הגיגי בקטוק

אל תשלם בכסף,שלם בשירות


תיקנת לחבר את הנזילה במטבח, הוא יסיע אותך ברכבו לירושלים. נתת שיעור פרטי לילד בגמרא שהוא לומד, תקבל שעור לבת שלך באורגן. שירותים תמורת שירותים – זהו המוטו של קהילות מסוג זה, למשל "סינקופה".

הכתבה פורסמה לאחרונה במעריב, אבל התופעה ידועה גם ממקומות אחרים. קבוצות של אנשים שחולקות ביניהן את הכישורים של החברים, ומרוויחים בכך שירותים ללא הוצאה כספית. הם עובדים בחייהם הפרטיים בעיסוקים שונים, אבל בין חברי הקבוצה הם משתמשים גם בכישורים אחרים שלהם. כל אחד רושם את כל כישוריו על דף שמחולק בין חברי הקבוצה. כשאחד מהם צריך תיקון במחשב הוא פונה לאחד מהחברים שמבין בנושא, ובתמורה נותן שירות אחר.

את קהילת "סינקופה" שמסוקרת בכתבה ייסדו כמה פעילים חברתיים (לא דתיים כנראה, אם למישהו זה משנה). לאחד יש רכב, אז השני נוהג בו. למישהו יש ילד קטן, אז מישהו אחר עוזר לו ושומר עליו. אנחנו לומדים לתת שירותים תמורת שירותים בלי להוציא כסף, הם אומרים.

הרעיון הזה מחכה לדעתי למישהו שיישם אותו גם אצלנו. הוא מתאים מאוד לצבור החרדי: גם עזרה הדדית, גם דרך לחסוך בכסף בצבור שלא משופע באמצעים, והוא מבוסס על קהילתיות שהיא דבר אופייני לדרך החיים בצבור החרדי.
נכון שיש כבר ארגונים שעוסקים בעזרה הדדית בצבור שלנו, אבל לא שמעתי עדיין על ארגון מסוג זה, שחבריו משלמים בשירותים ומוצרים במקום כסף.

בקהילה כזאת יש אפשרות לפנות גם לכיוונים נוספים: מציאת עבודה ע"י חבר מביא חבר בעבודות שבהן החברים עובדים, או עזרה בכתיבת קורות חיים; פתיחת קופה משותפת שכל אחד תורם לה ויכול לקבל הלוואות. החברות בקהילה הופכת גם למקום שבו החברים מקבלים תמיכה חברתית בהתמודדות עם קשיים שונים שהם נתקלים בהם ביום יום.



נ.ב.
הכתבה הנ"ל נשלחה אלי בתיבה האישית,
ע"י כותב נכבד העונה לניק בשם "בקטוק"
תודה,

"וחותם יד כל אדם בו"