אני לא בא לשפוט מאחר ואיני יודע אל מה מתייחסים דבריך.
אבל אולי כדאי לחשוב על הנושא הזה במבחן התוצאה?
כמה אחוזים מאלה שלא ננבו מהוריהם אכן המשיכו לחיות עם הוריהם באותו אורח חיים, וכמה מהם גרמו להוריהם את הצער הגדול היותר שניתן להעלות על הדעת בנוטשם את דרך החיים היהודית- מסורתית ???
גם אם המטרה אינה מקדשת את האמצעים, אולי בכל זאת מעז יצא מתוק כשהם נשארו חרדיים?
אני אישית הכרתי בחור שעלה ארצה לפני שנים ספורות לא לפני שלמד שחיטה על בוריה וכן כתיבת סת"ם כשבשתיהם הוא השתמש בפועל.
לדאבוני ראיתי אותו בהידרדרותו עת התחבר עם כל מיני ארחי פרחי ישראלים (שבבניקים בלע"ז), הוריד את ה"סימנים" ומהר מאוד גם את הכיפה!
מה עדיף לדעתך? (לפחות אם נוריד את ה"מושכל ראשון" הניזון רבות מן הרגש.
|
|