המאבק במחלקת הכשרות בחיפה הגיע ל"משפחה"

המאבקים המכוערים במחלקת הכשרות בחיפה סביב הניסיונות של ראש מחלקת הכשרות החדש שמעון אורבך לעשות סוף סוף סדר במחלקה, הגיעו השבוע לעיתון משפחה.
כל ילד יודע שמערכת הכשרות בחיפה נמצאת בבעיה קשה ומדורגת במקום האחרון בארץ, מבחינת זה שאי אפשר לסמוך עליה. כל עובדי המחלקה עושים שבת לעצמם, עובדים בכמה משרות, אין להם שום ביקורת והכל נעשה חפיף חפיף.
כך היה משך שנים עד שהגיע למקום שמעון אורבך - איש מנהל רציני, היודע עבודה יעילה מהי. אורבך החל לעשות סדר במחלקה וקיבל על כך גיבוי משני הרבנים הראשיים. גם הם הבינו שהגיעו מים עד נפש ויש להציל מכבודה של מחלקת הכשרות בחיפה, הנחשבת לירודה ביותר.
אבל היו כאלו שהדבר לא מצא חן בעינהם. הכוונה כמובן לעובדי המחלקה וגם לראשי המדורים האחרים. עובדי המחלקה נדרשו פתאום להתחיל לעבוד בצורה מסודרת ולבצע את מלאכתם כנדרש. וגם ראשי המחלקות האחרות הבינו שפתאום צומחת להם תחרות רצינית מכיוונו של אורבך, כי אם מחלקת הכשרות תעבוד כסידרה, גם הם ידרשו לעבוד בצורה יסודית יותר.
מהסיבות הללו פתחו עובדי המחלקה וגם ראשי המדורים האחרים בניסיונות להדיח את אורבך מתפקידו. הם מצאו טיעונים שונים ומשונים תוך שהם פונים לכל הגורמים. טענתם המרכזית היתה שאורבך אינו רב, כפי שהיה הרב אדלשטיין, ולכן אינם יכולים לסור למרותו.
טענה בלתי מוצדקת זו נועדה להעיף את אורבך ולאפשר להם לעשות ככל העולה על רוחם מבלי שום ביקורת, איש הישר בעיניו יעשה.
העובדים גייסו את יו"ר המועה"ד משה שטטמן שהודיע על הפסקת העבודה של אורבך, בניגוד לדעתם של הרבנים הראשיים. הרבנים הראשיים טוענים כי מנהלי המדורים מורדים בהם ולא מקבלים את הנחיותיהם.
על רקע זה יש הרבה חילופי מכתבים בין הצדדים, כשכל אחד מנסה לגייס פירצות בחוק לטובתו. יש המזכירים את תקופת הצינון שהיה על אורבך לעבור בטרם נכנס לתפקיד יש המזכירים כל מיני חוקים יבשים, העיקר למנוע מאורבך להשאר ולהמשיך לעשות סדר, כדי להצעיד סוף סוף את מחלקת הכשרות קדימה.
למזלו של אורבך, הרבנים הראשים נחלצו לטובתו ולא מאפשרים לפגוע בו. הם לא מהססים להתעמת ולהתמודד בזה גם מול שטטמן.
מי שלא יכול להתערב בנושא הוא הרב ראוכברגר - איש מוערך מאד במועצה. הרב ראוכברגר נושא בכמה כובעים. הוא גם רב בחיפה, גם יו"ר ועד העובדים וגם הממונה מטעם הרבנות הראשית על מחלוקת הפורצות בין רבני ערים לראשי מועצות דתיות. בעבר פתר הרב ראוכברגר מחלוקת רבות שהיו באילת, שלומי ועוד. אבל הפעם אינו יכול להתערב בחיפה בגלל כפל תפקידיו.
הרב ראוכברגר לא מתערב, אבל הוא תומך דווקא בשטטמן, כלומר נגד אורבך, וזה צעד תמוה, שהרי הוא אוהב עבודה יעילה ומסודרת, בדיוק כפי שאורבך מבצע. אין זה אלא בגלל שהוא יו"ר ועד העובדים והוא מחוייב לייצגם. בסתר ליבו הוא יודע לבטח את מצבה העגום של מחלקת הכשרות ואת הניסיונות הכנים של אורבך לשנות את המצב.
המחלוקת כולה הובאה השבוע בתמציתיות בעיתון משפחה, אבל יהיו לה המשכים רבים, כיון שהעניין מעסיק אנשים רבים ובעיקר את תושבי חיפה שמעונינים סוף סוף בהכשר רבנות חיפה טוב. זה יקרה רק אם אורבך ישאר בתפקיד ויעשה סדר במחלקה. אבל העובדים לא מאפשרים לו את זה בגלל החשש שלהם שזה יגרום להם לעבודה, מה שלא התרגלו לעשות מספיק עד עכשיו.

לכל מטבע יש שני צדדים. הצד השני גורס שאורבך כבר הספיק להסתכסך עם כולם במועצה הדתית ואין לו יכולת לנהל קשרי עבודה עם הכפופים לו, ולכן יש מרד נגדו.
זה לא סתם שאפילו עובדי המחלקה הטובים והמסורים, לא רוצים אפילו לשמוע על אורבך. כנראה הם יודעים מדוע.
וחוץ מזה אף אחד לא ראה שיש שיפור בכשרות בגלל אורבך. אולי הפוך מכך. צריך לתת למישהו טוב יותר לנהל את המחלקה הזו. מישהו שידע לשתף פעולה עם כולם, לתת להם תחושה טובה וביחד לבצע את המהפכה במחלקה. לא מישהו שיבוא לתת פקודות ולריב.