הרפואה האלטרנטיבית פורחת במגזר החרדי

מוצרי הטבע חודרים גם למגזר החרדי, בין השאר בגלל חוסר אמון ברפואה הקונבנציונלית. הם עדיין יקרים כמו בחנויות בתל אביב

הדימוי של חנויות טבע במגזר החילוני הוא של חנויות המיועדות לאלה האמידים דיים להרשות לעצמם ירקות אורגניים, לחם בריאות ושמן מסז' יקר. אבל גם בשכונות החרדיות, שרובן נמנות עם השכונות העניות ביותר בישראל, פורחות חנויות הטבע. דפנה לאופר, בעלת חנות הטבע "זמרת הארץ" שברחוב ירושלים בבני ברק, מספקת הסבר אפשרי אחד. "בעיר הזאת, בשביל בריאות אנשים מוכנים לוותר על הרבה דברים", היא אומרת.

נדבך נוסף להסבר מציעה צביה עתיק, העוסקת בשיווק בתחום המזון הטבעי והוויטמינים זה 25 שנה ועובדת כיום ב"ביו-ויט", חנות הטבע המוכרת ביותר בירושלים החרדית, סמוך לכיכר השבת. לדבריה, בשעה שהחילונים נמשכים אל מזון הבריאות מתוך חוסר אמון בתעשיית המזון, החרדים נוהים אחריו מתוך חוסר אמון ברפואה הקונבנציונלית.

שורשיה של החנות "ביו-ויט" במאפיית הלחם והמצות של הרב יעקב ויזל ואשתו מייטע, שניצבה בשנות ה-50 בשכונת תל ארזה הירושלמית. הרב ואשתו היו טבעונים והחדירו את תורת התזונה הבריאה בציבור החרדי בירושלים. "הבית שלהם היה מלא בשקים", מספר מרדכי, בעליה הנוכחיים של "ביו-ויט", "זרעונים, נבט חיטה, פשתן טחון, פשתן שלם. הציבור הירושלמי החרדי הכיר אותם כאנשים שהצליחו לעזור הרבה בבעיות בריאות. אולי אנשים פשוט האמינו ונרפאו מרוב אמונה". בנו של יעקב ויזל הוא שמיסד את תורתם של הוריו כחנות של ממש, ובשנות ה-60 הקים את בית העסק (שנמכר אחר כך לבעליו הנוכחיים).

חנות טבע ירושלמית אחרת הבולטת כחריגה בסביבתה חרדית היא "טבע בית ישראל". זו חנות חדשה יחסית, הניצבת מאחורי בית הכנסת הגדול שבשכונת הבוכרים. בחנות כלי הבית הסמוכה לה נמכרת עופרת נגד עין הרע, ונוף הרחובות שסביבה הוא מהציוריים בעיר כולה.

בכניסה לחנות תלויות מודעות פרסומת ייחודיות. "בערל, פת שחרית כבר אכלת?" כתוב באחת מהן, המציעה "Wheat Bisks, פת שחרית בריאה ומהירה". מודעה אחרת ממליצה על התכשיר "סימפונוס 2000" לחיזוק מיתרי הקול. הקורא למד שהתכשיר "העמיד הרבה חזנים על הרגליים" והוא עמיד באמירת סליחות של אשמורת ראשונה. "חודש אלול מגיע", מבשרת המודעה, "וסימפונוס 2000 מכריע".


האם מכינים סושי בשכונת הבוכרים

בתוך "טבע בית ישראל" אפשר למצוא טופו לרוב, חליטה של צמח "ילקוט הרועים", חלבה לייט משומשום מלא ואת ממרח החרובים "החרוב האהוב". על גבי מדפיה של החנות המרוחקים מן הדלת מונחים גם קרקרים ושיכר שזיפים, מיסו, אצות נורי, זנגביל כבוש ומחצלות להכנת גלילי מאקי - הכל מיפן. אלה מעוררים תמיהה בלתי נמנעת: מי בשכונת הבוכרים מכין סושי?

בעל החנות יצחק ח', שכמו בעלי "ביו-ויט" ביקש שלא להזדהות בשמו המלא, יכול לשמש דגם של אוכל הסושי החרדי האופייני. ח' גדל כקיבוצניק בערבה וחזר בתשובה רק לפני כעשור. ממקום עומדו מאחורי תל של קופות צדקה וסוכריות ריקולה, הוא מביע התמרמרות על הקיצוץ משנת 2000 בקצבאות למשפחות מרובות ילדים, שגרם לצמצום בתקציבי הוויטמינים של המשפחות בשכונה

ח' מודה שלא כל המוצרים בחנות כשרים למהדרין מן המהדרין, ואפילו מגדיר חלק מהם כטריפה, אבל מצביע על כך שמאחר שהציבור החרדי תופש את המזון הטבעי כתחום מועדף של מדע הרפואה, הרי לעתים מדובר בפיקוח נפש גם מבחינת הרבנים השונים. "אני מקפיד מאוד שלא להביא מוצרים שיש בהם מרכיבים לא כשרים", הוא אומר, "האומגה 6, למשל, צריך להיות עשוי מדגים כשרים, כאלה שיש להם קשקש וסנפיר".

בנקודה אחת אין הבדל של ממש בין חנויות הטבע החרדיות לבין החנויות בשכונות החילוניות: המחירים. חצי ליטר של יוגורט עזים אורגני, למשל, עולה בין 11 ל-13 שקלים בכל אחת מהחנויות שנסקרו, ממש כמו בסניף "ניצת הדובדבן" בהרצליה.