| נשלח ב-13/9/2005 03:25 |
 |
| |
טפשותם ביחס ישר לקדושתם.
טפשותם עומדת ביחס ישר לחשיבותם וקדושתם.
מי הם?
כשהועלתה בבית המשפט העליון בעיית הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף, הוגשו לפני השופטים תצהירים מרבנים "חשובים" תושבי ישראל וחו"ל נגד הריסתם, כ"ז, למרות שבתי הכנסת ישארו בידי הפלשתינים, ובגוש לא יהיו יהודים, אך בית המשפט העליון שחשש מחילול בתי הכנסת החליט להתיר את הריסתם, בהסתמכו על היתר הריסה הלכתי של הרב הראשי מצגר.
אלא שהרבנים לא וויתרו.
הבג"ץ אמנם אישר את הריסת בתי הכנסת ברצועה, אך הם המשיכו ללחוץ על הממשלה נגד הריסתם, והנשיא קצב ביקש מרה"מ לדחות את ההריסות בעקבות פנייה שקיבל מהרב עובדיה יוסף. שרון הסכים וההחלטה צפויה ביום ראשון'
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/981/729.html
ממשלת ישראל נכנעה לרבנים, החליטה שלא להורסם, והרבנים חגגו.
הם גברו על שופטי בית המשפט העליון.
ממשלת ישראל ששמחה, הרבנים חסכו להם את ה"כבוד" להרוס את בתי הכנסת, לא נקטה בצעדים, כדי למנוע את חילולם ע"י הפלשתינים, והפלשתינים חשבו לעצמם: איזה יופי! הישראלים השאירו להם את בתי הכנסת כדי שיוכלו לשרוף אותם, ואכן, הם לא בזבזו זמן, הדבר הראשון שהם עשו כשהם נכנסו לישובים שפונו, החתה העלאת בתי הכנסת באש.
המון פלשתיני שורף בתי הכנסת
חמושים נכנסו ליישובים שפונו ע''י צה''ל ומעלים באש מבנים במורג, נצרים, כפר-דרום ונוה-דקלים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/982/690.html
מי אשם בתוצאה?
אין ספק, שהאשמים האמיתיים בשריפת בתי הכנסת הם שופטי בית המשפט העליון שפתחו פה לשטן.
אילו הם לא היו מגלים לפלסתינים שניתן לחלל את בתי הכנסת, הדבר כלל לא היה עולה על דעתם.
הפלשתינים מכבדים מוסדות דת.
ואין לי אלא לשאול:
האם הרבנים שדרשו את השארת בתי הכנסת בשלמותם, אכן האמינו שהפלשתינים ישמרו עליהם עד שהיהודים יחזרו לגוש, או שהפוליטיקה שעלתה לרבנים לראש, הורידה להם את השכל ל... עד לכדי העדפת שריפת בתי הכנסת ע"י הפלשתינים, מפדיונם והריסתם ע"י ממשלת ישראל?
תוקן על ידי - נישטאיך - 13/09/2005 3:59:51
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2005 01:25 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
<<< אפילו "לייף" לא טען שאריק נתן את הפקודה >>>
ומה טענה ועדת החקירה (הממלכתית)? שהוא איפשר את ביצועה? ועל-כך מסקנותי'ה והמלצותי'ה - הרי שגם זה חמור דיו!
<<< הוא אותו אריק שהיה מלך ישראל וחסיד בלב ונפש >>>
המהפך במעמדו של מר שרון אינו נחלתם הבלעדית של ממליכיו וחסידיו. גם בצד השני חל מהפך דומה: מאיש הרפתקן רע מעללים מסבך את העם ומוליך שולל את ראשיו הוא הפך לאיש רציני, אמיץ, המוביל מהלך מדיני חשוב.
לא מזמן קראתי הגדרתו של אורי אורבך: "אריאל שרון - בולדוזר חסר מעצורים. גם כשהוא נוסע קדימה וגם כשהוא נוסע אחורה." http://www.nrg.co.il/online/11/ART/965/683.html
השאלה היא כמובן מהו 'קדימה' ומהו 'אחורה'.
<<< ואני איני מסכים לדבריך, ולא מפני שמפקדי צה"ל הם
סופר רגישים לעניני דת, אלא מפני שהם סופר רגישים לעניני דת, אלא מפני שהם אנשים פרקטיים, ואיני חושב שמראות של פיצוץ בתי כנסת היה להם לתועלת שהיא >>>
אבל הם בהחלט היו לתועלת לתקשורת ו"לעיני המצלמות". ובליל הזכויות (חופש הביטוי, חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת) הי'ה מחייב לאפשר להם את זה.
<<< זה וזה בסיני נאמרו >>>
סוף סוף תשובה עניינית ...
<<< מכנה משותף בין תימת הרבנים במלבורן, והצגת הנערים בגוש קטיף?
את שניהם לא עניינו המדינה, הגוש או תושביו. >>>
ואיבעית אימא: שניהם פרסו סדין אדום לנגד עיניך.
<<< כותב מה? >>>
כתבתי: כותב זאת. הכוונה (כמובן) להסבר השני ו'העיקרי' שלך לנוכחות "עיני המצלמות" במהלך פינוי התושבים מגוש קטיף.
<<< מסקנתי כלפיהם זהה, אם הם "ימניים" להשכיר, שגילו את גוש קטיף רק לקראת ההפנינג הגדול שלא היה >>>
רבים מאותם אנשי ימין ומתנחלים שלא היו שם קודם, כמו רבים מאותם חסידי חב"ד שלא היו שם קודם, אינם שכירים. הם לא גילו את גוש קטיף כי הם גילו מקומות אחרים ו/או עניינים אחרים שבהם עיקר עסקם. כשנוצר מצב חירום, הם עזבו את שיגרת חייהם לטובת מה שהם האמינו שהוא נכון, לחזק ולתמוך בתושבי גוש קטיף.
כל הקבוצות האחרות שגילו את גוש קטיף רק בזמן הפינוי, עשו זאת ממניעים יותר גרועים ולפחות לא יותר טובים.
<<< וואללה! איזה צירוף מקרים מעניין! >>>
שוב הגבת באופן ציני, תוך התעלמות ממרכז הכובד של הטיעון, שכה נוח לך להתעלם ממנו:
החב"דניקים, וכמוהם אנשי ימין ומתנחלים, 'גילו' את גוש קטיף', בזמן בו 'גילו' אותו כוחות הפינוי.
קבלת הקשר הסיבתי בין הגעתם של כוחות הפינוי ובין הגעתם של תומכי ההתנגדות, הייתה הורסת לך את הבדיחה בדבר קשר בין הגעתם של 'כוחות הצילום' ובין הגעתם של 'תומכי ההצטלמות' הפוטוגנים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2005 12:44 |
|
| |
yirmiahu
<< רגע, רגע, ... אני מנסה להיזכר, ... האם זה גם אותו מפקד שנתן את שתי הפקודות?
אפילו "לייף" לא טען שאריק נתן את הפקודה.
הוא אותו אריק שהיה מלך ישראל וחסיד בלב ונפש.
<"אומר את דעתי במפורש: גם הריסת בתי הכנסת, לו נעשתה בידי צה"ל, הייתה נעשית לעיני המצלמות, ולא "בצנעה ושלא ברבים" כפי שטענת (בתמימות או בהיתממות)
ואני איני מסכים לדבריך, ולא מפני שמפקדי צה"ל הם סופר רגישים לעניני דת, אלא מפני שהם סופר רגישים לעניני דת, אלא מפני שהם אנשים פרקטיים, ואיני חושב שמראות של פיצוץ בתי כנסת היה להם לתועלת שהיא.
<"מה עניין שמיטה אצל הר סיני?">
זה וזה בסיני נאמרו.
<שוב גולש אתה מדיון ענייני בנושא ללגלוג הציני האובססיבי (בהזדמנות שנראית לך מתאימה) על החב"דניקים אהובי נפשך. אשכול זה, שמקרה נפתח על-ידך, עסק ברבנים ובהמלצתם לגבי בתי הכנסת בגוש קטיף. הרב היחיד ששמו הוזכר בפתיחת האשכול לא מוכר כחב"דניק, למיטב ידיעתי">
מכנה משותף בין תימת הרבנים במלבורן, והצגת הנערים בגוש קטיף?
את שניהם לא עניינו המדינה, הגוש או תושביו.
<"אני מניח שאם הי'ה מישהו אחר כותב זאת">
כותב מה?
<"עוד עובדה: גם הרבה מאוד אנשי ימין ומתנחלים לא היו שם קודם">
מסקנתי כלפיהם זהה, אם הם "ימניים" להשכיר, שגילו את גוש קטיף רק לקראת ההפנינג הגדול שלא היה.
וואללה! איזה צירוף מקרים מעניין!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2005 12:05 |
|
| |
מפיסטו
לצערי לא הבנתי את הנאמר, אך אין ספק שהם דברי הגיון.
עולם הפוך אני רואה 
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 18:47 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
<< לא טעית, זהו אותו צה"ל שמילא פקודות ופינה את תושבי גוש קטיף, ולא צד"ל שמילא פקודות ורצח את תושבי סברא ושתילא >>
רגע, רגע, ... אני מנסה להיזכר, ... האם זה גם אותו מפקד שנתן את שתי הפקודות?
<< לי לא קשה להבין, מדוע היה פינוי התושבים לעיני המצלמות >>
גם לי לא.
אלא שלך נוח להתפלמס על פינוי התושבים לעיני מצלמות, ולהתחמק מהצורך להגיב על מה שרמזתי בדבריי בעניין הריסת בתי הכנסת.
אז אומר את דעתי במפורש: גם הריסת בתי הכנסת, לו נעשתה בידי צה"ל, הייתה נעשית לעיני המצלמות, ולא "בצנעה ושלא ברבים" כפי שטענת (בתמימות או בהיתממות).
<< לרקוד ולבכות אפשר רק בביאת המשיח >>
כהרגלך, אתה חד חידות למעלה מיכולת הפתרון שלי. ילמדני רבי: מה עניין שמיטה אצל הר סיני?
<< השני והעיקרי:
הפינוי בפרסום היה מדרכי הבורא, כדי שכל העולם ידע שהחב"דניקים היו בגוש קטיף עד יומו האחרון.
ללא הפרסום לא היה העולם יודע זאת, ובאם לא היו מצלמות, לא היו החב"דניקים מגיעים לגוש, לקראת הפינוי. >>
גולש רציני אתה. שוב גולש אתה מדיון ענייני בנושא ללגלוג הציני האובססיבי (בהזדמנות שנראית לך מתאימה) על החב"דניקים אהובי נפשך. אשכול זה, שמקרה נפתח על-ידך, עסק ברבנים ובהמלצתם לגבי בתי הכנסת בגוש קטיף. הרב היחיד ששמו הוזכר בפתיחת האשכול לא מוכר כחב"דניק, למיטב ידיעתי.
אני מניח שאם הי'ה מישהו אחר כותב זאת, ההנהלה הייתה מגיבה. לגביך, כבר ראינו בשלב מוקדם יותר את התייחסותו של קעלעמר "פשוט מפני כבודו של נישטאיך לא מחקתי או סגרתי". אשריך!
<< עובדה: הם לא היו שם לפני כן. >>
נכון!
עוד עובדה: גם הרבה מאוד אנשי ימין ומתנחלים לא היו שם קודם.
עוד עובדה מעניינת:גם התקשורת ו"עיני המצלמות" לא היו שם קודם.
והכי מעניין: גם כוחות הפינוי לא היו שם קודם.
וואללה! איזה צירוף מקרים מעניין!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2005 23:08 |
|
| |
נישט,
אני מקוה שאתה מבין את מה שאתה כותב. לא נראה לי שאנשים אחרים מסוגלים.
האם אתה מסוגל להתיחס לעניין, במקום לדקלם שוב את המנטרות האויליות שלך? כותבים לך משהו ואתה גולש לקונספירציות שמעמידות אותך בתור לעבודה אצל בארי חמיש.
הצלמים שהיו בגוש קטיף נשכרו על ידי הק.ג.ב. בשיתוף עם הרב אליהו כדי להשיג תמונה של חיזר הנוחת על גג בית הכנסת בכפר דרום, לצורך מסע הפרסום הקרוב לסודה קאוסטית בהשגחת הבד"ץ, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2005 06:59 |
|
| |
ירמיהו
<"רק רציתי לוודא שאתה מדבר על אותו צה"ל, זה שפינה את התושבים "בכבוד, בצנעה ושלא ברבים">
לא טעית, זהו אותו צה"ל שמילא פקודות ופינה את תושבי גוש קטיף, ולא צד"ל שמילא פקודות ורצח את תושבי סברא ושתילא.
לי לא קשה להבין, מדוע היה פינוי התושבים לעיני המצלמות, ויש לי שני הסברים לדבר.
הראשון והשולי:
אם הפינוי היה בצנעה, אין ספק שהיה מי שיאשים את החיילים במעשי אונס, או בהכאת מתנחלים או בני עיר שהגיעו לגוש כדי לחגוג את הפינוי, אך כשהדבר היה לעיני המצלמות, נשמר השקט, ולא נראו קלגסים מורטי זקנים ופאות, אלא חיילים "אנושיים", מתחבקים ובוכים.
לרקוד ולבכות אפשר רק בביאת המשיח.
השני והעיקרי:
הפינוי בפרסום היה מדרכי הבורא, כדי שכל העולם ידע שהחב"דניקים היו בגוש קטיף עד יומו האחרון.
ללא הפרסום לא היה העולם יודע זאת, ובאם לא היו מצלמות, לא היו החב"דניקים מגיעים לגוש, לקראת הפינוי.
עובדה: הם לא היו שם לפני כן.
_________
מפיסטו
<"בהחלט יש ערך בנסיון לעורר רגשות נקם, גם במחיר פגיעה מסוימת בכבוד. על כך כתב הרמ"א שקוברים מי שנהרג בידי גויים בבגדיו, כדי לעורר את הציבור לנקום. במובן זה יש לדון גם לגבי בתי הכנסת">
תמיהני:
במה יש כאן לדון, ומה בין ההלכה אותה הבאת לענין דבריך?!
שישבו הרבנים היכן ועל מה שנוח להם, אלא שיפסיקו להורות דברי חוכמה ונבואה.
<"גם לו יצויר שהיו מפקיעים איך שהוא את הקדושה, מה רע בכך שיתנו לפלסטינים לשרוף אותם? הרי ממ"נ אם היו מפקיעים היה כן צורך שהצבא יהרוס אותם">
תחשוב על קבורת מת, שגם בו יש לנהוג בכבוד, אף לאחר הקבורה, ואף שאינו שומע, (אני יודע שהמת שומע עד שקוברים אותו, כי שמעתי אותו שומע, אך מה תאמר אודות הכבוד שעל בן לתת לאביו תוך יב"ח?).
ראה את אשכולי כבוד המת הוא כבוד החי
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=768878 ותבין, שלא תמיד ה"דבר" הוא הסיבה האמיתית , אלא ש"אנחנו" מנצלים את ה"דבר" עבורנו.
חשוב לרגע: מה אומר לך בית כנסת בוער, ומה אתה מרגיש כשאתה רואה את מה שהיה בית כנסת, ועדיין נראה כבית כנסת, מועלה באש,
<"הנסיבות הן כאלו שאם אכן צריך לבצע את הנסיגה אין מקום להתחשב בבתי הכנסת">
למה?
מה שניתן להציל חייבים להציל, ומה שניתן למנוע חייבים למנוע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 21:49 |
|
| |
נישט,
בהחלט יש ערך בנסיון לעורר רגשות נקם, גם במחיר פגיעה מסוימת בכבוד. על כך כתב הרמ"א שקוברים מי שנהרג בידי גויים בבגדיו, כדי לעורר את הציבור לנקום. במובן זה יש לדון גם לגבי בתי הכנסת.
ואגב, גם אם נניח שהרבנים טפשים כי השאירו את בתי הכנסת, הרי שהם יכולים לשבת במועצת החכמים המתוחכמים ליד אותם חלמאים שביטלו את עקרון פירוז סיני כדי שהמצרים "ישמרו" על ציר פילדלפי. לא?
מציץ:
א. גם לו יצויר שהיו מפקיעים איך שהוא את הקדושה, מה רע בכך שיתנו לפלסטינים לשרוף אותם? הרי ממ"נ אם היו מפקיעים היה כן צורך שהצבא יהרוס אותם??
ב. בדבר אחד אני מסכים אתך. כל העניין הוא פניה סנטימנטלית לרגש וסרט תורכי לעניים. הנסיבות הן כאלו שאם אכן צריך לבצע את הנסיגה אין מקום להתחשב בבתי הכנסת, לכן ההנמקה צריכה להיות עניינית ולא רגשנית. אבל מה נעשה, השיח הציבורי הוא כזה. התקשורת אוהבת לצלם את הילדות הפלסטינאיות עם הבובות על ביתן המפוצץ, וזה מה שמזכיר לטומי לפיד את סבתו מהשואה (כנראה גם אחיה רצחו ילדים גרמנים בדם קר). יש בציבור (ואולי גם בכל אחד מאתנו) חלקים רגשניים שזה מה שמדבר אליהם. אין כאן שום עוול מכיון שאין כאן רמאות: זו פשוט הצגה של הפלסטינאים במלוא הדרם. סחיטת דמעות מהסוג הזה אינה הסגנון שלי (וכנראה גם לא שלך) - אבל שאלו יהיו הצרות שלנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 17:27 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
< ההבדל אינו בתוצאה, אלא בבזיון, צה"ל היה עושה זאת בכבוד, בצנעה ושלא ברבים. >
רק רציתי לוודא שאתה מדבר על אותו צה"ל, זה שפינה את התושבים "בכבוד, בצנעה ושלא ברבים".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 15:18 |
|
| |
" 'מזמור לאסף א-להים באו גוים בנחלתך' (תהלים ע"ט). לא הוה קרא צריך למימר אלא 'בכי לאסף', 'נהי לאסף', 'קינה לאסף' - ומה אומר מזמור לאסף?... אמר להם: מזמר אני ששפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים ולא שפך חמתו על ישראל. הדא הוא דכתיב 'ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה' " (איכה רבה ד', יד).
*********
חורבן פיזי, חורבן רוחני וזכרון הלכתי [זריחת_עץ]
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=539217
הכתיבה ככה-ככה,
החתימה טובה!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 13:20 |
|
| |
מציץ_ונפגע
מפיסטו
<"עוד פעם: לא היתה אפשרות להציל את בתי הכנסת. האפשרויות היו לתת לצה"ל לפוצץ אותם או להשאיר אותם לפלסטינאים ויהיה מה שיהיה. כעת תסביר מדוע האפשרות הראשונה טובה יותר">
מדוע כ"כ קשה לך להבין מעצמך מהו ההבדל?
ההבדל אינו בתוצאה, אלא בבזיון, צה"ל היה עושה זאת בכבוד, בצנעה ושלא ברבים.
גם במקרים שבהם מותר למכור בית כנסת (למשל בית כנסת של כפרים) שמותר להשתמש בו לכל דבר של חול, אסור להשתמש בו לתשמישים של בזיון, כמרחץ, בורסקי, ובית הטבילה, ובית הכסא, (שו"ע או"ח סימן קנ"ג סעיף ט), ואף שקדושתו פקעה.
דוגמה נוספת במסכת עבודה זרה דף ג, לגבי היציאה מהסוכה בבעיטה בעת גשם.
חילול השם שנגרם ע"י העושה והדרך בה נעשה המעשה, גרוע ממעשה האיסור עצמו.
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 12:55 |
|
| |
הלעיטהו לרשע - וימות!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 11:30 |
|
| |
מפיסטו
או קיי , אם אתה מתעקש, ארחיב קצת בנקודה זו , עד כמה שידי יד כהה משגת, ואולי יהא בכך גם לתת טעם לקיומו של האשכול , מלבד העניין הפוליטי.
בהריסת בית כנסת יש שני איסורים:
א. מצד החובה לקיים בית כנסת עבור המתפללים . ועל כך נאמר בגמרא, לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא.
ב. קדושת בית הכנסת , האיסור לנהוג בבזיון בבית הכנסת , מלא תעשון כן לה' אלוקיכם.
האיסור הראשון , לכאורה אינו מעסיק אותנו בנידו"ד , שכן כל האיסור הוא כדי שלא יפשעו ולא יבנו את בית הכנסת השני. הרציונל הזה אינו קיים כאשר בלאו הכי אין יותר אפשרות להתפלל בבית הכנסת הישן.
לגבי האיסור השני, לכאורה אפשר לפדות בית הכנסת מקדושתו ואז להורסו , שכן כמדומה שאפשר למוכרו ולהשתמש בכסף עבור בית כנסת חדש. ולכאורה, אחרי שנמכר, פשיטא שמותר להרסו. יתכן שעצם זה שהממשלה מפצה את המתיישבים בבניית בתי כנסת חדשים במוקם הישנים , הוא בגדר פדיון כזה.
והנה כאן עולה שאלה , האם בנידו"ד עדיף לפדות בית הכנסת ולהורסו בצורה מסודרת או לא לפדות ולהשאיר את מלאכת ההרס להמון של פורעים . וגם להצד שבתי הכנסת פדויים ועומדים וכבר אין בהם קדושת בית הכנסת (כשיטת אבו מאזן  וכסברא שהעליתי קודם) , יש לדון עדיין אם לא עדיף הרס מסודר על הרס שיש בו בזיון למקום שהיה פעם קדוש.
והנה אתה מציג זאת כשאלה של מניעת עשיית איסור על ידי גוי (אמנם אתה מציג זאת כשאלה של איסור על ידי יהודי ואיסור על ידי גוי, ולא היא , השאלה היא היתר על ידי יהודי מול איסור על ידי גוי ודו"ק). אולי יש באמת מקום לדון כאן מצד לפני עיוור , אבל זו לא השאלה העיקרית.
לכאורה הסברא נותנת , שחילול הקודש שבהריסת בית כנסת , היא חפצא של עבירה וממילא משהו שיש לדאוג שלא יקרה (כמו נזיקין ורציחה) ולא רק משהו המוטל אכתפא דגברא שבו החובה היחידה המוטלת על האדם היא לדאוג שהוא עצמו לא יעשה זאת (או למנוע מאחרים לעשותו מצד ערבות או לפנ"ע) , בבחינת ואני את נפשי הצלתי. אם זה נכון , הרי שיש חובה להרוס בהיתר , באופן שאין בו משום חילול הקודש , לא כדי למנוע מהגויים להיכשל באיסור , אלא כדי למנוע את מצב חילול הקודש , שזה עצמו משהו בלתי רצוי.
ומעבר לדקדוקי עניות הלכתיים אלה, לכאורה יש כאן עניין שמציגים אותו כעניין רגשי , שיראי השם מצטערים לראות בביזיון בית הכנסת. אם אמנם יש יראי השם כאלה , הם היו מעדיפים הרס באופן המותר והמכובד(אולי תוך העברת אבנים משם לבתי כנסת חדשים, שיש בזה עניין של סותר על מנת לבנות) ולא מתעקשים על כך שבתי הכנסת יחוללו על ידי ההמון .
וכל זה רמוז במה שכתבתי לעיל, על כך שהלא הזלתי דמעה וכו' . אתה פירשת זאת כחוסר השתתפות בצערם של אחינו שבגוש קטיף על פינויים מביתם . אבל לא לכך כיוונתי , אלא לכך שלא זכיתי להימנות בין אותם יראי השם שמצטערים על בית הכנסת שחולל . גם הרבנים כנראה לא זכו לכך . אין בכך כל פגם , שכן לא כל אחד זוכה . אבל כאשר אותם אנשים יזילו דמעות תנין על חילול בתי הכנסת , כדאי שנזכור זאת.
אם מאידך , אתה שולל את כל זה ואומר שאין כל עניין למנוע חילול הקודש , רק לא לחלל הקודש בעצמנו, הרי שאתה מסכים אתי שהמטעמים הפוליטיים שינסו לעשות מתמונות ההרס על ידי ההמון , הדמעות שיזילו על חילול הקודש שנגרם בעטיה של ההתנתקות , אינם אלא צביעות ודמעות תנין.
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 15/09/2005 11:33:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 08:07 |
|
| |
נישט,
עוד פעם: לא היתה אפשרות להציל את בתי הכנסת. האפשרויות היו לתת לצה"ל לפוצץ אותם או להשאיר אותם לפלסטינאים ויהיה מה שיהיה. כעת תסביר מדוע האפשרות הראשונה טובה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 03:39 |
|
| |
השכן
<"רגע, מי שרף את בתי הכנסת? לא הערבים?">
כמה זמן צריך כדי לברר, שלא היה שלא ידע שהערבים ישרפו את בתי הכנסת.
אנחנו מתייחסים אל פשעי הערבים כמובנים מאליהם, לא מפני שאנו מצדיקים את התנהגותם, תהיה הסיבה אשר תהיה, בין אם הוא ,מפני שהוא טבעם, או תוצאת חינוכם מילדות, בין אם הוא באשמתם ובין אם הוא שלא באשמתם, המציאות העכשווית היא שהם רוצחים צמאי דם, ודווקא משום הא אני טוען, שעלינו לבחון את הסיבות, כושר השיפוט וההגיון, של מי שדרש להשאיר בתי כנסת שלמים, ללא הגנה.
אלא או שלא היה איכפת לו אם יחללו בתי כנסת, או שהוא חשב שהם אינם בדין בתי כנסת.
|
|
|
|
|
