| נשלח ב-9/4/2012 22:50 |
 |
| |
ועוד:
What is the ruling on short-term mudaarabah (buying and selling) in mixed and haraam companies in the stock market?. Praise be to Allaah. Firstly: It is not permissible to buy shares in companies that deal in haraam things, such as riba etc, whether the haraam is small or great, because a share is part of the company’s wealth, and its dealing in haraam means that everyone who invests in it is a partner in that haraam. Secondly: It is not permissible to trade in mixed and haraam shares, by buying, selling or investing, whether that is short term or long term, because it is not permissible to sell haraam things, whether in small or large amounts. A contract that involves that is a contract which it is not permitted to enter into. Dr. Muhammad ibn Su’ood al-‘Usaymi (may Allaah preserve him) said: Some people differentiate between mudaarabah (buying and selling) and long-term investment and say that the one who engages in mudaarabah does not have to worry if he buys a share in a company that gives or takes riba-based loans. My response is to ask these people: What shar’i justification do you have for the profit that you make on the shares when they go up? He will never have any answer but to say: I am a partner in that company. Similarly I say to him: what if the company were to make a loss a few minutes after you bought shares? Can you deny your connection to the company so that you will not have to bear any loss? Of course he will not be able to do that, and he will bear the same losses as all other regular shareholders. Not only that, if the company were to merge with another company or it were to be sold to another company, or it went bankrupt or was no longer on the stock market or its licence was taken away, all of that would have an effect on the mudaarib (one who buys and sells within a short period of time) and investor alike. So there is no difference between the mudaarib and the investor. End quote. He was also asked about the ruling on mudaarabah (buying and selling) in mixed shares? He replied: It is not permissible according to the majority of scholars, except in the case of “pure” shares, whether it is mudaarabah or investment. End quote. And Allaah knows best.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 20:28 |
|
| |
מתוך שו"ת אסלאמי:
http://islamqa.info/en/cat/76
I have a certificate that was in an Islamic bank, then it was transferred to a regular bank. Is the interest that was added to this certificate haraam? Can I take the original amount of money and leave the interest that was added by both banks?.
Praise be to Allaah. Firstly: There is nothing wrong with taking the profits that the Islamic bank gives to its customers who invest their money in Islamically acceptable mudaarabah or in permissible shares. With regard to the interest paid by the riba-based bank, it is haraam riba and it is not permissible to take it. It is not permissible to deposit money in a riba-based bank except in the case of necessity, in order to protect the money when there is no Islamic bank. In that case it should be limited to depositing the money in a current account with no interest, so as to do the lesser of two evils. We have previously explained the prohibition on dealing in investment certificates of groups A, B and C, and we quoted a statement by the Islamic Fiqh Council concerning this matter, in the answer to question number 98152. In order for investment or mudaarabah to be valid, the following conditions must be met: 1. The bank must invest the money in permissible ways, such as establishing beneficial projects, building housing and so on. It is not permissible to invest the money in building riba-based banks, cinemas or giving loans with interest to the needy. Based on that, it is essential to know the nature of the investments made by the bank. 2. There should be no guarantee on the capital. The bank should not stipulate that it is obliged to return the capital if the bank incurs a loss. If the bank stipulates that it will guarantee the capital, then this is in fact a loan contract, and any interest that is paid on it is pure riba. 3. The profit should be specified and agreed upon from the outset, but it should be specified as a percentage of the profit and not from the capital. So one of them may get, for example, one third or half or 20% of the profits and the rest goes to the other party. The contract is not valid if the profit is not known and is not specified. The fuqaha’ have stated that mudaarabah becomes invalid if the percentage of profit is not known. It says in Mataalib Ooli al-Nuha (3/517): If he says: Take this as mudaarabah and you will have a portion of the profit or a share of the profit or something of the profit, this is not valid because it is unknown, and mudaarabah is not valid unless it is for a known amount. End quote. Thirdly: What you have to do is withdraw the money from the riba-based bank, and repent to Allaah. Whatever interest you have received, it is not permissible for you to make use of it; rather you should get rid of it by spending it on the poor and needy or in the public interest. May Allaah increase us and you in understanding and knowledge. And Allaah knows best.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 18:41 |
|
| |
נכון
אבל בכל זאת התרשמתי מהעובדה שדווקא תוכנית טלביזיה "חילונית" לוקחת על עצמה לארגן מבצע כזה.
וזה אחרי שבשבת האחרונה עברתי במקרה ליד סניף "עזרא" בזמן הפעולה ושמעתי מישהו נואם על כך שהתקשורת החילונית היא ריקנית, אין בה שום דבר חוץ מ"כוכב נולד" ו"רוקד נולד", אין בה שום דבר טוב, אין לנו שום דבר ללמוד מהם, וכו'...
אבל זה באמת כבר חורג מנושא האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 12:18 |
|
| |
.
אדרבא.
לדבריך, קיימת ריבית רצחנית במערכת שאינה דתית, ולמעט מבצע חד פעמי, כך היא אף תשאר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 11:51 |
|
| |
מה ההבדל בין קנס פיגורים לבין ריבית? זה נראה לי אותו הדבר. עד כמה שידוע לי גם ההלכה לא מבחינה ביניהם (ע' למשל שו"ע קעז יד, שו"ת הרשב"א ג רכז), אבל אני לא מכיר את כל המקורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 11:27 |
|
| |
.
מה הקשר בין נושא הדיון כאן, לבין הגימיק של תוכנית הטלוויזיה שהבאת לעיל?
לפי טענות תוכנית הטלוויזיה, רוב מוחלט של גובה החוב של חייב, נוצר בשל עלויות שכר טרחת משרדי עו"ד המטפלים בגביה, ובשל קנסות הפיגורים. העובדה כי קוראים לכך "ריבית פיגורים", אינה קשורה כלל לכך שמדובר בקנס על איחור.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 10:49 |
|
| |
גם בימי ראשית הציונות, רוב הרבנים מצאו "היתרים" לישיבה בחו"ל, או שעודדו את העליה לארץ בדברים בלבד, בעוד שהציונים ה"חילונים" פעלו בקנה מידה הרבה יותר גדול כך שכל יהודי ויהודי יוכל לקיים את מצוות הישיבה לארץ בלי התחכמויות.
תוקן על ידי - אראלסגל - 27/12/2005 10:58:28
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 10:46 |
|
| |
http://www.shmone.co.il/mador.asp?mador=104
"עשרת ימי תשובה"
שלושה מיליון תיקים פתוחים קיימים היום בהוצאה לפועל. שלושה מיליון חובות של אזרחים שלא שילמו את חובם. האם אנו אומה של משתמטים מחובות או אולי שיטת הגבייה הישראלית לא מוכיחה את עצמה?
תחקיר "בולדוג" מעלה כי הגורם העיקרי למספר החובות הרב הינו ריביות הפיגורים ושכרי טרחת עורכי הדין אשר מנפחים את החוב המקורי עד אשר הוא מגיע למימדים שלאזרח הקטן קשה להתמודד עימם.
בעשרת הימים האחרונים של חודש דצמבר 05, מערכת "בולדוג" ומערכת "NRG" יקיימו מבצע להסדרת חובות.
חייבים אשר טרם שילמו את חובם מוזמנים במהלך עשרת ימים אלו להגיע אל החברות והגופים המסחריים אשר לוקחים חלק במבצע, ולהגיע עימם להסדר חוב - בכפוף לתנאי החברות. המבצע חל גם על תיקי הוצל"פ, חובות המחאות וכן על חובות שטרם נפתח בגינן תיק בהוצאה לפועל.
החברות המשתתפות:
*בנק דיסקונט, חברת הסלולר –*פלאפון, חברת הסלולר- סלקום, חברת הסלולר –*אורנג',
בזק בינלאומי, חברת הביטוח *מגדל, חברת *כלל ביטוח, חברת הביטוח *הפניקס,
*בנק איגוד, שקם אלקטריק, שריונית חוסם, רשת נאטורפיל, רשת סופר פארם, חברת *מי עדן,
מולטי לוק, אמריקן ספיריט, רשת פוקס, תמי 4, רשת מחסני חשמל, חברת הכבלים *HOT, חברת *סופרגז,*012 קווי זהב, חברת *Smile אינטרנט זהב, חברת *נטוויזיון וחברת *מירס.
*הערות:
1. בנק דיסקונט יאפשר לחייבים אלו להסדיר את חובותיהם, אם יעמדו בתנאי המבצע במלואם ובמועדם, תוך שהבנק יוותר מצדו על הריבית המגיעה לו על פי פסקי הדין בהם הוא מחזיק כלפי החייבים ועל ההוצאות שהוא זכאי להן הן לפי פסק הדין והן בהוצאה לפועל. המבצע יהיה חד פעמי ומיועד לחייבים מסוימים על פי ההגדרות הבאות:
שאינם תאגידים, אשר הבנק פתח נגדם תיק לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל לא יאוחר מיום 31.12.2002 ואשר קרן החוב ביום הגשת התביעה אינה עולה על 100,000 ₪. בעניין זה יסתמך הבנק על תדפיסי ההוצל"פ.
ב. חייבים העונים להגדרה בסעיף א' ובכפוף לאמור בסעיף ג', אשר יגיעו עם הבנק להסדר במהלך עשרת ימי המבצע, יוכלו ליהנות מתנאים הבאים:
1. הבנק יסכים להגיע להסדר עם חייבים לפיו הם ישלמו רק את קרן החוב כפי שחל ביום הגשת התביעה נגדם, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961 מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
2. היה והחייב ישלם את החוב על פי ההסדר לעיל תוך 60 יום ממועד חתימת ההסדר , יוותר הבנק כלפי החייב וכלפיו בלבד, על יתרת החוב הפסוק לרבות ההוצאות שנפסקו לטובת הבנק הן בבימ"ש והן בהוצל"פ .
3. הבנק מתחייב כי ההסדר עם החייב ייחתם בתוך 10 ימים ממועד פניית החייב.
ג. התנאים המוצעים לא יחולו על חייבים שיש מניעה להגיע עימם להסדר, על חייבים שכבר הגיעו להסדר עם הבנק , גם אם טרם הושלם ביצועו, על חייבים ששילמו את חובם עד ליום פרסום המבצע ועל חייבים המנהלים תביעות נגד הבנק.
ד. חייבים של הבנק העונים על תנאי המבצע, מתבקשים להתקשר למוקד טלפוני מיוחד שיוקם במיוחד למבצע זה, בחדר המצב של אגף הגבייה : 03:7953220, פקס: 03-5169062
ה. הבנק שומר לעצמו את הזכות לחרוג מהאמור לעיל ע"פ שיקול דעתו.
2. מבצע חברת פלאפון מיועד לגביית חובות של תיקים שנפתחו עד סוף דצ' 2003 , במסגרת המבצע יוצע ללקוחות לשלם את קרן החוב בטיפול משפטי (דהיינו: קרן חוב מקורית + הוצאות), ותינתן הנחה של 100% על ריבית הפיגורים ושכרי הטרחה. המבצע מתייחס ללקוחות פרטיים בלבד. תוקף המבצע יהיה מוגבל לתאריכים שנקבעו, 20.12.05-31.12.05 ולא יהיה תקף לאחר מכן. המבצע לא יחול רטרואקטיבית על לקוחות שכבר שילמו את חובם ולא יחול על לקוחות שמצויים בהסדר. אפשרויות התשלום במסגרת המבצע הן: מזומן, 2. צ'ק שתאריך פירעונו הוא מועד התשלום, כ.א. - תשלום אחד או קרדיט.
3. חברת סלקום מייעדת את המבצע עבור לקוחות שנפתח כנגדם הליך משפטי בשנת 2003 וקודם לכן. במסגרת המבצע סלקום תעניק ללקוחות אשר נפתח כנגדם הליך משפטי בשנת 2003 וקודם לכן, ויתור על כל ההוצאות שנצברו בשלב הוצל"פ -כלומר ,הלקוח ישלם את חובו כולל הוצאות, שכ"ט וריביות כפי שנפסק ביום פתיחת תיק בהוצל"פ. *המבצע אינו חל על לקוחות שנמצאים בהסדר תשלומים כלשהו ולא יחול רטרואקטיבית על לקוחות ששילמו את חובם. מבקשים כי לקוחות סלקום יופנו לביצוע ההסדרים אצל עוה"ד המטפלים. סלקום שומרת לעצמה הזכות לחרוג מהאמור לעיל ע"פ שיקול דעתה.
4. חברת פרטנר תקשורת משתתפת במבצע עבור לקוחות החברה שנפתחו להם תיקים בהוצל"פ בין 99-03 וכולל - תוקף המבצע ימשך 20-31 בדצמבר. לקוחות שישלמו את חובם ויתחברו מחדש לרשת אורנג', 30 ימים מיום התשלום בפועל, יזכו בהנחה נוספת של 5% מערך קרן החוב ששולמה בפועל באמצעות דקות זמן אוויר. ללקוחות המשלמים את חובם בלבד תינתן אפשרות, לפנים משורת הדין, לשלם את קרן החוב בצמוד למדד המחירים לצרכן בלבד ללא הוצאה נוספת וללא שכ"ט עו"ד.
5. חברת הביטוח מגדל משתתפת במבצע על כלל חובות פרמיה בביטוח כללי הנמצאים בהוצאה לפועל, ועל חובות הפרמיה בביטוח חיים הנמצאים בהוצאה לפועל עד שנת 03.
6. חברת כלל ביטוח משתתפת במבצע על חובות הנמצאים בטיפול משפטי עד שנת 2000.
7. חברת הביטוח הפניקס תשתתף במבצע רק באשר לתיקים שטרם החל בהם טיפול משפטי.
8. בנק איגוד משתתף במבצע בעבור חובות שבגינם נפתחו תיקי הוצל"פ עד חודש ינואר שנת 2000 (לגבי תיקים מאוחרים יותר אין התחייבות אבל הבנק יהיה מוכן לדון בהם). המבצע לא יהיה תקף לגבי תיקי חייבים שהגיעו איתם להסדרים.
9. מבצע חברת HOT יועד ללקוחות פרטיים בלבד ותוקפו יהיה מוגבל לימי המבצע בלבד( 20-31.12.05 המבצע מיועד לגביית חובות של כל התיקים שהועברו לטיפול משפטי. במסגרת המבצע יינתן לחייבים פטור מתשלום שכר טרחה עורכי דין ויכלול ריבית, הצמדה והוצאות ככל שהיו כאלה. המבצע לא יחול על מי שכבר הסדיר את חובו ועל מי שנמצא בהסדר תשלומים עם משרדי עו"ד. המבצע לא יחול על מי שנמצא בתהליך תביעה או בהוצל"פ.
אפשרויות התשלום הם: מזומן או המחאה במשרדי קבלת קהל של החברה, או תשלום באמצעות כרטיס אשראי.
במקרים חריגים hot שומרת לעצמה הזכות לחרוג מהאמור לעיל ע"פ שיקול דעתה.
10. חברת סופרגז:
א. המבצע מיועד לכל הלקוחות הפרטיים של סופרגז שחובם נוצר עד יום המבצע.
ב. בתקופת המבצע יוכלו הלקוחות לשלם את חובם לפי יתר החוב כפי שהייתה ביום ניתוק המערכת.
ג. יתרת החוב הנדרשת לא תכלול כל הוצאות ריבית, הוצאות משפטיות והוצאות גבייה. לקוחות המעוניינים לשלם יפנו לסניף סופרגז המקומי על פי מספר הטלפון המפורסם על גבי החשבונית. לפרטים נוספים ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות של החברה במספר 3114* מכל טלפון.
11. חברת מי עדן:
חברת מי עדן מיועד לגביית חובות מלקוחות עבר שנותרו עם חובות.
חברת מי עדן תאפשר לכלל הלקוחות שחובם נוצר עד יום המבצע, לשלם את חובם לפי יתרת חוב כפי שהייתה ביום סיום ההתקשרות.
במסגרת המבצע יוצע ללקוחות לשלם את קרן החוב בטיפול משפטי (קרן חוב + הוצאות משפטיות והוצאה לפועל היה והופעלו בתיק)*.
תינתן הנחה של 100% על ריבית פיגורים ושכר טירחה.
תוקף המבצע מוגבל לתאריכים שנקבעו 31.12.2005 – 18.12.2005 ולא יהיה תקף לאחר מכן. המבצע לא יחול רטרואקטיבית על לקוחות שכבר שילמו את חובם ולא יחול על לקוחות שמצויים בהסדר. אפשרויות התשלום במסגרת במסגרת המבצע הן:
1. מזומן.
2. כרטיס אשראי.
3. צ'ק שמועד פירעונו הוא מועד התשלום.
הלקוח מוזמן ליצור קשר מול מוקד השירות 1-700-70-2002 לצורך סגירת החוב.
* במקרים חריגים מי עדן שומרת לעצמה את הזכות לחרוג מהאמור לעיל על פי שיקול דעתה.
12. 012 קווי זהב
א. 1. לקוחות חייבים עד סוף שנת 2003, הנמצאים בטיפול עו"ד (בכל שלבי הטיפול), יוכלו לפרוע את חובם ע"י תשלום קרן החוב, ריבית, הצמדה והוצאות בלבד. במסגרת המבצע – תוותר החברה וויתור מלא על שכר טרחת עורך דין. הלקוחות הרלוונטיים יפנו ישירות למשרדי העו"ד המטפלים לשם פרעון החוב.
2 . לקוחות חייבים עד סוף שנת 2003, שעדיין לא הועברו לטיפול עו"ד, יכולים לפנות ישירות למוקד התשלומים בחברה, ולפרוע חובם בהנחה של 15% מקרן החוב ללא ריבית והצמדה. מספר הטלפון במוקד התשלומים ן 012-221-1800.
ב. מבצע זה בתוקף החל מהיום ועד 31 בדצמבר 2005.
ג. המבצע לא כולל לקוחות הנמצאים כיום בהסדר תשלומים.
13. Smile אינטרנט זהב
1. המבצע מיועד ללקוחות פרטיים בלבד.
2. תוקף המבצע יהיה מיום הפרסום ועד ה 31.12.05
3. לקוחות חייבים הנמצאים בטיפול מחלקת הגביה של Smile אינטרנט זהב אשר יתקשרו להסדיר את חובם בטווח תאריכים זה יזכו להנחה של 20% מגובה קרן החוב. כמו כן, לא ישאו בהוצאות גביה וריבית פיגורים.
4. לקוחות חייבים הנמצאים בטיפול משפטי - במסגרת המבצע יינתן פטור מתשלום שכר טרחת עורכי דין. החייבים יחויבו בקרן החוב, וככל שנצבר אז גם ריבית, הצמדה והוצאות ככל שהיו כאלה.
5. המבצע לא יחול על מי שכבר הסדיר את חובו, מי שנמצא בהסדר תשלומים מול החברה או מול משרדי עו"ד ועל מי שנמצא בתהליך תביעה או בהוצל"פ.
6. אפשרויות התשלום במסגרת המבצע הם : כרטיס אשראי, הוראת קבע, תשלום במזומן והמחאות שתאריך פירעונן הוא מועד התשלום. למשלמים באמצעות כרטיס אשראי תינתן אפשרות לפריסת תשלומים נוחה.
7. מס' הטלפון של מחלקת הגביה ללקוחות הנמצאים בטיפולה - 03-9398000. מס' הטלפון של משרד עו"ד ללקוחות הנמצאים בטיפול משפטי - 03-5602045.
14. נטוויז'ן
המבצע מיועד לגביית חובות מלקוחות עבר שטרם החל בהם טיפול משפטי.
מגוון אפשרויות תשלום יעמדו לרשות לקוחותינו, המוזמנים לפנות למוקד שירות הלקוחות, בטלפון: 04-8560660 לצורך סגירת החוב ועדכון אמצעי תשלום קבוע .
המבצע לא יחול רטרואקטיבית על לקוחות שכבר שילמו את חובם.
15. מירס
1. חברת מירס מייעדת את המבצע עבור לקוחות חייבים אשר החברה החלה בהליכים משפטיים כנגדם החל משנת 98 ועד למועד סיום המבצע.
2. על הלקוח החייב לעמוד בתנאי המבצע במלואם ובמועדם, הכל כפי שיוסכם ויוסדר באופן סופי עם חברת מירס.
3. תוקף המבצע יהיה מוגבל לתקופה שנקבעה החל מיום 20.12.05 ועד ליום 31.12.05 (להלן – "תקופת המבצע") ויהא תקף אך ורק ללקוחות חייבים בעלי חוב נכון לתקופת המבצע.
4. במסגרת המבצע תינתן האפשרות להסדיר את החוב ע"י תשלום קרנות החוב בלבד כפי שהיו במועד העברתם לטיפול משפטי וללא הוצאות, הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד.
5. המבצע אינו תקף ללקוחות אשר טרם תחילת מועד המבצע שילמו והסדירו חובם כלפי מירס ו/או לקוחות חייבים הנמצאים בהסדר, גם אם טרם השלימו את ההסדר ו/או לקוחות חייבים המנהלים תביעות ו/או הליך משפטי כלשהו, מכל מין וסוג, כנגד החברה.
6. ללקוחות המסדירים חובם במסגרת המבצע ומתחברים חזרה לרשת מירס, בהתאם לנהליה, תינתן הנחה משמעותית נוספת.
7. אמצעי תשלום – מזומן, שיקים, העברות בנקאיות, שוברי תשלום, כ.א. תשלומים וקרדיט.
8. הסדרי התשלום, בכפוף לנוהלי החברה.
9. לקוחות המעוניינים להסדיר חובם במסגרת המבצע, מוזמנים ליצור קשר עם עו"ד, תחנות שירות ומוקדי הגביה.
טלפונים של מוקדי הגביה : ממכשירי מירס - 166*, 903*, מכל טלפון אחר - 057-7575757, 057-9039999
תוקן על ידי - אראלסגל - 27/12/2005 10:45:50
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2005 13:25 |
|
| |
ההגדרה שהבאת בשם הרמב"ם - "התחבולה המותרת נקראת הערמה, ושאינה מותרת נקראת מרמה" תמוהה בעיני, שהרי במקרים רבים קבעו חז"ל ש"אסור להערים". גם במקרה של "אותו ואת בנו", המחלוקת היא לא "האם מדובר בהערמה או במרמה"; שני הצדדים מסכימים שמדובר ב"הערמה", והויכוח הוא האם "מותר להערים" או "אסור להערים" (ע"ע אנציקלופדיה תלמודית ערך "הערמה" - מקרים שבהם הדעה ש"אסור להערים" התקבלה להלכה). גם לגבי ריבית, חז"ל אסרו "הערמת ריבית" ולא "מרמת ריבית". (ע"ע אנציקלופדיה תלמודית ערך "הערמת ריבית" - יש מקרים נוספים שנאסרו מטעם זה - לא רק המקרה שהבאת).
גם הדברים שהבאת בשם הרב ליכנטשנטיין תמוהים בעיניי, שהרי ההלכה המקובלת היא "אין דורשין טעמא דקרא" = אין מצמצמים את היקפם של דיני התורה (להקל או להחמיר) בהסתמך על טעמם ומגמתם; לכאורה, הרב ליכטנשטיין היה מתיר לחבול בגד אלמנה עשירה, שהרי מגמת התורה במקרה זה אינה מתקיימת!
וכעת לתשובותיך:
1. אתה הבאת כמה הערמות שחז"ל התירו, ושאלת "אם הערמות אלה מותרות, מדוע שהיתר עסקא יהיה אסור?"; כתגובה הבאתי כמה הערמות שחז"ל אסרו, ואני שואל: "אם הערמות אלה אסורות, מדוע שהיתר עסקא יהיה מותר?"
האם לדעתך הדבר תלוי בתקופה? האם, לדעתך, אילו חז"ל היו חיים בימינו, הם לא היו אוסרים את המקרה המתואר בב"מ סב: ואת שאר המקרים המפורטים באנציקלופדיה תלמודית ערך "הערמת ריבית"?
2. לגבי השקר בחתימה על הית"ע: לדעתי הדבר אינו תלוי דווקא בניסוח זה או אחר, מדובר בעניין מהותי: כל מהותו של הית"ע היא, שהלווה מוכן לשלם "דמי התפשרות", כדי שלא יצטרך להוכיח שלא היו לו רווחים; אולם, אם מלכתחילה אין כל אפשרות שיהיו לו רווחים, אי-אפשר (גם מבחינה הלכתית-פורמלית) לדרוש ממנו לשלם דמי-התפשרות; לכן, ההצהרה שהוא "מתכוון להרוויח" היא חלק מהותי מכשרותו של הית"ע.
"מהדוחות הכספיים של כל הבנקים בארץ, עולה במפורש כי רוב מוחלט של ספקי האשראי הם משקי בית, בעוד שרוב מוחלט של נוטלי האשראי, הם גופים עסקיים" - סליחה על הבורות - קראתי את הדו"ח שהבאת ולא הבנתי - באיזו טבלה בדיוק נמצאים הנתונים הללו?
3. שוב התעצלתי להביא את הקישור: http://www.tora.us.fm/tokxot/mcwot/emt.html שם התייחסתי גם למכירת חמץ וגם להיתרים הקשורים לשנת השמיטה. בתחתית הדף יש כפתור "תקן דף זה", כך שאפשר להוסיף לשם "הערמות" חדשות שיש להילחם בהן, אם יהיה צורך...
"הערמת גגות וקרפיפות אינה מטרידה אותך רק משום שרוב העם לא משתמשים בה. כלומר, אם החברה הישראלית תהפוך להיות חקלאית יותר, אזי הערמה זו, המפורשת כמותרת על ידי חז"ל, תשוב וכן תטריד אותך?" - אם הערמה זו תהפוך למנהג קבוע, עד כדי כך שמצוות מעשר למעשה תתבטל לגמרי - זה בהחלט יטריד אותי. גם חז"ל, למרות שהתירו, גינו את המשתמשים בהיתר זה ("בוא וראה מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים..."); כנראה גם אותם הטרידה העובדה, שהשימוש בהיתר הופך להיות מנהג קבוע של הדור.
לגבי "אותו ואת בנו שנפלו לבור ביום טוב" - מדובר במקרה נדיר למדי. איסור המלאכה ביום טוב, ברוך ה', חי וקיים, וכרגע אין כל סכנה שישתכח מעם ישראל.
תוקן על ידי - אראלסגל - 28/10/2005 13:31:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 22:05 |
|
| |
.
================
ומכאן, בחזרה לדיון שלנו, במקום בו נעצר:
1: לדבריך, חז"ל אסרו במפורש הערמת ריבית. אני מבין כי בדבריך אתה מרמז לנכתב במסכת ב"מ סב: אותם ציטטת לעיל.
אלא שדברים אלו אינם כפי שאתה טוען כאן. הגמרא שם אינה טוענת כי הערמת ריבית, באופן כללי, אסורה. אלא דברים מסויימים, כפי שנלמדו בבית חייא, אסורים. וכך נכתב במפורש:
יש דברים שהם מותרין ואסורין מפני הערמת רבית כיצד אמר לו הלויני מנה א"ל מנה אין לי חטין במנה יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין במנה וחזר ולקחן הימנו בעשרים וארבע סלע מותר ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית
לשון הגמרא, בעיני, ברורה לגמרי. יש דברים שהם אסורים מפני הערמת ריבית. מיהו הקובע כי כל הדברים הקשורים להערמת ריבית, אסורים? והרי לא נאסרו אלא אלו, כגון ה"תחמון" שהובא בדוגמת הגמרא.
אם כן, טענתך הראשונה כי חז"ל אסרו במפורש הערמת הריבית, טעונה הוכחה ממקום אחר. אשמח לראותה ולבחון אותה בחון היטב.
2: לדבריך בהיתר עסקא הלווה חותם ומשקר בחתימתו מראש, משום שהוא מתחייב ללוות את הכסף כדי להרוויח בו, והוא יודע מראש כי לא כך הוא.
ראשית, מתקפה זו היא על נוסח היתר העסקא, ולא על עצם קיומו של היתר העסקא. את הבעיה שאתה מציג כאן, לכאורה ניתן לפתור באמצעות ניסוח זהיר יותר של השטר.
שנית, לעניות דעתי יש לך טעות בהכרת מבנה מערכת הבנקאות. ככלל, מתחלקים לקוחות הבנק ל"ספקי אשראי" ול"נוטלי אשראי". ספקי אשראי הם אלו המפקידים את כספם בבנק, ואילו נוטלי אשראי, הם אלו הלווים כסף בבנק.
מהדוחות הכספיים של כל הבנקים בארץ, עולה במפורש כי רוב מוחלט של ספקי האשראי הם משקי בית, בעוד שרוב מוחלט של נוטלי האשראי, הם גופים עסקיים.
כן, אלו הם הנתונים (1) .
3:
לדבריך, היתר עסקא הופך מצווה שלמה מן התורה ללא רלבנטית. דעתך לגבי הפרוזבול, כבר הוזכרה, אך משום מה לא הזכרת את מכירת החמץ.
המשך דבריך, מעניין לא פחות. הערמת גגות וקרפיפות אינה מטרידה אותך רק משום שרוב העם לא משתמשים בה. כלומר, אם החברה הישראלית תהפוך להיות חקלאית יותר, אזי הערמה זו, המפורשת כמותרת על ידי חז"ל, תשוב וכן תטריד אותך?
היתר עסקא אינו הופך מצווה שלמה מן התורה ללא רלבנטית, יותר מאשר כל אחת מההערמות שהודגמו לאורך הדיון עד עתה. ושוב אשוב על קאי ואשאל מדוע אתה מתקומם דוקא נגד היתר העסקא, ולא נגד אותו ואת בנו, מכירת החמץ וכו'.
4:
(1) ראה, למשל, כאן, מתוך דו"ח בנק ישראל:
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch03/heb/p2_3.pdf
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 22:05 |
|
| |
.
אראל סגל מכובדי, חוששני שאינני מסכים לדעתך לגמרי (כפי שנהיר לך כבר מזמן)
קבעת כי היתר עסקא הוא סוג של "הערמה", והוספת והכרעת כי הוא הערמה פסולה, שיש לבטלה מן השורש.
הבה נברר מהי הערמה?
תקצר היריעה כאן להכנס לכל סוגיית ההערמה ההלכתית, סוגיה זו סוכמה פעמים רבות על ידי גדולים וטובים ממני, אך פטור בלא כלום אי אפשר.
================
כך כתב הרמב"ם בפרוש המשניות (תמורה פ"ה מ"א):
התחבולה המותרת נקראת הערמה, ושאינה מותרת נקראת מרמה.
מהגדרת הרמב"ם עולות כמה הבנות מעניינות:
הראשונה:
ההערמה היא סוג של תחבולה. לא הדרך הישרה והברורה, אלא תחבולה, טריק.
השניה:
יש סוגים של תחבולות. יש שהן מותרות, ויש שאינן מותרות. גם המותרות וגם האסורות, נחשבות לתחבולות. אלא שהמותרות נקראות בלשון ההלכתית של ההיתר – הערמה.
השלישית:
מכך שגם ההערמה וגם המרמה שתיהן תחבולות, ניתן להסיק כי המניע יכול להיות הגורם המפריד בין השתים.
כך, ברוח זו, כותב הרב ליכטנשטיין (1):
ההערמה הינה מנגנון הלכתי הנועד לעקוף את הפן הפורמלי של האיסור, זאת אומרת, היא תחבולה המספקת אפשרות של התחמקות מן הצווי המחייב, בהיותה יוצרת תנאים בהם פרטי המצוה אינם חלים. ברם, כל זה מסוגל להמציא פטור אך ורק מלשון החוק ואין בכוחו לתת מענה לכך שרוח החוק אינה מקויימת ואינה מושגת, והאדם המערים על המצוה נכשל בכך. פורמלית, הוא איננו עובר על איסור, אך מבחינה רוחנית מהלכו פגום. לכן ההערמה הינה ענין שלילי, ועל אף יעילותה אין הצדקה להשתמש בה.
ואולם, כל זה נכון רק במציאות שבה אין פער גדול בין המצוה למגמתה. במידה וטעם המצוה ופרטי הלכותיה אינן הולכות עוד יד ביד, המצב משתנה. אם טעם המצוה אינו משמעותי עוד עבורנו וכל חיובנו במצוה נובע מן הצווי המוחלט של רבון העולמים, אזי יצירת מנגנון החומק מן האיסור הפורמלי איננו בעייתי, שהרי הטעם אינו מהווה כאן גורם. בכל המקרים הללו, ההערמה הופכת להיות לגיטימית, ואפי' רצויה.
ההבחנה שעושה הרב ליכטנשטיין מסוכנת, משום שהיא סובייקטיבית להחריד. ר' סגל רואה את טעמה של מצווה מסויימת בדרך אחת, ויתכן כי אני רואה אותו בדרך שונה, ועל כן כל אחד מאתנו יגיע למסקנה שונה לגבי הלגיטימיות של תחבולה מסויימת. כל אחד מאיתנו יסבור כי הוא עצמו בגדר המערים, בעוד השני, בגדר של המרמה.
סובייקטיביות סובייקטיביות, אולם האין ההתחמקות מסובייקטיביות זו, פריבילגיה שפוסקי ההלכה האחראים לא יכלו להרשותה לעצמם?
על פי מבחן זה, המציאות היא שקבעה אם הפרוזבול הוא תקנה הכרחית, משום הפער שנוצר בין החוק הפורמלי לבין רוח החוק, או שמא תחבולה פסולה, שכן המציאות אינה כזו.
על פי פרמטר זה, איך נשפוט את היתר העסקא? ברור כי אם פרשנותנו את המציאות שונה, כך גם תהיינה המסקנות, והשאלה אם אנו ניצבים מול ההערמה ההלכתית או מול אחותה התאומה, המרמה האסורה, תתעורר במלוא עוזה.
(1) מאמר השבוע, הוצאת ישיבת הר עציון, לפני פסח התשס"ה. אגב, הרב ליכטנשטיין מביא את הפרוזבול כדוגמא להערמה הכרחית, משום שרוח המצווה לא נשמרה עוד בדרכה הפורמלית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 20:20 |
|
| |
מואדיב: כמה תשובות:
א. משום שחז"ל, שהתירו את כל אותן "הערמות" שמנית בשאלתך, אסרו בפירוש "הערמת ריבית".
ב. משום שב"היתר עסקא" יש שקר - הלווה חותם על הסכם שבו הוא מתחייב לעשות עסקים רווחיים, כאשר שני הצדדים יודעים שהוא אינו מתכוון לעשות כך.
ג. משום ש"היתר עיסקא" למעשה הופך מצוה שלמה מהתורה לבלתי-רלבנטית (בניגוד להערמות מסוג "אותו ואת בנו", שעוקפות איסור מסויים רק במקרים די נדירים; ובניגוד להערמת "גגות וקרפיפות" שהרוב אינם משתמשים בה בימינו; ולפרוזבול כבר התייחסתי במקום אחר).
תוקן על ידי - אראלסגל - 26/10/2005 21:11:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 10:18 |
|
| |
.
נישטאיך:
אין הכי נמי! זו בדיוק קובלנתי על הנחת היסוד של ר' סגל דלעיל. מדוע הפרוזבול כשר, אך היתר עסקא טרף. מדוע ההערמות ההלכתיות - אף כאלו המוקצנות כאותו ואת בנו - מותרות לכ"ע, אך הוא תוקף דוקא את נושא הריבית.
אדגיש את דברי שוב, שכן חוששני שעלגותי מכשילתני שוב:
במה "זכו" ההערמות האחרות להיחשב כשרות, בעוד שאת מנגנון ההתנהלות בנושא הריבית - היתר העסקא - תוקף ר' סגל בשצף קצף כ"מנוגד לרוח התורה" ?
ר' סגל, הרשה לי להתנצל על חוש ההומור המעוות שלי, והבה נתעלם מפרתו של הרב, כדי לא להסיט את הדיון למחוזות פודלסיה המזרחית.
לגבי הערמה הלכתית והיתר העסקא:
התעצלתי לומר כי קראתי את מאמרך בעבר, ואף חזרתי וקראתיו שוב, ואם עצלנותי המפורסמת לא תעמוד לי לרועץ שוב, אולי אף אגיב עליו באופן ענייני.
אלא ששאלתי הבסיסית טרם נענתה על ידך:
מהו המיוחד באיסור הריבית, לעומת - למשל - שמיטת כספים - הגורם לכך שהיתר העסקא פגום בעיניך, בעוד שהפרוזבול, מותר?
מדוע להכניס תבואה הביתה דרך הארובה מותר, בעוד היתר העסקא מהווה ניגוד לרוח חז"ל ולרוח התורה?
האם ההלכה בעניין אותו ואת בנו שנפלו לבור ביו"ט, תואמת את רוח ההלכה בצורה כל כך יותר ברורה מאשר היתר העסקא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2005 18:52 |
|
| |
מואדיב: לא הבנתי את הרמז בתחילת דבריך - האם אתה רומז שהרבנים מתירים היתר עיסקא, כי יש להם תוכניות חיסכון, או כי קרובי משפחתם עובדים בבנק? לדעתי אין לייחס מניעים זרים מסוג זה לרבנים, אלא אם כן יש ראיות ברורות לכך.
לגבי הערמות - לא עליי קושייתכם כי אם על חז"ל, שאמרו (ב"מ סב:) "אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית". יש הרבה מקרים שהתירו להערים, אך דווקא בריבית - אסור. ע' גם באנציקלופדיה תלמודית, שם, עמודות תשיד והלאה.
ואף אני הקטן, לא כתבתי בשום מקום שאני מתנגד לכל הערמה באשר היא; אשמתי היא, כנראה, שהתעצלתי ולא הבאתי את הקישור http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/hetr_isqa.html , שבו אני מסביר מדוע אני מתנגד להיתר עסקא. הנימוקים שלי מתייחסים באופן ספציפי להיתר עיסקא, אף נימוק שם אינו משתמש במושג הכללי (מדי) "הערמה"; הנימוק הכי קרוב לכך הוא 4, אך גם הוא אינו רלבנטי לרוב ההערמות שהזכרתם.
יתכן שהשאלה "מתי מותר להערים ומתי אסור" קשורה גם לשאלה - מה הן התכונות הרלבנטיות להגדרת מהות המצוה"; לנושא זה פתחתי אשכול חדש:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1637807
|
|
|
|
|
|
