| נשלח ב-29/11/2005 01:04 |
|
| |
לשפץ את היכל התרבות או לא?
מה דעתכם?
זה הרי נוגע לכולנו בקונצרטים, מה אתם אומרים על זה?
הנה כתבה מהיום על העניין:
נדחתה ההחלטה על שינויים בהיכל התרבות
יום שני, 28 בנובמבר 2005, 22:17 מאת: אסתר זנדברג, הארץ
היכל התרבות הוא מבנה לשימור, שנכלל בהכרזה על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו (צילום: חדשות HOT)
חולדאי. מבקש לקדם תוכנית לשיפוץ ההיכל (צילום: בוצ'צ'ו)
הרץ. "לו ההצבעה היתה מתקיימת, ככל הנראה היה רוב למתנגדים והתוכנית היתה נדחית" (צילום: בוצ'צ'ו)בתום דיון ציבורי סוער בהשתתפות מאות אנשים, החליט ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי לדחות ההכרעה למועד שטרם נקבע
מליאת מועצת עיריית תל אביב החליטה היום בערב, שלא להחליט בסוגיית תוכנית השינויים בהיכל התרבות. המליאה התכנסה לישיבה מיוחדת באכסדרת היכל התרבות לדיון בתוכנית ולשמיעת השגות הציבור. הדיון הציבורי שהתקיים במסגרת ישיבת המליאה נמשך מעבר לזמן שקבע ראש העיר רון חולדאי, התומך בתוכנית השינויים, החליט לדחות את ההכרעה למועד שעדיין לא נקבע.
חברת המועצה גילה הרץ, המתנגדת לתוכנית, אמרה כי לו ההצבעה היתה מתקיימת, ככל הנראה היה רוב למתנגדים והתוכנית היתה נדחית. הרץ אומרת עוד כי אם מליאת המועצה תאשר את הבקשה למתן היתר בנייה לתוכנית השינויים, שעלותה נאמדת ב-45 מיליון דולר, הדרך עדיין פתוחה לפנייה לבג"ץ נגד התוכנית. על שולחן הכנסת גם הונחו לאחרונה שתי הצעות חוק לשימור ההיכל שטרם נדונו.
בדיון הציבורי, אחד הסוערים בתחומו שהתקיימו זה שנים בתל אביב, השתתפו מאות בני אדם, בהם אדריכלים, מוסיקאים, מומחים לאקוסטיקה, אנשי רוח, אנשי התזמורת הפילהרמונית וקהל רחב.
היכל התרבות הוא מבנה לשימור שנכלל גם בהכרזה על העיר
הלבנה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. ואולם, עירית תל אביב והתזמורת הפילהרמונית מקדמות תוכנית לשינויים מפלגים באולם ובמבנה. המתנגדים לתוכנית טוענים כי ניתן לשמר את ההיכל ובד בבד לשפצו ולהתאימו לצרכי התזמורת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2006 14:59 |
|
| |
אולם הקונצרטים בהיכל התרבות בתל אביב ייהרס מבפנים וייבנה מחדש במתכונת שונה מזו שבה הוא תוכנן ומוכר לרבים, מאז נחנך ב-1957. האולם הטרפזי דמוי המניפה ייהפך לאולם מלבני דמוי "קופסת נעליים", בהתאם לשינויים בתנאי ההאזנה. הוא יוגבה ותקרת הפירמידות תיהרס, ובמקומה תיבנה תקרה שטוחה. מאולם אופקי ורחב הוא ייהפך לצר וגבוה, וממודרני ייהפך ל"בארוקי".
סידורי הישיבה באולם וזוויות הראייה ישתנו אף הם. ציפוי העץ המקורי על קירות האולם יוסר, וככל הנראה יוחלף בחומר ציפוי אחר. גם הגג הכיפתי מעל האולם ייהרס וייבנה מחדש בגובה רב יותר ובצורה שונה. המרפסת העליונה של ההיכל תיסגר בבנייה מצךדה המזרחי, וכמוה גם קומת העמודים והמבואה המזרחית לכיוון רחוב הוברמן.
תוספות הבנייה ישמשו לצרכים שונים, כמו אולמות לקבלת פנים, בתי קפה וחנויות במפלס הרחוב. חזית המבנה לכיוון רחוב דיזנגוף תיהרס ותיבנה מחדש במתכונת שונה. תווי המיתאר הכלליים של המבנה וחזותו השלדית, הקלה והשקופה ישתנו במידה רבה.
אלה הם עיקרי התוכנית לשיפוץ מקיף של ההיכל, שמקדמים התזמורת הפילהרמונית, היכל התרבות ועיריית תל אביב זה כמה שנים, וכעת היא קורמת עור וגידים. התוכנית, שמקצת מפרטיה הגיעו לידיעת "הארץ", הוצגה בימים אלה לעיונם של ראשי אגפים בעירייה לצורך חוות דעת, בדרך להגשתה לקבלת היתר בנייה.
שינוי במקום שימור
מעיקרי התוכנית עולה כי אם היא תמומש, היכל התרבות כפי שהוא - קלאסיקה ישראלית במיטבה - יהיה נחלת העבר וזכרו יישמר בתצלומי ארכיון בלבד, ולמרבה האירוניה, גם בתוכנית השימור העירונית, שבה הוא נכלל. זוהי חוצפה עירונית. בעוד שבעלי בתים פרטיים לשימור נדרשים לשמור על מורשת הארכיטקטורה, דווקא העירייה אינה מואילה להגן על נכס אדריכלי מהמעלה הראשונה הנמצא שבבעלותה.
זאת ועוד: במסגרת תוכנית השיפוצים, ביתן הלנה רובינשטיין הסמוך להיכל - מבנה מוצלח בזכות עצמו - עומד להיהפך לחדר חזרות של התזמורת הפילהרמונית. הביתן ייהרס מבפנים כדי להכשירו לתפקודו החדש; הוא יחדל לשמש כגלריה לאמנות, ולמעשה, יפסיק להיות מבנה ציבורי.
אף כי נודע שמופעלים לחצים למימוש ההצעה לשיפוץ ביתן הלנה רובינשטיין, לידיעה לא ניתן אישור מטעם העירייה, ולטענת מהנדס העיר דני קייזר, מדובר ב"ספקולציה". גורלו של גן יעקב, הגן הקטן והמקסים בעיר המהווה שלמות מבנית וארכיטקטונית אחת עם היכל התרבות, אינו ידוע, ומעורר חששות כבדים.
על תכנון השיפוצים בהיכל הופקד משרד האדריכלים קולקרקולקראפשטיין, שנבחר מבין כמה משרדים מובילים שהוזמנו להגיש הצעות. מעיריית תל אביב נמסר כי לתכנון צורף גם יועץ שימור. ואולם, נראה שהמינוי הוא עלה תאנה לפרוטוקול בלבד, ולא מדובר בשימור אלא בשינוי. עצמאותו של היועץ גם מוטלת בספק, מאחר שהוא יעבוד מטעם משרד התכנון.
שימור המבנה תלוי לא מעט גם בשמירה על אופיו התקופתי, כולל חומר גמר, פרטי בניין ואלמנטים מבניים ואדריכליים. עבודה דומה שעשה משרד קולקרקולקראפשטיין בבניין מכון ון ליר בירושלים, שנבנה באותן שנים כמו היכל התרבות, לא גילתה רגישות מספקת לסוגיות הללו, ואינה מבשרת טובות.
אקוסטיקה מהדהדת יותר
היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים זאב רכטר ודב כרמי בשנות ה-50. הוא היה "היכל התרבות" הראשון בישראל ואחד המבנים המורכבים והחדשניים בזמנו בישראל. במשך הזמן עבר ההיכל שיפוצים ועדכונים בשיטת טלאי על טלאי. השיפוץ הנוכחי הוא הראשון והמקיף ביותר שייעשה בהיכל מאז הקמתו על פי תוכנית כוללת. התקציב יהיה כנראה כ-30 מיליון דולר, מכספי תרומות. ההיכל מתקשה כיום לספק צרכים ותקנים עכשוויים ולעמוד בתחרות עם אולמות תרבות עשירים וחדשים שהוקמו בתל אביב ובפריפריה ומאיימים על בכורתו.
כפי שהסביר האדריכל עופר קולקר האחראי לתכנון, התוכנית נותנת מענה הולם לצרכים ולדרישות, החל במערכות טכניות חדישות ושיפור השירותים לאמנים ולקהל וכלה בשינוי באקוסטיקה - שתיעשה מהדהדת יותר, בהתאם לאופנה האחרונה בתחום. כדבריו, ההיכל ייהפך ממקום שפועל רק שלוש או ארבע שעות בערב למרכז קהילתי שוקק חיים במשך כל היום.
אין עוררין על הצורך בשיפוצים מקיפים ושדרוג המערכות בהיכל, בהסרת מטרדים חזותיים שנוספו לו, בהפעלתו האינטנסיווית יותר וביצירת משענת כלכלית מסחרית לתחזוקה. ואולם, מהתוכנית עולה כי השיפוצים הם רק תירוץ להפוך את ההיכל כפי שהוא למשהו אחר - במקום לחזק את איכותו וייחודו דווקא בשם התחרות בזירה הצפופה.
הבעיות שעלולות לעלות
פרנסי ההיכל וידידיו לא מסתירים את העובדה שהם אינם אוהבים את המקום. האלגנטיות המאופקת התקופתית שלו נראית להם "עצובה", וכשנדון לראשונה רעיון השיפוץ לפני חמש שנים, היו ביניהם שהציעו להרוס אותו ולבנות חדש תחתיו. גם האקוסטיקה לא נשאה חן בעיניהם. מומחה לנושא שהוזמן אז מגרמניה "לא אמר שהאקוסטיקה לא בסדר", כפי שהודה בזמנו מנכ"ל ההיכל, אהרן סופר, אך לדבריו, "אנחנו רוצים בכל זאת לשפר", ולהשתוות לאולמות בחו"ל.
מאחר שאקוסטיקה אינה מדע מדויק ולדברי מומחים היא עלולה להפתיע לרעה, השאלה היא אם הקורבן על מזבח "שיפור" שעלול גם לא להצליח הוא מידתי וכדאי. עיריית תל אביב, שכללה את ההיכל ברשימת השימור ובכך הכירה באיכותו, נתונה ללחצים של אנשי ההיכל וידידיו.
על תוכנית השיפוצים הוטל איפול. סופר אמר השבוע כי הוא מנוע מלמסור כל מידע, ואילו קייזר, בניסוח נפתל, אמר: "הוכנה מעין 'הגשה לבקשה' להיתר בניין כדי שיהיה ניתן לבחון את כל מסלולי האישורים שצריך לעבור במהלך השיפוץ ובאמצעות אותה בקשה ניסיונית לאפשר לצוות התכנון לעלות על כל הבעיות הסטטוטוריות והאחרות שעלולות לעלות במהלך תהליך הגשת הבקשה האמיתית, לכשתוגש".
האדריכל עופר קולקר אמר כי "התוכנית מבטאת את כוונות התכנון. אנחנו מתקדמים בכל החזיתות, כדי להתחיל להריץ את התהליך ולשמוע מכל גורם מהן המגבלות שבהן פועלים, ולפי זה נלך הלאה. זה לא שלב נכון לצאת לציבור". הניסיון מוכיח שכמקובל בתל אביב ובישראל בתחום התכנון - מרתף השב"כ של הדמוקרטיה הישראלית - "השלב הנכון" יגיע רק אחרי שהמעשה יהיה מוגמר, והיכל התרבות יירד בדממה מהבמה.
http://www.operaheb.co.il/news/news2005/arch040805.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2006 14:59 |
|
| |
הסיפור של היכל התרבות מתגלגל כבר כמה שבועות אבל מה שהתחדש השבוע זה שחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת הגיעו לבקר בהיכל ואותם אירחו שני הצדדים. מצד אחד התזמורת הפילהרמונית ועיריית תל אביב ומנהל הפרויקט מטעמם, מהנדס העיר דני קייזר ומצד שני הרבה אדריכלים ואנשי המועצה לשימור אתרים שנאבקים לשמר את היכל התרבות כמו שהוא.
סיור בהיכל התרבות ביום ראשון בבוקר, כביכול אירוע תרבותי, אבל אז זה מתחיל להישמע ככה:
"זה כסף לא שלך. זה כסף של תורמים המיועד לשיפוץ, אתה לא יכול לעשות איתו מה שתרצה...שערורייה"
עיריית תל אביב מתכננת שיפוץ גדול של היכל התרבות. האולם הפנימי ייהרס לחלוטין ובמקומו יבנה אולם חדש קטן יותר, הבמה תשב במרכז האולם, בקיצור- לא משהו שיזכיר את האולם ההיסטורי שניצב שם היום. המבנה החיצוני ישונה גם הוא, בית הקפה יעבור לקידמת הרחוב, הגג הקלאסי יוגבהה, פה ושם יוזזו גם כמה קירות. בעירייה אמנם טוענים שהשינוי החיצוני הוא קטן ולא משמעותי, אבל הילל שוקן, אחד מבכירי האדריכלים בארץ לא משתכנע:
"הבניין הזה הוא לדעתי הבניין הטוב ביותר שנבנה בארץ ישראל מאז הקמת המדינה. האופן שהטיעון מועלה הוא כאילו שומרים על הבניין ורק משנים את האולם. חשוב שהציבור יבין שיצירה אדריכלית זה מכלול והבניין הזה מייצג את הטוב ביותר שבשילוב שבין הפנים לחוץ. ולהפריד ביניהם בבניין הזה זה פשוט חוסר תרבות."
ואל הטענות האלה של הילל שוקן מצטרף גם האומן הבין לאומי דני קראוון. הוא מזכיר שעיריית תל אביב פשוט מוחקת בלי בושה את ההיסטוריה.
"בארץ השיכחה היא איומה, כמו עקירת עץ. בא קבלן, דבר ראשון עוקר את העץ... מוחקים את העבר ופה זה מתבסס. אסור בשום פנים ואופן לתת לזה לצאת לפועל. אם זה יקרה זה יהיה פשע תרבותי."
בעיריית תל אביב ובתזמורת הפילהרמונית לא ממש מתרגשים. הם רוצים את השיפוץ, הם חולמים על בניין חדש ונוצץ והם טוענים שהאקוסטיקה בעייתית וזה שורש השינויים. כך נשמע השבוע המנצח מאסטרו זובין מהטה.
"האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו".
חשוב לציין שגם בעניין הזה יש חוות דעת סותרות, כל צד מגייס את האקוסטיקאי שלו וגם מהטה עצמו הודה שהיכל התרבות הוא אחד משישים האולמות הטובים בעולם. אז אולי אנחנו לא במקום הראשון אבל ללא ספק האולם ראוי. הוויכוח כאן הוא בין הפונקציונליות להיסטוריה. אבל זה לא כל המאבק, האדריכל דני איתן היה בין מקימי הבניין הנוסטלגי, הוא מכיר שם כל קיר וכל לבנה. הוא אומר שגם את האקוסטיקה אפשר לפתור, זהו רק תירוץ לדעתו.
"יש מספיק הוכחות שאומרות שאת כל הפיתרונות האקוסטיות ניתן לעשות גם בלי לשנות האולם. השאלה היא האם אפשר בתרבות שלנו להשמיד באופן כל כך עיקבי כל סממן של תרבות שהולך ונוצר פה." איך פותרים את המחלוקת? מה שמציעה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת זה לפנות לציבור ולשאול את דעתו. זה מה שאומר מהנדס העיר דני קייזר על העניין הזה.
"נזמין את הציבור להיכל התרבות מטבע הדברים, נשמע את הדברים ונקבל תגובות ונדון בזה" תגובת ראש עיריית תל אביב רון חולדאי:
"עמדתי האישית היא ברורה, אבל אני מוכרח לומר שיש כאן דברים שבשפה יש לי בעיה איתם. כשהלכנו לשפץ את שדרות רוטשילד ביקש דני קראוון שדיבר על פשע בהיכל התרבות שנשאיר את שבילי הכורכר ולא נעשה את שבילי הבטון. עשינו את שבילי הבטון ושדרות רוטשילד הוכתרו על ידי עיתון "גלובס" כמקום הכי שמח בתל אביב החלה תנופת שיפוץ אדירה של בניינים מסביב וחל שינוי עצום באורבניקה כשהשתמשנו בשדרות רוטשילד משופרות לעומת הקיימות. שדרות רוטשילד השתנו כאשר סביבן אנחנו משמרים את כל הבתים, נוטעים את החדש יחד עם הישן בצורה מאד משולבת. היכל התרבות בסופו של דבר נבנה ככלי הנגינה של התזמורת הפילהרמונית. אם לבן אדם יש כינור והכינור לא מנגן כמו שצריך אז האדם יגש למומחה ויבקש ממנו לשנות את הכינור כדי שהוא ינגן הכי טוב שהוא יודע. זה דבר אחד שמבקשת התזמורת הפילהרמונית. להיכל התרבות כהיכל תרבות שנבנה כמו שהוא עכשיו יש עוד מגבלות, יש לו מגבלות של יכולת הבמה לקבל מופעים מסוגים אחרים, יש בעיה קשה מאד לתזמורת בתנאים המודרניים של היום ב"מאחורי הבמה" וצריך להוסיף עוד מרתפים. בואו נסתכל על הבניין של היום, כשהוסיפו את מיזוג האוויר להיכל הוסיפו שני מבנים גדולים מאד שפגעו במתאר הבניין ואף אחד לא צעק. כשהוסיפו את המעלית מחוץ לבניין אף אחד לא צעק. כשהיה צריך לפתור בעיה אז פתרו בעיה, גם על המבנה הארכיטקטוני המשובח הזה. אני לא אדבר על דברים בתוך המבנה שנעשו, ונעשו, ולא צעקו. שומרים על קו המתאר כמידת האפשר, כל המידות החיצוניות של הבניין נשמרות כמו שהן בדיוק. את גימנסיה הרצליה הרסו, כאן לא הורסים.
דני קארוון לא סיפר שהוא קיבל בהזדמנות זו לעצב את עיצוב הכיכר שהולכת להשתנות, תהיה כיכר ציבורית שמתחתיה יהיה חניון ענק. שדרות רוטשילד מובילה אל הכיכר של התרבות והאומנות ושם אנחנו משפצים את תיאטרון הבימה ואת היכל התרבות לחמישים השנים הבאות. הבניין לא משתנה מה שמשתנה זה חלק קטן בגג העליון, האדם הפשוט לא יראה שינוי."
http://glz.msn.co.il/glz/culture/biluy+naim/A2B080F974AA4B368A90B1CB74FCCBCD.htm
תוקן על ידי - גיא_gia - 02/02/2006 15:11:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2005 00:01 |
|
| |
זה מזכיר לי את השיפוץ של בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי... השקיעו מליונים - והרסו אותו... הוציאו לו את ה"נשמה", בנו מפלצת עם עמודים וחומות המזכירים בית סוהר,
חדרים על חדרים העומדים שוממים ומלאי גרוטאות, במקום קיר המזרח שכלל יציע למקהלה, ארון קודש מפואר וויטראז'ים - בנו קיר ענק וחלק, מנורות שלא מתאימות לאווירה ועוד ועוד דברים שפשוט "הרגו" את האווירה המיוחדת שהיתה בו.
שרק לא יעשו זאת גם להיכל התרבות... לדעתי הוא נוח ומעניין יותר לאין שיעור מהיכל האופרה החדיש והמפואר שהשקיעו בו סכומי עתק, ניסו לחקות את ה"מטרופוליטאן" ועוד אולמות - ובסוף יצא איזה יצור כלאיים לא נוח ולא אקוסטי. כאשר ישבתי שם בצד האולם - פני היו מופנות לקיר הנגדי...וכאשר רציתי להביט לכיוון הבמה - נאלצתי לסובב את הראש חזק ימינה..יצאתי עם כאב ראש נוראי. עדיף לבצע בהיכל התרבות רק שינויים קוסמטיים מזעריים.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|