עובדים זרים על-פי התנ"ך

בימינו מקובל "להאשים" את העובדים הזרים בבעיית האבטלה, ולטעון שהפתרון לבעיית האבטלה הוא - לגרש את העובדים הזרים. פתרון זה פוגע גם בעובדים הזרים, שהיו מאד רוצים לעבוד כאן, וגם בישראלים שמעסיקים אותם. לכן ראוי לבדוק מה דעת היהדות בנושא זה.

על-פי ההלכה, אדם שמעוניין לשכור עובד לעבודה פרטית, צריך להעדיף את הקרובים לו: אם אחיו מחפש עבודה - עליו לשכור אותו לפני כולם; אם בן-עירו מחפש עבודה - עליו להעדיף אותו על עובד מעיר אחרת ("עניי עירך קודמים"); אם יהודי מחפש עבודה - עליו להעדיף אותו על-פני לא-יהודי; וכו'. אך הלכה זו נוהגת רק כאשר ההבדל בשכר ובאיכות-העבודה הוא קטן יחסית (עד שליש?), ולא כאשר ההבדל הוא כה גדול כמו ההבדל בין פועלים ישראלים לפועלים זרים.

מצד שני, על-פי דברי הנביא ישעיהו, המצב שבו גויים עושים עבורנו את העבודות הפיסיות הקשות הוא דווקא מצב טוב ומבורך, כמו שכתוב (ישעיה ס 10) " ובנו בני נכר חומותייך ", (ישעיהו סא 5) " ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם " (מאמרים בנושא ניתן לקרוא כאן http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/avoda_ivrit.html על בניית חומת ירושלים , וכאן http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/mdrjim/cdiqim.html על הפסוק "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" ). במצב זה, בני-ישראל יכולים להתפנות לעיסוקים רוחניים יותר, שמתאימים יותר לתפקידם כ"ממלכת כהנים וגוי קדוש", וכמו שכתוב בהמשך הנבואה (ישעיהו סא 6): " ואתם כהני ה' תקראו, משׁרתי אלהינו יאמר לכם ".

מכאן נראה, שריבוי העובדים הזרים, שעושים עבודות קשות בשכר נמוך ובשמחה, הוא מצב מבורך, ולא צריך להילחם בו (אני מדגיש שהכוונה לעובדים זרים שבאים לכאן מרצונם החופשי, ללא כפיה). אם המצב הזה גורם לבעיות, זה סימן שאנחנו לא יודעים להעריך את הברכה, ולא יודעים להשתמש בה כראוי. יש לפתור כל בעיה לגופה:

בעיה 1. "כשיש עובדים זרים, האבטלה גדלה" : אם המדינה היתה הולכת לפי התורה, הפתרון לבעיה זו היה להעסיק את המובטלים בעבודות רוחניות; במצב הרוחני של ימינו, פתרון כזה לא יתקבל בציבור, ויגרום לביזוי של התורה; ולכן יש למצוא פתרון ביניים: להעסיק את המובטלים בעבודות שדורשות ידע ומחשבה, כמו הנדסה, רפואה, מחקר, יזמות (פטנטים) ומנהל עסקים. יש לתת להם הלוואה בלי ריבית לצורך הקמת עסק עצמאי או לימוד מקצוע חדשhttp://www.tora.us.fm/tnk1/tora/wyqra/wy-25-35.html , או אפילו לתת להם מענק לצורך זה. ניתן לממן מענק זה ע"י מס שיוטל על מעסיקי עובדים זרים, או על העובדים הזרים עצמם, או ממס-ההכנסה שישלמו כאשר יעבדו במקצוע שילמדו. העלאת הרמה המקצועית של המובטלים - זה הפתרון הטוב והיעיל ביותר לבעיית האבטלה.

בעיה 2. "העסקת עובדים זרים בשכר נמוך אינה מוסרית" : כיום, הבעיה המוסרית העיקרית היא דווקא הגירוש ההמוני של עובדים זרים, כפי שניתן לקרוא באתר "קו לעובד" http://www.kavlaoved.org.il/. העובדים סובלים מעוני בארץ מולדתם; השכר שאנחנו משלמים להם הוא מאד גבוה עבורם. על-פי התורה, מותר להעביד את הגויים בעבודות פיסיות קשות, אך אסור להתעלל בהם (שמות כא 20-21), ואסור להונות אותם (דברים כג 17) http://www.tora.us.fm/axrimpl/hydepark/954445_1.html . אם נשמור על כללים פשוטים אלה, העובדים הזרים יהיו שמחים, וגם אנחנו.

בעיה 3. "העובדים הזרים הפלשתיניים משמשים כמרגלים עבור ארגוני טרור, או רוצחים אותנו בעצמם" : אכן, לא כל אדם ראוי להיכנס לכאן, גם אם הוא פועל חרוץ במיוחד. על-פי חוקי ההגירה בתורה http://www.tora.us.fm/axrimpl/hydepark/954466_1.html , תנאי הכרחי לכניסה לארץ הוא - שמירה על 7 מצוות בני נוח http://www.tora.us.fm/tryg/sug/xwbt_hadm_mbny_nwx.html . בימינו, העם הפלשתיני תומך באופן די גלוי ברצח אזרחים חפים מפשע, ולכן אי-אפשר לראות בהם "בני נוח כשרים", ואסור לתת להם להיכנס לכאן (ייתכן שצריך לאפשר כניסה לפלשתינים בודדים, שיתחייבו באופן אישי להתנתק מעמם ולקיים את 7 מצוות בני נוח, אך זה נושא לדיון נפרד). אך כל זה לא צריך להשפיע על יחסנו לעמים אחרים, שכן מקיימים מצוות אלו.

בעיה 4. "ריבוי העובדים הזרים יוצר תלות של המשק בעובדים זרים - אם הם יעזבו בפתאומיות (למשל בגלל מלחמה), נישאר בלי פועלי בניין, בלי פועלי סיעוד וכו'" : אכן, כדי ליהנות מהברכה הכלכלית שמביאים לנו העובדים הזרים, אנחנו צריכים גם את ברכת השלום (זו הסיבה שהבקשה האחרונה בתפילה היהודית היא "שים שלום...", כדברי חז"ל "אם אין שלום - אין כלום"). כל עוד לא זכינו בברכת השלום, אנחנו צריכים להתכונן למלחמה, ולהחזיק אנשי-מילואים שיהיו מוכנים להילחם בשעת הצורך; באותו אופן, אנחנו צריכים להכשיר אנשים לעבודות הפיסיות הקשות שעושים העובדים הזרים, כך שיהיו מוכנים להחליף את מקומם של העובדים הזרים בשעת הצורך. אפשר להכשיר לעבודות אלו את אזרחי ישראל הפטורים משירות בצה"ל מסיבות שונות (חרדים, פציפיסטים, ערביי ישראל וכו').

לסיכום: ריבוי העובדים הזרים הוא מתנה משמיים. יש להשתמש במתנה זו בחכמה, ולא להרוס אותה.

מואדיב: סליחה, באמת לא כתבת שגירוש עובדים זרים יצמצם את האבטלה. אולם, מדבריך השתמע שאכיפת חוק שכר מינימום על מעסיקי עובדים זרים תצמצם את האבטלה (ציינת את האבטלה כאחת הבעיות הקשורות לעובדים הזרים, והצעת את אכיפת שכר המינימום כפתרון). אם כך אשאל שוב, מדוע אי אפשר לטעון כאן טענה דומה לזאת שציטטתי בירוק למעלה?

למיטב הבנתי הדלה, חוק שכר מינימום, גירוש עובדים זרים
זולים, וצמצום שעות העבודה, משפיעים על המשק באופן די דומה: הם משפרים את תנאי העובדים, אך מגדילים את עלות ההעסקה למעסיק.

לכן אולי אפשר לצמצם את שעות העבודה, לא בכל המשק, אלא רק בענפים שמושפעים ישירות מהעובדים הזרים, כתחליף לגירושם / העלאת שכרם, ולהשיג השפעה דומה.

לדוגמה, נניח שיש חברת בניה שמעסיקה 10 בנאים ועוד 5 עובדי משרד, כולם ישראלים ומשתכרים 5000 ש"ח לחודש. כעת מגיעים 10 תאילנדים המוכנים לעבוד כבנאים תמורת 1000 ש"ח לחודש (נניח שזה חוקי). במקום לפטר את 10 הבנאים הישראלים, אפשר לעשות להם הסבה מקצועית לעובדי משרד (דבר שרוב האנשים מסוגלים לבצע), וכך יהיו 15 עובדי משרד, אבל כל אחד יצטרך לעבוד רק 2 ימים בשבוע. כדי לממן את העסקת התאילנדים, יהיה צורך לקצץ 1000 ש"ח מהמשכורת של כל בנאי, כך שהוא ישתכר רק 4000 ש"ח לחודש, אבל יעבוד יומיים בשבוע ובעבודה קלה יותר - עיסקה משתלמת. גם התאילנדים מרוויחים, כי הם מקבלים שכר גבוה יותר משכר המינימום של תאילנד. בעל החברה מרוויח, כי התאילנדים הם חרוצים ויעילים, והוא יכול לבנות יותר בתים בפחות זמן. הצרכנים מרוויחים, כי היצע הדירות גדל, ולכן מחירן יורד. אז מה רע?

(וסליחה מראש אם שוב כתבתי שטויות...)

גם_וגם: דווקא יש סיבה הגיונית להפליה: אם התאילנדי אינו מרוצה מהשכר שהוא מקבל, הוא יכול לחזור לביתו ולדרוש מהממשלה שלו שתדאג לו; אבל לישראלי אין לאן ללכת, כאן הבית שלו, ולכן יש מקום לטענה שהממשלה חייבת לדאוג לו לפרנסה מכובדת. אמנם, לדעתי חוק שכר מינימום אינו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת גם לגבי עובדים ישראלים, אבל זה כבר עניין אחר.

מובן שאין בדברים אלה הצדקה לעבירה על החוק. כל עוד יש חוק, צריך לקיים אותו.

מציץ ידידי,
אני סבור שבעובדים המצויים כאן באופן חוקי יש לנהוג בצורה הגונה ומכובדת, ובכלל זה תשלום הוגן עבור עבודתם; מצד שני, אני סבור שיש לצמצם את מספרם של אלה. לא מובן לי מה כאן סותר.

חברה בה יש מעמדות של עובדים, כלומר - אנשים שעושים אותה עבודה ומקבלים שכר שונה רק משום מוצאם (או משום שהם בני מגדר מסוים וכו') היא בעיני חברה לא צודקת. העובדה שהעובד מן הפיליפינים יקנה לו אחר כך בית גדול שם בכסף שיחסוך אינה רלבנטית לכך. שיקבל שכר כמו משה מחולון שעובד לידו, ויקנה לו מצדי ארמון גדול כפליים. מעבר לכך, ברור שבמקום בו יש מעמד רחב של עובדים בשכר נמוך מאד, הדבר גורם להנמכת שכרם גם של האחרים, כלומר: אם אתה משלם לצ'אנג משנחאי אלף וחמש מאות ש"ח בחודש ויש אפשרות להביא מספר גדול של פועלים כמוהו משם, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה שאיש לא ישלם למשה מחולון או מדימונה את ה-3300 ש"ח של שכר המינימום. התוצאה - שכר המינימום הופך לבלתי רלבנטי; משה ייאלץ להסכים גם לעבודה בשכר נמוך מהמינימום, אם הוא רוצה לנסות להתקיים. כיוון שלמשה אין אופציה לקנות בית-מידות בשנחאי לאחר שנתיים, והוא חייב לפרנס את משפחתו במחירי הארץ, הרי אתה יוצר כאן חברה שבה גם אדם שמוכן לעבוד ולהתאמץ לא יוכל להתקיים מעבודתו.

מואדיב,
אין להשוות בין מתן הנחה לקניה בכמויות גדולות - שיש מאחוריה שיקול מסחרי ברור - לבין אפליה על פי מוצא, מגדר וכו'. אפליה כזו היא פסולה אוטומטית.

מציץ

העברת מפעל לחו"ל גורמת להפסד למשק אפילו אם רוב עובדיו זרים.

1. חלק מהעובדים הם מקומיים והעברת המפעל תגרום לאובדן מקומות העבודה האלה.
2. העובדים הזרים שגרים כאן קונים בחנויות וצורכים שירותים
3. לכל מקום עבודה יש אקולוגיה תומכת - מתחזקי מכונות, מתקני מכוניות, ספקי צורכי משרד, שירותי הסעדה, ניקיון, ביטחון, חשבונאות, ביטוח, בנקים וכדומה.

כתב מציץ

העובדים הזרים מועסקים בתחומים כמו בניה חקלאות סיעוד נקיון וכו' , תחומים שבהם ברור שאם לא יהיו עובדים זרים יכנסו אליהם מקומיים

כנראה שלא. אחד השכנים כאן היה זקוק למטפלת לאמו החולה. היה קושי לקבל אישור של משרד העבודה והאיש חיפש עובדת אזרחית ישראל, ואף בשכר גבוה יותר מזה שמקבלות העובדות הזרות, אך לשווא. הבעיה נפתרה רק כאשר התרצה הביטוח הלאומי ושלח את האישור המתאים למשרד העבודה. חברות כוח האדם אמרו לו שעובדות ישראליות אינן מוכנות לעבוד במתכונת הדרושה - נוכחות של 24 שעות, ששה ימים בשבוע.

בחקלאות המצב דומה, ככל הנראה. למרות מספר המובטלים הגדול תמצא רק ישראלים מעטים שמוכנים לעבוד בחממות ובלולים.

אראל

העובדים הזרים מועסקים בתחומים כמו בניה חקלאות סיעוד נקיון וכו' , תחומים שבהם ברור שאם לא יהיו עובדים זרים יכנסו אליהם מקומיים . אף אחד אינו מיבא עובדים זרים במפעל כאשר הוא יכול להעביר את המפעל לארץ מוצאם של העובדים הזרים. ואם הוא כן עושה זאת , הרי אין הפסד גדול למשק אם מכריחים אותו להעביר את המפעל לשם, אם בלאו הכי הוא מעסיק עובדים זרים. אבל צמצום שעות העבודה (או העלאת שכר המינימום) תופס גם לגבי מפעלים שיכולים להעביר את הפעילות שלהם למקום אחר.