צניעות בתנ"ך

אני מרכז כאן כמה פסוקים וקטעים, שכל אחד מהווה שאלה בפני עצמה, אך ביחד נראה שהם בעיה קשה.

א. "וישק יעקב לרחל".

ב. "הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה".

ג. "וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ." והמשנה המפורסמת בעניין.

ד. "וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת, לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ--בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה, וּבְשָׁלִשִׁים. וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת, וַתֹּאמַרְןָ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו."

ה. "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת... וַיְהִי-לוֹ נָשִׁים, שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת." הרמון שלם.

ו. "וָאֶקְרַב, אֶל-הַנְּבִיאָה, וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן." (ישעיה ח ג)

ז. ביטויים רבים במשלי, וביניהם:

"יְהִי-מְקוֹרְךָ בָרוּךְ; וּשְׂמַח, מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.
אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן:
דַּדֶּיהָ, יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת; בְּאַהֲבָתָהּ, תִּשְׁגֶּה תָמִיד.
וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה; וּתְחַבֵּק, חֵק נָכְרִיָּה."


"...וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ, וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמַר לוֹ.
זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי; הַיּוֹם, שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.
עַל-כֵּן, יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ; לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ, וָאֶמְצָאֶךָּ.
מַרְבַדִּים, רָבַדְתִּי עַרְשִׂי; חֲטֻבוֹת, אֵטוּן מִצְרָיִם.
נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי-- מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן.
לְכָה נִרְוֶה דֹדִים, עַד-הַבֹּקֶר; נִתְעַלְּסָה, בָּאֳהָבִים...".

ח. שיר השירים כולו, וגם אם נפרשו כחז"ל, עדיין תמוה הסגנון האירוטי, ובפרט כמה ביטויים קשים, ביניהם:

"...חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תָּאֳמֵי צְבִיָּה..."

"זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים."

"נַשְׁכִּימָה, לַכְּרָמִים--נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים; שָׁם אֶתֵּן אֶת-דֹּדַי, לָךְ."




בטח שכחתי עוד כמה מקומות בתנ"ך. ייתכן שיש גם לציין בהקשר זה את שירי החשק של ריה"ל ומשוררי ספרד.

ולבסוף, שאלה מהכיוון ההפוך: האם יש איזה מקור בתנ"ך שרואים ממנו שכן צריך לשמור על צניעות?



- דו"ד