| נשלח ב-12/8/2002 23:29 |
 |
| |
נשים כפוסקות
ANYNAME שאלה:
כשאתה כותב "תלמידי חכמים יראי שמיים"
אני מניחה כי אתה מתכוון אך ורק לגברים?
נשים אשר מהוות 50% מהאוכלוסיה, וגם פונות
לקבל פסק דין... האם הן אינן יכולות להיות בין מקבלי ההחלטות?
או, בניסוח אחר:
עד היום לא היו פוסקות בעם ישראל.
האם אפשרי שתהיינה כאלו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2009 16:48 |
|
| |
מאמרו של גולינקין שאליו ציינתי בסוף עמוד 3
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 03:03 |
|
| |
"כתבת שנשים שילמדו תורה יעזבו את המערכת, לא רק שלא הבאת שום סברה הגיונית לכך אלא שהמציאות סותרת את דבריך."
מדברת על עצמי וכמה מחברותי, אבל אפשר בהחלט שאנחנו המיעוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 22:07 |
|
| |
ר"צ,
אכן, אין זכר לכך בדבריך, ואני מתנצלת. זו כנראה העייפות והג'ט-לג (שחרית - איך אומרים זאת בעברית?)...
בכל מקרה צריך להדגיש, כי העובדה שיש פתח הלכתי (ואפילו גדול, ע"פ דבריך) מעולם לא הפריעה לסגירות מחשבתית וחברתית, גם בנושאים הקשורים לנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 22:02 |
|
| |
אמשלום
היכן ראית בדברי שאני סבור כך ?
ציינתי רק את ההיבט ההלכתי של הדברים, אולם לא טענתי שיהיה קל לשנות אותם.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 26/08/2004 22:08:33
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 21:50 |
|
| |
ר"צ,
מכיוון שאיני חושדת בך בתמימות, קצת קשה לי להבין את דבריך: האם העובדה שאין איסור הלכתי ברור על נשים לפסוק, והדברים הם "רק" הבניה חברתית, נראית לך משהו שיקל על העניין?!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 21:09 |
|
| |
כישריתה
כתבת שנשים שילמדו תורה יעזבו את המערכת, לא רק שלא הבאת שום סברה הגיונית לכך אלא שהמציאות סותרת את דבריך.
יצא לי להכיר לא מעט נשים שלומדות תורה, ואני חייב לציין שכולן היו בעלות יראת שמים, והרגישו מחוייבות להלכה לא פחות מכל אשה דתיה אחרת, ואפילו יותר.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 26/08/2004 21:13:35
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 21:00 |
|
| |
תרכובת שלום
שאלת לעיל מדוע אסור לנשים לפסוק הלכה.
למיטב ידיעתי אין שום איסור על אשה לפסוק הלכה, ולמעשה אין בכלל גדרים הלכתיים ל"פוסק", אלא לפי המסורת היהודית כל מי שהינו בקי בש"ס ופוסקים, הינו בעל מידות טובות (רמב"ם הלכות תלמוד תורה ד, ב) ומקובל על הציבור רשאי לפסוק הלכה (אני מודע לכך שזוהי הגדרה קצת אמורפית, אך כמו בהרבה מקרים אחרים זוהי המציאות). כך שתאורטית גם אשה יכולה לפסוק הלכה, והסיבה היחידה שאין זה מצוי היא סיבה חברתית, ולא הלכתית.
אכן, יש גדרים הלכתיים ל"דיין", וכאן אמנם השולחן ערוך פוסק שאשה לא יכולה לדון. אולם למעשה הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים, ויש מגדולי הראשונים שפוסקים שאשה יכולה לדון (המקור החז"לי היחידי שאוסר בהדיא נמצא בירושלמי, והשאלה היא האם פוסקים לפיו או לא).
כך שתאורטית אם פוסקי ההלכה היום ירצו לשנות את ההלכה לא יהיה מדובר על "רפורמה קיצונית", אלא רק על החלטה להכריע כשיטה מסויימת שיש לה תקדים הלכתי, וכבר היו לא מעט מקרים כאלה.
זאת ועוד, יש פוסקים שאומרים שגם לפי הדעה שאוסרת על נשים לדון, מכיוון שהאיסור נובע מ"כבוד הציבור", אם הציבור מוחלים על כבודם הדבר מותר לה.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 26/08/2004 21:05:57
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 19:43 |
|
| |
קעלעמר,
אני מסכימה, בעקרון, עם דבריך, וחשוב להדגיש, שאכן סימפטיה וידע (ובעיקר הראשונה) נעדרות לעיתים מן הפסקים העוסקים בנשים. זה, כמובן, ניתן לתיקון.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 08:44 |
|
| |
תרכובת
השאלה בעינה עומדת. מדוע שתתקשי עם פסיקה של גבר.
אני מביןקושי עם פסיקה מפלה או מוטעית.אבל אין זה ענין לגבריות במובן של חסך מחויה נשית. מספיקה לזה סימפטיה וידע.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 07:40 |
|
| |
כי שרית,
אולי זה סוג של מזוכיזם  ...
אני חושבת כי הן מרגישות מחוייבות ביותר למערכת החברתית ולא רק למערכת האמונית, ומאמינות שיצליחו להשפיע עליה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 07:35 |
|
| |
אני אישית עזבתי את המערכת בעיקרון, אם לא למעשה, עוד בתחילת דרכי, לפני שהגעתי לשום רמה מכובדת. באמת לא מבינה את הנשים שהזכרת (למרות שאני הכרתי מספר לא קטן, בתקופה שעוד שאפתי להיות תלמידה חכמה), איך ממשיכות בדרך זו, ולמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 23:37 |
|
| |
תרכובת,
ברוכה הבאה!
כי שרית,
המציאות מראה שאתה טועה - רבות מן הנשים הלומדות תורה ברמות גבוהות (אני מתכוונת לעולם הד"ל, שכן אין לי הכרות עם העולם החרדי), חשות מחוייבות גבוהה ביותר להלכה ולמסגרת התורנית. איני יודעת מה הביצה ומה התרנגולת, שכן ייתכן בהחלט, שדווקא אלה החזקות באמונתן וחשות מחוייבות גדולה לעולם התורה, מלכתחילה, הן אלה המשקיעות מזמנן וממרצן בלימוד ובהעמקה.
ההנחה, כי ככל שאדם יודע יותר, הוא מסכים פחות, ולפיכך מחוייב פחות, היא הנחה פשטנית משהו. בעולם היהודי, בו הלימוד והעיסוק התורני נחשבים כל כך, ומי שמודר מהם מודר מן הכוח, מן ההשפעה ומן המנהיגות, דווקא הכניסה אל בית המדרש וההעמקה בתכניו, מובילה א/נשים למחוייבות חברתית, הלכתית ודתית (כפי שאמרתי כבר, זה עובד גם בכיוון ההפוך: א/נשים המונעים/ות ע"י מחוייבות חברתית, הלכתית ודתית יפנו, מן הסתם, אל תחומי הלימוד התורני).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 21:52 |
|
| |
קעלעמר-
בראשית דברי אודה לך על ברכתך.
חשוב לציין- למי שלא הבין זאת מדברי- אני לא
פוסלת פסיקה גברית ציינתי שאני מתקשה עם פסיקה גברית.
ולמיטב ידיעתי יש בלשון העברית שתי משמעויות שונות למילים אלו. תקן אותי אם אני תועה.
|
|
|
|
|
[פוסק גבר בעומדו בפני שאלה נשית.]
פוסקת בפני אותה שאלה.]
