| נשלח ב-30/11/2005 21:00 |
 |
| |
מניעת האל המגושם לרמב"ם - איזה ולמה?
התקבל מבןאישאחד:
מעיון במשנת הרמב"ם עולה, כי הטעמים להרחקת הגשמת האל אצלו הם הם גם ההוכחה שלו למציאותו: הגלגל (למי שלא יודע - באסטרונומיה העתיקה נעו הכוכבים בתוך גלגלים) הסובב תמיד, וחייב להיות לו מניע, והמניע חייב להיות בעל כח בלתי מוגבל כדי שיוכל לסובב את הגלגל בלי הפסקה.
נמצא שהאל הלא מגושם להרמב"ם, צריך להיות בעל כח בלתי מוגבל, ולכן גם הוא צריך להיות לא מוגבל, ולכן הוא לא יכול להיות גשמי; כל זה כדי שיוכל להניע את הגלגל באופן אינסופי.
הבעיות בזה רבות וידועות. היום איננו מכירים במציאות של גלגלים; ההנחה שהגלגל סובב תמיד, נוגדת לפשטות האמונה בהתחדשות הבריאה (ובכליונה); ההנחה שכל גשמי מוגבל בגדלו - לא כל כך מקובלת, וכבר רב חסדאי קרשקש ערער עליה; ההנחה שכל מי שמוגבל בגדלו מוגבל בכוחו - גם כן לא כל כך מקובלת, וגם עליה ערער רב חסדאי.
יש שמסיבים את הטיעון לאינרציה עצמה. אין אינרציה - בכל מקום בו היא מופיעה - אלא על ידי בעל עח בלתי בעל גבול. אך בזה פתרנו רק את בעית הגלגלים. מה עם השאר?
תכל'ס, למה לא להאמין באל גשמי עם כח לא מוגבל, או לפחות עם כח לעשות כל מה שנעשה ויעשה?
איך האדם המודרני תוקף מציאות של אל שפינזואי, וזה עוד בלי לדבר על החסרונות בשיטת שפינוזה שניתנים לתיקון, באמצעות טיעוני(ם) כשל (תרתי משמע) הרמב"ם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 14:15 |
|
| |
קבלתי באישי
ואני מביא את מה שקבלתי ואת תגובתי.
צודק אותו ניק
***
ובענין ספרי הקבלה האמיתים הנמצאים אמר לנו מורי זלה"ה כי שלשלת קבלת הראב"ד ובנו הר"י סגי נהור ותלמידיו עד הרמב"ן ז"ל תלמידו תלמידו כולם קבלה אמיתי' מפי אליהו ז"ל שנגלה אליהם. וביאור הרמב"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו שדבריו סתומים עד מאד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו וביאור ס' יצירה להראב"ד איננו להראב"ד ז"ל הנ"ל אלא חכם גדול א' והיה גדול בחכמת הקבלה
******
_______________
אתנחתא
~~~~~~~~~~~
תכתוב רק ל"דורש אמת" (שאינו רק כתוקי בעלמא) ששלילת הפירוש מהראב"ד בעל השגות אינה מחוקרים אלא מהאר"י בעצמו כפי שכתב בהקדמת מהרח"ו לע"ח (מהד' אשלג עמ' כא) בשם האריז"ל: "וביאור ס' יצירה להראב"ד איננו להראב"ד ז"ל נה"ל [בעל השגות] אלא חכם גדול אחר והיה גדול בחכמת הקבלה".
אתה יכול לפרסם שלא בניקי.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 13:16 |
|
| |
רצון הבהמה הוא רוחני.
גם לבהמה יש נפש , הרצון הוא מוטבע .
לכן הנביא אומר ידע שור קונהו וחמור בעליו.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 06/12/2005 13:15:54
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 13:01 |
|
| |
דורש אמת
ורצון הבהמה לנוע הוא גשמי או רוחני?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:52 |
|
| |
מעניין שכל גדולי המקובלים מתייחסים אל הראב"ד כמפרש המשנה , ואתה אומר שיש הוכחות חד משמעיות שהצחבר זה לא הראב"ד .
הרי בעוד 100 שנה גם יגידו שיש הוכחות חד משמעיות שלא היתה שואה.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:41 |
|
| |
דורש_אמת:
אין הנדון דומה לראיה. מדובר על הוכחות חד משמעיות המורות שהראב"ד לא כתב הפירוש המיוחס לו על ספר יצירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:19 |
|
| |
אריק
כל כלוינו מונעים מלא גשמי לגשמי.
כי הרי כח התנועה איננו גשמי אלא רוחני , וההוכחה היא שבהעדר חיות אין כח תנועה.
וכל כוחינו הוא מונע ע"י הרצון שהוא הרוחני.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:08 |
|
| |
ודאי, הפסיכוסומטיקה היא כוח לא גשמי הפועל בגשמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:06 |
|
| |
בהתיחס לתחילת האשכול.
גם אם הוכחנו בשלילה שבעל כח בלתי מוגבל אינו יכול להיות גשמי, האם אנחנו מבינים כיצד כח לא גשמי פועל בגשמי?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 11:52 |
|
| |
ככל שידוע לי הראב"ד מיוחס להראב"ד .
הרס"ג מיוחס להרס"ג.
רב האי גאון.
החוקרים הפילוסופיים נטו תמיד לשבש את יחס הספרים כי היה נוח להם להכחיש הקבלה , ולכן תמיד נטו למצוא שכאילו היחס בין המחבר לספר הוא לא נכון.
לדוגמא:
הרמב"ן כותב שמשה כתב את כל התורה מפי השם , והנה קם חוקר היום ומנסה לייחס את התורה למשה .
ואתה כחבר בפורום גם תכתוב שהתורה היא מפי משה כי הרי כך כתב חוקר.
דוגמא שניה :
מכחישי השואה למיניהם.
ומאותה סיבה שחוקר משקיע את מאמציו להוכיח שהתורה היא שני תורות "וכאילו בשם האמת" אותו דבר נטו חוקרים רבים לעשות בספרי הקבלה.
אני יכול להניח שהסיבה שהחוקרים נטו לייחס את ספרי הקבלה למחברים אחרים , כדי להמעיט מערכם של ספרי הקבלה , כי לא הרי אם נייחס את הקבלה להראב"ד שהתקבל כפוסק כהרי מחבר אחר שלא ידוע.
אבל ככל שמקובל לנו הוא שכל הספרים שמיוחסים להראב"ד והרס"ג , הם שרירים וקיימים.
מסקנא היא שמחקרים הם לא תמיד אמינים ואמיתיים , אלא לפעמים הם מגמתיים.
וברור הדבר שרוח קדשו של האר"י והבעש"ט עדיפים על פני מחקרים.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 11:04 |
|
| |
פירוש ספר יצירה המיוחס להראב"ד אינו אלא לר' יוסף בן ר' שלום אשכנזי.
ראה, משה חלמיש, פירוש לספר בראשית לר' יוסף בן שלום אשכנזי במבוא עמוד 14.
בכלל יש לציין שבכתבי הקבלה ישנו מגמה לייחס כתבים למחברים אחרים. אביא כמה דוגמאות.
ספר הזוהר.
פירוש ספר יצירה המיוחס לרס"ג.
כנ"ל המיוחס להראב"ד.
ספר הקנה והפליאה.
כתבים המיוחסים לר' חמאי גאון (מי זה?).
ועוד ועוד.
תוקן על ידי - chouteng - 06/12/2005 11:05:01
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 08:10 |
|
| |
אריק
פרוש הראב"ד לספר היצירה מיוחס לראב"ד כמו שמורה נבוכים מיוחס להרמב"ם.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 06/12/2005 8:10:46
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 20:23 |
|
| |
רוח,
א) היות והאשכול נושא את שם הרמב"ם, מן הראוי היה לתת מקום כבוד לדרש שלו.
ב) הידיעה הראויה שבכח כל אדם להשיג, ומשותפת לכולם, היא שהוא "הבדיל אנוש מלעמוד לפניו"
ג) אף אחד אינו מדבר על חייזר על..והכרת האל על פי הרמב"ם איננה ההשגה, אלא ההשתדלות להשיג אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 19:15 |
|
| |
ריב,
שערי הדרש לא היו נעולים בפני הרמב"ם, וככל הידוע לי הוא גם לא נעל אותם בפני אחרים לפני שמת.
דרום חוקר,
מה שאני מאמין בו כמובן לא מעניין. אנשים שונים מחזיקים באמונות שונות, אבל ידיעת האל כמחייבת את כלל הציבור אינה יכולה להקבע ע"י אמונות השונות מאדם לאדם אלא צריכה לנבוע מידיעה שבכח כל אדם להשיג, ומשותפת לכולם.
לעניינו אני רק מנסה להראות שלא ניתן לדבר על מעין "חיזר על" שמנהל את היקום ולתלות השקפה זו ברמב"ם, ולנתק את ההשקפה הזו מהנחות מדעיות מוטעות שהרמב"ם אחז בהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 18:21 |
|
| |
מלחמת הציטוטיות...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 18:18 |
|
| |
רוח,
לפי דברי הרמב"ם הרי שאת "לא יראני אדם וחי" הוא מפרש אחרת ממך, ולא תולה את הראייה בגודל או הקיף הידיעה (יש אמנם דרגות הכרה שאליהם מגיעים- אבל עצם העובדה שהאדם באשר הוא יצור אנושי והוא בעל גשם "שכל בחומר", היא כבר מחיצה שאיננה ניתנת לפריצה. עד כאן.
קרא כאן את תשובתו לדברים פרק ז' שמונה פרקים
מחיצת משה השקופה
וכאשר ידע משה רבנו, שלא נשאר לו מסך שלא קרעו, וכי נמשלו מעלות המידות כולן והמעלות הדיבריות כולן. ביקש להשיג את האלוהים באמיתת מציאותו, אחר שלא נשאר מונע. אותה שעה אמר:
הראני נא את כבודך (שמות ל"ג, י"ח).
והודיעו, יתברך, שאי אפשר לו דבר זה, להיותו שכל נמצא בחומר. רצוני לומר: באשר הוא אדם. והוא אמרו:
כי לא יראני האדם וחי (שמות ל"ג, כ')
הנה לא נשארה בינו ובין השגת האלוהים באמיתת מציאותו זולת מחיצת וילון אחת בהירה, והיא השכל האנושי שאינו נפרד
וגמל עליו האלוהים יתברך חסד, בתיתו לו מן ההשגה, אחר שאלתו, יותר ממה שהיה לו קודם שאלתו.
והודיעו, שהתכלית אי אפשרית לו כל עוד שהוא בעל גשם. וכינה אמיתת ההשגה בראיית פנים. כי האדם כשיראה פני חברו, הגיעה לנפשו צורתו ולא יערבבנו בזולתו. אבל כשיראה אחוריו, ואם גם הבחינו באותה ראייה, אף על פי כן סופו שיסופק בו ויערבבנו בזולתו
כמו כן השגתו יתברך באמיתות היא, שיגיע לנפש מאמיתת מציאותו, שלא יהא שותף לאותה מציאות שום נמצא אחר. עד שימצא בנפשו מציאותו קבועה ונבדלת ממה שימצא בנפשו ממציאות שאר הנמצאים
ואי אפשר לאדם להשיג שעור השגה זה, אלא שהוא, עליו השלום, השיג מעט למטה מזה. והוא שנאמר בו:
וראית את אחורי (שמות ל"ג, כ"ג).
וכאשר ידעו החכמים, עליהם השלום, ששני מיני פחיתויות אלה, רצוני לומר: הדיבריות והמידותיות, הם שחוצצים בין האדם ובין האלוהים, ובהם נבדלים הנביאים למדרגותיהם, אמרו על כמה שראו חכמתם ומידותיהם: ראויים היו שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו".
ולא יעלם ממך עניין הדמיון, שדימו אותם אליו, לא שישוום לו, חלילה. וכן אמרו על אחרים: כ"יהושע" על האופן אשר זכרנו.
תוקן על ידי - riv - 04/12/2005 18:29:10
|
|
|
|
|
|
