קושיה עצומה בדברי רש"י

אפשר להוסיף עוד ,
שהמלאכים של אברהם הם לא אותו מלאכים של לוט.
בקיצור ליגה אחרת

מחבר

22:16 21/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
בפרשת וירא פרק י"ט פסוק א' נאמר: "ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט יושב" וכו'.
רש"י במקום מקשה "ויבאו שני המלאכים" , ולהלן קראם אנשים? קשה לרש"י למה בתחילת הפרשה (פרק י"ח פסוק ב')
נאמר: "וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים" וכו' ואילו כאן נוקט הפסוק בלשון מלאכים?

מתרץ רש"י, "כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים" כלומר אצל אברהם היתה שכינה עמהם ואילו אצל לוט לא היתה שכינה עמהם ולכן קראם מלאכים.

תוקן על ידי - דולינסקי - 21/11/2005 22:42:29
דולינסקי

22:24 21/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
לפי זה קשה

בפרק י"ט פסוק י"א נאמר "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח. ויאמרו האנשים אל לוט" וכו'

יש סתירה בין הפסוקים
בפרק י"ט פסוק א' נאמר "מלאכים" ואילו באותו פרק בפסוקים י"א וי"ב נאמר "האנשים".

למה שינה הכתוב?

תוקן על ידי - דולינסקי - 21/11/2005 22:48:30
דולינסקי

22:33 21/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
ועוד קשה

בהמשך הפרק בפסוק ט"ו נאמר: "וכמו השחר עלה ויאיצו 'המלאכים' בלוט לאמר" וכו'

שוב חוזרים למלאכים?
בפסוק ראשון נאמר "מלאכים"
בפסוק י"א נאמר "האנשים" ואילו בפסוק ט"ו נאמר "מלאכים".

למה שינה הכתוב בין הפסוקים?

תוקן על ידי - דולינסקי - 21/11/2005 22:58:48
דולינסקי

7:16 22/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
אשמח לקבל תשובה
דולינסקי

9:27 22/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
ציטוט
בפרק י"ט פסוק י"א נאמר "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח. ויאמרו האנשים אל לוט" וכו'

בפסוק י"א כוונת הכתוב על אנשי סדום והקטע מויאמרו האנשים זהו פסוק י"ב ושם הכוונה באמת למלאכים.



אנסה לתרץ שדיברה תורה בלשון בני אדם, ולכן אנשי סדום כשדברו ללוט בפסוק י"ט ה' ויקראו אל לוט ויאמרו איה "האנשים" אשר באו אליך, הרי שהם הגדירו אותם כאנשים ולא כמלאכים ולכן התורה משתמשת באותה מטבע לשון

עוד אפשר לתרץ, כי בעצם בתורה בכמה מקומות אנו רואים כי "מלאכים" הכוונה ל"שליחים" לדוגמה אצל יעקב ששלח שליחים לעשיו אחיו, בבראשית ל"ב פסוק ז' וישובו המלאכים אל יעקב..
עכשיו כאן בפרשת וירא כל פעם לאחר שביצעו "המלאכים" את שליחותם הם מוגדרים כאנשים, וכל פעם לפני השליחות הם מוגדרים כמלאכים דהיינו שליחים, כי בלילה הם ישבו בביתו של לוט וחיכו לעליית השחר ולכן הם לא היו בשליחות בליליה אך למחרת בבוקר שוב הם שליחים להפוך את העיר ולכן הם מוגדרים שוב כמלאכים.




תוקן על ידי - מתנחל_חרד - 22/11/2005 9:28:59
מתנחל_חרד

14:42 22/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
דולינסקי
א)תודה רבה על הרעיון
ב)תעיין בספר של ר' שלום שבדרון ראיתי שהוא עונה באריכות ע"ז

ברוך שכיוונת!!!
אבי_אבי_אב

20:47 22/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
מתנחל_חרד יקר,

לפי דברך קשה.
למה בהמשך הפרק (פסוק ט"ז) נאמר: "ויתמהמה ויחזיקו 'האנשים' בידו" שוב חוזר לאנשים?
דולינסקי

0:4 23/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
דולינסקי

שוב חוזרים המלאכים לתפקידם למלט את לוט לפני ההפיכה.

מתנחל_חרד

7:13 23/11/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
מה שלא ברור לי הדיוק ברש"י
רש"י מבאר למה בתחילה הפרשה קראם "אנשים" ואילו אצל לוט קראם "מלאכים"
אצל אברהם שרתה שכינה ואילו אצל לוט לא שרתה שכינה לכן קראם אנשים
לא ברור למה שינה הכתוב כמה פעמים בהמשך הפרק

מתנחל_חרד,
שים לב
הדיוק ברש"י על השראת השכינה!!!
הקדמה קצרה לפני שאנסה ליישב את הקושיות לענ"ד.

הניגוד אצל חזנים ובעלי התפלה?

ראינו חזנים שמתפללים ברגש ומורידים מהקהל דמעה ומעוררים את הקהל בתשובה ולא בהכרח שמרו תורה ומצות?

ניגוד אדיר...
מצד אחד, תפלה שהם בעצמם מתעוררים לקדושה, ומצד שני היו הרבה מהם שאף לא שמרו שבת.

שאלו פעם את החזן פנחס סגל פינטשיק איך הוא מצליח לעורר אנשים בתשובה עם הקטע הכל כך מיוחד "הרזא דשבת"

(פינטשיק עטף את עצמו בטלית כאשר אמר את "הרזא דשבת")

ענה להם פינטשיק כשאני אומר את "הרזא דשבת" אני מוכן להיות קרבן עולה לה' וזאת הסיבה שאני מצליח לעורר את הקהל בתשובה כיון שזה אמיתי אצלי
(סיפור דומה שמעתי על החזן לייב גלאנץ)

זאת אומרת כדי לעורר את הרגש הפנימי אצל האדם צריך להתכוון ולהיות אמיתי.






ביאור הניגוד דרך הסיפור עם לוט בפרשת וירא.

כשהמלאכים באים לפני לוט הפסוק לא נותן חשיבות למלאכים כמו שרואים אצל אברהם שהיה איש חסד ושרתה עמו שכינה ולכן קראם אנשים
אולם כשלוט מקבל את המלאכים בסבר פנים יפות מאכיל אותם וכו' ואף כשאנשי סדום באים ללוט בכדי להרוג את האורחים הלא רצויים אומר להם לוט " הנה נא לי שתי בנות קחו אותן רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי?

במסירות נפש של ממש לוט מוכן לאבד את בנותיו העיקר לגמול חסד עם אורחיו מדה כזאת של חסד מצינו אצל אברהם
לכן בפרק י"ט פסוק י"א מקבל לוט בביתו את השראת השכינה כמו אצל אברהם והתורה כותבת ויאמרו האנשים אל לוט, למה אנשים? כיון ששרתה עמו שכינה.



לפי זה צריך להבין למה בשלושה פסוקים אחר כך נאמר מלאכים?

פרק י"ט פסוק ט"ו נאמר: "וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמור" מה קרה ללוט שהוא מאבד את השראת השכינה?





פסוק י"ב "ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה חתן ובנך ובנתך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.
כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני ה' וישלחנו ה' לשחתה.
ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר ויהי כמצחק בעיני חותניו.

"וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים"
למה שינה הכתוב?

אפשר להבין זאת מהאמור לעיל "ויהי כמצחק בעיני חותניו"
חותניו מזלזלים, לועגים וחומדים לצון בלוט.

הפסוק באה ללמד אותנו כמה אדם צריך לברוח ממקום שיושבים אנשי לצון "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות"

ברגע אחד הוא מקבל אורחים ואת השראת השכינה וברגע אחת היא מסתלקת.
אם הוא ממשיך במעשיו הקודמים כל הכוח הרוחני שקיבל (השראת שכינה) נעלם. מיד אחרי שחותניו לועגים וחומדים לצון מיד נאמר בפסוק וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים. מלאכים דייקא.



עוד צריך להבין למה בפסוק ט"ז נאמר: "ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו"

שוב חוזר האנשים כשהיה אם חותניו נעלם ממנו השכינה וברגע אחת היא חוזרת.
איזה מעשה עשה לוט שקיבל חזרה את השראת השכינה?






התשובה טמון בתחילת הפסוק (פרק י"ט פסוק ט"ז) "ויתמהמה" 'הטעם' מעליו "שלשלת"
וית מה מה (שני פעמים מה) הרעיון של חשבון נפש
לומדים מכאן מוסר השכל גדול אדם עושה חשבון נפש, מיד חוזרת השכינה "ויחזיקו האנשים".

שליח ציבור יש לו תפקיד ואחריות גדולה לעורר ולהיות שליח לפני המקום. הוא צריך לזכור לקחת את כל העוצמה הרוחנית גם לאמצע השבוע שהוא לא ליד העמוד.

יהי רצון שיתקבלו תפלותינו ברצון ונשלמה פרים שפתינו אמן כן יהי רצון.

שבת שלום
שלכם
דר' אליהו דולינסקי

הנה התירוץ לענ"ד
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1681635

אין לי הסבר זו רק תחושה

אני אודה רק אם "תדחוק" אותי לקיר...