מעיין תל אביב יפו פרשת נצבים............

נראה לי שהם בני דודים או משהו כזה

ובכל זאת, האם ישנו קשר להרב סימן טוב-רב העדה האפגאנית?

יישר כח תל אביב העלון מעניין

כן הרב אהרן סימן טוב הוא ראש כולל באר מים חיים בקרית שלום

תלאביבי60
הרב סימן טוב הוא ראש הכולל ?

שניהם מגידי שיעור בחזון עובדיה.

כולל באר מים חים נמצא בשכונת קרית שלום בבית הכנסת הרמב"ם

אבל ר' צבי היא המג"ש בחזון עובדיה לא?

ואגב באר מים חיים הכוונה לבית הכנסת של זוטשקה ביד אליהו?

האיש החושש כבר אמרתי לך שאני לא רב ולר בר בי רב.

AC מדובר ברב אהרן סימן טוב ולא ברב צבי סימן טוב.

אהרן סימן טוב או צבי סימן טוב?

הרב תל אביב60
תיזכה למיצוות
איזה כיף ליקרוא הכל ליפני כולם

מערכת "מעיין תל אביב יפו" מאחלת למורנו ורבינו עט"ר פאר הדור והדרו
מרן הראשון לציון
רבינו עובדיה יוסף שליט"א
רבני העיר והשכונות שליט"א מגידי השיעורים והפעילים
וכל תושבי העיר
כתיבה וחתימה טובה
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, אמן.
בברכת שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה
הרב נתן אלנתן

מדור יהדות בתל אביב יפו


יהדות בשכונות: נווה עופר (תל כביר) פעילות תורנית תוך אחדות

השבוע אנו מתחילים בע"ה סדרת בכתבות על היהדות בשכונות העיר. השכונה הראשונה שהחלטנו לכתוב עליה היא שכונת "נווה עופר" או בשמה הקודם – "תל כביר".
שכונת תל כביר הוקמה בראשית שנות השבעים, כשכונת שיכונים למפוני שכונת התקווה ועולים חדשים שעלו באותה תקופה, ע"י חברת חלמיש שבנתה את רוב השכונה.
עד אז היתה רוב השכונה פרדס אחד גדול שבשוליים שלו גרו כמה עשרות משפחות.
עד לפני כעשרים שנה היתה השכונה שיממון מבחינה רוחנית. בכל השכונה פעל בית כנסת אחד בלבד שבו התקימו תפילות בימות החול, על שיעורי תורה אף אחד אפי' לא חלם.
אולם אז מונה רב לשכונה – הרה"ג משה זבולון שליט"א שלא ישב בחיבוק ידים אלא החל לעורר את השכונה מבחינה רוחנית, אט אט החלה השכונה לקבל צביון יותר תורני, בתי הכנסת החלו לפתוח את שעריהם במשך כל השבוע, שיעורי תורה החל לצוץ כפטריות אחר הגשם. הוקם תלמוד תורה בשכונה – תלמוד תורה רש"י, ע"י האחים היקרים משפחת אלעזרוב הי"ו, שבראשיתו מנה כמנין תלמידים אולם אט אט עם ההתפתחות הרוחנית של השכונה החל לקלוט מאות רבות של ילדים מהשכונה ומסביבותיה שבאו ללמוד במקום תורני איכותי.
כיום יש בשכונה שנים עשר בתי כנסת, אשר פעילים בכל ימות השבוע, ברובם הגדול מתקיימים שיעורי תורה דבר יום ביומו.
כ"כ פועלים בשכונה שני כוללים לאברכים האחד בבית הכנסת "עזרת אחים" והשני בבית הכנסת "עץ חיים". וכן כולל יום שישי בבית הכנסת בית אליהו (פירוב) לכוללים אלו השפעה גדולה לתנופת הפעילות הרוחנית בשכונה.
המאפיין החשוב ביותר שיש לשכונה שאין באף שכונה בעיר, היא האחדות המיוחדת שיש בין כל תושבי השכונה דתיים וחילונים, ובין כל בתי הכנסת והפעילים שפועלים בפעילות התורנית בשכונה, שכולם כפופים למרותו והנהגתו של המרא דאתרא הרה"ג משה זבולון שליט"א.
כל אירוע גדול שמתקיים בשכונה נעשה בשיתוף פעולה עם כל הפעילים בשכונה, אין מצב שזה אירוע של אלה, וזה אירוע של אלה.
די אם נזכיר מספר קטן של אירועים מרכזיים שמתקיימים בשכונה ברוב עם. בכל שנה במוצאי שמחת תורה מתקימים שני אירועים גדולים של הקפות שניות בשכונה, שבכל אחד ממנו משתתפים למעלה מאלף איש, הראשון הקפות שניות עפ"י מסורת העדה הבוכרית שמתקיים ברחבת בית ספר רש"י. והשני הקפות שניות באוירה תורנית לכל תושבי השכונה שמתקיים בבית הכנסת אלי כהן, זאת כמובן לאחר תהלוכת ספרי תורה ברחובות השכונה.
כ"כ מתקיים בחול המועד סוכות אירוע ענק של שמחת בית השואבה בשיתוף תלמידי בית ספר רש"י ברחבת בית הספר.
אחד מהבר בי רב הגדולים בארץ מתקיים בשכונה בכל שנה ביום העצמאות בבית הכנסת אלי כהן, בהשתתפות מאות רבות של אנשים שבאים להאזין להרצאות של מיטב הרבנים והמרצים בארץ.
חשוב לציין כי השכונה הוציאה מקירבה את מיטב הפעילים בעיר, בין תושבי השכונה נמנים בין השאר, חבר מועצת העיר הרב נתן אלנתן, ומנהל הפעולות המחלקה לתרבות תורנית ר' מנשה עובדיה, שלהם השפעה וחלק בהצלחה הגדולה של הפעילות התורנית בשכונה.
כ"כ פעילים בשכונה ר' משה דוידוב שבין השאר אחראי לאירועים והעצרות בשכונה, ר' ירון בן צבי שעוסק בעיקר בפעילות קירוב עם בני הנוער, וכן כל גבאי בתי הכנסת שכל אחד מהם משתדל להרבות בפעילות תורנית ושיעורי תורה אצלו בבית הכנסת.
ולנו לא נשאר אלה לברכם בברכת כתיבה וחתימה טובה. ושימשיכו להגדיל ולהרבות תורה ולהאדירה.

סיפור לשבת.

רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (חלק ב')

חיילים יהודיים רבים היו מגויסים לצבא התורכי וסבלם היה רב מנשוא. גם אליהם היתה נתונה דאגתו של הרב עוזיאל. ימים ארוכים היה מבלה בין הבסיסים הצבאיים בארץ, ומביא ליהודים שבהם נוחם, עדוד ומרפא.
הוא היה לוקח עמו חבילות מזון, תחבושות ותרופות ולעיתים אף ספרי קודש להחיות את נשמת המגויסים. בדבריו היה מרעיף טל תקוה על החיילים האומללים, ובזכותו הצליחו רבים לשרוד בקשיי הקיום היום יומיים.
באחד מביקוריו של השליט המחוזי ביפו, ג'מאל פחה, הביט הלה מבעד לחלון המשרד הממשלתי, והבחין כי בית הקברות העירוני בנוי מתחת למשרד. הוא חש בעלבון צורב, וחמתו בערה בו. "יש להעביר מיד את הקברים אל מחוץ לעיר! כאן יוקם גן עירוני", ציוה. הוא לא שעה לתחנוני התושבים ושוטריו החלו מיד בביצוע העברת עצמות המתים. כאשר התקרבו השוטרים אל חלקת היהודים, פנה הרב עוזיאל את השליט. העצב הרב, אשר נשקף מעיניו, ריכך במידת מה את ליבו של העריץ.
"מדוע תעולל כך ליהודי העיר?" שאל הרב עוזיאל בתוגה, "וכי לא די שגרשתם את רוב אנשי העיר ממקומם, אלא כשישובו הנה מגלותם, לא ימצאו אף את קברי אבותיהם? לא טוב הדבר אשר אתה עושה, השעה את ביצוע דבריך לפחות עד חזרתם".
הדברים הכנים מצאו מסילות ללבו של השליט, והוא הורה מיד להפסיק את פינוי הקברים. קברות היהודים ביפו נשארו בשלמותם.
בשנת תרע"ו החליט ג'מאל פחה, כי אזור חוף הים הוא אזור צבאי רגיש ולא מקום אזרחי לדור בו. מיד פרסם צו, כי כל תושבי יפו ותל אביב מפונים מבתיהם עד סוף המלחמה. זמן ביצוע הצו היה עשרים וארבע שעות בלבד.
יהודי יפו יצאו אל הגלות והסבל. עם המטלטלים המועטים אשר הצליחו לקחת, בוססו בחולות עד הגיעם אל המושבות הקרובות כפתח תקוה וראשון לציון. בני המושבות טרחו לספק לגולים מזון, שתיה ושמיכות ללון.
על אף שהותר לרב עוזיאל כחכם באשי להמשיך ולשהות בעיר, לא רצה לעזוב את צאן מרעיתו בשעתם הקשה, ויצא עמם לדרך.
שנת הגלות היתה קשה ומכאיבה. אלפי תושבי יפו מצאו מקומם בכל מושבות הארץ מן הגליל ועד הנגב.
משפחות משפחות שהו ברחובות עיר כשהן מסוככות על עצמן מן השמש הקופחת וממטרות העוז על ידי סוכות ענפים. עשרות אנשים מתו מרעב מקור וממחלות שונות.
רבי בן ציון מאיר המשיך להתמסר לעבודת הכלל. אף כי לאחר פטירת אשתו בשנים אלו, נפל עול גידול ילדיו על צוארו, מצא זמן לדאוג את דאגת הכלל. הוא העתיק את מקומו לירושלים אל דירת אימו, ומשם פעל רבות למען כל תושבי הארץ.
לקראת סוף המלחמה גורשו ראשי הדתות הלא מוסלמים מן הארץ וביניהם הרב עוזיאל. לאחר השתדלות הצליח הרב ועוזיאל לחזור לירושלים, אך כתמורה דרש ממנו המוכתר הירושלמי, כי יבצע שרות למען התורכים, ובכך יוכיח את נאמנותו לעם.
"עליך להמציא לי שני יהודים אשר ירגלו בקרב הצבא הבריטי ויעבירו אלי את המידע שברשותם", ביקש.
הרב עוזיאל סרב, כמובן, לסכן את שלום כל יהודי מיהודי הארץ.
"לא אוכל", טען בלהט. חמתו של השליט בערה בו, והוא קבע תאריך אחרון בשבוע שלאחר מכן, להבאת המרגלים.
בליבו של הרב עוזיאל גמלה החלטה לא לספק את דרישת המושל, וקל שמים היה בעזרו. ביום הנועד לביצוע הגזרה הגיעו האנגלים לשערי ירושלים וכבשוה. יהודי העיר נשמו לרווחה.
יהודי יפו יכלו לשוב לעירם לאחר שנת גלות קשה וכואבת. הרב עוזיאל שב אף הוא אל עירו המתאוששת ושמח עימה בנחמתה. הוא הוסיף לדאוג לה גם בימים הקשים שלאחר המלחמה.
בזמן מאורעות הדמים בארץ, כאשר הערבים החלו לפרוע ביהודים, דאג הרב עוזיאל להקלת המצב. דבריו החמים מצאו מסילות אף ללב הערבים הפראים, וביוזמתו הפסיקו הללו לעיתים את הטבח ביהודים.
בסערת המאורעות נקרא רבי בן ציון מאיר עוזיאל אל הגה ההנהגה, אך הפעם בקהילות חוץ לארץ. רבי יעקב מאיר נקרא לשמש כראשון לציון בירושלים עיר הקדש. בדאגתו לקהילתו סלוניקי, החליט למנות תחתיו כרב הקהילה היהודית הגדולה ביותר בחוץ לארץ, את ידידו רבי בן ציון מאיר עוזיאל. לשמחתו נענה הרב עוזיאל להצעה והסכים להגיע אל סלוניקי.
- סוף -