| נשלח ב-2/11/2005 17:08 |
 |
| |
קשה לגדל עוד ילדים ~
זוגות רבים נתקלים בקושי רב בגידול הילדים.
לפיכך, לפעמים עולה בדעתם שמא ניתן לעשות איזה הפסקה בקצב הילודה המשפחתי.
הרהורים כגון זה מכניסים בליבם צער, שמא אין הם מתאימים לתוכנית האלוקית.
מה שאני רוצה לברר זה מה הם השיקולים לחיוב או לשלילה של צעד כגון זה.
ניסיונות לבירור זה כבר נעשו באשכול זה:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1651257
אך אותי זה עדיין לא מספק.
אשמח מאד לתגובות כאן או ללינק לאשכול קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2011 14:25 |
|
| |
| עמיתVחן כתב: |  | | כשניגשים לפתור שאלה שכזו, לדעתי צריך למנות את האיסורים האפשריים [שז"ל, סירוס (ואולי יש עוד)]... |
|
יש פה אנשים שאשכרה חושבים על בנאדם שיווצר רק בגלל שאביו מצא את השימוש בטישו בעייתי?
בעיני רוחי אני נפגש עם ילד מס' 15 שסובל מתסמונת כשל השגשוג או מפיגור שכלי סביבתי "סורי, גבר. אבא שלך היה חייב לפרוק".
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2011 13:42 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2005 12:50 |
|
| |
בתקופת חז"ל היו מניקות את הילדים שנתיים וההנקה מנעה הריון
היום ההנקה פחות יעילה ובכל אפן לחצי החיים לא מאפשרים לאמא ברב מקרים להניק את ילדה לתקופה המלאה. אז לדעתי מומלץ להשתמש באמצעי מניעה אחרים לשנתיים אם האם רואה בזה צורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2005 10:29 |
|
| |
זריחת עץ
התגובה שלך לוקה בדמגוגיה קלה, ("החרדים כיום", איזו מן הכללה עשית פה?). ובחוסר כבוד לרבנים. ("סעדיה גאון").
האם ניתן ללמוד מכך על גישתך באופן כללי???
-----------------
בלי קשר להנ"ל.
ובתפקיד לינקזעצער
גידול ילדים לתועלת אישית, מוסרי? (לומדמכלאדם)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=672800&whichpage=2#R_2
בברכה
תוקן על ידי עצכח ב- 27/10/2008 10:01:12
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2005 17:36 |
|
| |
סעדיה גאון דוחה באותו מאמר גם את החוכמה וגם את עבודת השם. ברור שאין כוונתו לומר שאדם לא צריך להיות חכם הרבה, או עובד ה' הרבה, אלא שדברים אלו כשלעצמם, בלי ביצוע אחרים לצידם (כמו החרדים בזמננו שאינם מעוניינים להרוויח את לחמם), הם פגומים. אותו דבר נכון לגבי הולדת ילדים - אין הוא כותב שכדאי למעט בילדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2005 10:31 |
|
| |
מאמר י' פרק ט' (מתוך http://daat.co.il/daat/mahshevt/kapah/10b-2.htm#9):
ואחרים נראה להם שיתאמצו בבקשת הילדים, ואמרו שיש בכך עונג לנפש ושעשוע לעין ושמחה וששון. ואלמלי הבנים לא היו בני אדם ולא יתקיים העולם, והם הסגולה לאדם לעת הזקנה, והם זכרונו לטוב לאחר מותו, ואיה החנינה והרחמים כי אם להם, והחסד והכבוד אלא מהם, ודי לך בכך שכל נכבד מן הנביאים השתדל שיהיו לו. כמו שאתה רואה אברהם אומר:
הן לי לא נחת זרע, ואמרה התורה: ויעתר יצחק,לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, ואמרה רחל: הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. ואף ילמדם האב תורת ה' ודתו וחכמתו, ויזכה על ידי כך לגמול, כאומרו: אב לבנים יודיע אל אמתך.
והתבוננתי במה שאמרו, ומצאתי כי הנכון שבו בבנים אשר יחנם ה' את עבדו כפי שירצה. ונקודת טעותם של אלה היא, מה שהם מחייבים לדאוג לדבר זה בלבד, בלעדי שאר הדברים. ואומר: ובמה אפשר ליהנות מהם, אם לא יהא להם מזון וכסות ומדור? ואיזו טובה תהיה בגידולם, אם לא הייתה שם חכמה ולימוד? ואיה היא החנינה והחמלה עליהם בהעדר הדברים האלו, ואינם אלא הוספה בצער ההורים. אבל יקרם וכבודם אין לקוות מהם מאומה אם לא הייתה שם הקדמה. והיכן צער ההריון והצירים והלידה ואחר הלידה ומחלות הנגרמות על ידו, כאומרו: בעצב תלדי בנים, ופעמים תמות בעת לידתה ותהפך השמחה לאבל, כאומרו: ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני. ואיה יגיעת האב ועמלו והביאו את עצמו בסכנות כדי להביא לחם למשפחתו וילדיו כאומרו: ואפרוחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא. והיכן צער הגידול והטיפול במחלות והכנת הרפואות ושמור מי השיעורים והמרקחות כי אם בשבילם על הרוב, כל שכן אם נסתיים הדבר במות ושכול ואז אוי ואבוי, כאומרו: כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם. ואם יחיו, הרי מפחדו מה יעשו הזכרים שבהם ינדד שינה מעיניו, כאומרו: משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר, ופחד מה שיקרה לבנות שבהם יכאיב את העינים כמו שאמר בן סירא: בת לאביה מטמנת שוא מפחדה לא יישן בלילה. וכולם אם יהיו עקרים הרי נכרתה תוחלתו, כל שכן אם היו רשעים, שבהם נאמר: דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך.
אבל חביבין הולדות לאדם שיחזיק במה שחננו ה' מהם, ואל ירגז בדבר, כאומרו: הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2005 10:12 |
|
| |
כשניגשים לפתור שאלה שכזו, לדעתי צריך למנות את האיסורים האפשריים [שז"ל, סירוס (ואולי יש עוד)], ולבדוק האם הם קיימים בנדו"ד?
אולי רק חלק מאמצעי המניעה טובים למי שלא רוצה לעבור על האיסורים האלו. ראוי לברר.
גם, ואולי לפני צריך לברר מה היא מהות החיוב [ האם זה הידור מצוה או ממש מצוה מדרבנן ]
ומה המשקל של חוסר מנוחת הנפש של הגורם האנושי אל מול החיוב והאם הוא מבטלו.
גם, מן הראוי לבדוק האם מספיק שרק האם תטען שמספיק לה ילדים בשלב זה [כי קשה לה מדי] והיא יכולה על דעת עצמה [מבלי שלבעלה יהיה אפילו חלק בהחלטה] ליטול גלולות למשל?
ולחידודא, יש לשאול האם בכלל כל הנושא הוא חיפוש אחר "היתר" או פשוט אי הידור [ובמובן אחר זה אפילו הידור לעשות את הדבר המתאים!]?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2005 03:10 |
|
| |
עיין רס"ג באמונות ודעות מאמר י' שמתבטא שאין סיבה להרבות ילדים.
שוטנג, עיינתי ולא ראיתי שכתוב שם משהו כזה
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2005 13:03 |
|
| |
בייחוד אהבתי את הביטוי 'התכנית האלוקית' [!]. לא פחות ולא יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2005 11:22 |
|
| |
אחרי שאדם קיים מצות פריה ורביה מדאוריתא,יש לו מצוה מדרבנן להמשיך לפרות ולרבות,(לערב אל תנח, ולא תהו בראה)
אולם מדברי הרמב"ם למדנו שמצוה זו יש לה בטול במקרים מסוימים. ודבריו הם כדלקמן:
טז אף על פי שקיים אדם מצות פרייה ורבייה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא ייבטל מלפרות ולרבות, ""כל זמן שיש בו כוח""--שכל המוסיף נפש אחת מישראל, כאילו בנה עולם; ע"כ.
ובהלכה קודמת כתב:
ז לא יישא אדם עקרה, וזקנה, ואיילונית, וקטנה שאינה ראויה לוולד--אלא אם כן קיים מצות פרייה ורבייה, או שהייתה לו אישה אחרת לפרות ולרבות ממנה.
נמצאנו למדים מכך שני דברים:
.1 נשיאת אשה קודמת למצוה מדברי סופרים של לפרות ולרבות.
.2 כשאין לאדם כוח בזמן מסוים הרי הוא פטור ממצוה זו.
וודאי יתמהו רבים על היסוד השני שהוצאתי מדברי הר"מ שהרי
"כל זמן שיש בו כוח" המשמעות היא כח גברא,ולא במובן שלנו כאדם שאומר "אין לי כוח לסבול את הילדים המופרעים האלה". אולם תמיהה זו אינה אלא תמהון (בשורוק)קטן,כי אם אין לאדם כוח גברא הרי לא הוא מבטל המצוה אלא המצוה נבטלת מאליה,א"כ הרי ח"ו יש כאן דברים ללא צורך,וא"ת דבר (בחיריק) הר"מ באריכות יתרה, לא כי אלא כל מילה הלכה היא!
ומקום להתגדר בו הניח לנו הר"מ,לברר מהו הגדר של אין בו כוח במצוה זו.
וכשם שאין כוח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא, שנאמר "כי לא יראני האדם, וחי" (שמות לג,כ)--כך אין כוח באדם להוליד ילדים בלי חשבון..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2005 02:27 |
|
| |
לא בדקתי את הקישורים לאשכולות כאן מחוץ להייד פארק
אבל מה שכן
שאלה לרב ופסיקתו מובאת בספרים של סייעתא דשמיא
(לא זוכר את המוקר לזה)
וני אנשים עם אותה שאלה יפנו לאותו הרבה
לאחד יגיד שזה בסדר מותר וכו'
ולשני יגיד ההיפך
מה ההגיון בזה?
התשובה
סעייתא דשמיא הנמא בידי הרב
ואכמ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2005 17:45 |
|
| |
שוטנג,
על סמך מה הרב דויטש אמר מה שאמר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2005 17:32 |
|
| |
ידועה המצוה דרבנן "בערב זרע את זרעך" וגו', אבל מאידך פעמים רבות מתירים שלא להרבות יותר מדי בילדים, שכן הדבר עלול להוות מעמסה נפשית, פיזית וכלכלית קשה על הזוג (בפרט על האישה).
ויש לציין שבעבר המשפחות לרוב לא היו כה גדולות, עקב אחוזי תמותת התינוקות הגבוהים.
|
|
|
|
|
