ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה

כ'האב נישט צייט פאר ויכוחים

ספר חרדים פרק נט
מצות ישוב ארץ ישראל:
וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחללת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר (תהלים קו, כד) וימאמו בארץ חטדה, ובפדיון נפשנו מהרה יהלה כתיב (שם קב, טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, ושם נאמר (יד) אתה תקום תרחם ציון, ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' קהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחילת השירה, ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו', כן אנו משוררים על ציון רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ר"ח בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו מעליה. גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה, כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראין גוי אחד אלא עמה שכך פירש רשב"י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב"ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לארץ ישראל ויראנה ויחזור ואחר שחזר לא נתן לו רשות לחזור ללכת לארץ ישראל עד חמש שנים ואותן חמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא אמר זה הפסוק (שם נה, ז) מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה, מוטב ללון במדברות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות של חוצה לארץ, והיה תאב, ומשהורשה, כתיב וילך אברם כאשר דבר אליו ה', וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא שמה פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת קדווטת הארץ, אז נכסוף נכסף, וממנו נלמד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע"פ שיושביה בצער, על מנת כך נהיה שמחין ביסורין:
וזהו טעם סמיכת פרשת עמלק וביאת ארץ ישראל בפרשת כי תבא, כמו שאמרו ז"ל ג' מתנות נתן הקב"ה לישראל ולא נתנן אלא על ידי יסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא, וכי היכי דבביאה ראשונה בא עמלק הכא נמי בקיבוץ גליות כשרוצים לבא לא"י עמלק מזדמן להם בדרך וכאשר עינינו רואות היום תמיד, ירא ה' וישפוט:
והתחיל בתיבת והיה, הוא אחד משנים עשר צירופין של השם הקדוש, רמז כי הדר בארץ ישראל דבק בה' הפך הדר בחו"ל, היינו הישראל שדומה למי שאין לו אלוה, ונקט צרוף זה רמז למה שאז"ל כל מקום שנאמר חהיה לשון שמחה הוא:
וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות ישיבת א"י כל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו, וידוע שעיקר שכר המצוה על השמחה הגדולה בה כדכתיב (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה, אם כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצוותו התדירה באהבתו אותה וגם צריך להיות ירא וחרד כדכתב רשב"י כל פקודא דלאו איהו ברחימו ודחילו לאו פקודא היא לכך אמרו באבות דרבי נתן הוי שש וחרד על המצות:
והנה תיבת והיה אצל מצות ישיבת א"י רמז לשמחת המצוה, וסמיכות הפרשה לעמלק רמז לחרדה במצוה מהרצועה התלויה באויר, ויסורין של א"י הן מן האומות מ"ה הן מן החולאים, מזבח כפרה הם, כדבר שנאמר (ישעיה לג, כד) ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. וזה רמוז גם כן בפסוק זה בסופי תיבות והיה כי תבא אלא הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה, נכ"ה, והוא לשון מנכה לו מן הדמים, וכדפרש"י בפסוק אולי אוכל נכה בו, ופירוש הענין, שעל ידי קצרות שבא"י מתנכים ומתמעטים העונות והעם היושב בה נשוא עון, יכתיב וכפר אדמתו עמו. ודוקא בעונות קלים ששבים ומתחרטים עליהם ויסורין אלו ממרקין, ובעת מותו של אדם הולך נכוחו לגן עדן:
אבל הבאים לא"י ואין שמים על לב כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת מריעות ומרזחים, עליהם הכתוב אומר (ירמיה ב, ז) ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, וכתיב (ישעיה א, יב) כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בא"י, אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים. וזה לשון פרקי רבי אליעזר פרק ל"ד, וכל הרשעים בא"י נפשותם נשלכות לחוצה לארץ שנאמר (שמו"א כה, ט) ואת נפשך אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. ולעתיד לבא הקדוש ברוך הוא אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה ומשליכן לחוצה לארץ, שנאמר (איוב לח, יג) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה:
וכתב הרמב"ן (בפרשת אחרי מות) שהזכיר הכתוב בעריות ותטמא הארץ ואפקוד עונה, אע"פ שהעריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ, מכל מקום עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה'. וכן שנו בסיפרא ולא תקיא הארץ אתכם, ארץ ישראל אינה כשאר ארצות, אינה מקיימת עוברי עבירה. והנה הכותיים לא היו ענושים בארצם, ובבואם בארץ ה' ועשו שם כמעשיהם הראשונים שלח בהם האריות הממתים אותם. לכן כל אדם יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיוח ירא שמים כפל כפלים ממה שהוא בחוצה לארץ, וידע כי בבית המלך הוא יושב:
כ'האב געווענליך ליב צו סקענען, אבער פונקט האב איך נישט קיין חרדים. דאס איז דער גאנצער פרק, נאכדעם קומט פרק ס'
*********

כ'בין זייער געדריקט אין צייט, אבער כ'בין געווען איינמאל אין עין זיתום ביים ציון פון ר' יהודה ב"ר אלעי הענגט א גרויסער טאוול מיט די ווערטער פון הייליגן חרדים איבער מצות ישוב ארץ ישראל, איך קען דעם חרדים זייער גוט, און - ווי האט מיסטער גראנקארא געזאגט פאר פרעה'ן - פלוצלונג ברררררררר.............. דער טאוול ענדיגט זיך פלוצלונג ביי די ווערטער הולך נכחו לגן עדן, פון די ווערטער אבל הבאים לא"י וכו' און ווייטער שטייט גארנישט, זיי נעמען וואס זיי ווילן פון די ספרים און לאזן אויך אויס וואס זיי ווילן, אויף זיי זאגט דער רמב"ן אין אגרת תימן אז אין די תורה שטייט אז מען זאל דינען ע"ז, וסרתם ועבדתם אלהים אחרים, אבער דעם סוד פון וחרה אף ד' זאגט מען נישט אויס

נבוכדנאצר

אגב, האסטו מיר געגעבן א גוטע איידיע פאר מיין נייע ניק... איך האף אז גראנקארא איז נאכנישט פארנומען... אויב יא, וועל איך מוזען זיין צופרידן מיט פאנטייטן...

א בקשה צו באטשי

וי עס קוקט אויס האסטו א וועלט (אדער ש"י עולמות) מיט צייט, אפעליר'זשע צו דוד דעם צענטן ער זאל דיר ערלויבן צו עפענען א דעבאטע פארום אונטער "מסורת" דארט שרייב אלע פראבלעמען וואס דו האסט מיט'ן ויואל משה, על הגאולה, דברי יואל, חידושי תורה, טיב לבב, און ווען כ'וועל האבן צייט, און אנדערע וועלן האבן צייט, וועט מען ענטפערן, נאו פרעשור, און נאכער וועט מען מאכן א חיבור ילקוט הערות השלם אויפן ויואל משה ווייל נאכן אינטערנעט בלייבט שוין גארנישט איבער, די ליידיגע יונגען מיט הויפנס צייט האבן דאך מיליאנען פירכות אויפן ויואל משה און טענות ומענות אויף סאטמאר רב, ממילא נאך דעם פארום וועלן מיר זיין זיכער אז אלעס אלעס אלעס שטייט שוין דארט,

דעריבער שרייב אלעס דארט אריין, דער קאפ טוט וויי צו דארפן קומען דא און זעהן ווער עס האט געכאפט אייער און ווער עס גייט געווינען און ווער עס האט פשוט נישט קיין זשאב

ווי זאגט מען אין מדינת ישראל


בתקווה להבנה

נבוכרנצר

ווער זאגט אז די מיזט ענטפערן ביז פינעף מינוט? אז די ביסט א פארנומענע מענטש, אבער די שפירסט אז די האסט כשרון צו ענטפערן, קענסטו עס טון ביינאכט אדער א טאג שפעטער.

גלייב מיר אז די קשיא וועט נישט ווערן שטערקער אז עס וועט שטיין א שעה אן א תשובה, און גלייב מיר אז יעדער וועט זען דעם תירוץ שפעטער אויך.



תוקן על ידי - עפשטיין - 08/11/2005 19:33:40

נבוכדנצר

דו קענסט אסאך אזוינע לייט

אבל הבאים לא"י ואין שמים על לב כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודת מריעות ומרזחים,

דו רעדסט פון מורדים ופושעים, איך רעד פון סתם אידן וואס אין א געוויסן ספר וואס מאכט דיך נערוועז ווען מדערמאנט דאס דא, שטייט ער אז ארץ ישראל איז נאר פאר בני עלייה, אז נישט איז "ותקיא...ו

באמערק איך אז א סתם עמך איד איז נישט ערגער ווי די כותים.

לעצם הדבר טראכט איך אז דער חרדים גייט ארויף אויף די זעלבע פארשוינען וואס דער שלה"ק ברענגט
אין שער האותיות

וכדוגמא זה תמצא בפסקים וכתבים מהר"ר ישראל סימן פ"ח וזה לשונו, מה שכתבת לי עוד מעלייתך לארץ צבי ולעיר הקודש שיבנה במהרה בימינו אי מצוה הוא עתה אפילו תלמידי חכמים הואיל ואין לנו בעונות קבוץ בחורים ותלמוד תורה לשם. דע לך דבודאי שבח גדול ומעלה יש לו לאדם הדר בארץ ישראל, וכל שכן בעיר הקודש, לתועלת לעולם הבא וגם לעולם הזה. אמנם שמענו כמה פעמים שיש לשם בני ברית מערביים נחשבים לרשעים גמורים מוסרים מפורסמים, והם טורדים ומבלבלים האשכנזים שהם שומרי תורה. וגם כי המזונות דחוקים ומצמצמים לשם מאד והרווחים קשים, מי יוכל לעמוד בכל זה, מלבד גודל רשעות הישמעאלים אשר לשם. לכן כל איש ישער בעצמו בהשגת גופו וממונו באיזה דרך יוכל לעמוד ביראת השם ובשמור מצותיו כי זה כל האדם, עכ"ל:

אולי להם כוונתו

א שטיקל פון אגרת הגר"א

והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל שכן בשבת קדש קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל, כי חס ושלום בקלקול הבנים יענשו אב ואם מאד. ואף אם תדריכם תמיד במוסר ולא יקבלום, אוי לאותה בושה והצער והבזיון בעולם הבא, "את אביה היא מחללת" (ויקרא כא). "כמאן קרינן [לרשע בן צדיק רשע בן רשע] כו' (סנהדרין נב). וכן שאר דברים, לשון הרע ורכילות, ושלא יאכלו וישתו כי אם בברכה ראשונה ואחרונה וברכת המזון וקריאת שמע והכל בכונה. ועקר הכל שלא יצא חס ושלום מפתח ביתם ולחוץ, ושיציתו ויכבדו אותך ולאמם ולכל הגדולים בשנים מהם, וגם כל מה שכתוב בספרי מוסר יקימו גם לבניך שיחיו תגדל אותם בדרך הישר ובנחת, ותשלם שכר למוד ותחזיק מלמד בביתך ולא תצמצם בשכרו, כי כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה חוץ מתשר"י (ביצה טז). וגם הנחתי להם ספרים. ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת. וגם תשגיח על בריאותם ומזונותם תמיד שלא יחסר להם. ושילמדו מקדם כל החמש, שיהיו רגילים כמעט בעל פה, ואל יכביד עליהם, כי אם בנחת. כי הלמוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת. ותפזר להם פרוטות וכיוצא. ועל זה תתן תמיד דעתך, והשאר הכל הבל. כי מאמה לא ישא האדם בעמלו רק שתי חליפות בגדים לבנים. "גם אח לא פדה וגו'". "אל תירא כי יעשיר איש וגו', כי לא במותו וגו'" (תהלים מט). "ואל תאמר אניח לבני חק בשאול וגו'". "בני אדם דומין לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין" (ערובין נד). כל אחד נולד במזלו ובהשגחת אל עליון ברוך הוא, והם שמחים במותו יורד לשאול. "ריש לקיש הניח לבניו קבא דמוריקא, קרי אנפשיה (תהלים מט), "ועזבו לאחרים חילם" (גיטין מז). אוי ואבוי על שכלם חושבים להניח לבנים, ואין יתרון מבנים ומבנות רק בתורתם ובמעשיהם הטובים, אבל מזונותם קצובים להם. גם כן ידוע (ברכות יז), "אגרא דנשי באקרויי בנייהו כו'", ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (תנא דבי אליהו רבא פרק ט), "אין לך אשה כשרה בנשים, אלא שעושה רצון בעלה", וכל שכן שאני כותב לך דברי אלהים חיים, ובטוח אני שתעשה ככל אשר כתבתי, אף על פי כן באתי להזהירך באזהרה כפולה, שלא תשנה דבר מכל אשר כתבתי. ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קדם האכילה ובתוך הסעדה, שלא ידברו דברים בטלים חס ושלום וכל שכן חס ושלום בלשון הרע וכיוצא בהם. ובבקשה לכלכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך, ועקר בדברים רכים בדברי מוסר המתישב על הלב, ובפרט אם נזכה לבוא לארץ ישראל, כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה', ולכן תרגילם. כי הדבור והמדות צריך הרגל רב[מודגש]. והרגל על כל דבר, שלטון (שערי תשובה לרבנו יונה). "וכל התחלות קשות" (מכילתא יתרו). ואחר כך (נוסח אחר - טוב

איין ענטפער צו נבוכדנצר

איך פארשטיי נישט וואס דיך שטערט אז איך לופטער אויס מיינע בויך קרעמפען (כלשונך וכוונתך...) אויף ויואל משה אין זיין שיטה אויף דעהם פארום.

קודם כל האב איך נישט אזוי פיהל צייט ווי דו מיינסט, אויף צו קוקען מעהר ווי איין אדער צווי פארומס.

והשנית ווי שטייט אז ממוז קוקן אגאנצן טאג אויף די אייער ווארפערס אין שלעק כאפערס אדער הצלה קאללס.

וואס שטערט עס דיך א דבר תורה אינדערמיט?

א חוץ אז דו האסט מורא אז דיינע קטני מוחין וועלן געוואהר ווערן פון עטליכע מימרות פון דעם ספר וואס מקען נישט אפפרעגן?...



תוקן על ידי - baachi - 08/11/2005 19:36:38

מרעט שוין פון שלה"ק כדאי להעתיק

"ומעתה מה שאמרו התוספות בשם הרב רבי חיים (כתובות קי, ב ד"ה הוא), דעכשיו אין מצוה לדור בארץ ישראל, כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהן ולעמוד עליהם,

דברי הרבינו חיים הם דברי יחיד.

וגם לא מסתברא טעמיה, דעל זה נאמר (הושע יד, י), צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו, דודאי מי שדר בארץ ישראל ואינו מקיים מה שמחויב לקיים אז הוא פושע, אבל המקדש עצמו ומקיים לענין תרומות ומעשרות ושביעית כפי מה אשר מחוייב אז אשריו. ומה שכתבו דאין אנו יכולין ליזהר בהן, זה הדבר אין מובן אצלי, דלמה אין יכולת ליזהר, ומי הוא המונע, על כן אין להשגיח בדבריו אלו. בודאי המונעים מחמת סכנת הדרך כשהם בחזקת סכנה, אז אין להם אשם ויפה עושים. וכן כתב הר"ש בר צמח בתשובה והביאו הבית יוסף בסימן הנזכר על הדינים הנ"ל, הא דכופין לעלות לארץ ישראל היינו בדאפשר בלא סכנה, דאי איכא סכנה אסור לסכן עצמו כו', אבל מי שזוכה ובא לשם בלי סכנה אשריו, ומה טוב חלקו לישב בצל שדי בזה שער השמים:

אין ויואל משה ברענגט ער נאר דעם מהר"ם חגיז מיט'ן מעיל צדקה לגבי דעהם ר' חיים כהן, ער ברענגט נישט ארויס אז דער שלה"ק האלט אויך אזוי.

ער איז נאר מתווכח מיט די פסקא וגם לא מסתבר טעמיה, אבער נישט מיט די ווערטער פון דברי יחיד הם.

מענין לענין וועל איך מעתיק זיין א רמב"ן וואס איך האב היינט געזען אין די וואכעדיגע סדרה, בראשית, קאפיטל יט, פסוק ה, בענין סדום, וזל"ק:

ודע, כי משפט סדום היה למעלת ארץ ישראל, כי הוא מכלל נחלת ה', ואינה סובלת אנשי תועבות, וכאשר תקיא את הגוי כלו מפני תועבתם, הקדימה וקאה את העם הזה, שהיו רעים מכלם לשמים ולבריות, ושממו עליה השמים והארץ, והושחתה הארץ בלא רפואה לעולם, מפני שבעבור טובה נתגאו וראה הקב"ה, שיהיה לאות לבני מרי, לישראל העתידים ליורשה, כאשר התרה בהן, "גפרית ומלח שרפה כל ארצה כמהפחת סדום ועמורה אדמה וצבוים אשר הפך ה' באפו ובחמתו", כי יש באומות רעים וחטאים מאד, ולא עשה להם ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה הכל, כי שם היכל ה',

באטשי

וואסערע סארט עבירות מעג מען לויט דיר יא עובר זיין אין ארץ ישראל ?

בשר עוף בחלב

גיין מיט פינף ציציות

שלאפן ניין טאג אין סוכה

פאסטן יא בתשרי משו' ספיקא דיומא

לא תחמוד שור רעך

כלאים בסוס ופרד

אדער גאר העברה על השבועות

??????????????


פאר דיר פארמאג איך צוויי עצות כדלהלן:

דו ביסט עלערזשיק צום ויואל משה, מדינה, ציונות והסתעף, איך זע דאס פאר דיין נסיון וואס דו ביסט אראפגעקומען אויף דעם עולם און אויף דעם דארפסטו ארבייטן ווי עס איז מבואר בספרי מוסר (נישט אין די לעצטיגע ווי מסילת ישרים אורחת צדיקים צעטיל קטן, נאר פון די פריערדיגע ווי ארחות חיים שערי תשובה חובת הלבבות. )
איך לכשעצמי האב מיין אייגענע נסיון ,
איך בין עלערזשיק צו באטשי,און איך פרוביר צו ארבייטן דערויף.

איך דאנק דיך אז דו ביסט דער גורם צום יעצטיגן תגובה


די צווייטע עצה איז, יעדעס מאל ווען עס קומט דיר אונטער א זא נסיון שריי בקול רם

פה פה פה !!!

און שפיי דריי מאל צו דיין לינקע זייט.

אויב העלפט עס נישט דאן

ליין קריאת שמע על המיטה און גיי זיך לייגן.

אויב העלפט עס נישט דאן

תזכיר לך יום המיתה



באמת דיך פארשטיי איך אביסל, אלס תינוק שנשבה אזויווי אלע מיליוני עולי רוסיא [ביסט דאך א שכן, א פוילישער, יא?]
ביסטו אימשטאנד צו דיינע קשיות.

פרעג מיין קינד פרעג, וואס באדערט דיר ?

איך וועל זיך משתדל זיין דיר צו העלפן פון דיין פלאנטער

גיפערליך

א) "וואסערע סארט עבירות מעג מען לויט דיר יא עובר זיין אין ארץ ישראל ?"

איך ווייס נישט, כמאז"ל שאי אתה יודע מתן שכרם של מצוות, אבער פון פסוק אין די מפרשים קומט אויס אז דוקא די ג' עבירות חמורות, וראייתי פון די כותים.

אויב דו ביזט מקפיד דוקא כמנהג רבך זי"ע ארויס צולערנען א הלכה פון איין אגדה, מיין איך קענסטו דארשענען אז וואס איז מפורש אין תורה שבכתב

מסכת ברכות דף מז/ב
והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי דאמר מר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל

אדרבה האסט איין אנדער ענטפער צו דער זאך? לאמיך לייענען

ב)"דו ביסט עלערזשיק צום ויואל משה, מדינה, ציונות והסתעף,"

ניין מיין ליבער איד, מיין אלערגיע איז צו טפשות.
צו ויואל משה בין איך בכלל נישט אלערגיש, פארקערט,איך האב זעהר ליעב דעם ספר, ער ברענגט מיר אלע מראי מקומות פאר מצוות יישוב ארץ ישראל, אהבת ארץ ישראל, קבוץ גליות לפני ביאת המשיח, און וויכטיקייט פון לשון הקודש פאר אנשים ונשים, איך דארף נאר גוט נאכקוקען די מראי מקומות וואס ער ברענגט אראפ.

זיי מוחל און קוק דו נאך די מראי מקומות וועסטו קומען צו די זעלבע מסקנא ווי איך

ג)"איך זע דאס פאר דיין נסיון וואס דו ביסט אראפגעקומען אויף דעם עולם"

איך פארשטיי אז דיין תפקיד אויף דעם עולם ווייסטו שוין, דו האלסט שוין ביי מיר,

איך בין דיך שטארק מקנא

ד) "נישט אין די לעצטיגע ווי מסילת ישרים אורחת צדיקים צעטיל קטן"

אורחות צדיקים איז א לעצטיגער? אפשר ווייסטו ווי ער האט געהייסן? זיי מיר מגלה, קריגסט דריי אגודל'ס

ה) "איך דאנק דיך אז דו ביסט דער גורם צום יעצטיגן תגובה "

SAME HERE

ו) "די צווייטע עצה איז, יעדעס מאל ווען עס קומט דיר אונטער א זא נסיון שריי בקול רם

פה פה פה !!!


דאס האסטו גענומען פון ויוא"מ בפירוש? אדער מכללא איתמר? דו האלסט אז איך וועל לערנען אסאך אין דעהם ספר וועלן מיר אויך איינפאלן אזעלכע קלוגע עצות? צו איך דארף צו לערנען דעם על הגאולה?

ז) "באמת דיך פארשטיי איך אביסל, אלס תינוק שנשבה אזויווי אלע מיליוני עולי רוסיא [ביסט דאך א שכן, א פוילישער, יא?]
פרעג מיין קינד פרעג, וואס באדערט דיר ?

איך וועל זיך משתדל זיין דיר צו העלפן פון דיין פלאנטער "


ווילסט וויסן וויאזוי דו קוקסט מיר אויס?

פאהר אמאהל אראפ וויזיטן וואדבוירן תפיסה? שטייען דארט שחורים פארשפארט, קוקען ארויס פון אונטער די גראטעס און פרעגן

CAN I HELP YOU?