| נשלח ב-28/9/2005 22:07 |
 |
| |
שיעורים/דיונים בקבלה - ט - בי"ע
אשכול האב, ובו הלינקים לכל הסדרה ודיונים על מהותה -
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1584328
ראשי התיבות בי"ע, הם בריאה יצירה עשיה.
על פי הקבלה, קיימים ארבעה "עולמות" (מלבד "א"ק" הכללי, "אדם קדמון", עליו יוחד הדיבור באחד הפרקים הקודמים).
האסמכתא לשמות אלו היא מן הפסוק בישעיה מג, ז: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.
עולמות אלו כולם רוחניים הם, מה שאומר שהם אינם נחוים באחד מחמשת החושים שלנו, וההכרה בהם היא רק באמצעות העיסוק הקבלי בהם. נקודה זו הובהרה באשכול השני בסדרה, העוסק בביאור המשל ונמשל או המראה והפתרון בקבלה, בעיקר בהודעותיו של מיכי -
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1587047
גם עולם העשיה, אף שהוא העולם "שלנו", אינו בהכרח העולם שאנחנו מכירים מחיי היום יום. ברם, כיון שגם שלושת עולמות אלו, בריאה יצירה ועשיה (להלן: בי"ע) יש בהם אורות וכלים, כפי שיש בעולם האצילות (ראה באשכול הקודם בסדרה על מהותם של אלו); לכן יתכן וה"כלים" של עולם העשיה הם החומר המוכר לעינינו. אינני זוכר כעת דבר מפורש בענין, ויבואו הבקיאים ממני ויתקנו.
אז מה שיש לנו זה שלושה עולמות רוחניים. בהם נמצאים המלאכים (יצירה) וכסא הכבוד (בריאה) - אף הם מציאויות רוחניות. למעשה, בכל השלושה יש מלאכים, הנבדלים אלו מאלו ברמת רוחניותם ובמידת השגתם את הבורא: ככל שהעולם עליון יותר כך גם השגתם גדולה יותר.
מבואר בקבלה, שההשתלשלות בעולמות אלו היא המכשירה את המציאות של העולם שלנו, על כל הרוע שבו. עולם האצילות, שבו עדיין היחוד בין האורות והכלים למאצילם הוא ייחוד גמור: איהו וחיוהי חד (הוא - המאציל - וחייו - האורות - חד הם); איהו וגרמוהי חד (הוא - המאציל - ועצמותיו - הכלים - חד הם); הרי שבבי"ע כבר אין ייחוד כזה. בבריאה כבר יש מיעוט של רע, אך הוא עדיין בטל ברוב; ביצירה, חציו טוב וחציו רע; ואילו בעישה רובו רע, ולכן רוב עניני העולם הזה שלנו מעלימים ומסתירים על כבוד הבורא הגנוז בהם.
תורת החסידות, המשלימה את הבנת מושגי הקבלה על ידי התבוננות בנפש האדם, מקבילה את העולמות הללו לחלוקה של צדיקים, בינונים ורשעים:
על פי התניא, יש חמש קבוצות אב לאופים של בני האדם. יש צדיקים גמורים, שאין להם כלל משיכה לרע- יצרם מת; יש צדיקים שאינם גמורים, שיצרם לא מת, אך אין לו צורת ביטוי כל שהיא, לא במחשבה ולא בדיבור ולא במעשה - כל כולו רוצה ומתענג רק בעשיית רצון בוראו, אך יש בו (בתת מודע?) איזה שורש של רע; יש בינונים, שמלחמה ניטשת תדיר בין יצריהם, אך תמיד שכלם מכריע לבחור בטוב; יש רשעים שאינם גמורים, הנכשלים בחטא אך תמיד הם מלאים חרטות מחמת הטוב הגנוז בהם; ויש רשעים גמורים.
ההקבלה היא איפוא - אצילות - צדיקים גמורים - כולו טוב; בריאה - צדיקים שאינם גמורים - מיעוט רע; יצירה - בינונים - מחצה על מחצה; עשיה - רשעים שאינם גמורים - רוב רע; רשעים גמורים - כולו רע - למטה מן המציאות.
אלו הם היסודות הכלליים. בהמשך אסביר אי"ה עוד כמה פרטים בענין, כמו עיבור יניקה וגדלות, כדי שסוף סוף (...) נוכל לענות על שאלתו של רב ניק שהרתה את הסדרה.
מהו המקור הקדום לחלוקה לארבעה עולמות אלו? חלוקה כזו קיימת בבראשית רבה, אינני זוכר כעת היכן; בזוהר היא כבר מופיעה בהרבה מאוד מקומות, וכך היא מהוה אבן פינה המוסכמת על כל המקובלים (הידועים לי...)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2013 00:15 |
|
| |
והנה טוב מאד אמר ה' לאחר גמר הבריאה בים השישי לפני קבלת שבת שלו
הוא אמר טוב מאד לאחר חטאו של האדם-סנהדרין-, כי החטא כנראה היה בעיני ה' טוב מאד. הכל היה מתוכנן.
כפי שהמדרש כותב הבה ניתן תודה ליצר הרע, ובמדרש אחר- והנה טוב מאוד- זה יצר הרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:06 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | בא"א בתחילת האשכול כתב:
<מבואר בקבלה, שההשתלשלות בעולמות אלו היא המכשירה את המציאות של העולם שלנו, על כל הרוע שבו. עולם האצילות, שבו עדיין היחוד בין האורות והכלים למאצילם הוא ייחוד גמור: איהו וחיוהי חד (הוא - המאציל - וחייו - האורות - חד הם); איהו וגרמוהי חד (הוא - המאציל - ועצמותיו - הכלים - חד הם); הרי שבבי"ע כבר אין ייחוד כזה. בבריאה כבר יש מיעוט של רע, אך הוא עדיין בטל ברוב; ביצירה, חציו טוב וחציו רע; ואילו בעישה רובו רע, ולכן רוב עניני העולם הזה שלנו מעלימים ומסתירים על כבוד הבורא הגנוז בהם.
>
על איזה עולם נאמר במעשה בראשית 'והנה טוב מאוד'? |
|
על פי דרשת חז"ל מאד בא לרבות את הרע, כך שהמושג טוב מאד יכול לחול על עולמות בי"ע דווקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 12:18 |
|
| |
בא"א בתחילת האשכול כתב:
<מבואר בקבלה, שההשתלשלות בעולמות אלו היא המכשירה את המציאות של העולם שלנו, על כל הרוע שבו. עולם האצילות, שבו עדיין היחוד בין האורות והכלים למאצילם הוא ייחוד גמור: איהו וחיוהי חד (הוא - המאציל - וחייו - האורות - חד הם); איהו וגרמוהי חד (הוא - המאציל - ועצמותיו - הכלים - חד הם); הרי שבבי"ע כבר אין ייחוד כזה. בבריאה כבר יש מיעוט של רע, אך הוא עדיין בטל ברוב; ביצירה, חציו טוב וחציו רע; ואילו בעישה רובו רע, ולכן רוב עניני העולם הזה שלנו מעלימים ומסתירים על כבוד הבורא הגנוז בהם.
>
על איזה עולם נאמר במעשה בראשית 'והנה טוב מאוד'?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/09/2011 12:19:34
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 19:51 |
|
| |
נמדשיר,
גם אני סבור כדבריך, ודומני שכך היא ריהטת הסוגיות. אלא שעמרם הביא בעמוד הקודם מדברי הרב יצחק גינזבורג, שגם בבריאה דעשיה הוא רק נתינת מקום לנבראים, עיי"ש. וכתבתי שם שיש לזה מקום לפי ההקבלה בחסידות לצדיק שאינו גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 16:19 |
|
| |
אני מתקן את הודעתי הקודמת .
בגלל נפילת השרת לא יכולתי לעדכן את ההודעה עצמה מחמת שזמן העידכון חלף ועבר עד להלעת השרת של היידפרק.
***********
לשאלה ב
יש את הפסוק בנביא אנני זוכר כרגע את המיקום
עשיתיו יצרתיו בראתיו.
לשאל ה
במושג עולם הבריאה ישנם 2 גדרים אדם דבריאה או אדם דעשיה שכולל את עולם הבריאה.
אם כוונתך לאדם דבריאה אין לנו רשות להתעסק אלא לצורך הבנת ההשתלשלות , ולכן א"א לדון ע"ז.
רק אפשר לומר בכללות שבקבלה ע"פ החסידות בריאה יש מאין היא "נתינת מקום" לפי ההגדרה דלעיל.
ואם כוונתך לעולם הבריאה שבאדם דעשיה שוא עולם של נבראים אכן הוא נקרא נברא כעולם היצירה והעשיה כלומר שהוא יש מאין .
כלומר קיימים שני גדרים של יש מאין:
א.יש מאין הכונה ההשתלשות ממהות הבורא מהרצון לגילוי הרצון.
ב.יש מאין מהרצון להתגלות כבעל גבול לגילוי הבריאה כגבול.
ולכן גילוי הרצון כלפי הנבראים מתחיל כבר בז"א ומתגלה בפועל בעולפ הבריאה של אדם דעשיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 13:46 |
|
| |
לשאל ה
במושג עולם הבריאה ישנם 2 גדרים אדם דבריאה או אדם דעשיה שכולל את עולם הבריאה.
אם כוונתך לאדם דבריאה אין לנו רשות להתעסק אלא לצורך הבנת ההשתלשלות , ולכן א"א לדון ע"ז.
רק אפשר לומר בכללות שבקבלה ע"פ החסידות בריאה יש מאין היא "נתינת מקום" לפי ההגדרה דלעיל.
ואם כוונתך לעולם הבריעה שבאדם דעשיה הוא נקרא נברא כעולם היצירה והעשיה.
תוקן על ידי - נמדשיר - 16/10/2005 13:50:14
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 19:58 |
|
| |
לכל שוללי הקבלה בעיקרון - כבר צוין לעיל מקום בו תוכלו לשפוך את כל שמעיק לכם, למעו הסדר הטוב.
נמדשיר,
בשאלה ב. היתה כוונתי מה המקור הקדום בספרות.
בשאלה ה' היתב כוונתי לעולם הבריאה, שעליו נכתב בעמוד הקודם שיש הסוברים שאינו עדיין בגדר "נברא" כיצירה ועשיה, אלא רק נתינת מקום.
אני מתנצל על כי באו השאלות כאן, בסיכום, בצורה לא ברורה די הצורך.
ולאחי ורעי אומר - אין לי ענין להתבזות. אם יש את נפשכם לעשות לעג וקלס מהקבלה, בלי טיעונים מכובדים - בבקשה. אך פתחו לשם כך אשכול נפרד אם הדבר יעבור את אישור ההנהלה.
פתחתי את הסדרה מתוך הכרה שיש כאלו שהדבר מענין אותם, בצורת הסברה כזו או אחרת. ממה שראיתי יש אכן כאלו. למה תרדו על עצבי?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 16:13 |
|
| |
סעמדיע,
התחלת עם "יש טוענים" זה כמו שתגיד לי שיש טוענים שרשב"י לא חיבר ת'זוהר, השתגעת?
אתה צודק, זה בסוד לעבדים נמכרתם, אנחנו לא היינו למכירה, וז"ס הא לן והא להו.
יש לך טעות בגישה, כל הקבלה זה עולם הדמיון, וז"ס גדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 15:03 |
|
| |
בורג,
א. יש הטוענים שלא היה זה תלמיד הרשב"א כלל וכלל.
ב. עולם דממכר הוא סוד ד"לעבדים ולשפחות נמכרנו".
ג. עולם דדמיון אין זה משל כלל והוא כפשוטו. והבן.
תוקן על ידי - semedia - 11/10/2005 15:04:33
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 14:05 |
|
| |
השתכנעתי... הקבלה מובן,הקבלה מובן, הקבלה,מובןהקבלה מובן,הקבלה מובן,
הקבלה מובן,הקבלה מובן, הקבלה,מובןהקבלה מובן,הקבלה מובןהקבלה מובן,הקבלה מובן, הקבלה,מובןהקבלה מובן,הקבלה מובןהקבלה מובן,הקבלה מובן, הקבלה,מובןהקבלה מובן,הקבלה מובן
א.ה.ב.ה
ז.ע.ג.ה
ד.א.ב.ב
ל.ו.ב.ל.ב
ש.ו.ק.ש.ק
ט..ב.ז.י.צ
עוזרת לתקן נשומות ולעלות מעולום הבריאה לעשייה לאצילות או משהו כזאתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 09:10 |
|
| |
אנסה לתת את דעתי על חלק מהשאלות.
א .ע"פ הקבלה יש אדם דבריאה אדם דיצירה אדם דעשיה .
א"ק = אדם דבריאה
א"א = אדם דיצירה
ז"ע עד עולם העשיה = אדם דעשיה.
הזוה שמדבר על 4 עולמות הכוונה ל אדם דעשיה והם:
ז"ע = אצילות
בריאה
יצירה
עשיה
במונח (לא עולם) אצילות כולל מא"ק עד ז"ע ועד בכלל.
המונח אצילות ע"פ תפיסה זו היא כל המושגים שעליהם אנו משיגים רק כאורות המשפיעים על אדם דעשיה.
יתכן שיש ערבוב בין אדם דעשיב שכולל 4 עולמות שישנם שקוראים לאדם דעשיה עולם העשיה שכולל 4 עולמות , ושינם שקוראים עולם העשיה לעולמינו.
ב .ע"פ החסחדות המבארת את הקבלה החלוקה לשלוש נובעת מההגדרה שלכל מושג יש ראש תוך וסוף.
הענין של ראש תוך וסוף ,הרצון (ראש) ההחלטה (תוך) והעשיה (סוף).
ולכן גם הספירות מחולקות לשלוש חב"ד חג"ת נה"י.
.
ה. ע"פ תפיסת החסידות אין ישות בפועל אלא הסתרה אלוקית המדמה ליש.
תוקן על ידי - נמדשיר - 11/10/2005 9:25:56
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2005 02:16 |
|
| |
היות והאשכול מורכב מידיעות ומשאלות לדיון, ואת הידיעות קשה לסכם בקצרה ואולי גם אין צורך, אסכם את השאלות לדיון כדי שיהיה ברור על מה הנידון כעת.
א. עולם העשיה, האם העולם שלנו הוא, או שגם הוא עולם רוחני ומלבדו קיים עולם העשיה הגשמי שלנו? לדעת מיכי זהו העולם הגשמי. דומה ואין דעת המקובלים כן, ויתכן שיש חילוק בין האורות של עולם העשיה לבין הכלים שלו.
ב. מהו המקור הקדום לחלוקה זו לשלושה עולמות?
ג. גם כאן, כמו בכל מקום בקבלה, קיימות גישות שונות בדבר "מציאותם" של הדברים הנידונים, וכפי שהתבאר במקומו באשכול ההקדמה ב, על המשל והנמשל.
ד. הכוונות - ההלכה למעשה של הקבלה. הם עוסקים בעיקר בבי"ע, לעומת הפילוסופיה של הקבלה העוסקת באצילות ומעלה. מה יש בכוונות אלו לדעת הסוברים שאין נכון למצוא הסברים פילוסופיים או הקבלות לנפש האדם בקבלה? "סתם", לחשוב את המילים של הכוונות ותו לא?
ה. האם בריאה היא גילוי ויש, או רק נתינת אפשרות לגילוי ולישות?
ו. האם רק עולם העשיה הוא עולם התיקון, או שמא גם בבריאה ויצירה יש מה לתקן על ידי מעשי המצוות?
ז. היתכן שעולם הבריאה אינו אלא עצם הדברים המוכרים לנו מעולם העשיה, ועולם היצירה הוא הצורות האפלטוניות שלהם, כטענת מיכי?
תוקן על ידי - בןאישאחד - 02/10/2005 2:17:11
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 09:51 |
|
| |
בורג,
 .
אך אינך סבור שזה שייך לאשכול הראשון, בו נידון עיקר העיסוק בקבלה בפורום?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 08:47 |
|
| |
תשאל את ספרן.
אני ראיתיו בבימ"ד אור הנר באיטליה (בביקורי שם בתשנ"ט)
אבל מאי נ"מ איזו הוצאה?
(ואגב, ראיתי במראה, את הפתרון אניח לך. ועוד, שהוא רק במשל ונמשל)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 08:42 |
|
| |
בורג
באיזו הוצאה זה יצא?
|
|
|
|
|
