המלומדים בש"ס-כתבה מעיתון הארץ

בבא
אני לא רב עם אף אחד
אני רק אומר שלא יכל ליהיות מצב כמו שהם מתארים.....
יקח עוד הרבה זמן עד שמישהו יצליח לריב איתי

מאמר שפורסם היום בעיתון הארץ בעקבון הכתבה לעיל



אקדמיה בלי השכלה

מאת אבירמה גולן


יו"ר ש"ס, אלי ישי, מעודד, כך אמר השבוע, את פעילי התנועה ללמוד באקדמיה. ישי לא טעה: לא באוניברסיטה, ב"אקדמיה". זו נהפכה באחרונה לשם כולל לעשרות מכללות, שאפשר לרכוש בהן תואר ראשון בלי מאמץ מוגזם וכמעט בלי דרישות קבלה.

אין לזלזל בשינוי המכוון בש"ס. נראה, שהצעירים התופסים עמדות מפתח בתנועה ומכינים את עצמם לכהונות ציבוריות מבינים, שעדיף ללמוד אנגלית, משפטים ומחשבים כדי לעמוד בתחרות. אלא שתופעה זו, מבורכת ככל שתהיה, היא רק חלק קטן מתמונת השינוי המלאה.

ישי יודע היטב, שש"ס, מחוללת המהפיכות הגדולות, נסחפת עתה אחרי התהליך המשנה את פניה של החברה החרדית כולה ונמשך כבר כעשר שנים. עשרות אלפי צעירים חוזרים, במהפיכה שקטה, לאורח החיים שהיה מקובל על הוריהם בגלות ובישראל הישנה. הם מחפשים פרנסה.

לא ההשכלה מדרבנת אותם, אלא הכלכלה. חלק מהסטודנטים במכללות נחשפים לעולמות שלא היו אמורים לדעת על קיומם, ועם זאת רוב מבקשי המקצוע - בהם רבים שישתלבו במגזר העסקי דווקא - ירצו, כסביהם, דודיהם, סבתותיהם, דודותיהם ורבות מאמהותיהם פשוט להביא אוכל למשפחה. הדוד הנגר, הסב החייט, הדודה המורה והאם הגננת שייכים לעולם הישן שהתפרק. הצעירים לומדים משפטים, מחשבים ומינהל עסקים, והצעירות - מחשבים, הנהלת חשבונות, אדריכלות ועוד.

הם חוזרים לפרנסה מפני שהעסקה הבלתי כתובה בין המדינה לבין ההנהגה החרדית התמוטטה. שעתה הגדולה של זו לא היתה, כפי שמקובל לחשוב, כשדוד בן-גוריון קיבל את גרסת "העגלה הריקה" של החזון אי"ש ויצר את תקדים תלמידי הישיבות - אלא ב-1977, בעקבות המהפך. מנהיגי העולם החרדי הישן - מנחם פרוש, אברהם שפירא ושלמה לורינץ - ביססו אז את מעמדם בעזרת הכספים הייחודיים המגוונים שהעתיר עליהם הליכוד. ברית האינטרסים הסקטורלית הזאת הצמיחה, במחיר כלכלי-חברתי יקר, דור חדש של חרדים שלא היה להם עניין או צורך לעבוד.

נהוג גם לחשוב, שבנימין נתניהו הוא שקטע את החגיגה. אלא שחסידי השינוי בבני ברק (הרבים מאוד) אומרים, ש"ביבי רק גזר את הסרט". ואכן, נתניהו הצהיר על מדיניות שהאוצר החל ליישם כבר מאז החליטה המדינה לחקור את העברות הכספים ממשרד הפנים בראשות אריה דרעי למועצות מקומיות.

בד בבד קרו עוד שני דברים: בצד של החרדים גרמו הריבוי הטבעי הגבוה והצפיפות בישיבות למשבר עמוק. שיתוף הפעולה (המהוסס אמנם) של ראשי הישיבות עם ועדת טל וחיפוש מסלולי השתלבות בחברה לצעירים חרדים מוכיחים זאת. בצד של המדינה, הומצאו המכללות והחלה הפרטת ההשכלה הגבוהה.

צחוק הגורל הוא, שמקימי המכללות היו מנהיגי התנועה האנטי-ש"ס המובהקת, שינוי. אלה רצו דמוקרטיזציה של ההשכלה ולא היו מודעים כנראה לתשוקת הפוליטיקאים מהימין לראות בחורבן "האליטה האינטלקטואלית השמאלנית". כך או כך, נוצרה אמנם מערכת לימודים נגישה, אך היא לוקה ברובה ברמה נמוכה. מה שלא הפריע למשרד החינוך לחזקה תוך כדי החלשת האוניברסיטאות.

קיימות אמנם יוזמות ברוכות, פרטיות, כמו הקריה האקדמית בקרית אונו, שהעניקה השנה תואר במשפטים לאלף צעירים מהגרעין החרדי הקשה, שבשום פנים לא היה מגיע לאוניברסיטה, מסיבות דתיות - אבל דווקא ה"אקדמיזציה" של ש"ס, שצעיריה משולבים ממילא בחברה החילונית, כולל בצבא, חושפת, כתמונת מראה, את מצבה העגום של ההשכלה הגבוהה.

בש"ס ובמגזרים אחרים האקדמיה נתפשת עתה כמרכז להקניית מיומנויות מקצועיות. כל קשר בין זה לבין האקדמיה האמיתית - האמורה להיות לב הפעילות המחשבתית והמחקרית של כל חברה מתקדמת ומפותחת - קלוש. התעודות המקצועיות הן אמנם שלב חיוני להשתלבות בשוק העבודה (במקום ב"כוללים", שהמציאה החרדיות הישנה ככלי פוליטי-כלכלי, וש"ס נשאבה אליו עד כדי פגיעה כלכלית-חברתית חמורה בציבור שלה), אך יש סכנה חמורה בהקניית תארים בלי השכלה.

פעיל ש"ס הצעיר שיזכה בתואר-בזק במשפטים במכללה ירודה עשוי לשבת בוועדת החינוך שתדון במוסדות ההשכלה הגבוהה, או לייצג את המגזר העסקי בחבר נאמנים של אוניברסיטה. מקימי המכללות משינוי - שמפלגתם דרשה וקיבלה כסף להשכלה הגבוהה כאילו מדובר בנציגה של המגזר החילוני ולא בעמוד התווך של החברה כולה - יתקשו להסביר לו אז על מה הם נלחמים כשיציע, נניח, לבטל את לימודי הפילוסופיה, הספרות, ההיסטוריה והמתמטיקה ולסגור עוד ספרייה ומעבדה. אחרי הכל, המכללות מסתדרות בלי כל אלה בכלל לא רע.