| נשלח ב-16/9/2005 07:17 |
 |
| |
הפלת עוברים בהלכה.
מכובדיי, חברי הפורום. זוג ידידים ,האשה נכנסה להריון ואין ביכולתם מבחינה כלכלית להחזיק בעובר. הם מעט מסורתיים ומעונינים לדעת מה אומרת ההלכה היהודית על הפלה במקרה שהאשה מרגישה שאין לה יכולת להביא את הילד לעולם.
השאלות הן:
a) מה הוא איסור הפלה?
b) מה מעמדו ההלכתי של העובר?
c) מה יחסה של התורה אל האשה. האם יש לה זכות יתרה על פני אחר בשאלה זו?
d)מה הם המצבים בהם יותר להפיל?
e) האם יש מקום לשיקול כלכלי?
תודה מכל הלב לעונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2005 22:45 |
|
| |
חליל הקסם
אי אפשר להכריע בשאלה כזו בלי פרטים נוספים.
באופן כללי, התשובה היא שאסור.
אך בוודאי אין לנטוש את המשפחה. ולעיל ציינתי כתובות וטלפונים שאליהם ניתן לפנות.
אם לא יהיה פתרון אחר, תוכל אפילו למצוא משפחה שתסייע לממן את זמן ההריון ותשמח לאמץ את הילד.
וההנחה היא שבסופו של דבר האם תשמח שהתאמצה וילדה את בנה.
מה שנידון בסוף האשכול הוא מקרה קיצוני, שבו כתבו חלק מהפוסקים להתיר.
איני מכיר את הנושא הפרטי ההוא טוב מספיק כדי להביע דעה עליו.
אך כמדומה שאין זה שייך לכאן.
אז, כאמור:
א. אסור לבצע הפלה.
ב. מצוה לעזור למשפחה, ויש ארגונים שיעשו זאת. אפשר לפנות בפרטי עם פרטים אם אתה זקוק לעזרה מעשית.
ג. יש מקרים יוצאי דופן שבהם התירו להפיל. זה שלפנינו אינו נראה כאחד מהם. אי אפשר לדעת יותר בלי פרטים נוספים מן המקרה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2005 20:46 |
|
| |
סליחה על העדרות.
עכשיו אני יותר מבובל. תנו לי שורה תחתונה. מותר להפיל במקרה של בעיה כלכלית? מה ההבדל בין עוני לבין ממזרות?
(אגב, אין צורך לדאוג אני מספיק מבין מה מותר להעביר לידידי ומה לא.)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:39 |
|
| |
זריחת,
ואת זה אפשר לראות גם בתורה, בבראשית לח: יהודה מצווה לשרוף את תמר, בגלל שהיא בהריון - מכאן שאין חשש לעובר שהוא נפש בפני עצמו.
וכך גם המשנה בערכין פ"א מ"ד:
האשה שהיא יוצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד ישבה על המשבר ממתינין לה עד שתלד...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:33 |
|
| |
מיימוני: למה אתה רץ? הכובע לא אמור להיות על ראשך?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:33 |
|
| |
כתוספת לדברי vanity, בשו"ת שאילת יעב"ץ לרבי יעקב עמדין (א', מ"ג) גם כן מובאת הדעה שאפשר להפיל ולד ממזר. סברתו היא שהאישה מתחייבת מיתה בגלל הניאוף (אפילו שאין בית דין שדן אותה למיתה, מכל מקום עונשה מיתה מידי שמים, ומותר לה להתאבד לדעת היעב"ץ). עונש המוות חל גם על העובר שברחמה - שהוא איבר מאיבריה - "ירך אמו".
נ.ב עכשיו שמתי לב שלאמשלום יש זכות ראשונים על ציטוט המקור הזה, שהובא בציץ אליעזר לעיל
תוקן על ידי - זריחת_עץ - 18/09/2005 19:36:16
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:28 |
|
| |
וניטי ואמשלום
לא ידעתי מן המקור הזה כלל. ואני מתנצל בפניכם.
אני כבר רץ לאכול את הכובע שלי. מממ.. לא הכי טעים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:03 |
|
| |
מיימוני, וברי_ושמא,(אל תשכח ת'כובע...) הנה המקור לדברי מודגש באדום(כיאה):
שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן נא : אשת איש שזנתה או נאנסה ונתעברה ואפילו מעכו"ם שאין הולד ממזר וחזרה בתשובה, מצדדים כמה מגדולי הפוס' להתיר לסדר הפלה אי משום בזיונה ואי משום חלול השם ופגם ובזיון המשפחה [ואי משום נימוקים אחרים הנזכרים בפנים].
ויש לציין, שהפלה זה אחד המקרים שהגוי מופלה בו לטובה. במקרה שהותר לעשות הפלה, ראוי לעשות זאת ע"י רופא יהודי ולא ע"י גוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:03 |
|
| |
הציץ אליעזר (חלק יג סימן קב) מתיר להפיל עובר, שהתגלה אצלו תיי-זקס, בעיקר בגלל הצער הנפשי שיהיה לאימו באם יוולד:
"...והנה אחרי העיון בדבר בכובד ראש בכל צדדי הנתונים שבבעיה האמורה, נלפענ"ד על יסוד הבירורים הנרחבים שכתבתי בדבר הפסקת הריון בספרי שו"ת צ"א חלק ט' סי' נ"א שער ג' על שלשת פרקיו הארוכים. כי שבמקרה המיוחד הזה אשר תוצאות כה חמורות בכנפיו עם המשכת ההריון והלידה, אפשר להתיר הפסקת הריון עד שבעה חדשים, ובאופן שבביצוע הפסקת ההריון לא יהא כרוך בשום סכנה לאם. משבעה חדשים והלאה הדבר כבר יותר חמור, (והחומרא בזה אז כבר הוא יותר מדעת נוטה ומסברת הכרס כביטויו של החו"י להלן באות ד'). מכיון שבמלאות ז' חדשים בא כבר הולד בהרבה מקרים לידי גמרו. ואסביר בזה את דעתי זאת בקצרה.
ברור ופשוט הדבר בהלכה, דישראל אינו נהרג על העוברין, ומלבד דעה יחידית סוברים הפוסקים שאיסור מיהא ישנו, אבל דעת הרבה מהפוסקים שהאיסור אינו אלא מדרבנן, או הוא רק משום גדר בנינו של עולם, אבל מחמת איבוד נפשות אין נדנוד כלל, ומשום כך מתיר בשו"ת מהרי"ט ח"ט סי' צ"ז - צ"ט לסדר בישראלית הפלת ולד בכל היכא שהדבר נחוץ משום רפואת אמו, אפילו באין סיבה של פקו"נ לאם (כך הוכחתי בספרי שם, שסתמיות דברי המהרי"ט מוכיחים על כך, והבאתי מעוד פוסקים שפירשו בכזאת בכוונת דבריו).
ובכזאת, ויותר מזאת, צידד להתיר בהדיא בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"ג, וכותב בלשון: וגם בעובר כשר יש צד להקל לצורך גדול כל כמה דלא עקר אפילו אינו משום פקוח נפש אמו, אלא להציל לה מרעתו שגורם לה כאב גדול. הרי בהדיא שדבר הצעת ההיתר בזה של היעב"ץ הוא אפילו כשליכא בכאן שאלת פקו"נ של האם, והמדובר רק כדי להצילה מכאב גדול שיש לה בגללו, ושבכלל יש להקל בזה לצורך גדול..."
ופוסקי ההלכה שכאן, מוזמנים להסיק מדבריו את שיבחרו להסיק, לגבי מקרים אחרים של צער ומצוקה נפשית לאישה ו/או לשני בני הזוג. ומה שלא יסיקו, להתעלם מדבריו שאין כאן רצח כלל ("איבוד נפשות"), יקשה עליהם מאוד.
תוקן על ידי - אמשלום - 18/09/2005 19:28:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 18:52 |
|
| |
מיימוני, אכן יש בספרות השו"ת מפורש. אין לי את המקור איתי כרגע. אך מענין אותי לדעת מה תהיה תגובתך למראה מקור זה. אגב, המקור הראשוני הוזכר בסוף דברי אמשלום.
ברי_ושמא, יש לך כובע?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 18:52 |
|
| |
מיימוני,
אני חוששת שלא קראת היטב את דברי.
לא אמרתי לא לדון - להיפך. אני טוענת שדיון לימודי ראוי וצריך להיעשות, בודאי במקום כזה שיש בו ת"ח רבים. ביקשתי לא לענות תשובות נחרצות וחד משמעיות (מה גם - וכאן אתה זה שאינך מדייק בדבריך לוניטי - שספרות ההלכה אינה מרובה בכאלה בהקשר הנדון) במקרה בו מוצגת שאלה אישית המעידה על מצוקה.
הערת אגב: אם רגישות היא תכונה ראויה וחשובה בעיניך, אני בטוחה שתצליח לנהוג בה, למרות כרומוזום ה Y שבדנ"א שלך. העובדה שאני אישה, אינה מחייבת אותי ברגישות (זו לא תכונה הנמצאת על ה-X השני), ועובדת היותך גבר אינה פוטרת אותך ממנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 18:46 |
|
| |
אמשלום
רגישותך נאה לך. אך הרשי נא לי לחלוק על דבריך. כל עוד הדיון הוא תיאורטי, בלי להיכנס לצנעת הפרט, מדוע לא לדון בו?
(יתכן שבתור גבר אני פחות רגיש, הרי מעולם לא הייתי ולא אהיה בהריון... ואפשר שרק אשה יכולה להבין ממש למצוקתה של אשה אחרת).
***
וניטי
עד כמה שאני מכיר את ספרות השו"ת, כמדומה שלא דייקת הפעם. הפוסקים, עד כמה שידוע לי, אוסרים להפיל, בין תינוק סתם, בין ממזר.
לגבי החלק ההומוריסטי, כיון שאין בו אלא הומור, ואיש אינו מקבל אותו ברצינות, נסיח נא את דעתנו ממנו ולא נדון בו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 18:30 |
|
| |
איני רוצה להשתתף בייעוץ הנעשה כאן, אלא בלימוד עצמו. אני חושבת שאין מקומו של ייעוץ כזה בפורום אנונימי, אלא אצל בעלות ובעלי מקצוע, פנים אל פנים, בפגישה אישית. הדברים מורכבים ואינם נוגעים רק בשאלות כלליות של "הלכה" ו"מוסר", אלא בנפש האדם (ובגופו) הפרטי, ואני לא בטוחה שתשובות חד משמעיות כגון "הפלה זה רצח" עוזרות למישהו שזקוק לעזרה (וברי לכל, שמי ששואל שאלה כזו באופן אישי, ולא כבסיס לימודי, זקוק לעזרה!).
--------------------------
עכשיו לדיון הלימודי בלבד -
בעניין יחס ההלכה להפלה מלאכותית, ראוי לבדוק שלוש שאלות:
א. האם העובר הוא "אדם"? -
תשובה חיובית על שאלה זו תחייב אותנו להכיל על העובר את כל הקטיגוריות ההלכתיות החלות על 'אדם', כגון איסור רציחה. תשובה שלילית, מאידך, לא תפתור בהכרח את הבעיה, שכן גם אם אין העובר 'אדם' ממש, עדיין ייתכן שיש בו נפש, או לפחות 'אדם בפוטנציה'. לכן עדיף להגדיר את השאלה כ- 'האם העובר הוא נפש'?
ב. ממתי נחשב העובר ל'נפש'/'אדם'? -
שאלה זו חשובה מאוד לעניין הסייגים להיתר ההפלות. גם אישור מסוים או הקלה בנושא ההפלות חייבת להיות מלווה בסייגים, בשל משמעותו המוסרית של המעשה והשפעתו על חיי האם ובריאותה (וכמובן גם על דמותה של החברה). קביעת שלבי התפתחותו של העובר חיונית אם כן להחלטה בדבר היתר או איסור על הפלה. חידושי הרפואה בימינו מאפשרים לנו לצפות בעובר בהיותו ברחם אמו ובכך לעקוב ביתר ודאות (גם אם לא בודאות שלמה) אחר תהליך התפתחותו. יכולת זו לא עמדה לחכמי הדורות הקודמים, ואי אפשר להתעלם גם ממנה.
ג. האם העובר הוא חלק מגוף האם? -
גם אם נניח שהעובר הוא 'נפש', הרי ברור שאינו מסוגל לחיות ברשות עצמו, לפחות לפני מס' חודשים מסוים (גם כאן יש לציין את הרפואה המתקדמת בימינו אשר מאפשרת חיים לתינוק הנולד פג). תלותו של העובר באמו על מנת להתקיים מעלה את האפשרות כי למעשה אינו אלא חלק בלתי נפרד ממנה, כמו אחד מאבריה ממש. רעיון כזה יכול להוביל אל המסקנה כי האחריות על חייו ושלומו של העובר מוטלת על האם בלבד, ויש לה רשות לעשות בו כרצונה (כמובן, בסייגים מסוימים), כפי שהיא נוהגת בגופה שלה.
אין זמני בידי כרגע, בכדי להציע מקורות לדיון בכל אחת מן השאלות, אבל אציין רק שמרבית המקורות שבידי (במיוחד הקדומים שביניהם - מן התלמוד ועד הראשונים) אינם נחרצים כלל ועיקר בעמדתם, בודאי ובודאי לא עד קביעה חד משמעית ש"הפלה היא רצח".
----------------------------
ועוד אני רוצה להזכיר, את סיומת תשובתו של החוות יאיר (סימן לא) לשאלה שנשאל בדבר הפלת עובר שהרתה אימו לגבר שאינו בעלה, והיא מבקשת להפילו כחלק מתהליך ארוך וכן (ע"פ התיאור של השואל) של תשובה. לאחר שהחו"י מתלבט ארוכות, ומודה שקשה לו מאוד להכריע (ומכריע לטובת שימוש באמצעי מניעה, אך נגד הפלה במקרה זה), הוא אומר:
ותו לא מידי ונא אחי אל תטריחני עוד בשאלות כאלה כי בקושי השבתי לך זאת הפעם.
יש שאלות, שראוי לדון בהם ברגישות, גם אם העמדות ברורות לגמרי (ובמקרה הזה, לפחות מן הבחינה ההלכתית, קשה להגיד שהכל ברור ומוחלט). החו"י, כך נדמה לי, הבין זאת, והבין גם את האחריות האישית שיש למי שמשיב תשובה, על רגשותיהם וגופם של בני האדם מאחורי השאלה שנשאל. חבל שלא זכינו שישתתף בפורום...
תוקן על ידי - אמשלום - 18/09/2005 18:32:49
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 17:58 |
|
| |
וניטי000
אתה מסלף כדרכך , הפלה זה רצח ולא משנה אם הוא ממזר או לא. תביא מקור לשטויות שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 17:52 |
|
| |
חליל_הקסם, מאד פשוט, הסכת ושמע. יש לי שתי פתרונות למצוקתה, האחת בהומור, והשניה רצינית לחלוטין:
1) שתמכור את עוברה לגוי ואז תוכל להפילו,ללא נקיפות מצפון מיותרות.
2) וזה רציני. שתלך לרב ותאמר לו שהבן ממזר! .
מצוקה כלכלית לא מהווה צידוק לרצח עובר. אך "מה יאמרו השכנים" והבושה ,בהחלט מצדיקים רצח זה.
ללמדך: כשדתי אומר שהפלה זה רצח הוא לא ממש מתכון לכך!
תוקן על ידי - vanity00 - 18/09/2005 17:51:18
|
|
|
|
|
