הכל תלוי במזל

בןאישאחד
>'' וסיפור נאה באמתחתי על "הכל תלוי במזל''<

ואילו אני הקטן חושב, שייתכן שהספר בר המזל, אלא הוא ספר תורה הקשור ל"כל נדרי", ומשם מזלו.


במחזורים מתוכם מתפללים בבית הכנסת שלי, מופיעה לפני תפילת כל נדרי ההודעה הבאה:

"בענין הספרים שמוציאין בליל יו"כ ואומרים עליהם "כל נדרי", הוא מצווה גדולה לקנות ספר ראשון".

אף שהספר הוא אותו הספר, זה קנייתו מצווה גדולה, וזה קנייתו מצווה קטנה.

מזלו של הספר הראשון הוא, שהחליטו שהוא יוצא הראשון.


היה מי שהמציא, שעשיית המצווה הגדולה היא "סגולה לעשירות", ומי לא רוצה להיות עשיר?

מאחר וכל אחד מבין שבשביל להרוויח צריך להשקיע, מתקיים מירוץ בין העשירים בעת מכירת המצוות, במי ישלם יותר ומי יזכה בקניית הספר הראשון, שהיא סגולה לעשירות.

מי שזכה בספר מחייך חיוך מלא ויטמינים, וחושב לעצמו:

קניתי השקעה בטוחה, הכתובה במחזור.

לעשיר יש מזל: הוא מספיק עשיר כדי לקנות ספר תורה, שקנייתו היא סגולה לעשירות.

ואילו לספר הראשון מלבד שיש מזל שהוציאהו ראשון, יש לו עוד מזל: שבכלל רוצים אותו, ולא דורשים עבור הוצאתו כסף רב!


למה לא? האין מצווה גדולה לקנות אותו?

כי המצווה הגדולה אינה סגולה לעשירות, אלא לתיקון הברית!


האם נראה לכם, שאם הקונה היה יודע, שסגולת קניית הספר הראשון היא תיקון הברית, הוא היה מתחרה עליה ברבים, ועוד משלם עליה?

האם אתם חושבים, שאם הציבור היה יודע "בשביל מה זה טוב", הם היו אומרים לו: "מזל טוב"?


הנה מקור הסגולה:

"ובענין הס"ת שמעתי מחבר א' הוא הר"י שמעון ז"ל, שציווהו מורי ז"ל פעם אחת בליל יום הכיפורים, שיקנה מצוות הוצאת ס"ת בלילה היא, (ההיא?) בכל מה שיוכל לקנותו, כי אז היה צריך לתקן איזה ענין, והודיע לו כוונה גדולה שיכוון בעת שיוציא הס"ת, ונראה מזה כי יש סמך במנהג הזה להוציא הס"ת, עכ"ל". (הרב חיים סופר, "כף החיים", סימן תריט אות ט"ו, בשם שער הכוונות דף ק).

והוא ממשיך:

"מיהו בספר פע"ח שער כ"ז פ"ב כתב שציווהו האריז"ל, שיקח הספר הראשון שנקרא "ספר כל נדרי", בכל ממון שיפסקו עליו, כדי שתהיה באגר שלים, ועיי"ש הכוונה מה שיש לכווין, וכתב שם שיקח הס"ת ויחבקהו בב' זרועותיו וינשקהו, ויכווין לתקן מה שפגם בעוון הקרי, להעלות אותה טיפה מהקליפה לקדושה בזכות הס"ת ...".

הכל תלוי במזל:

לעשיר יש מזל: קניית הס"ת היא סגולה לתיקון הברית, ואילו הוא חושב שהיא סגולה לעשירות.

לבית הכנסת יש מזל: העשירים חושבים שקניית הספר היא סגולה לעשירות, והם משלמים עבור הסגולה כסף רב.

לס"ת יש מזל: שבכלל רוצים אותו.


ואני תמה:

האם כאשר הקונה חושב שהיא סגולה לעשירות, האם הקניה טובה לתיקון הברית?

האין צריכות כוונה?

שבת שלום.

ממללא

<"האם לדעתך מנהג התשליך אינו שייך לקבוצה הזו?">

התוכל להרחיב את שאלתך?

מזל או לא מזל, אבל יש כבר.

"נקמת התרנגולים"

http://www.e-dologic.co.il/kapara/

ממללא

<"מה הטעמים העיקריים של הדבקים במנהג הכפרות עם תרנגולים חרף הסתייגות השו"ע ממנו?">

מטעמים קבליים.

האר"י היה נזהר מאוד במנהג של כפרות.

תרנגול בגימטריא גבר.

ותרנגולת בגימטריא גברת?



תוקן על ידי - נישטאיך - 11/10/2005 11:54:13

נישטאיך,

האם לדעתך מנהג התשליך אינו שייך לקבוצה הזו?

שאלה ליודעי הלכה -

מה הטעמים העיקריים של הדבקים במנהג הכפרות עם תרנגולים חרף הסתייגות השו"ע ממנו?

המילטון

<"גם להתרת נדרים היה מזל שאע"פ שבחו"ל אין אנשים מבינים את תוכנו עדיין נוהגים לאומרו">

כנראה שמזלו הוא אותו המזל של "כל נדרי", שהרי התרת הנדרים של ערב ראש השנה אל היתה אלא לתקן את הכל נדרי של ערב יום כיפור.

<"שאע"פ שבחו"ל אין אנשים מבינים את תוכנו עדיין נוהגים לאומרו">

האם רק בחו"ל לא מבינים? בישראל כן מבינים?

לפני מספר שנים נתתי שיעור בענין כל נדרי והתרת הנדרים של ערב ר"ה, והזכרתי את דברי ה"חיי אדם" (כלל קלה סעיף ח):

"גם צריך כל אדם שיהיה נזהר שיבן מה שהוא אומר, ולא כמו שחושבין הע"ה שהוא איזה תחינה, וראיתי מהיריאים שאינם מבינים בלה"ק, שאומרים הנוסח של התרת נדרים בלשון לע"ז".

בין המאזינים היה מי שלקח את דברי ברצינות, וכשהגיע לומר התרת נדרים הוא החל לומר אותו באנגלית, (השפה המדוברת באותה מדינה), אחד ה"דיינים המומחים", הפסיק אותו ואמר לו: "אנחנו לא ריפורמים, ואנחנו לא מתפללים באנגלית", אני שהייתי באותו "הרכב בי"ד", התערבתי ואמרתי שהוא צודק, וכי יש לומר את בקשת ההיתר בשפה מובנת למבקש ההיתר, אלא שהוא לא וויתר, ושאל: "וו שטייט"? (היכן נאמר?), עניתי לו: "אין חיי אדם", אלא שאותו הדיין לא וויתר, אלא אמר: "כשהייתי אצל הרבי (באמריקה) בימים הנוראים, לא ראיתי מי שאמר את התרת הנדרים באנגלית, ובאשר ל"חיי אדם", הוא היה מתנגד, ולנו יש את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ושם זה לא כתוב.

הוא צדק. שם זה לא כתוב, בשו"ע אדמו"ר הזקן חסרים הסימנים תקל-תקפב, והלכות ער"ה הן בסימן תקפא.


<"וכן יש מזל לאומרי פרוזבול, ולנשים שבאות לשמיעת זכור ולאותם קהילות שנהגו לעמוד בקריאת מעשה העגל">


<"וכן יש מזל לאומרי פרוזבול">

יותר טוב מכלום, עיין שו"ת יביע אומר חלק ג' חו"מ סימן ו אות ז, וח"ה סימן ג.


<"יש מזל ... לנשים שבאות לשמיעת זכור">

מדוע תתפלא? אלו הן בטח נשים יודעות הלכה ומחמירות.

ישנה מחלוקת הפוסקים, אם נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור או הן פטורות, ישנם האומרים שהן פטורות מפני שאינן בנות כיבוש מלחמה (חינוך מצווה תר"נ), אך גם ישנם כאלה הטוענים שהן חייבות מפני שהן יוצאות למלחמת מצווה, או מפני שאין הזכירה תלויה במלחמה, וכן שכאן ישנו גם לאו של "לא תשכח". (תורת חסד עימן לז, ובנין ציון החדשות סימן ח, ואחרים).


<"אבל מספק לא תוכל לכתוב בשנה הבאה "לא עשו עלי">

את זה לא יוכל לומר חברי, שהתרנגול עשה עליו.

________________

ממבדש

תודה.


עולם הפוך אני רואה



תוקן על ידי - נישטאיך - 11/10/2005 8:03:50

וסיפור נאה באמתחתי על "הכל תלוי במזל".

הרב זוין היה לו טור של ביקורת ספרים, כמדומני בהצופה. חלק גדול ממנו יצא לאור אח"כ ב"ספרים וסופרים" (מישהו יכול למכור לי?). פעם אחת הוציא הרב מטעפליק חוברת, ששמה התחיל באות "ו". אינני זוכר את שמה. והרב זוין כתב מאמר ביקורת חריף על הספר, וקטל אותו מכל וכל. לסיום הוא הוסיף: והיכן ראינו ששם ספר מתחיל באות "ו"?

בשבת הלך הרב זוין לכותל, ופגש את הרב מטעפליק. שאל אותו הרב: יונגערמאן (אברך), היודע אתה את פירוש המאמר "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל"? אמר לו הרב זוין - כן. ספרי תורה רבים יש בארון. יש לספר מזל, מוציאים אותו וקוראים בו. אין לו מזל - נשאר הוא בארון.

אמר לו הרב דטעפליק - לא. אומר לך אני את הפירוש. ספרי תורה רבים יש בארון. יש לו לספר מזל, נשאר הוא בארון בשלוה. אין לו מזל, מוציאים אותו ו"מבקרים" אותו, מגלים בו "שאלה" באות "ו", ומביאים תינוק שאינו לא חכם ולא טיפש שיכריע...

<<"הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל", (פתגם המופיע במספר מקורות קבליים, ובצורה אחרת גם בתלמוד).>>

ראה: תשובות הגאונים החדשות, מהדורת ש' עמנואל, ירושלים תשנ"ה, סימן מא, עמ' 51: "בפסוקת (=פסיקתא) דרב כהנא הכל תלוי במזל אפי' ספר תורה בארון". וראה שם, הערה 21, ועמ' 58, הערת ר"ש אשכנזי.

המילטון,

"עלי" - כפשוטו, מעלי. וכך אמרו ז"ל: "אין עושין כפרות אלא בשעה שהתרנגולין מעל ראשו של אדם. תרנגול מה עושה מרוב פחדו מצווח כלפי המסובב. אף המתכפר נכנס בלבו פחד ואימה ורתת ומפחד מאימת הדין ומצווח כלפי שמיא. ואם אינו מפחד מהדין, דיו מה שמפחד שהתרנגול יעשה עליו לשלשתו".

(שם, שם).



הכתיבה ככה-ככה,
החתימה טובה!

השכן, אמנם אין חבין לאדם שלא בפניו אבל מספק לא תוכל לכתוב בשנה הבאה "לא עשו עלי"

גמר חתימה טובה

זאת אומרת ש"נוהג שכן" ראוי

גמר חתימה טובה

המילטון,

אין חבין לאדם שלא בפניו


הכתיבה ככה-ככה,
החתימה טובה!