תחיית המתים לשיטתו של רג"נ

האם מישהו מהמשתתפים שוחח איתו בעניין? האם הוא ראה את הלכות דעות ברמב"ם על אותו מישור כמו הלכות שבת או מאכלות אסורות? מה היה יחסו לאדם שסובר כי תחיית המתים היא עולם הנשמות ואין תחיה של הגוף?

הבדל כן, היו גם חכמים שעסקו רק באגדה ויש גם אמירות שונות על היחס הנכון אליה, אבל מאיפה הרעיון שא"א ללמוד מאגדה להלכה?

ולכן קרל פופר טען שהפסיכואנליזה אינה מדעית.

וראה מש"כ אריק123 ב

הרגשות שלך לא שונים באמת, אתה פשוט מטעה את עצמך. ולך תתווכח עם זה.
ואם לא השתכנעת זה אומר שוב רק דבר אחד, שאתה מרמה את עצמך.
נכון שזה מגוחך אבל כך הוא המצב בכל תזה פסיכולוגית, אם הייתי מגיע לפרויד ואומר לו שאני לא באמת חושק באמי הוא היה אומר שאני פשוט לא מודע לכך.

אריאל
ואם לא השתכנעתי מרג"נ, מה עלי לעשות, האם להבין שאני פגום או לטעון שהוא טעה בהנחותיו?

ואם רגשותי שונים אני אשם?<

בעל, האם הרעיון שלא ניתן ללמוד מאגדה להלכה היה קיים כבר בימי הגמ'? אני מכיר אותו רק מתשו' הגאונים והלאה.
לשיטת שמים בתורה הפוסט רמב"מיסטית, אם הבנתי אותה נכון היה ניתן להלביש אותה על כל דת עלי אדמות.
ולעצם נושא האשכול, אני דוקא נהניתי מאד מיסודו של ר' גדליה, הוא טוען שיסודות האמונה הם הם הרגשות היסודיים בנפש (גם זה כמובן רמב"מיסטי). אמנם לא נראה לי שחז"ל חשבו על זה..

בעב
מדוע אתה חושב שאלתך זו קשה יותר מהשאלה הקצרה ששאלת האם לדעת רג"נ יש אלוקים?
הרי שיטת שמים בתורה בונה על עירפול וטשטוש (עפרא לפומי שלי?)

ווטו

דעת רג"נ לא אדע, אך מסברא. אם בעולם הגוף - עולם העבודה, ניתן לדבר על מציאות של עדן, לא יהיה עולם שאינו עולם עבודה, נטול מציאות של עדן.
ושמא ואולי יש לומר יותר: רג"ן מניח שהמושג 'עין לא ראתה בלתך' - אין משמעותו שהדבר מחוץ למושגינו, אלא שהתורה רמזה על כל דבר ששייך למושגי האדם ( =בהקשר הדתי). מעתה, כדרך שבמציאות יש באידיאל שלה גילוי של 'עדן' הוא הדין במציאות  של אחר המוות (- לאמור, י"ל בשמא ואולי שלרג"ן אחר המוות אינו מציאות שונה אחרת (- ומסתבר שהיסוד הוא הואיל ומדובר עדיין על בחינה של ממשות הנבדלת מבחינת מי שאמר והיה העולם (=הווה), ובדבר זה יש גילוי של ההבדל.

והכל בשמא ואולי.