| נשלח ב-23/10/2005 15:29 |
|
| |
"עדות קרובים ופסולי עדות בהלכה המודרנית"
קיי"ל אין אדם משים עצמו רשע, דהיינו, אדם שמודה שעשה עבירה אין אנו מאמינים לו. ואע"פ שלפעמים אדם משים עצמו רשע, כגון, אם רצה לעשות תשובה עיין תוספות בתחילת בבא מציעא, מ"מ לרוב קיי"ל אין אדם משים עצמו רשע.
ה"נ קיי"ל שעדות קרובים פסולה. דהיינו שאין מקבלים עדות בין לזכות ובין לחובה מקרובי משפחה.
וכל הנ"ל צריך עיון, הרי בבתי משפט חילוניים, אני מתרשם, שכמעט כל משפט מתבסס על הודאת הבעל דין או עדות קרובים. יש דיונים שכמעט אי אפשר לצפות שיהיו קיימים עדויות מבחוץ, למשל אלימות בתוך משפחה.
וא"כ האיך ידונו דינים אלו בבית דין?
האם אבא אכזר שמכה ללא רחם, האם לעולם לא יועמד לדין כיון שאין מי שיעיד נגדו חוץ מאשתו ובניו?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2008 01:24 |
|
| |
לעוף
<"מעניין שרבנו תם פסק זאת כבר לפני מאות שנים והדבר לא התקבל. מדוע?">
ולמה דעתו בענין צרוף אשה למנין לא התקבלה, אך דעתו בענין ברכות נשים על מצוות שהזמן גרמן כן התקבלה?
" ... בשם רבינו שמחה, דעבד ואשה מצטרפין לתפלה ולברכת המזון בעשרה, ופשוט הוא שזהו לפירוש ר"ת דפסק כרבי יהושע בן לוי בעבד אחד מצטרף. וסובר רבינו שמחה דהוא הדין לאשה דבכל דוכתא אשה שוה לעבד, וכיון דר"ת בעצמו לא רצה לעשות מעשה מי יקל בדבר. וכן נהגו העולם שלא לצרף אשה כלל". (בית-יוסף או"ח סי' נ"ה, סעיף א).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/11/2008 1:24:47
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 11:48 |
|
| |
תודה. אבדוק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 10:51 |
|
| |
לעוף,
להבנת העקרון העומד מאחורי קצב התקבלות, איטי או מידי, ראי בסקירתה של איריס (הויזמן) בראון על ספרו של דניאל שפרבר "דרכה של הלכה" ב"אקדמות" האחרון (גליון כ"א) עמ' 203 ואילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 10:18 |
|
| |
נישטאיך,
תודה. ממש התרגשתי לקרוא את הדברים האלו. ועד כשהרובונים החריידים יקבלו את זה כחלק מן ההלכה בפועל משיח כבר יבוא....
מעניין שרבנו תם פסק זאת כבר לפני מאות שנים והדבר לא התקבל. מדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 08:46 |
|
| |
לעוף
שאלת:
<"האם ידוע לך אם הדבר בוצע בפועל?">
עניתי לך בטעות באשכול אחר, ראי:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=6&topic_id=1395258&forum_id=1364
ראש עמוד 6.
גם ראי
http://www.responsafortoday.com/vol5/2.pdf
מעמוד 5 והלאה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/11/2008 9:17:41
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2008 12:29 |
|
| |
בוודאי!!!
חייבת להיות גזיה"כ כדי לקבוע עקרון כזה. עובדה היא שהמשפט המערבי מתייחס לעקרון אחד והוא חקר האמת. פסולי העדות שם נגזרים מהעקרון של חקר האמת ולא מעקרון אחר. לעומת זאת התורה חידשה שהשיפוט לא מבוסס רק על חקר האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2008 19:23 |
|
| |
תלמודיקל,
זה נכון לכל פסולי עדות מגזיה"כ (רשע שאינו דחמס, אין אדם משים עצמו רשע, קרובים - משה ואהרן, וכדו'). הדיון בעניינם מצוי כולו מחוץ למישור של בירור האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2008 18:22 |
|
| |
לעניות דעתי
הענין ההלכתי של עדות מורכב משני אלמנטים. האלמנט האחד הוא חקר האמת. והאלמנט השני הוא הכח לבית הדין לפסוק על האלמנ הזה עמד כבר ר' שמעון שקופ בסיפרו שערי יושר. אשר על כן צריך לבחון (את ענין קו"פ) את הענין מנקודת המבט של הכח שיש לבית הדין . כי מצד חקירת האמת אינני רואה הבדל גדול בין עדות אישה לעדות גבר בזמנינו או עדות קרוב אל מול עדות של איננו קרוב. ההבדל נמצא במשהו יותר רחב והוא מה שהגדיר ר' שמעון הכח של בית הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 12:44 |
|
| |
נישטאיך,
ברור לחלוטין,
האם ידוע לך אם הדבר בוצע בפועל?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 12:07 |
|
| |
לעוף
<"עם כל הכבוד, לא בשמיים היא, ולבני אדם היא ניתנה לא למלאכים">
הודעתי בסוף עמוד 3:
"... כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו ויהיה כללו נשחת וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני וישראל צריכים זה כיתר האומות, ומלבד זה צריכין אליהם עוד לסיבה אחרת והוא להעמיד חוקי התורה על תלם ולהעניש חייבי מלקויות וחייבי מיתות בי"ד העוברים על חוקי התורה, עם היות שאין באותה עבירה הפסד מדיני כלל ...ה' יתברך ייחד כל אחד מהעניינים האלו לכת מיוחדת, וצוה *שיתמנו שופטים לשפוט המשפט הצודק האמיתי... ומפני שסידור המדיני לא ישלם בזה לבדו, השלים הא-ל תיקונו במצות המלך*...". (דרשות הר"ן, מהדורת א.ל. פלדמן, מכון שלם, ירושלים תשל"ז).
מה לא ברור כאן?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/11/2008 12:10:16
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 22:03 |
|
| |
לעו"ב,
טעיתי כי חשבתי שמיקוד הודעתך בציטוט מנישטאיך ולא "באותו עניין" ואתך הסליחה!
לעצם השאלה, התורה מייעצת קודם לא לדון אדם לפי הציניות של וואלה ולהכיר מקודם את כל הנסיבות ולשמוע את כל הצדדים. לאחר מכן נמסר הדבר לחכמים לרדת לכוונת התורה ונותנה באשר לצורת הענשה וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 19:57 |
|
| |
עצכח
מה לשמיטה ולהר סיני?
עשיתי כדבריך, חיפשתי בעמוד הראשי את הערכים "עד", "עדות", עדים", "ממות" , "רצח" וזה השרשור שראיתי לראוי לכתוב בו.
יש בכתבה מקרה קלאסי של עבירת אלימות במשפחה, וללא עדים, כאשר ההרשעה מתבססת על הודיה וראיות נסיבתיות. לא מצאתי שרשור ראוי מזה. מצטערת.
ההערכה המוסרית או האי-מוסרית היא שלך בלבד. שאלתי אותך מה היה עונשו של איש זה לפי דין תורה. יש לך תשובה?
ולגבי כך שאני גוררת את ירוחםשמ אחרי, אנא ממך, תלה אותו על עץ נפרד ממני. יש לי מספיק רוחות הנגררות אחרי, אני לא צריכה עוד אחת. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 17:17 |
|
| |
לעו"ב,
חן חן על הכשרון לקחת בכל מיני אשכולות איזה אזכור ולהביאו לידי דיון על מעמד הר סיני ועל מוסריות התורה ולגרור גם את ירוח"ש. אך נא לשמור עד כמה שאפשר כל אשכול לנושא עליו הוא [אמור להיות] ממוקד.
יש לנו אשכול ופורום שלם למפתחות וגם כעת יש בעמוד הראשי אפשרות חיפוש די נוחה מלבד גוגל שמפנה לרבבות מראי מקומות על כל נושא אפשרי אשר בפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 16:34 |
|
| |
נראה לי שאני מתחילה להגיד הלל ביום העצמאות הקרוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 15:18 |
|
| |
לעוף
לפי דין תורה אין בית המשפט יכול לדון אותו
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ג הלכה י
אבל הכופת את חבירו והניחו ברעב עד שמת, או שכפתו והניחו במקום שסוף הצנה או החמה לבוא לשם ובאה והמיתתו, או שכפה עליו גיגית, או שפרע עליו את המעזיבה, או שהשיך בו את הנחש, ואין צריך לומר אם שסה בו כלב או נחש, בכל אלו אין בית דין ממיתין אותו, והרי הוא רוצח ודורש דמים דורש ממנו דם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|