| נשלח ב-7/9/2005 11:44 |
 |
| |
ישיבה מעורבת בקונצרט
באמת הייתי רוצה שיפנו אותי למקור הלכתי לאיסור ישיבה מעורבת בזמן מופע חזנות.
(אני מבקש להתעלם מכל נושא הפוליטיקה והעסקנות בנוגע לארוע הספציפי).
דווקא מהותו הפאסיווית של הארוע - אין ריקוד או שירה של הקהל, אין אכילה ושתיה משותפת, וכן אין בעצם כל שיחה או קשר בין היושבים - בעיני מעמידה בספק גדול איזה אדם שלא גדל בהונגריה יכול למצוא ביסוס הלכתי לאיסור.
שוב אני מדגיש - הדיון הינו הלכתי - לא חברתי/פוליטי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2005 17:12 |
|
| |
וטו - קבל 
הבעיה היא שלעתים נוצר ערבוב תחומין ואנשים מנסים לדבוק בנורמה שמוצדקת בחס לציבור אחר.
כלומר, אני בהחלט יכול להבין את צורך בהפרדה בחתונה של בן ישיבה ובת סמינר בה נוכחים חבריהם וחברותיהם. הללו, חיים את חיהם בהפרדה מוחלטת וכאשר נוצר צירוף מקרים של שמחה, ריקודים, שתיה ובני/ות המין האחר זה יכול להביא להסרת המחיצות (וכבר היו על כך כמה שרשורים בפורום שמותר להזכיר את שמו, אם כי מבלי להיות במקום ברור לי שהצעקה היתה על דברים זוטרים).
מאידך, כאשר מדובר באנשים שחיים בחברה מעורבת, או שיכולים למצוא את הפריצות בכל מקום, זה די מגוחך לדרוש מהם הפרדה מוחלטת בחתונה.
כך יוצא שזוגות נשואים מופרדים בעל כורחם באירוע חרדי, למרות ששניהם פוגשים נשים/גברים אחרות/ים בחיי היום יום. מאידך, יש לי קרובי משפחה שמדירים רגליהם משמחה נטולת מחיצה, למרות שאינם בחורי ישיבה או לומדות סמינר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2005 14:40 |
|
| |
כללית, הנושא הזה [ב״סתמא״ דהיינו כאשר להולך שם אין ידיעה וכוונה למטרת הרהורים], הוא ״נהרא נהרא ופשטיה״ [תרגום: כל נהר ופריסתו, פירוש: כל מקום ומנהגו]. היינו שביהדות התורנית ישנן תת–חברות מהולכי קונצרטים ושאר מאורעות מעורבים, עד למתנזרים מהם. בתווך יש את ההולכים באקראי ״פעם ב..״ או עם סיבה מיוחדת כמו לצורך אומנות או לכבודו של קרוב, מכר ומודע.
כפי שביאר אזורי בטוטו״ד באשכול כפייה מול סובלנות*, אין לחברה אחת לכפות את נוהגיה והליכותיה על זולתה.
מאידך, אין לחברה המקילה לנסות למשוך באים מתוככי החברה המחמירה וכ״ש שלא לעשות שם את המאורע. סביר שר״מ פיינשטיין לא היה נאות שצאצאו יחגוג את נישואיו במושבים מעורבים באולמי בנות ירושלים או תולדות אהרן.
הערה לגופו של נושא ונפ"מ למקום שלא נקבע בו מנהג. בזמנים קדומים אולי אף עד "מהפכת המין" של שנות השישים, היתה הורדת המחיצה עילה להפקרות, אך בימינו ובפרט עם ריבוי אמצעי התשקורת אין המופקרים זקוקים לכך ולכן אין להחמיר בסתמא כאשר לא ידוע שזו המגמה ובפרט כאשר ההפרדה בין בני אותה משפחה מלשבת בשולחן אחד מפחיתה משמחתם.
*http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=142544&whichpage=2
תוקן על ידי - עצכח - 30/09/2005 14:16:18
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2005 14:51 |
|
| |
חילוק גדול יש בין שמחת בית השואבה, שם לא סודר מקום לכל אחד, ולא ישבו על המקומות. ומכאן שבקונצרט אולי זה יהיה בגדר תיקון קטן או מיתר, מה גם שהאווירה היא של כובד ראש ולא של פורקן, וגם הקהל בד"כ אינו השכבה הצעירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2005 04:27 |
|
| |
גם_וגם
<"כבר הובא בפורום, כמדומני, שהגרי"ד סולובייצ'יק ור' משה פיינשטיין ישבו עם נשותיהם בשולחן משותף בחתונת נכדתו של האג"מ">
http://www.thejewishpress.com/news_article.asp?article=5378
Letters To The Editor
Posted 9/7/2005
By Jewish Press Readers
Good Enough For Rav Moshe
I would like to tell a story in support of Chanaya Weissman (''Mixed Seating Revisited,'' op-ed, Aug. 19). More than 30 years ago I was in Rav Moshe Dovid Tendler's shiur. Rav Tendler, shlita, told us that at his chasunah there was mixed seating. In his inimitable style he said about himself, "It was not because the chosson fought for it. The chosson was so thrilled with the shidduch he didn't open his mouth."
Rav Tendler's father-in-law, of course, was Rav Moshe Feinstein, zt''l, and if Rav Moshe felt he could have mixed seating at his daughter's wedding, I hope reader Esther Perl (Letters, Sept. 2) will admit that mixed seating just might be Orthodox....
I am writing this letter now, while Rav Tendler is alive and well and can confirm my story....
Rabbi David Alan Willig
Bayside Jewish Center
Bayside, NY
תוקן על ידי - נישטאיך - 09/09/2005 4:30:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 19:56 |
|
| |
" מופע חזנות או סרט - זה בעצם הארוע האנטי חברתי ביותר שיש."
אין מילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 19:33 |
|
| |
מיימוני - כוונתי אמנם לדון בעניין בפן ההלכתי שלו אבל אינני רואה צורך להרחיק עדותינו למעשה שונה מזה המתקיים בימים אלו.
ככל הידוע לי מנהג המקום בעצכ"ח לפלפל גם בעניינים הלכתיים שפסקו בהם רבני דורינו. מה גם שדווקא על פי תשובתך יש לדון בשאלה יותר מעמיקה האם המודעות המשתמשות בלשונות חריפות מאוד של הפוסקים החרדים המובלים הינם באמת פסק הלכה וזה כבר נושא לאשכול נפרד.
דהיינו בימים בהם אנשים כמו הרב שך - שנזהר שלא לפסוק הלכה מימיו אפילו בבעיתא בכותחא - הוצעיו מודעת איסור, היה ברור שהמדובר בנושא הנמצא תחת כותרת "דעת תורה" "מנהיג" וכו' היום שהרב אלישיב משמש ב-2 כובעים (כשלונו של ברק) רב הבילבול - האם דבריו נאמרים בתור הרב אלישיב הדיין והפוסק, או דבריו הם כ"מרן" והנפק"מ רבה להשקפה המקובלת בעצכ"ח.
נחזור לעניינינו - ולדברי אשר - המקור לגבי שמחת בית השואבה ודאי ובודאי איננו יכול לשמש מקור לשמיעת קונצרט בלי מחיצה. ברור שההשתתפות הציבור בשמחת בית השואבה פעילה הרבה יותר, והשמחה, העליזות וממילא חשש ההוללות אין קרוב כלל למופע חזנות. אני לא יודע על אנשים שמדברים עם אלה שליצדם בקונצרט, מופע חזנות או סרט - זה בעצם הארוע האנטי חברתי ביותר שיש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 18:39 |
|
| |
מיימוני,
אני התכוונתי פחות לעניין מיעוט העירוב ויותר לעניין ריבוי כובד הראש...
ועוד משהו - ידידי הפעילים ב"שוּק השידוכים" מדווחים לי, כי אחד המקומות היעילים ביותר למציאת בן/בת זוג הוא בחתונות. מנקודת מבט כזו, מיעוט העירוב בין גברים לנשים, בודאי משפיע גם על השיעמום. 
תוקן על ידי - אמשלום - 07/09/2005 18:41:45
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 18:11 |
|
| |
אמשלום
נראה לי שאת מתכוונת להערה הומוריסטית, אך הרשי לי להתייחס אליה ברצינות מלאה, אולי יותר מהראוי.
מתוך דבריך אני למד שללא ישיבה מעורבת ואולי ללא גירוי של גברים-נשים הישיבה בחתונה הופכת למשעממת?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 17:43 |
|
| |
מיימוני,
האם זה הפער התרבותי בינינו, או שהחתונות שאתה מדבר עליהן באמת משעממות נורא?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 17:33 |
|
| |
כבר הובא בפורום, כמדומני, שהגרי"ד סולובייצ'יק ור' משה פיינשטיין ישבו עם נשותיהם בשולחן משותף בחתונת נכדתו של האג"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 17:29 |
|
| |
תיקון גדול הוא חיוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 17:28 |
|
| |
אמשלום
כנראה אנו מדברים על חתונות משני סוגים שונים. בחתונות כפי שאת מתארת, יתכן שראוי לאסור. החתונות שאני מתייחס אליהן, נערכות בכובד ראש.
וכמובן, הריקודים, בניגוד לישיבה, צריכים להערך בנפרד.
כפי שזה מצטייר לי, היה ראוי לסדר שהזוגות הנשואים ישבו במרכז, ובשני הצדדים הרחוקים זה מזה - הרווקים והרווקות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2005 17:21 |
|
| |
הגמרא בסוכה נא ע"ב מדברת אל אירוע שכזה.
מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה היכי עביד הכי והכתיב (דברי הימים א כח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל אמר רב קרא אשכחו ודרוש (זכריה יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים ק"ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה. סוף ציטוט.
האירוע של שמחת בית השואבה היה יותר קונצרט ומופע פירוטכניקה מאשר חתונה וכדו'. למעיין בגמרא שם, יתגלה שהציבור לא השתתף בריקודים וכדו', אלא השתתף כצופה פסיבי) ולמרות זאת הבינו חז"ל שהפרדה בין גברים לנשים באירוע כזה הינו תיקון גדול.
|
|
|
|
|
