| נשלח ב-27/9/2005 07:16 |
 |
| |
הספק בקולות השופר
אחת השאלות הקשות ביותר במסורת ההלכה היא שאלת השכחה.
במקומות רבים מצאנו את חז"ל "מודים" שהיתה שכחה, אלא שהם מוסיפים מיד ש"חזרו ויסדום".
ערבה: סוכה דף מד עמוד א.
מנצפ"ך: מגילה דף ב עמוד ב.
תרגום של תורה: מגילה דף ג
שיעורים: יומא דף פ עמוד א.
תפילת שמו"ע: מגילה דף יז עמוד ב.
לדברי הגמרא בר"ה דף לד:
"אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה... מספקא ליה אי גנוחי גניח אי ילולי יליל".
מדברי הגמרא ניתן להבין שרבי אבהו נאלץ לתקן את הקולות השונים מפני שקול השופר של התורה נשכח.
אך כאשר נשאלה שאלה מרב האי גאון לגבי שכחת קולות תקיעות השופר, הוא טען שלא היתה שכחה.
"... ועוד מקודם רבי אבהו מה היו עושין, והיא החובה של כל שנה ושנה, ולא כן יתכן, מימות הנביאים הראשונים ועד ימות רבי אבהו, שהניחו שנה אחת בלא תקיעה, ואם החובה ידועה אצלם, מה תיקן להם רבי אבהו, והתיקון לא יהיה אלא על דבר שנסתפק ונתערבב".
להסבר ראו במאמרו של פרופ' מאיר בר אילן
תקנת רבי אבהו בקיסרי
http://faculty.biu.ac.il/~barilm/abahu.html
תוקן על ידי - נישטאיך - 27/09/2005 7:23:24
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2022 22:44 |
|
| |
לאחר ריחוק בין חלקים בעם, למשל גלות, לאט לאט מתפתחת מסורת שונה בכל מקום אם משכחה או הבנה מוטעית
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2011 00:07 |
|
| |
| ושםהאחר כתב: |  | | מקס מה אתה חושש? מי אומר שרק פרושם של הראשונים הוא הנכון אולי פרושך הוא נכון יותר. פרוש הראשונים התאים לראשונים ולתקופתם לידע המצומצם שהיה להם. |
|
צדיק אני לא חושש כלל אני פשוט אומר כאן את האמת, (ותודה על התמיכה ושאלוקים יחזיר לך בכפליים אמן ואמן,,)
אני אתן לך דוגמא דיי יפה בעניין אחר:
הנביא אומר יודע שור קונהו וישראל לא ידע, יודע חמור אבוס בעליו עמי לא התבונן,
יבוא ילד לנביא ואשאל מהי ההשוואה ? השור והחמור הם הרבה יותר גדולים וחזקים פיזית ואולי גם תבונית, במילא מה אתה עושה השוואות בין באדם לחמור ושור, החמור אולי יותר חכם מהאדם ?
מה הנביא יענה לו ? אם הנביא הוא דרווין למשל, אז הוא יסביר לו שבאובולוציה ההתפתחותית. לא הגבורה והפיזי מתפתח ביחד עם התבונה להפך כל מי שמתפתח תבוני יותר הוא דיי חלש פיזית, מול אלה שהתפתחו רק בפיזי ובגודל,
בעצם דרווין אומר לו תשמע ילד כל מה שיש לך היא אבולוציה מתאי חיי יחיד שמהם יצאו כל בעלי החיים בעולם ואתה הכי תבוני, במילא כל מה שיש בבעלי החיים יש גם בך חסרונת ומעלות, רק מה ? אתה עולה עליהם בתבונה, ולכן מכאן ההשוואה למה השור והחמור כן יודע ואתה כאדם לא יודע, סימן שאתה לא רוצא לדעת ולהתבונן,
אותו פירוש של דרווין קיים בחכמינו בלי האובולוציה, וזה לשונו: יען שנפש האדם כוללת כל מעשי בראשית, ובכנפיה צרורות כל הכתות המפוזרות בכל החי מכל הבשר למיניהם, כוחתיהם והפוכי כוחיהם בארח נשגב ובדרך כללי, לכן כל כח אשר נמצאהו בנפש אחד הבעלי חיים, בהכרח כי נמצא הכח הזה ביתר שאת ויתר עז בנפש האדם,,,,,,,, ולכן חיפש הנביא וימצא ,,,,,,,,,ויוכיח את עמו איך ישראל לא ידע ???,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
(בהמשך שם) כי האדם מתחלת יצירתו בראשית הבריאה עד סוף כל הדורות, הוכן שיצעד במהלך השלמות ממדרגה למדרגה, תחילה היה ככל החי ההולך על ארבע, ואחריו בימי נוח התעלה למדרגה מדבר (= התפתחות השפות באנושות) ,,,,,,,,,, ואחריו בימי האבות התחילו לעלות בהר הקודש להשיג מעלת ישראל (= התבונה במוסר וערכים ועוד) ,,,,,,,,,
ועכשיו נשאל את החכם הזה מנין לך את כל זה האם קיבלת נבואה מאלוקים האם זה כתוב בתורה,
לא ולא הוא הבין דבר מתוך דבר, כמו שדרווין הבין דבר מתוך דבר והגיע לתיאוריה שלו,
רק היום ב"ה כל תיאוריה חייב לעבור ביקרות התבונה והוכחות מדעיות,
ביהדות כל חכם כתב מה שהשיג בלי להוכיח איך הגיע אליו כלומר לא ביקשו ממנו הוכחות תבוניות למסקנות שלו,
והיות שהליצנים בכל הדורות ניצלו את ההמון שסומך בחכמים בכדי לשלוט על ההמון ?! אז האנושות נכנסה להגנת ההמון מדעות לא מוכחות מדעית וטוב שכך ב"ה, והנה תראה מה הישיגו האנושות מאז ב"ה,
אני רוצה שכל אחד יבין דבר פשוט, זה שלא היית ידע\מדע אתמול כפי שיש ידע\מדע היום ?! לא אומר שזה חיסרון בתבונה ח"ו, להפך בלי ללמוד את האתמול אין ידע חדש היום, האנושות צועדת כל הזמן לכיוון של עוד תבונה ועוד תבונה ועוד מוסר ועוד ערכים ועוד אחריות על מעשינו, מי שלא רואה את זה לא מבין חכמה מהי, כל עצירה בחכמה היא בעצם ע"ז שהאלוקים שונא כל כך,
את ההבנה הזאת הבינו כל חכמינו מאז ומתמיד, לא צריך להתרגש מחוסר ידע של פעם, צריך לעמיק לעומק מה רצו לומר בעיקר ומה רצו שיקרה לאנושות בעתיד, איך ראו את התפקיד האנושית האם ראו רק את הגן עדן הדמיוני או ראו את העתיד הדורות שיהיה להם יותר טוב,
שר' יצחק אברבנאל אומר שבעתיד כולם יהיו שווים בלי מלכים ושרים, כלומר לא נצטרך שילטון ומשטרה ושוטר ושופט, כל אדם יהיה תבוני וישלוט על היצר והטמטום שלו,
ואז נשאל: ר' יצחק מנין לך ? אולי להפך ? ואם נאמר שלקח זאת מהנביא אז נשאל הרי אתה רואה שזה לא מתקיים אז למה אתה סומך על הנביא ?
אז ר' יצחק יענה לו טיפש מטופש אני לקחתי זאת מנין שהנביא לקח זאת, כלומר אותו תובנות שהנביא הישיג מתוך לימוד ועמקות במציאות ובדברי חכמים קודמים לו, אותו דבר אני השגתי את המסקנה הזאת,
כך זה עם דרווין וכך זה עם כל לומד ומעמיק בחכמה ובדברי חכמים קודמים,
אומרים על לייבניץ הגדול והענק שלמד את קבלת האריז"ל כמה חודשים, כלומר חכם אמיתי ילמד כל דברי החכמים מכל הסוגים ולא כי חייב להיות שם דברים נכונים ומציאותים דווקא, רק אך ורק ללמוד ולדעת איך ובאיזה דרך הגיע למסקנה זו וזו, ויכול שהוא יסכים איתו ויכול שלא יסכים איתו,
שאני לומד היום את מעשה בראשית בתורה לא מעניין אותי התיאוריה מחוסר ידע מציאותית, מעניין אותי למה בחר דווקא בתיאוריה הזאת ולא אחר, מה הוא רוצה להשיג בזה ? ואז אני רואה שהוא רוצה לטעון שהאדם הוא בחיר הבריאה מצד האחריות על מעשיו ולא מצד הגאווה מול הבעלי החיים אחרים, כלומר דרישת המוסר ואחריות על מעשיו לטוב ולרע,
ואיך הגיע לזה ? כמו שדרווין הגיע לתיאוריה שלו, ותראה הנה מסקנות של שניהם מובילים לאותן תובונות,
המפץ והאלוקי היהדות הם אותן מסקנות תבוניות ומחייבות, האבולוציה ומעשה בראשית דורשות מהאדם את אותן אחריות על מעשיו, הנבואות של חכמינו לעתיד יותר טוב מצד הפיזי ומצד המוסר וסדר החברתי, הם נצחיות כי הם לקחו אותם מתוך התבונה, והיום התיאוריות מגבות את הנבואות האלה כי התיאוריות מגיעות מאותו תבונה, והכל מתחבר לאחד,
כל דברי החכמים בכל הדורות בנויות מאותו הבינה ויותר מזה. זה מתפתח ליותר טוב מיום ליום, ואז הנביא יכול לנבא עתיד יותר טוב או לחליפין לזעוק על הרע שיגרום לרע,
כרגיל נסחבתי סליחה,,,
תוקן על ידי maxmen ב- 04/10/2011 00:16:57
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 23:09 |
|
| |
מקס
ניתן לך את המילה האחרונה. [אע"פ שלא השבת כלל על שאלותי]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 22:52 |
|
| |
מקס מה אתה חושש? מי אומר שרק פרושם של הראשונים הוא הנכון אולי פרושך הוא נכון יותר. פרוש הראשונים התאים לראשונים ולתקופתם לידע המצומצם שהיה להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 22:12 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | [אתה לפחות מודה שאף אחד מן הראשונים לא פירש את הנבואה כמותך] |
|
מתי אמרתי זאת ?
כל ניסיון לומר שדברי הם לא מהתורה יהיה ניסיון כושל, כל דברי והשכלתי והבנתי בא אך ורק מהתורה ומחכמינו זצ"ל,
תורתינו היא כל כך רחבה ועמוקה שעוד לא מצאתי ברשת דעות מהאומות שלא מזכרות בהם, לפעמים בשלמותו לפעמים חלקים וחצי חלקים של דעות, גם דעות המתחדשים בכל יום נזכר אצל חכמינו, מדובר באומה לומדת וכותבת כבר אלפי שנים של מאות אלפי חכמים בכל דור ודור, מדובר על חכמים שדבריהם היית באחריות ולא מלייצנות או הפקרות ח"ו, כלומר דבריהם הם תבונה נקיה בלי אינטרסנטיות ושאר בעיות האנושיות, אין כאן משהו מיסטי או ניסי, יש כאן עובדה פשוטה של לימוד של כל האומה מילדות וכתיבת דעות לרבים הרבה דורות ואלפי שנים ומאות אלפי חכמים, רק לראות באומות ובנאורות מיום שהתחילו ללמוד לאן הם הגיעו לאיזה הישגים אדירים הגיעו, זה פשוט חוק טבע של התבונה האנושית, כל לימוד מביא תבונה ותובנות חדשות, ולכן לא פלא לראות אצל אומה לומדת היזכורים לכל דעה המתחדשת בדורינו ובדוות בעתיד, אם חלקי דעות או לכיוון או שלילת דעות או חלקם,
הלימוד הנכון היא לא ללמוד באופן מידע יבש, הלכה היא כך ותרופה זו היא למחלה זו, רק ללמוד למה ההלכה היא כך מה פתאום תרופה זו מרפא מחלה זו, ולהבין דבר מתוך דבר, לחזור על כל טקסט ארבע פעמים לפחות ובעיון רב, החכם לומד כל יום משנה ועד שידע הכל, התורה וכל חכמה היא עניה במקום זה מול עשירה במקום אחר, במילא החזרה של כל טקסט חשוב מאוד,
אחרי כל זה האדם לומד משהו ופתאום הוא מבין דבר מתוך דבר שיש לו תובנה חדשה שהכל נהפך לו, כלומר כל ידיעותיו עד היום בוטל ומבוטל, הכל הוא מתחיל להבין אחרת, אבל יש לו פחד מוות אולי מסקנותיו הם לא נכונות, כלומר יש לו טעות אולי בהבנת הדבר מתוך הדבר,
וכאן קורה לו הניסים הגלויים של האלוקים האדיר, באופן מקרי לגמרי הוא מתוך עיון באיזה תובנות של חכמינו הוא מוצא את אותו מסקנה שהוא הגיע אליהם במקום אחר, ואז יש לו כבר גיבוי של חכם קודם לו שגם חשב והישיג את אותן התובנות,
אני מתחייב לכולם שרק תנסו אז תראו שזה בדיוק כך, ושוב זה לא מסטי או ניסי באמת, זה פשוט כי האלוקים ברא לכולנו את אותו בינה, אצל כולנו יש את אותו בינה, החילוק בין האנשים היא בחכמה ובדעת אבל לא בבינה, במילא והיות שיש לנו כל כך הרבה חכמים וכל כך הרבה ספרים אז הסתברותית וטבעית היא למצוא את אותן תובנות אצל חכמים קודמים לנו,
עוד לא קרה לי שלא מצאתי גיבוי לתובנות שהגעתי אלהם מתוך לימוד ועיון לעומק,
תבינו דבר פשוט הכלי היחיד שיש לאדם זה שכלו, ומכאן מתחיל הכל, כל מה שילמד יותר ובעיון רב ולעומק ?! כך הוא יהיה מעיין המתגבר בתבונה ובחכמה ובדעת, ועיקר היחיד לזכות בחכמה ובינה ודעת היא אך ורק מתוך מידות טובות, שהאדם הוא בעל מידות טובות אז החכמה פתוח לו, בעלי מידות רעות רואים הכל שחור, בעלי מידות טובות רואים הכל נכון ואמיתי,
בעלי המידות הרעות באים ללימוד מתחילה עם אינטרס זר במילא יראו מה שהם רוצים לראות, בעלי מידות טובות יבכו וירצו למות אפי', אם התובנות המוחלטות הם לרעתינו, כמו רופא שמנתח ילד חמוד, הוא יודע בשכלו שזה מה שצריך לעשות אבל בוכה הוא למה צריך בכלל לנחת ילד חמוד שכזה, גם בהלכה רואים שהמקל הוא יותר חכם, כי המקל רוצה את טובת הזולת כי יש לו מידות טובות,
לסיכום: לימוד בלי סוף ולעבוד על המידות ?! הם הם הסגולה לחכמה ובינה ודעת, לתבונה ולתובנות חדשות,
נחזור לעניינינו:
אין שום ספק מהי מצוות תקיעת שופר, היא לזיכרון כמו שכתוב בתורה, רק יש עוד תובנות חדשות, כמו מאיזה בעל חי עדיף, ואיזה קול ותו מוזיקלי וכדומה, אבל כל אלה הם טובים כל זמן שהם לא טירחה על הציבור ולא גורם למחלוקות ולקהילות נפרדות באומה, התובנה אומרת שכל השאר מבוטלות העיקר היא רק הזיכרון ליצאת מצרים,
הסנהדרין החדש יבטל גם את הזיכרון הזה ויעשה זיכרון חדש על הגאולה החדשה כמו שאומרים חז"ל,
נבואה היא רק התוכן ואין בתוכן ספק כלל וכלל, להפך אם בוטל סיבת התוכן כמו הגאולה החדשה ?! אז נעשה זיכרון חדש,
כלומר הנבואה מתחילה היא זיכרון, ולאו דווקא ליצאת מצרים שכבר לא רלוונטי לנו בגאולה החדשה, רק עצם זיכרון להודות לאלוקים על הגאולה וקיבוץ הגלויות החדשה,
ולמה התבונה אומרת שנעשה זיכרון בכלל ?
1, להודות
2, לדעת שאנו יכולים לחזור שוב לגלות אם לא נהיה תבונים וחכמים וצדיקים,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:27 |
|
| |
| ושםהאחר כתב: | | | יהיאור אין אדם דן אלא מהירהורי ליבו. אתה באמת חושב שכולם כאן מטומטמים? |
|
כבר הזכרתי פעם את המנהג המוזר שנוצר כאן שכשרוצים להגיד למישהו משהו מסבירים במה לדעתך הוא טועה ולא צודק. מכיון שא ראיתי שום דבר בכיוון הזה בתגובה שלך חוששני שהיא לא משתייכת לפורום הזה. .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:24 |
|
| |
יהיאור אין אדם דן אלא מהירהורי ליבו. אתה באמת חושב שכולם כאן מטומטמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | על עובדות אי אפשר להכריע ברוב. |
|
נו, וממילא.? [להזכירך, האשכול הזה עוסק בשאלת שכחת צורת התרועה]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:13 |
|
| |
על עובדות אי אפשר להכריע ברוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 15:01 |
|
| |
אני לא יודע. אבל אחרי כל החכמות שלך, צודקים או לא [אתה לפחות מודה שאף אחד מן הראשונים לא פירש את הנבואה כמותך] החומש לפנינו, והוא הנבואה, או התוכן, שניתן למשה. ויש ספקות בפירושה. לא מובן? גם בתוכן יכולים ליפול ספקות, עובדא שאתה לא יכול תמיד להגיע למסקנא שווה לחבירך. גם בסנהדרין היו מחלוקות והכריעו לפי הרוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 07:59 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | עדיין ברגע שיש "דבר" יכול להיות ספק בפירושה. אלא אם כן אתה מקצין לגמרי וטוען שאין כאן שום "דבר" מלכתחילה והכל מתחיל ונגמר בשכלנו.
מובן? ברגע שיש טקסט כלשהו, אפילו נקבל את דבריך שמה שאנחנו מבינים בכוונתו ומפרשים בו הוא העיקר, עדיין קיים טקסט. והפירוש לגביו לא וודאי. ומחר יבא אדם אחר ויבין אחרת ממני ויטען שזה כוונת הטקסט. אלא מאי, שאתה רוצה למנות סנהדרין שהם יהיו הסמכות האחרונה בענין. בסדר, אבל זה עדיין לא פותר את בעיית הספק בפירוש הטקסט רק נותן דרך טכני שלא יהיו מחלוקות וכו'.
אלקים השאיר אותנו מלכתחילה עם הבחירה שלנו, מה לעשות. וזה גורם לספקות וכל הבעיות. זה המצב. ועדיין הוא השאיר לנו שכל שנוכל להכריע בספקות. וזה רצונו. |
|
תראה: שפה זה אמצעי אנושי והתפתחותי, שאלוקים ידבר איתי הוא צריך מוח ופה ושפה שלנו, ולכן הרמב"ם במורה אומר שבמעמד הר סיני היית בריאה מיוחדת של קול, ולא שח"ו הקול עצמו הוא מ\האלוקים בעצמו, כלומר הבריאה היא סוג של שליח דומם להיכנס לאוזנינו ונשמע את דבריו,
מה יקרה אם אלוקים במקום לבראו בריאה חדשה של קול, פשוט ישלח אדם והאלוקים ידבר מתוך גרונו ?? מה לא טוב בזה ? (יש דעות בחכמינו בדרך הזאת שהנביא פשוט מאבד את עצמו וחושיו והאלוקים מדבר מתוך גרונו בלי שליטת הנביא בעניין כלומר הנביא הוא במצב דומם כאילו אבן\דומם מדבר)
בכל אופן, אם זה בריאה חדשה ואם זה שליח נביא במצב דומם, אפשר לטעון שהשמיעה באוזנינו היא רק דמיון, והנביא במצב דומם, פשוט במצב משוגע ותו לא, כלומר בשניהם אי אפשר להוכיח את אמיתות דבר האלוקים אולי זה דמיון ושיגעון כנ"ל,
אז מה עושים ?? לראות את האלוקים אי אפשר כי הוא לא גשם, לשמוע אותו ממש אי אפשר כי הוא לא גשם ולכן אין לו מוח ופה ושפה, אז אייך ריבונו של עולם אנו מקבלים נבואה מהאלוקים ונהיה בטוחים שזה אמיתי ??
התשובה היא פשוט לכל מבין, נבואה היא לא הקול ולא השליח, נבואה היא התוכן, לדוגמא המורה בחידר מלמד את הילד 1+1=2 זאת נבואה, לא תרצח ולא תגנוב ואל תהיה רשע רק צדיק וצריך לחזור בתשובה, כל אלה הם נבואות שאלוקים אומר כל יום בחורב, בלי שנשמע אותו ממש, כי הם בתוכן נבואות אבסולוטיות, ולכן הם נצחיים ואין שינויים בהם, והנבואות האלה דרש האלוקים מדור המבול בלי מעמד הר סיני, וחיסל אותם על כך, במילא אין יכול ליפול בהם ספק, כל מי שאוכל בספק רעל ימות ואין זאת רצון האלוקים שימות, זאת אבסורד לחשוב כך, כל עשיה בהלכה המאוחרת שהיית לצורך מקומי וזמני שאנו מקיימים כהיום בלי נבואה ותבונה יכול להיות שהיא רעל ממש ונמות מהם, ואז לומר שזה רצון האלוקים ?
לא יכול ליפול ספק ב1+1=2 ההבדל בין סנהדרין לההמון היא בזאת שההמון יכול לחשוב שאולי יכול ליפול גם בזה ספק, תצחק אולי אבל תשאל אנשים ברחוב ותשמע על דברים יותר מורכבים והם מוחלטים ובכל זאת שאולים קושיות ושאלות כאילו זה לא אבסולוטית מוחלט אמיתי ונבואי, מה שאין כן הסנהדרין יודע ש1+1=2 מוחלט ונבואי לעולמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:39 |
|
| |
עדיין ברגע שיש "דבר" יכול להיות ספק בפירושה. אלא אם כן אתה מקצין לגמרי וטוען שאין כאן שום "דבר" מלכתחילה והכל מתחיל ונגמר בשכלנו.
מובן? ברגע שיש טקסט כלשהו, אפילו נקבל את דבריך שמה שאנחנו מבינים בכוונתו ומפרשים בו הוא העיקר, עדיין קיים טקסט. והפירוש לגביו לא וודאי. ומחר יבא אדם אחר ויבין אחרת ממני ויטען שזה כוונת הטקסט. אלא מאי, שאתה רוצה למנות סנהדרין שהם יהיו הסמכות האחרונה בענין. בסדר, אבל זה עדיין לא פותר את בעיית הספק בפירוש הטקסט רק נותן דרך טכני שלא יהיו מחלוקות וכו'.
אלקים השאיר אותנו מלכתחילה עם הבחירה שלנו, מה לעשות. וזה גורם לספקות וכל הבעיות. זה המצב. ועדיין הוא השאיר לנו שכל שנוכל להכריע בספקות. וזה רצונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:28 |
|
| |
למה לך לחלק בין ספק לשאר מעשינו שאנו עושים בהסכמת חכמינו שהם רצון השם אולי,
שוב ושוב, ספק בא מזה שלא שימשו חכמים, וזה כבר מתחילה לא רצון השם, רצון השם היא לשמש חכמים ולהבין לעומק,ואז תשאל מה עכשיו ? האם האלוקים מת לנו ח"ו והשאיר אותנו עם הספיקות ? אתה תטען אולי שכן ולכן מחכים למשיח ואליהו הנביא, ואני יטען שהמשיח ואליהו הם בדיוק החכמים העושים מעשה משיח ואליהו, ((אבן עזרא אסתר פרק א) חרבונא: גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו,) כלומר לומדים ומעמיקים ויודעים את דבר השם בלי שום ספק,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:19 |
|
| |
למה אתה תמיד מערב דברים אחרים לדיון? דעתך על שמיטה וריבית כבר שמענו אבל איך זה קשור לכאן??
אם ה' נתן תורה לבני אדם אין מנוס מזה שיכול להיות ספק בפירושה. והוא רוצה שבני אדם יעשו מה שהם יכולים בשכלם להכריע בספקות
פרוזבול ועיסקא לא נוצרו מחמת ספקות ולכן לא נוגעים במישרים לדיון. אבל הם נוצרו מחמת בעיות במציאות [נמנעו העם מלהלוות, עיסקא מחמת שזה היה הפרנסה העקרית] וכן, במצב הזה רצון ה' שנעשה כן. אם ישתנה המצב אולי נקווה לחזור לקיים המצוות בלי התחכמויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:13 |
|
| |
לדוגמא שמיטת כספים בשמיטה, רצון השם לעשות פרוזבול ??
איסור ריבית, רצון השם בעיסקה ??
לשבות בשבת, האם הכוונה לצום ולשבת בבית הכנסת ולשמוע את החזנים עד אחרי חצות היום .??
אולי לאכול מפחד של בורר ולכעוס ולהיות עצבני שמה עברנו על איסור שבת, וזה רצון השם ?
מכאן נמשיך ליתר המצוות,
תוקן על ידי maxmen ב- 03/10/2011 00:18:39
|
|
|
|
|
