושקרנים, אוחזי עיניים, לא היה בכוחם לעשות במציאות כלום, אבל היה בכוחם לרמות את ההמון במעשיהם.
גם נבוכדנצר מלך בבל החזיק בארמונו חבורת רמאים ושקרנים אוחזי עיניים, אבל לא היה בכוחם לעשות כלום, כך התגלגלו העניינים באותם ימים רחוקים.
גם שאול מלכינו הנערץ, אשר השמיד את הכישופים מהארץ, ולבסוף בשעת משבר נפתה, והלך לשאול אישה בעלת אוב מה יעלה בגורלו, כל סיפור זה הרי הוא אחיזת עיניים, אותה אישה רימתה את שאול במעשיה, והוא לא ידע זאת, וכפי שמבאר הרד"ק במקום, הרד"ק מבאר את שיטת הרמב"ם.
ספר שמואל א
כח,ט וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁאוּל, אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת-הָאֹבוֹת וְאֶת-הַיִּדְּעֹנִי, מִן-הָאָרֶץ; וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי, לַהֲמִיתֵנִי. כח,י וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל, בַּיהוָה לֵאמֹר: חַי-יְהוָה, אִם-יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה. כח,יא וַתֹּאמֶר, הָאִשָּׁה, אֶת-מִי, אַעֲלֶה-לָּךְ; וַיֹּאמֶר, אֶת-שְׁמוּאֵל הַעֲלִי-לִי. כח,יב וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת-שְׁמוּאֵל, וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל; וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי, וְאַתָּה שָׁאוּל. כח,יג וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל-תִּירְאִי, כִּי מָה רָאִית; וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל, אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן-הָאָרֶץ. כח,יד וַיֹּאמֶר לָהּ, מַה-תָּאֳרוֹ, וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה, וְהוּא עֹטֶה מְעִיל; וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי-שְׁמוּאֵל הוּא, וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
גם הכישופים שנזכרו בתלמוד, לדוגמה סוגיית זוגות, בתלמוד במסכת פסחים דף קי נזכר שמי שעושה דבר מס' פעמים זוגי היה ניזוק, לדוגמה אם שתה 2 כוסות והפסיק, היו השדים מזיקים אותו, מובא שם סיפור על אדם שנכנס לחנות ושתה מס' זוגי של כוסות יין, וניזוק, כל אותה סוגיה מפרש אותה הרמב"ם, או בצורה אליגורית, לא התכוונו חכמי התלמוד לסיפור הפשוט, אלא התכוונו לרמוז כאן על דברים נסתרים ונשגבים, או בצורה שהיא אינה מחייבת, כך חשבו אז ההמונים, אבל אין בדבריהם אמת, וההוכחה, המשך הסוגיה שם "במערבא לא קפדי אזוגי" כלומר, בגלל שהם לא האמינו בזוגות, כי אז הם לא פעלו את נזקם.
וזה לשון הרמב"ם בהלכות עבודה זרה
יא,כא כל המאמין בדברים אלו [מעונן ומנחש וכו', הלכות קודמות] , וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותם--אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת, יידעו בראיות ברורות--שכל אלו הדברים שאסרה תורה, אינם דברי חכמה, אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה, כשהזהירה על כל אלו ההבלים, "תמים תהיה, עם ה' אלוהיך" (דברים יח,יג).
כלומר מטרת התורה לקדש ולטהר את דעתו של העם היהודי, מפני כל אותם אמונות הבל שהיו נפוצות אז, ולכן אסרה התורה דברים אלה, האדם צריך להידבק בבוראו, לעובדו באמת ובלב שלם, לשאוף להגיע לדרגת נבואה, ולא להתעסק בכל מיני אמונות הבל אלו.
עד עכשיו, ביארנו את התייחסותו של הרמב"ם לכישופים לשדים, ולכל שאר אמונות ההבל הנ"ל, שנזכרו במקרא ובתלמוד.
...
עד כאן ביארנו את שיטת הרמב"ם באר היטב, בצורה ברורה ומשכנעת.
כעת נקשה על שיטת הרמב"ם.
לפי הרמב"ם, הקדמונים היו אנשים מדומיינים, הם עבדו אלילים, האמינו בדברים שאינם קיימים במציאות.
פרעה החזיק בארמונו חבורת שקרנים אוחזי עיניים, אבל הם לא יכלו לעשות כלום.
אילו היו הדברים מסתכמים בפרעה, החרשתי, אבל התורה אומרת
ז,יא וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלַהֲטֵיהֶם--כֵּן. ז,יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם;
מקרא מלא דיבר הכתוב, מטות החרטומים נהפכו לתנינים, וכי גם כותב התורה נפתה אחרי אותה חבורת שקרנים, וכי גם כותב התורה לא תפס את השקר הגדול שבארמונו של פרעה.
אילו סברה תורה שיש כאן שקר היא לא היתה שותקת, הפסוק לא היה כותב דברים שלא היו ולא נבראו!!!
נעבור לשאול מלכינו הנערץ, והרי הוא זה שביער את המכשפים מהארץ, כלומר הוא ידע עם מי יש לו עסק, כיצד לפתע הוא הלך לשאול את אותם רמאים ושקרנים אוחזי עיניים???
על כרחינו, למרות שהוא השמיד אותם מהארץ, והוא עשה את הדבר במצוות ה', אבל הוא ידע שיש בכוחם להגיד תעלומות, אמנם לא כל דבריהם אמת, אבל מקצת דבריהם בטוח שהוא אמת, ולכן בשעת משבר הוא הלך לשאול בעצתם.
***
מי שמתעניין, גם חברי הטוב, עשה סיאנס בצבא, והוריד את סבו שהיה רב מפורסם בישיבת מרכז הרב, ובזכות השיחה עם סבו, הוא שב לדת. הוא גם דיבר עם כהן שומרוני, ועוד נשמות המשוטטות בעולם.
לעומתו, שכני המלומד מתלמידי הרמב"ם, עשה סיאנס, והכוס לא זזה כלום, ועוד נבאר את הדבר, שהכל תלוי באמונה, ומי שחונך לא להאמין בדברים אלה, והדבר תקוע עמוק בדעתו, הוא לא יראה כלום, כי כוחות אלה תלויים באמונה.
***
כעת נעבור לתלמוד פסחים קי, והרי התלמוד מתאר מצב קיים, בני אדם ניזוקים מזוגות, וכי חכמי התלמוד משקרים לעם ישראל, וכי רב אשי ורבינא העתיקו סיפורי כזב ושקר לתלמוד, וכי אף אחד מחכמי ישראל שהיו אז לא העלה על דעתו שהכל דמיונות של ההמון.
התלמוד מלא בסיפורי שדים, כיצד מי שחושב שדברי רח"ו בדיבוריו עם השדים דמיון חולני, קורא תלמוד, וכי חכמי התלמוד לא היו מדומיינים חולניים.
***
כעת נכתוב את הנקודה, ההכחשה של כל הכוחות הלא רציונאלים שקיימים בעולם, כמו שדים כישופים ומעלה באוב, התחילה בעם היהודי בתקופת הגאונים, במקביל לפילוסופיה שהתפתחה אז. אולי רס"ג היה הראשון.
אני מזמין את תלמידי הרמב"ם בפורום, שיכתבו מקור של חכמי התלמוד, אשר בו הם מכחישים את דברי הכישופים.
כאשר החרטומים לא יכלו לעשות את הכינים, אמרו בתלמוד לפי שאין מעשה כשפים בפחות מכזית, לא אמרו הוכחה שאין במעשה כשפים ממש.
בעת העתיקה היו קרובים לזמן התרחשות המאורעות, גם בזמנם היה העולם מלא בדברים אלה, לכן הם ידעו בצורה ברורה ופשוטה, שכל המקראות, וכל המעשים, הם אמת פשוטה, עובדה קיימת, ולא ניתן להכחיש אותם.
לאחר תקופה, חדלו דברים אלה להתקיים העולם, וכפי שנבאר את הסיבה מיד בסמוך, ואז גם התחילו להכחיש את כל אותם מקורות עתיקים, מקרא ותלמוד, אשר כן כתבו דברים אלה.
***
כעת נבאר מדוע בעת העתיקה היו דברים אלה קיימים, ובימינו הם חלפו ובטלו מן העולם, כבר כתבתי זאת בפורום פעם אחת, ונכתוב זאת שוב.
אמונה:
יש בעולם כוח אשר נקרא "אמונה" , כלומר אדם אשר מאמין במשהו בכל הרצינות, והוא איננו מסוגל לצייר לעצמו שיתכן להפך, הרי מחמת אמונתו אותו דבר יתרחש.
אלא שכמו כל הכוחות העל טבעיים, גם כוח זה איננו מוחלט, גם לאחר שהאדם מאוד האמין בו, יתכן שכך יקרה ויתכן להפך.
הדבר שכתבנו כתוב במפורש בתלמוד במסכת פסחים קי:
"כללא דמילתא, כל דקפיד קפדי בהדיה, ודלא קפיד לא קפדי בהדיה"
תרגום: כלל הדבר, מי שמקפיד וחושש הם [המזיקים] מקפידים עמו, ומי שלא מקפיד וחושש הם אינם מקפידים עמו.
המימרה הנ"ל אמנם נראית כמבארת את ענין הזוגות, בזמן התלמוד הקפידו שלא לעשות שום דבר בזוג, ומי שעשה כך ניזוק, ועל דבר זה המימרה מוסבת, אבל אם נתבונן היטב נווכח, שבעצם יש כאן ביאור לכל דברי הכישופים והכוחות העל טבעיים המופיעים בתלמוד, כל אותם כוחות תלויים בכוח אמונתו של האדם, אם הוא מאמין בהם אמונה חזקה הם פועלים בו, בין לרעה [מזיקים, זוגות, פתרון חלומות], ובין לטובה [קמיעות וסגולות], ואם הוא לא מאמין בהם אין בכוחם לפעול בו.
נרחיב קצת, כאשר בתלמוד מסופר על כל מיני מעשים לא הגיוניים [קמיעות סגולות] אשר האדם העושה אותם משיג בעזרתם תועלת מסוימת, מיד יבוא השואל וישאל, כיצד התועלת קשורה במה שעשה?
והתשובה: היא קשורה בגלל אמונתו של האדם העושה, מכיוון שהוא האמין בכל מאודו בסגולה שהוא עושה, מכיוון שהוא לא היה מסוגל להעלות בדעתו שהסגולה לא תועיל, אמונתו היא מוחלטת, הרי שיש בעולם כוח הנקרא "אמונה", ואותו כוח פעל את פעולתו.
ביטוי נוסף שנזכר שם בתלמוד "במערבא לא קפדי אזוגי" כלומר, בגלל שהם לא האמינו בזוגות, כי אז הם לא פעלו את נזקם.
גם כיום כלל ידוע אצל מקבלי הברכות, אתה צריך להאמין במברך בכדי שברכתו תתגשם.
תוספת ביאור, כתבנו שהכוחות העל טבעיים אינם החלטיים, לפעמים הם פועלים את פעולתם ולפעמים לא, דבר זה יש לו ביסוס מנבואת נביא שקר, אשר מקצת מדבריו מתקיימים ומקצתם לא, הוכחה שאמנם יש בכוח המנחשים והמעוננים וכו' לפעול, אבל פעולתם אינה החלטית.
כך יצר הקב"ה את עולמו, שיש בעולם כוחות על טבעיים, ביניהם "האמונה", אשר הם פועלים את פעולתם אבל לא בצורה עקבית.
בשביל ההבהרה, בתקופת התלמוד בבבל, היתה אמונתו של העם חזקה מאוד, והם לא העלו בדעתם שיתכן אחרת, ולכן הם נחשפו להרבה מקרים של מזיקים סגולות וקמיעות וכדו', אבל בימינו העולם הפך למתועש, האמונה נדחקה לקרן זוית או שבטלה לגמרי, ולכן איננו רואים את כל אותם מזיקים והשפעותיהם. (ע"כ על כוח האמונה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 03:25 |
|
| |
רוצה להבין
הלא תשים לבשהגמרא איננה טוענת שהפת הנאכלת בשחרית מפילה את המזיקין לפי חרב, אלא נאמר שהיא מצלת מהם. אדם בריא יכול להינצל מכוחות רעים - בין אם הם נראים לעיניים ובין אם לאו. ואגב, ודאי ידוע לךשבגופו של האדם יש מלחמות בין יצורים מועילים המתקרים 'חיידקים' לבין יצורים מזיקין המתקראים ג"כ 'חיידקים', ואין בין אלו לאלו, אלא שאלו מועילין ואלו מזיקין. וכמובן, שהאדם הבריא המקפיד על האכילה הראויה - כוחו רב להינצל מהחיידקים המזיקין.
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 03/09/2009 3:23:23
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 01:34 |
|
| |
אעפ"י שאני אינני מאסכולת עצכ"ח ואני מאמין בכל ליבי בקיומם של שדים, מזיקים, וליליות למיניהן וסוגיהן השונים, מ"מ ראיתי ראיה ברורה מש"ס ערוך שאותם המזיקים אינן יצורים אמיתיים אלא פרי רוחו של אדם, וכשאדם חזק ובריא ואינו מפחד הרי כל אותם מזיקים גזים ונעלמים,
שכך שנינו ב"מ קז:
תנו רבנן: שלשה עשר דברים נאמרו בפת שחרית: מצלת מן החמה, ומן הצנה, ומן הזיקין, ומן המזיקין, ומחכימת פתי, וזוכה בדין, ללמוד תורה וללמד, ודבריו נשמעין, ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל, ונזקק לאשתו, ואינו מתאוה לאשה אחרת, והורגת כינה שבבני מעים,
והנה כמובן שאין בכח אכילת פת שחרית להרוג יצורים ממשיים, וכל כחה אינה אלא לחזק ולאמץ את כחו הפיזי ואת הרגשתו הפסיכולוגית של האדם שלא יחשוש מאותם פחדים שנקראים "מזיקים"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2008 16:44 |
|
| |
תודה חוקר על הארת הדברים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2008 00:20 |
|
| |
מתוך מה שאני הקט מבין בעניין..
שזה לא תלוי רק באדם עצמו בלבד.. כלומר אדם רציונליסט בחברה מאמינה בכוחות שדים לא תעזור לו האי אמונה..
בתקופת המקרא והתנ"ך האמונה הטפילה הייתה חזקה לכן גם ההשפעה הייתה חזקה וכוחה היה מוכח לכן גם שאול וכנראה דורו האמינו בזה כי כולם האמינו וזה השפיע..
ראיה לזה אני מוצא מהמובאה שבמערבא לא קפדי.. שניה אני שואל וכי בבל לא היו אנשים שלא האמינו? הרי אותו אמורא שבעצמו אומר שבמערבא לא אקפדי כלומר הוא מודע לזה שהחוסר הקפדה משפיעה על מציאות א"כ למה גם הוא לא מאמין ואז לא יקרה כלום?
אלא מה הוא מודע לזה שזה לא תלוי בו וההמון העם מאמין כי יש סיפורים שקורים בגלל האמונה אז זה כבר לא תלוי בו... לכן רק אמורא שיש לו זכות יכול בבל לא להקפיד ולהנצל..
באותה מידה היו בטח תקופות שלא היה אמונה חזקה אבל היו אנשים שהיו מנצלים את תמימותם של אנשים והיו מאחזי עיניים ועליהם דיבר הרמב"ם או שהרמב"ם כדי לעקור אמונה בכוחות אלה הקצין והסביר גם לגבי שאול שזה רק סמליות.. והכל כדי לעקור מהעם וא"כ אין כח לאותם כוחות טומאה להשפיע....
אפשר לומר שזה עיקר עבודת כוכבים שבעצם האמונה בהם נותנת כוחות ומשפיעה על המציאות..
לכן בזמנם כנראה העדיפו עבודה זרה ללא צורך במצוות ולקבל ברכה אלא מה שהברכה היא מצד כוחות הטומאה שמחזקת אותם במקום לעבוד את השם שהוא בעצם ברא את כוחות הטומאה ואם הוא רוצה הוא יכול לבטל את כוחה..
חז"ל סיפרו לנו שכנסת הגדולה ביטלו את הכח של העבודה זרה כלומר גם אם תאמין בה היא לא תעזור לך..
אותו דבר מה שנאמר לגבי טעות דור אנוש והטעות הזאת במשך הזמן מכח האמונה נתנה כוחות לאותם דברים שהאמינו בהם ואז המשיכו להחזיק בזה...
אלה דברים שהעלתי בדעתי עכשיו ממה שראיתי בדיון פה אשמח אם יאירו את דעתי בעוד מבואות
_________________
תוקן על ידי mosheudt ב- 07/03/2008 0:21:33
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 10:22 |
|
| |
יבוסי יקר
מכיוון שהינך חובב מדע ודעת, אפנה אותך לעוד לינק מחכים, לא קשור אבל מחכים, אם מותר לחברי הפורום לכתוב על סרטים מצוירים, בטח שמותר להפנות ללינק מדעי, גם בלינק זה אפשר להיווכח על מורכבותו של העולם.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2948998,00.html
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 09:44 |
|
| |
תודה על ההפניה, ד"ח.
אם אתה מעוניין באמת לסייע לי להיטיב את דרכי, מוטב שתמצא ותפרסם כאן לינק לגמילה מויכוחים עם בורים ועם חסרי יושר אינטלקטואלי. כל שבוע אני מבטיח לעצמי להפסיק עם זה ובכל פעם מחדש אני נופל באותו פח. כתבתי בלעג בעמוד הראשון, שעוד מעט קט יבואו חסידי ה"אמונה המכוננת" וייתלו באילן הגבוה של תורת הקוואנטים, והנה, שלושים ומשהו הודעות מאוחר יותר, הפרודיה קורמת עור וגידים (עיינו בלינק שפרסם ד"ח).
בויכוח הזה אינני יכול לנצח. לא כך במאבק ביני לבין עצמי. לפחות במקרה הזה, אמנם ארבעה עמודים מאוחר מדי, אעשה את הדבר הנכון.
תוקן על ידי - יבוסי - 05/09/2005 10:00:51
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 09:11 |
|
| |
יבוסי יקר
להלן לינק, להחכימך בשעות הפנאי
http://www.bendov.info/heb/sci/quanwrld.htm?linksPage=4
להבא דייק במילים, לא "נעמה" בלשון עבר, כי אם "נעימה" בלשון הווה.
ועוד דבר, מבחינתינו המקרא והתלמוד, לא הצטמקו ולא נעלמו, כל תופעה, גם אם היא חלפה מהעולם, אבל איננו מתעלמים מכלום, לא מהעבר, ולא מההווה.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 05/09/2005 9:12:13
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 09:06 |
|
| |
אכן, בקריאה שניה ובפרט אחרי עריכת ההודעה של הדרום, דומה שייחסתי משקל יתר למשפט "נעמה לי חברתכם" וגו'. אינני יודע אם זה ההיפך מהודעת פרישה (מה זה אומר בדיוק?). בכל אופן, רוח הדברים לפני העריכה הייתה בהחלט "הישארו אתם בעולמכם החף משדים והמשיכו לעצום עיניים, אני אמשיך בדרכי", אבל אולי ראיתי מהרהורי ליבי.
דרום חוקר יקר: בין אם תלך ובין אם תישאר, דומני שעליך לעשות תיקון בדרכיך: כשם שהעמקת בכתבי הרמב"ם כדי לגבש עמדה מוצקה בנושאים שהם בציפור נפשה של היהדות, כך עליך להקדיש זמן ומחשבה למושגי יסוד שבהם השתמשת בפזרנות בדיון הזה. רק על המשפט "תאוריות מדעיות הגיעו למסקנות לא רציונליות" אפשר לקשור אותך לעמוד הקלון שאותו מתכוון מיימוני ליסד כאן. אתה מבלבל, חזור ובלבל, בין פולקלור מדעי לבין שיטה מדעית, בין הסבר לבין ניסוח מחדש של השאלה, בין תאוריה לבין סיפור ילדים ואפילו בין רציונליות לבין ריאליזם.
יכול להיות שיש שדים וגם רוחות, ייתכן שחוטים אדומים עושים נפלאות. זה לא מן הנמנע מבחינה מדעית, אלא שייך לתחום של תופעות שהצטמקו כמעט עד כליה בתרבות שלנו, מרגע שזו קיבלה את הסטנדרטים המדעיים כאמת מידה להכרעה בין דמיון לבין מציאות. הסברת היטב את המוטיבציה שלך לישב את ההעלמות הזו, עם התצפיות האמינות בעיניך מתקופות קדומות. אלא שמעבר למוטיבציה, לא סיפקת כאן כלום.
הנה משהו שכתב הגראסימו"ב בענין תיאוריה מדעית:
A scientist, one gathers, arising one morning with nothing particular to do, decides that perhaps the moon is made of Roquefort cheese and instantly advances the Roquefort-cheese theory.
...
A theory (as the word is used by scientists) is a detailed deion of some facet of the universe's workings that is based on long observation and where possible, experiment. It is the result of careful reasoning from those observations and experiments and has survived the critical study of scientists generally.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 08:34 |
|
| |
בטרם תעבוד על לינק,יבוסי, עבור שוב על הודעתו של דרום חוקר. הוא אמר את ההפך ממה שאתה הבנת ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 08:31 |
|
| |
ד"ח, האם מי שאינו מוכן להאמין שאתה פורש, יזכה להמשיך לראות את הודעותיך כאן?
ולהנהלה, כדי לחסוך את זמנם של ת"ח רבים שמתייגעים על הודעות עזיבה מהודרות, אני מציע את שרותי בהכנת טופס פרישה סטנדרטי מהפורום. בקרוב אפרסם כאן לינק לדוגמה, שבו תוכלו לעיין ללא התחייבות מוקדמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 08:24 |
|
| |
חברי פורום נכבדים
נעימה לי חברתכם, על פני כל חברה שבעולם, כפי דעותיכם, כך דעתם של חברי וידידי הנאהבים והנערצים, מעולם לא חיבבתי לשהות בחברתם של מאמיני נמנעות והוזי הזיות, מה לי להטיף לכם לנטוש זאת, וכך ראוי לו לאדם לסבור.
מי שאיננו מאמין בכישופים, אמנם הוא מכחיש תלמוד ומקרא, אבל קדוש יאמר לו, כי כל ימיו עסק בחיובי.
היה כאן שואל, שבא לשכנע על דברי חולומות לא מעלין ולא מורידים, הוא כנראה לא תפס את העוקץ שבויכוח.
מימוני הנכבד, שאל שאלה והשיב תשובה, הוא שאל שאספר על סיאנס שהייתי בו, ולאחר מכן הוא ביאר שהדבר אסור מהתורה, וא"כ כיצד אעשה סיאנס, אילו הדבר לא היה אסור, אני ראשון שהייתי הולך לחוות חוויה זו.
למרות הכל, אבל יש אנשים שעשו זאת, והשתכנענתי מעל לכל ספק שהם דוברי אמת.
חברי פורום נכבדים, אגלה לכם בסוד, תמשיכו עם אמונתכם הזכה, מימי לא חיבבתי אנשים לא רציונאלים, ואני דוקא מעריך אנשים שמדברים בצורה רציונאלית, על פני אנשים שמפחדים מהשד שיופיע אליהם מעבר לפינה.
אני מקווה שחברי הפורום חכמי לב, להבין את הודעתי זו, והם יכולים להפריד בדעתם, בין סוג של חברה שאני מעדיף לשהות במחיצתה, לבין דברים הקיימים בעולם.
להלן הבהרה: כתבתי, שאני לא מחבב לשהות במחיצתם של "מאמיני נמנעות והוזי הזיות" הרי שאני מסכים לדבריכם שכך הוא מצבם של אנשים אלה.
והתשובה: כך הוא מצבם כי בדרך כלל אותם אנשים אינם רציונאלים, ורוב הסיפורים הם דמיונות, וגם אנכי יכול לספר כאן לחברי הפורום, סיפורים מארץ גלותם של הורי, אשר אנשים חכמים מתלמידי הרמב"ם היו שם, והוכיחו למאמינים שדבריהם דמיונות הם.
אבל, למרות שרוב דבריהם הזיות ודמיונות, יש בדבריהם אמת, ויש דברים בגו, יש אנשים שראו שדים, ויש אנשים שתקשרו עם נשמות.
הנושא הפך למורכב, גם דמיונות, וגם מציאות.
מי אמר לחברי הפורום, שהדברים בעולם פשוטים, וכי התאוריות המדעיות לא הגיעו למסקנות לא רציונאליות.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 05/09/2005 8:38:01
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 02:00 |
|
| |
http://taupress.tau.ac.il/perplexed/chapters/searchRes.asp?fileId=chapters/chap_3_29.htm&searchFor=%E3%E5%F8%F9+%E0%EC+%E4%EE%FA%E9%ED
"הללו היו נביאי הבעל ונביאי האשרה, הנזכרים אצלנו19, אשר השתרשו אצלם דעות אלה עד שעזבו את ה' (ישעיה א', 4) וקראו: הבעל עננו (מלכים א', י"ח, 26). כל זאת בשל פרסומן של דעות אלה, התפשטות הבורות וריבוי הזיות20 העולם באותם ימים על דמיונות ממין זה. אז נוצרו אצלם דעות וקמו מביניהם מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים (דברים י"ח, 10-11).[...]
יודע אתה מלשון התורה שהכוונה הראשונה של התורה כולה להסיר עבודה זרה, למחות את עקבותיה וכל הקשור בה25, לרבות זכרה, וכל המביא למשהו ממעשיה, כמו אוב וידעוני והעברה באש וקוסם ומעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ודורש אל המתים26 , ולהזהיר מפני ההידמות אל משהו ממעשיהם, על אחת כמה וכמה מפני ההליכה בעקבותם. כתוב בתורה מפורשות שכל מה שחשבוה לעבודה לאלוהיהם ולהתקרבות אליהם הוא הדבר השנוא והנתעב בעיני האל..."
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 00:55 |
|
| |
ושכחתי לציין קודם:
עד כמה שידוע לי, המשתתף בסיאנס וכל שכן העורכו עובר על איסור תורה של "דורש אל המתים".
תמהני מה טעמו של הרב המתיר. ואשמח לראות מה שיכתוב בזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 00:48 |
|
| |
הרב ריב,
אם כבר ציטוטים.
זכורני שישנה עדות ראיה של הרמב"ם עצמו בספר המצוות לגבי תופעות אלו.
וכן לשונו במורה הנבוכים בעניין כח הדמיון של הוזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2005 00:39 |
|
| |
רמב"ם, הלכות עבודה זרה פרק ו
ב כיצד מעשה האוב--זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו
**************
וברמב"ם פירוש המשנה סנהדרין פ"ז מ"ז הוא אומר:
"וכל מה שאתה רואה ממאמרם: "מדבר ושומע" - היא שמועה כוזבת, כפי מה שישים במחשבתו בכוח הדמיון, וכמו שיארע לבני אדם הרבה במקום הפנוי, רוצה לומר: בשעת ה"התייחדות", שהם שומעים אז בהלך נפשם דברים שלא היו ולא נבראו"
|
|
|
|
|
