| נשלח ב-26/10/2005 11:58 |
 |
| |
קבלה בסגנון עצכח"י (אפשר בכל זאת?)
עולם הקבלה. תורת הסוד.
מה משך בה יהודים רבים כל כך במזרח אירופה כמו גם בארצות יוצאי ספרד? מה יש בה שמושך אותי בכל זאת, על אף חברותי בעצכ"ח, להתענין בה?
לפני למעלה מחודש תכננתי לפתוח סדרה של אשכולות שיעסקו בדיונים בקבלה. פתחתי אשכול אחד שנושאו היה הדיונים עצמם: הרלוונטיות שלהם לפורום ואופן הדיון בהם. בהמשך תכננתי לפתוח עוד שמונה (!) אשכולות, שיקיפו הן את הפן המחקרי של הקבלה והן את יסודות והמונחים הבסיסיים של הקבלה עצמה (*).
למעשה, האשכול הראשון התפתח הרבה, בעיקר סביב השאלה האם העיסוק בקבלה רלוונטי לעצכ"ח. מחד, היו שרצו מעין לקסיקון או אפילו מילון, כדי שיוכלו באמצעותו לפענח טקסטים קבליים ולא יהיו בפניהם ככתובים טורקית. אך מאידך הדהדה הטענה, כפי שניסח אותה בורג (המכונה קטן): אם אין אפשרות להסביר את כל (וכל דוקא) מונחי הקבלה, לפחות הבסיסיים כמו מציאות של עולמות רוחניים וכדומה, בשכל רגיל (-כזה שבו אנחנו רגילים להשתמש בדיונים בעצכ"ח), מה הועילו חכמים בעצכ"חם? הרי ספרי הדרכה בתורת הקבלה למתחילים יש הרבה. אין צורך להוסיף בהם. מה איפוא באנו לחדש כאן?
טענה זו גם הוכחה בשתי האשכולות האחרים שפתחתי (מתוך השמונה), שעסקו בינתיים במשל ונמשל בקבלה, ובעולמות בריאה יצירה ועשיה וכוונות המצוות הקבליים. ההתענינות בהם היתה דלה, למיטב ידיעתי. אז נכון שגם בפורום שלנו אשכולות עם סצינות פוליטיות וכדומה זוכות לתגובות ולצפיות רבות יותר, לבשתינו ולכלימתינו, מאשכלות העוסקות בנושאים עיוניים. אך גם ביחס לנושאים עיוניים אחרים היתה ההתענינות דלה (ראה ערך בודהא). מה שמאשש את הטענה של בורג הנ"ל, וכפי שנתבאר.
לאמיתו של דבר הטענה גדולה יותר. בכדי להבין משהו, אנחנו צריכים לתרגם אותו למושגים ולרעיונות המוכרים לנו מכבר. וכבר אמר החכם שבמידה והפילוסוף מחדש משהו הרי שאינו צודק, ובמידה שהוא צודק אין הוא מחדש. אלא שבעוד והפילוסופיה חודרת לתובנות שאנחנו מזדהים איתם ורק לא מביאים אותם לרעיונות פורמליים ומסודרים, ובכך להפרות את חשיבתינו, הרי שהקבלה אינה באה כלל לכאורה להביא לידי תובנות עמוקות על החיים ועל העולם, אלא להנחית מערכת שלמה של סמלים וכללים שאין להם דבר וחצי דבר עם המוכר לנו.
יתירה מכך. לדעת מקובלים רבים, וכפי שייצגם מיכי באשכול השני בסדרה הנ"ל (**), אין לנו אפילו מה לנסות להבין את הקבלה כמייצגת רעיונות אחרים בצורה של משל. גם זיהוי תהליכים דומים בנפשינו אנו חטא הוא כלפי הקבלה לדעתם. לפי זה אין לימוד הקבלה אלא שינון מערכת שאינה מוכרת לנו משום צומת אחרת בחיים ובפילוסופיה. למה אם כך זה אמור לענין אותי? חושדני בכמה מאלו שבעטו בקבלה כלפי מעלה, שהרהורים כאלו צפו בתודעתם ברגעים גורליים אלו של תקופת הבעיטה.
וממילא עולה במלוא עוזה השאלה הנזכרת מעלה: מה יש בה בקבלה, שמושך אותי בכל זאת לעסוק בה?
ככל הנראה כמה תשובות יש בדבר, אלא שאינני רואה סיבה לפרטם כאן. מי שגם כן מתענין בקבלה - יקרא, ומי שלא - לא. אך בכל אופן, מה שבכל זאת יצא משלשות האשכולות הנ"ל הוא, שאי אפשר לנו לעסוק כאן בקבלה כזו שמיכי מאמין בה, כזו שאינה מייצגת רעיונות אחרים, מוכרים.
לכן, (ולא בגלל שאני בטוח שמיכי לא צודק), יעסוק אשכול זה בקבלה עצכ"חית. הוי אומר: לקיחת רעיונות קבליים, ותרגומם למערכת מוכרת מתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה, כמשל ונמשל שפרטי המשל תואמים לנמשל.
ולדעתי, כפי שאקוה לברר בהמשך, נצא נשכרים מכך בשני תחומים. א. הסדר, כיון שחלוקה קבועה למושגים מסוימים מוכרים מקלה על סידור הדברים, ואין כמו הקבלה בלוקתה את כל העולם לעשרה ספירות או ארבעה עולמות (ואחד הכוללם); ב. ההפריה. כיון שבמקרים רבים מאוד נמצא התייחסות בספרי הקבלה למה שאנחנו מזהים כסמל לאיזה דבר, והתייחסות זו יכולה לשפוך אור על זוית נוספת באתו הדבר, שלא היינו שמים לב אלין מקודם.
אך מאחר ואינני מתיימר להסביר את כל פרטי הקבלה באופן זה, אעסוק כאן ברעיונות מתוך הקבלה באופן אקראי. פעם בכה ופעם בכה. והמשך העיסוק יהיה תלוי כמובן במידת ההתענינות.
לסיכום:
א. אם אין אפשרות להסביר את כל (וכל דוקא) מונחי הקבלה, לפחות הבסיסיים כמו מציאות של עולמות רוחניים וכדומה, בשכל רגיל (-כזה שבו אנחנו רגילים להשתמש בדיונים בעצכ"ח), מה הועילו חכמים בעצכ"חם?
ב. הקבלה אינה באה כלל לכאורה להביא לידי תובנות עמוקות על החיים ועל העולם, אלא להנחית מערכת שלמה של סמלים וכללים שאין להם דבר וחצי דבר עם המוכר לנו.
ג. לדעת מקובלים רבים מושגי הקבלה אינם מייצגים רעיונות המוכרים לנו מתחום אחר, מה שמחריף את הטענה: למה זה אמור לענין אותנו?
ד. אשכול זה יעסוק בקבלה עצכח"ית. במושגים שניתן לזהותם עם רעיונות אחרים המוכרים לנו. סדר הנושאים - אקראי.
(*)
אשכול האב - דיונים על הסדרה -
שיעורים/דיונים בקבלה -א- הקדמה ומבוא.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1584328
על משל ונמשל, מראה ופתרון בקבלה: השיטות והנימוקים -
שיעורים/דיונים בקבלה -ב- הקדמה ומבוא.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1587047
בריאה יצירה ועשיה, ענינם, וכוונות בתפילה ועשיית המצוות -
שיעורים/דיונים בקבלה -ט- בי"ע
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1593141
(**)
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1587047
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 16:04 |
|
| |
| צעג כתב: |  | מה ההבדל בין פעולת הזכר עצמו לבין ההכנה? ואם נניח כדבריך, מדוע בפעולת הזכר עצמו צדיק וטוב לו ואילו בפעולת ההכנה נהיה לצדיק רע? |
|
הזכר זה המשפיע (המאציל),הנקבה היא המקבלת (השכינה בשם בי"ע).
ההנהגה הישרה של מעלה (צדיק וטוב לו רשע ורע לו, אצל הזכר) מסתבכת בהנהגה היורדת למטה (צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אצל הנקבה), כדי להסתיר ולטשטש את המהלכים (וזה כדי ליצור את ההסתרה ואת אפשרות הבחירה בבי"ע).
וכבר התבאר לעיל בשם הרמ"ע שצדיק ורע לו פירושו ייסורים של אהבה, כלומר הם אינם באים על חטא אלא כדי להגדיל שכרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:51 |
|
| |
מה ההבדל בין פעולת הזכר עצמו לבין ההכנה? ואם נניח כדבריך, מדוע בפעולת הזכר עצמו צדיק וטוב לו ואילו בפעולת ההכנה נהיה לצדיק רע?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:31 |
|
| |
| צעג כתב: | | ועדיין הא גופא קשיא, מדוע שלא תהיה השפעה ישירה מתפארת למלכות? לפי דבריך יוצא שתפארת היא ממוצע בין חסד לגבורה, נצח ממוצע בין חסד לתפארת והוד ממוצע בין גבורה לתפארת. אם כן במה יסוד שונה מתפארת?
|
|
קומה ראשונה היא חג"ת- תפארת מרכזת בקו האמצעי את פעולת החסד והגבורה.
קומה שניה היא נה"י- יסוד מרכז בקו האמצעי את פעולת הנצח וההוד.
הקומה הראשונה היא עבור פעולת הזכר עצמו.
הקומה השניה היא הכנה עבור הנקבה אשר מקבלת את השפעת הזכר אליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:28 |
|
| |
ועוד נקודה - האם צדיק ורע לו זה מימין או משמאל?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:22 |
|
| |
ועדיין הא גופא קשיא, מדוע שלא תהיה השפעה ישירה מתפארת למלכות? לפי דבריך יוצא שתפארת היא ממוצע בין חסד לגבורה, נצח ממוצע בין חסד לתפארת והוד ממוצע בין גבורה לתפארת. אם כן במה יסוד שונה מתפארת?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:14 |
|
| |
| צעג כתב: | | בקבלה מדברים על קו ימין, חסד, שמאל גבורה ותפארת באמצע. ילמדונו היודעים, מהי תפקידה של השלישיה השניה, נצח, הוד ויסוד ושכמ"ה. |
|
באופן כללי תפקיד הקומה התחתונה (נצח בימין, הוד בשמאל, יסוד ביניהם ולמטה מהם) להכין את ההשפעה לקראת העברתה אל המלכות באמצעות היסוד.
בגוף האדם הדבר ניכר בחלק התחתון שעניינו לצאת ממקומו (ע"י הרגליים) ולהשפיע.
מקובל בשם הגר"א לבאר שאם חסד פירושו צדיק וטוב לו וגבורה פירושו רשע ורע לו, הרי נצח הוא בבחינת צדיק ורע לו ואילו הוד הוא בבחינת רשע וטוב לו.
בחיקור דין לרמ"ע מפאנו מבואר שנצח הוא ייסורין של אהבה ואילו הוד הוא בבחינת מזבח כפרה. והדברים עולים למקור אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 12:03 |
|
| |
בקבלה מדברים על קו ימין, חסד, שמאל גבורה ותפארת באמצע. ילמדונו היודעים, מהי תפקידה של השלישיה השניה, נצח, הוד ויסוד ושכמ"ה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2008 17:57 |
|
| |
דרו"ח
אם אתה לא רוצה להבין ....
קריעת ים סוף הוא נס. ים באופן טבעי לא נחלק לשנים ואלקים עשה נס (משהו על טבעי) והים נחלק. מקום הארון אינו מן המדה הוא נמנע, אי אפשר שמשהו יתפוס מקום ולא יתפוס מקום בבת אחת. להגיד שזה נס זהו כמו לומר שאפשר עפ"י נס להיות עיגול שהוא עגול ומרובע בבת אחת, תקן אותי אם אני טועה אבל אלו שסוברים שיש לנמנעות טבע קיים יסברו שזה אי אפשר אפילו ע"י נס.
הכוונה במילים בלתי נמצא הוא לא שהוא אינו נמצא אלא שמציאותו אינה כמו מציאותינו וא"כ אינו נתפס בגדרי מציאותינו ומבחינת מציאותינו אינו נמצא כי אין כלים למציאותינו לתפוס אותו. לדוגמא במציאות העיור אין מציאות של אור כי אין לו כלים לתפוס אותו.
סאניטש
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2008 14:11 |
|
| |
דרוםחוקר
סליחה עלהתערבותי בויכוח לא לי,אבל נראהל ישבלוגיקה שלך לכאורה איפה האלוקים.
הרי כל נמצא הוא נמצא מחוץ לעצמו.
לדוגמא אדם נמצא בחדר אבל אדםלא נמצא בעצמו.
ואם אלוקים נמצא,הרי פגעת באחדותו,כלומרהוא נמצא מחוץ למקומו(ישמקוםשחוץממנו)
ואם הוא לא נמצא הרי על אחת כמה וכמה שפגעת באחדותו.
אלא כנראה שהאלוקים הוא מעל הלוגיקה השיכלית שלנו.
ולכן הוא מציאות בלת ינמצאת.
תוקן על ידי נמדשיר ב- 15/05/2008 14:15:15
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2008 10:01 |
|
| |
סאניטש
כך כתבת
< ושהוא נמצא בלתי מציאות נמצא. והיינו שאין גדרים למציאותו, בשונה מכל מציאות אחרת (ולכן הוא בלתי נמצא).>
1- נמצא שלא כמציאותנו.
2- ולכן הוא בלתי נמצא.
כפי שבודאי ידוע, כאשר היה הרמב"ם בגיל 16, הוא חיבר ספר "מילות ההיגיון" ומה זכה אותו ספרון שיקדם לכל ספרי הנשר הגדול, כי הפילוסופים של אותה תקופה סברו, שההיגיון והלוגיקה הם המבוא לכל תורת המחשבה, יש פילוסופים שחרטו על דלתות בית מדרשם, כל מי שאיננו בקיא בחכמת ההיגיון לא יבוא בשערי בית המדרש, וכן כל כיוצא ברעיונות אלו.
כיוון שכן, כל שיטת חשיבה הכוללת בתוכה סתירות לוגיות מובנות, כל שיטה הכוללת בתוכה משפטים שמבחינה לוגית סותרים את עצמם, גם אם יאמר בעל אותה שיטה שהוא איננו מתכוון לסתירה, ובכל המשפטים המסורבלים שלו יש רעיון פילוסופי הגיוני ופשוט, כבר לימדונו הפילוסופים הקדמונים שאדם זה לא ראוי לבוא בשערי בית המדרש, לפני שמתחילים לחשוב צריך לדעת איך לחשוב, ויש כללי היגיון בסיסים, ומי שאיננו יודע אותם, עדין הוא בחוץ.
על פי כל הנ"ל, אני מקווה שתסכים איתי, שסעיף 1 סותר את סעיף 2, אבל מסופקני אם הפנמת את מה שכתבתי בדרשה שהובאה בהודעה למעלה, כי אי אפשר להאפיס את השכל, כי אחרת האל יהפך לפסל, והכל בשם אותה מושלמות של האל, כי עליו אפשר לומר את הכל.
בנוגע לארון מדובר בנס, ואמרו חכמים כי מציאותו שלא כמציאותנו, אבל מעולם לא עלתה על דעתם לומר שהוא נמצא ולא נמצא.
***
סאניטש הנכבד
אל תטרח לבאר לי, נראה לי שכבר הבנתי די והותר את נתיבותיהם של המקובלים, א ב ג ד בא להסביר לי את הספירות עם המורה נבוכים, דוזר_הראשו טוען שהרעיונות הפילוסופים הם קבלה, אם כי דוזר_הראשו הוא רציונאל מוחלט, ולמרות אמונתו בקבלה דעתו שלמה וישרה, והוא מאמין בקבלה מן השפה ולחוץ, ואתה לפי איך שאני מבין תולה את יהבך על אותו אור ה', ואור זה הוא לא אור ולא ה', ואתה בא להסביר לעיוור את מראה הצבע, רק ע"י תיאורים רעיוניים, ואם לבסוף העיוור לא יבין, האשמה היא בו כי הוא איננו רוצה להבין, לדעתך עם אותו אור ה' ניתן לומר שהספירות נמצאות ולא נמצאות, וגם ה' נמצא ולא נמצא, כי מבחינת ה' הם לא נמצאות ומבחינתנו הם נמצאות, כמו שאומרים, אני שילמתי לך כסף, הכסף הגיע אליך אבל לא יצא ממני, וכבר ביארנו את דברי הפילוסופים, כי מי שלא בא בשערי ההיגיון לא ראוי לבוא בשערי בית המדרש.
סליחה על הבוטות, פשוט אני נוהג לכתוב בצורה ישירה, בכדי להבהיר את הנושא, ולא ימשך הדיון לאין קץ מבלי תכלית.
המון הצלחה.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 15/05/2008 10:04:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2008 02:14 |
|
| |
דרו"ח
אולי תסביר מקום הארון אינו מן המדה?
מי שסובר שהקב"ה נמנע הנמנעות סובר שהוא לא נמצא, מנלך? אני הקטן חונכתי שהוא נמנע הנמנעות, ושהוא נמצא בלתי מציאות נמצא. והיינו שאין גדרים למציאותו, בשונה מכל מציאות אחרת (ולכן הוא בלתי נמצא).
פירוש המלה אין היא שמבחינת המסתכל אין כאן מציאות מכיון שאין לו כלי לתפסה. וא"כ פירוש יש מאין הוא, שהיש זאת אומרת המציאות שאנו יכולים לתפוס, הוא מאין, מקורו הוא מציאות כזאת שאיננו יכולים לתפוס. וא"כ באמת היינו צריכים לומר אין מיש כי ביחס למקור אנו אין ואפס, אלא שאנחנו מדברים מנקודת ראות שלנו. ובאמת התכלית הוא שנדע (היינו שנרגיש ונתקשר מלשון והאדם ידע את חוה) שהקב"ה הוא היש האמיתי ואנחנו אין.
סאניטש
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2008 01:44 |
|
| |
בס"ד
כל הדיון הוא למי שלומד את חכמת הקבלה בצורה שטחית ולא עיונית רק לומד טסקטים בלי שום עיון גירסא בעלמא כקריאת הזהר בלי פירוש,אני חושב לענ"ד שאין זה נקרא לימוד מעמיק בחכמת הקבלה קיבלתי שצריך לשאול שאלות ולהעמיק בהבנת המושגים ולנתחם בצורה שכלית טהורה מופשטת ולא בקיאות שטחית בידיעת ציטוטים בכתבי האר"י ז"ל מבלי להבין את הנמשל ,הגר"א ז"ל כתב שדברי האר"י ז"ל הם משל והרמח"ל הבין את הנמשל בכתבי האר"י ז"ל והסתפק האם מוהרח"ו ז"ל הבין את הנמשל ואח"כ ראה איגרת שכתב מוהר"ח ויטאל זל בסוד הפסיעה לבר
ואמר שמוהרח"ו הבין את הנמשל רק שהסתיר זאת בכתבים .לעומת זאת בעל הלשם שבו ואחלמה הבין את ענין הצמצום כפשוטו וראה את הסברו והרחיק את הבנת הדברים כמשל.
לענ"ד נראה שדברי חכמת הקבלה יש לקבל ולומדים "מפי סופרים ולא מפי ספרים" שכן שמה "קבלה" מקבלים אותה ולמעשה בלי לימוד ההקדמות לחכמת האמת ופתיחה לחכמת הקבלה אין שום הבנה בדברי הזוהר והם סתומים וחתומים כספר החתום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2008 21:53 |
|
| |
דרום חוקר.
חן חן על דבריך.
אני מסכים איתך, ובעיני מה שאמרת הוא קבלה.
אכן בתוך הכרתינו האל מוגבל, כי הוא קיים בגבולות הכרתינו.
השפה היא גבול הכרתי, המילה מרובע היא מילה אנושית, כלפי עצמות האל אין לה שום משמעות, כנ"ל אבנים והרמתם.
מכיוון שההכרה שלנו מסתיימת מעט אחרי סוף המילים כך גם הכרתינו את האלוקות.
זה שבתוך הערת האגם, או כפי שקראת לך "הטבע" יש כלפי האל נמנעות.
עם זאת עצמותו יתברך אינה בכלי הטבע או ההכרה דלנו, אלא היא בלתי כלים ובלתי תכלית.
זהו סוד הצמצום ויפה הגדרתו.
(אני מצטער על גיוס דבריך, אני מקווה שלא אבוא לברך ואמא ח"ו מקלל)
תודה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2008 21:10 |
|
| |
דוזר הראשו
כמידת הידע שלך בקבלה, כך מידת הרציונאליות שלך, חשבתי אולי בהודעה זו תצא להגנת האבסורדים, והנה בדבריך על מהות הספירות ובמסקנתך ודעתך האישית, נוכחתי לראות כי לא נטית מיני הדרך, ושכלך הישר לא סטה ימין ושמאל, אלא דבריך נכוחים וישרים כחוט השערה ולא יחטיא (כמיומנותם של בני בנימין במלחמה).
***
אם היית יוצא להגנת האבסורדים הייתי כותב לך את הדרשה הבאה.
דע לך ידידי אהובי, כי הקדמונים חקרו חקירה נפלאה, כפי רוחב שכלם ועומק בינתם, וזאת היתה חקירתם. דבר ידוע ומפורסם בפי הכל, כי האל שלם בכל השלמויות האפשריות, כיון שכן יש מקום לשאול, האם משלמויותיו של האל לעשות הכל, גם נמנעות.
דוגמה לדבר, אלכסון המרובע לעומת צלעו, האם האל יכול ליצור מרובע שצלעו שווה לאלכסונו?
עוד דוגמה, מוגבלות בהרמת אבן, האם האל יכול ליצור אבן שהוא לא יכול להרים?
עוד דוגמה, הגשמת האל, האם האל יכול להגשים את עצמו?
עוד דוגמה, הכפלת האל, האם האל יכול להכפיל את עצמו?
עוד דוגמה, צמצומו של האל, האם האל יכול לצמצם את עצמו לתוך פסל, וכעת אותו פסל הוא יהיה מהות האל?
הקדמונים התיישבו בחקירה נכבדה זו וחככו בדעתם, ולבסוף הם הגיעו למסקנה הבאה. לנמנע טבע יציב, וגם האל לא יכול ליצור דברים בתוך הטבע כנגד הטבע.
כיוון שכן, האל לא יכול ליצור מרובע לפי חוקי הטבע, ובאותו מרובע לא יהיו קיימים חוקי טבע, ואלכסונו יהיה שווה לצלעו. האל לא יכול להגביל את עצמו, כי המוגבל במעשה הטבע איננו האל, וגם אבן שהוא לא יכול להרים הוא איננו יכול לעשות. האל לא יכול להגשים את עצמו, כי הגשם איננו אל אלא אטומים, ואלהי ישראל נעלה מכל זה. האל לא יכול להכפיל את עצמו, כי הכפלה מנין יש בה, והמנין בחוקי הטבע הוא הולך, ואלהי ישראל נעלה מכל זה. האל לא יכול לצמצם את עצמו לתוך פסל, כי הפסל עץ הוא מעצי השדה, את חציו שרף באש ואת חציו יעשה לאלוה, ואלהי ישראל נעלה מכל זה.
אם נעמיק חקר במסקנתם, נגלה כי עומק מסקנתם נובע מכבודו של האדם, ומהו כבודו של האדם השכל שלו, ומסקנת חקירתם נובעת משום שכלו של האדם. מכיוון שהאדם מגיע למסקנות הגיוניות בשכלו, כי אז לא ניתן להתעלם משכלו, כי אם נאפיס את השכל, ונאמר שכלפי ה' הכל אפשרי, אם כן יפרץ השכר לגמרי, ותשלוט הפקרות בוקה ומבולקה כלפי ה', וכעת נעמיס על ה' את כל הזיותינו ודמיונותינו.
רק בזכות השכל האדם יודע שעליו להגדיר את ה' בצורה מושלמת, ולא להתייחס אליו כאל זבוב או יתוש, כיוון שכן, אותו שכל גם מלמד את האדם, שהוא יכול לומר כלפי ה' שהוא נמצא שלא כמציאותם של בני אדם, אבל אי אפשר לומר שה' נמצא ולא נמצא, כי אם ה' לא נמצא, אין ה' ואין כלום, ושבו הכל לסבור כדעתו של אפיקורוס.
אמנם יש בני אדם החושבים שאם הם יעמיסו על מציאותו של ה' אבסורדים, זאת היא שלמותו, כי הוא איננו מוגבל בכלום, אבל אם באבסורדים עסקינן, מה ימנע מאיתנו לומר שה' צמצם את עצמו לתוך פסל, כי בשיטת האבסורדים הכל אפשרי, וכעת ישובו בני ישראל להשתחוות לעץ ולאבן, והכל לשם שמים, בשם מושלמותו וחוסר מוגבלותו של ה'.
ועל כך כבר אמרו חכמים, כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא נברא, ומהו כבוד קונו, השכל. (ע"כ דרשה)
***
דוזר הראשו
מכיוון שאתה לא נציג האבסורדים כלפי ה', וממסקנתך משתמע כי לך דומיה תהלה אלהים, כי אז הדרשה איננה מכוננת אליך, והיא נכתבה בכדי להציל בני אדם מטעות.
אם יש לך מה להוסיף תכתוב, ואם הדיון מיצה את עצמו, המון הצלחה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2008 20:53 |
|
| |
דוזר
לגבי שאלתך על הספירות הרי ששני האופציות נכונות. הספירות יש להם קיום "ממשי" אבל רק מצד האדם.
וראה ביאור כ"ק אדמו"ר על שער היחוד והאמונה פרקים ד' וה'
_________________
|
|
|
|
|
