כפיה מנגדת לדת במקום פיקוח נפש

כבר דיברו כאן על חילול שבת להצלת חיי גוי והובעו דעות שונות; שלא להציל להדיא, להציל בהמצאת תירוץ של "איבה" וכדומה, להציל בהצלת תירוץ כל שהוא אף אם הוא נשמע סינית ולהציל להדיא ללא תירוץ.

בכל זאת אני פותח אשכול חדש [ולא מטמיע ולא מלנקק וכו'] כי אינה [חיריק היוד] אלוקים לידי סיפור מזעזע, בו נוכל לדון כאן ללא משוא פנים [עכ"פ רב הסיכוי הפעם].

מעשה שהיה כך היה ושמעתיו מאחות שנכחה בבי"ח בחו"ל בשעתו. בחור בן שמונה עשרה השייך לכת עדי יקוק רכב על אופנוע ונפצע בשוקו וכן נכנסו מים לריאותיו. במקרה רגיל נותנים לו כמה מנות דם וגם שואפים את ריאותיו והוא חוזר לביתו לאחר זמן קצר. אך הלז אמר לצוות ביה"ח שדתו אוסרת עליו לקבל דם מזולתו כי "הדם הוא הנפש" וכל אחד ידבק אך בנפשו הוא ולכן הוא מוכן לדמם עד מוות.

לו היה הבחור בן שבע עשרה והוא וגם הוריו היו דורשים לקיים בו את מצות דתם, היה ביה"ח מסרב אבל לפי שהוא כבר בן שמונה עשרה, מכבדים את החלטתו מאחר שזו סיבה דתית. [האחות טוענת שיש הסכם בין בתי החולים והדת ההיא וזה כנראה אף הסכם כתוב. זה כמו שמכבדים את רצון היהודים לערוך ברית מילה.] לו היה אחד בא אחר ניסיון התאבדות היו מונעים ממנו למות ויש לבתיה"ח דרכים למונעם מכך וכן לו היה בא ואומר שאינו רוצה לחיות יותר ולכן אינו רוצה לקבל מנת דם לא היו שומעים לו [בכמה מדינות בארה"ב מכבדים את אי הרצון לקבל דם מפני הסיכון שבדם הדורש חתימת הפציינט המקבל דם].

נמצא שבי"ח חילוני מכבד מצוות דת המסכנות חיים. נשאלת כאן השאלה. בשלמא הסובר "תן למתאבד ויתאבד", ה"ה כאן הרי סו"ס מתאבד הוא, אך הסובר שאין לתת למתאבד להתאבד עכ"פ במקרה שבעיני המביט מהצד זה שגעון עובר במוקדם או במאוחר [וכפי שסיפרה האחות שישנם מבני הדת ההיא שלוקחים דם אך מבקשים שלא ירשמו בדף התרשימים] ובמקרה זה הרי סובר ביה"ח שאין לתת למתאבד להתאבד, יש לתת את הדעת על הדבר.

לי נראה שאם היתה אפשרות להגניב לו דם איכשהו היו חייבים לעשות זאת ולכתחילה בלי שידע החולה, אך גם אם יוודע לו לא נראה שבדתם יקפידו על "תוקדש המלאה" לרוקן את הדם או שיבואו לידי כך. [אולי זה מחלוקת הפוסקים אצלם?]

לאלה שידונו בנושא, אמשיך לשאול שואת"ל שתפשטו את השאלה שיש לתת לו למות, מה אם אמו יהודיה?

מיכי, אתה מחמיא לי, לא דנתי כלל, רק הארתי אזור אחד של הבעיה.

אני אפילו מסכימה עם דבריך.

לפיכך תבין שכתבתי את דברי למען לא ישתמע כאילו בית החולים מכבד את צו מצפונו או דתו של החולה, אלא מסיבות משפטיות בלבד. שגישתו של בית החולים אינה ספונה על יסודות מוסריים או דתיים, אלא רק על היעוץ שקיבל.

ברור שמדובר בחוק המדינה, ושאם מצפונך מצוה עליך לעבור עליו, עליך לנהוג כמיטב הבנתך, כל עוד תהיה מוכן לשאת בתוצאות. לגבי דידי אין שאלה בכלל.

חבצלת, את דנה בדברים מבחינה משפטית, אבל השאלה כאן אינה משפטית. אם מבחינה מוסרית הייתי מחליט שאסור לתת לאדם להתאבד, אפילו אם רצונו בכך, ויש למנעו בכוח ממעשה כזה, או אז החוק לא היה אמור להשפיע עליי, שכן זה משול לחוק שמורה לי להרוג (אמנם לא בידיים).
אם אכן זוהי אמונתי, אז עליי לשבת בכלא ולהיתבע משפטית ולהציל אותו בעל כרחו.

אגב, במה שונה זכותי לאמונתי מזכותו לאמונתו? מדוע שיכפו עליי לתת למישהו למות נגד צו מצפוני?
ואם תאמר שזה בגלל שמדובר בנפשו שלו, הרי זוהי גופא אמונתי שאין לו בעלות על נפשו (על הצד שבאמת כך אני סבור).

אמנם במקרה שהוא עובד אלילים יש לדון מבחינה הלכתית, שכן ייתכן שיש לתת לו למות אם רצונו בכך (שהרי מעיקר הדין ייתכן שיש אפילו להוריד אותו לבור). ומבחינה מוסרית שאני.


מיכי

רק לשם ההבהרה – במקרים שכאלה אין המדובר בהסכם בין בית החולים לכת של החולה, אלא מחשש של בית החולים מתביעה משפטית במקרה שביצע טיפול פולשני בחולה כנגד רצונו, שכן זוהי, במובן החוקי הצר, תקיפה פשוטה.

בכל מקרה אין מדובר בכבוד לדת אחרת (אני מכירה מספר מקרים כאלה, ובכולם הצוות הרפואי חש הכל חוץ מכבוד לאמונת הנפטר בנסיבות שכאלה...).

הדבר נשמע מטורף כאשר מדובר בכת המתנגדת לעירוי דם, אולם מן הבחינה המשפטית המצב זהה לסיטואציה בה חולה סרטן, למשל, מסרב לקבל טיפולים כימותרפיים קשים, למרות שאפשר שיצילו את חייו. לא תמיד מעורבת השגחה מסוג איזשהו בהחלטה של אדם לאבד עצמו וגו'.

ומה בעניין המתאבד? יש רגלים לסברה שהוא חסר כשירות משפטית ברגע המסויים, אולם איני משוכנעת, לו הייתי יועצת משפטית של בית החולים, שהייתי מתירה להם להמשיך בטיפולים חרף התנגדות קונסיסטנטית של החולה, ובלא תעודת פסיכיאטר שאינו בעל כשירות משפטית לבצע החלטה שכזאת. והרי במצבים פסיכיאטרים מובהקים, פעמים רבות קצרה יד הרופאים מלכפות טיפול. למשל במקרה של אנורקסיה אצל בגיר\ה, אי אפשר להאכיל בכוח או לכפות אשפוז.

לא שכחתי את השאלה ביחס לאמו של רוכב האופנוע שלך, ווטו , אבל זאת אני משאירה לחכמים דכאן.

תוקן על ידי - חבצל_ת - 01/12/2005 19:47:09

שכחתי לציין שאכן דמם עד מוות ולעובדי ביה"ח היה זה נורא לעמוד על דמו. כן יש לציין זה לא "שבי"ח חילוני מכבד מצוות דת המסכנות חיים" אלא "שבי"ח חילוני מכבד מצוות דת הממיתות".