שינה בסוכה

מה המקור ההלכתי לאלה שלא ישנים בסוכה? (כדרך לא בגלל עצלות וכדו')

רמב"ם זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו' הלכה ה' ו'

ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה, כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו, בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים, עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר "בסוכות תשבו, שבעת ימים" (ויקרא כג,מב). כיצד: כלים הנאים ומצעות הנאות, בסוכה, וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות, בסוכה; אבל כלי אכילה כגון קדירות וקערות, חוץ לסוכה. המנורה, בסוכה; ואם הייתה סוכה קטנה, מניחה חוץ לסוכה.

ו אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה, אלא אם כן אכל אכילת עראי, כביצה או פחות או יתר מעט; ואין ישנין חוץ לסוכה, אפילו שינת עראי. ומותר לשתות מים ולאכול פירות, חוץ לסוכה; ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים, הרי זה משובח.

אה, ויש מקומות בחו"ל שהתירו מפני חששות מבהפורעים הנוכריים מה שלא שייך כמעט בארץ ובפרט בקומות הגבוהות

האדמור מחב"ד לא היה ישן בסוכה מםני וחמיו טען ש"האור הגדול בסוכה מפריע לו" [והוא התכוון מבחינה רוחנית כמובן] על פי זה נוהגים אחריו גם חסידי חב"ד ברובם שלא לישון בסוכה
פרט לאלו המקפידים על ההלכה ככתבה כמובן.

אפילו לדעת אלה שפוטרים הם מודים שכל רגע בסוכה זה מיצווה
אז וודאי שכדאי לישון בסוכה

כן אתה עיסקי קצר ולענין כרגיל...
אהבתי.

האם יש מקור הלכתי כתוב שפוטר משינה בסוכה?

הרב לנדא שליט"א, שהוא חסיד חב"ד, וגם מחמיר גדול, יושב כל החג על כורסא בסוכה ,ובה הוא "מנמנם" כל הלילה, בגלל, שמצד אחד, הוא לא רוצה לישון מחוץ לסוכה, ומצד שני, בגלל היותו חסיד חב"ד ,הוא לא יכול לישון בסוכה.