פתרון ראשי תיבות

שימוש בראשי תיבות, או במונחים טכניים, עלול לבלבל את מי שאינו מומחה.

הוא החל בתקופה שבה היה מחסור רב בחומרי כתיבה, בין נייר, בין דיו. הוא נמשך בתקופת הדפוס. האם אתם יכולים לשוות בנפשכם כמה עבודה ומשאבים אפשר לחסוך על ידי שימוש ב"ד"ה" במקום "דיבור המתחיל" (ביטוי שמציין להתחלת פסקה באחד המפרשים, בדרך כלל רש"י. שיטת לינקוק שהיתה קיימת בעבר ועדיין משמשת היום בחוגי הישיבות).

יש ראשי תיבות שהפכו למקובלים מאד, ואפילו הפכו למילים, כגון לדווח - שמקורו בראשי תיבות של "דין וחשבון". אבל לא כולן כאלו.

יתרה מזו. יש הבדלים במידת ההיכרות של ראשי תיבות בין חוגים שונים, בין סוגי רקע שונים. מה שתלמיד ישיבה יבין מייד ייראה כסלע בלתי ניתן לטיפוס עבור מי שאינו כזה. ואל לנו לשכוח שהנושאים בפורום נחשבים לכבדים ורציניים גם אצל אינטלקטואלים.

ניסוח ברור, ולשון ברורה הם תנאי ולא יעבור להבנה.

חוקת הפורום - אם אנופף בדגל הפורמליות - מחייבת גם היא לכתוב בעברית או באנגלית. שפות אחרות, כמו ארמית או אידיש לדאבון הלב (כדברי אפרים קיצ'ן ז"ל) מחייבות תירגום בגוף המשפט!

וק"ו לר"ת!

(=וקל וחומר לראשי תיבות)

אף אין שום הצדקה להשתמש בר"ת כאשר המחשב לפניך. האם אתם חסים על מקום בשרת של הייד פארק?

(הראשי תיבות באמצע נועדו ליצור אפקט הומוריסטי, ואינם מהווים סתירה בלתי מכוונת).

***
מדוע פתחתי אשכול נפרד? האם לא די היה באשכול המשאלות או באיזה מקום באחד מאשכולות המערכת? ובכן, נוח יותר לחפש כאשר הדברים מזומנים לנגד עיניך. באשכול ייחודי.

כוונתי להוסיף את האשכול הזה לרשימה קצרה של אשכולות הסבר באשכולות העוגן.

מי שמתקשה, יוכל לצרף רשימה משלו, ואחד מבעלי זכות המינהל יוסיף את התיקונים בה בהודעה, כדי לחסוך את החיפוש.

אני מודה למשתתפת החדשה בינתים מיכל ריזל על העלאת הנושא ועל הכנת הרשימה הראשונה שתופיע לקמן.

***
יוצאי דופן
----------
למרות האמור לעיל, אני סבור שיש מקום לשימוש בראשי תיבות כאשר שימוש במספר מילים מכביד על הקריאה. כך התפתחו בעולם התורני קיצורים מקובלים, ולמעשה זה קורה לא רק שם.

אמנם, חובה על המשתמש להבהיר אותם עם השימוש הראשון בהם. כאשר הם נושא לאשכול, חייבים לבארם בהודעה הראשונה כדי שכל מי שקורא בהמשך ידע במה דברים אמורים.

דוגמא: "קלב"מ" - קים לי בדרבה מיניה. (מקבלים את העונש הגדול ביותר אך רק אחד, גם אם מתחייבים ביותר). העתקת ארבע מילים שממילא מחייבות ביאור למי שאינו מכיר היא באמת טרחה יתרה. אך חייבים לבארן בהתחלת האשכול!

וכעיקרון, עדיף להחמיר ולבאר...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

צענע, לא תמיד.

את תעשי את שלך ואני אעשה את שלי ומבין שנינו ירבה כבוד שמים וכבוד המחקר.