שיר בחמישה חומשים

שיר מקסים שכתב חבר; אימיילו הוא [email protected].


שָׁמַיִם וְיָם נִמְזָגִים, נִפְרָדִים,
הַיְקוּם עוֹד רוֹטֵט כְּבוּעָה.
יְצִירָה חֲדָשָׁה הִתְגַּשְּׁמָה בַּשְּׁחָקִים
וְעָמְדָה, רֵיחָנִית וּצְלוּלָה.
אֳפָקִים וּמְצוּלוֹת נִקְרָשִׁים, אֵד עוֹלֶה
וְתִקְוָה חֲרִישִׁית עַל פְּנֵי כֹּל,
עֵת אָדָם אֶת כּוֹחוֹ וְשִׁבְרוֹ מְגַלֶּה -
בְּרֵאשִׁית כָּחֹל.

עָרִיצוּת אֲטוּמָה וְקָשָׁה כְּבַרְזֶל
מַצְלִיפָה בְּאֻמָּה צְעִירָה,
וּרְקִיעִים בּוֹעֲרִים בְּחוֹמַת עֲרָפֶל
מִתְפַּצְּחִים בְּחָרוֹן וְעֶבְרָה.
נְהָרוֹת דָּם זוֹרְמִים וַעֲשֶׂרֶת מַכּוֹת,
הַתַּלְיָן כְּבָר מוּבָל לַגַּרְדּוֹם.
מַשְׁקוֹפִים נִצְבָּעִים וּזְעָקַת בְּהֵמוֹת -
שְׁמוֹת אָדֹם.

שְׁנֵי כְּרוּבִים וְאָרוֹן מֻקָּפִים יְרִיעוֹת,
קוֹל דִּנְדּוּן פַּעֲמוֹן בֶּחָלָל.
מְנוֹרַת פָּז דּוֹלֶקֶת בְּאוֹר יְקָרוֹת
וּמִזְבֵּחַ נְחֹשֶׁת קָלָל.
כֹּהֲנִים דּוֹמְמִים בְּפָסְעָם וְדוֹרְשִׁים
אֶת הָאֵל בִּהְיוֹתוֹ כֹּה קָרוֹב.
אֹהָלִים, זִיו שְׁכִינָה וְחוֹלוֹת נוֹדְדִים -
וַיִּקְרָא צָהֹב.

חֹם הָעֶרֶב לוֹהֵט עַל רָמוֹת וּרְכָסִים,
עַנְנֵי חוֹל, עָפָר וְאָבָק.
בְּלֵאוּת מִתְנַהֵל אֲסַפְסוּף נִרְגָּנִים
יְגֵעִים מִתְּלוּנוֹת וּמַחְנָק.
מַגֵּפָה אַכְזָרִית וְקִבְרוֹת תַּאֲוָה,
נְחָשִׁים מִתְפַּתְּלִים בְּאִיּוּם,
מְרַגְּלִים בַּדָּאִים, מְדָנִים וְאֵיבָה -
בַּמִּדְבָּר חוּם.

עַל גְּבוּלָהּ שֶׁל מוֹלֶדֶת הָאוֹת וְהַנֵּס
עַם נוֹלָד מִתְיַצֵּב בִּדְמָמָה,
וְרוֹעֶה נֶאֱמָן אֶת עֶדְרוֹ מְכַנֵּס,
מְשׁוֹרֵר לוֹ שִׁירָה אַחְרוֹנָה.
מוּל גְּבָעוֹת וּבִקְעָה, רְבִיבִים וְשָׂדוֹת,
מוּל כַּרְמֶל רַעֲנָן וְרָחוֹק,
נַחֲלוֹת וּכְרָמִים, עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת -
דְּבָרִים יָרֹק.


-------------------------
כמובן, לו היה שואל את מכובדנו שנרב, היה אומר לו שאין צבע כזה, חום....

תוקן על ידי - הפרעתוני - 24/10/2005 11:08:30

המחבר באמת כשרוני, כפי שניכר מהתיאורים המקסימים של החומשים. אך לא בהנתי מה ראה לו לעניין הזה של הצבעים, שאף שניסה לחרזו עם השיר, הרי המשקל השונה הורס לחלוטין את החרוז. הבעייתיות הזאת בצורה מבטאת גם בעייתיות בתוכן.