השתלת פנים ללא עיניים/ מה אתם אומרים??

השתלת פנים ללא עיניים

המדע הרפואי ביצע השבוע בהצלחה השתלת פנים, מעניין לברר האם הדבר ישפיע על עולם ההלכה במקרים טראגיים
=================================

השבוע עצר העולם הרפואי את נשימתו, פנים חדשות באו לרפואה, כן גם זקני הרופאים שראו כבר חידושים אין ספור הודו שיש בידיעה זו חידוש של ממש: רופאים בצרפת דווחו כי הצליחו להשתיל אף, שפתיים וסנטר בבן אנוש.
הניתוח המהפכני בוצע בבית חולים בעיר ליון בצרפת. צוותי רופאים משני בתי חולים עמלו יחד על ההשתלה המורכבת, כשבראשם הרופא המנתח שהשתיל לראשונה יד, לפני כ-7 שנים. האישה נפצעה באורח קשה בפניה בעקבות נשיכת כלב. הפציעה הייתה כה קשה עד שהאישה לא יכולה הייתה לדבר או ללעוס. פציעות כאלה קשות ביותר לתיקון, רובן אף בלתי אפשריות לניתוח באמצעים הקיימים.

ד"ר ז'אן מישל דוברנרד, אחד המנתחים שהשתתף בצוותי ההשתלה, אמר כי המדובר בהשתלת הפנים הראשונה מסוגה. בעבר כבר בוצעו השתלות קרקפת ואוזניים, אולם זו הפעם הראשונה בה הושתלו שפתיים ואף. לדברי מומחים, אף ושפתיים הם בין האיברים המורכבים ביותר אותם ניתן להשתיל.
למעשה לפני כחודשיים הכריזה מנתחת פלסטית באוהיו כי בכוונתה לבצע את ניתוח השתלת הפנים הראשון בהיסטוריה. מדובר בפצועים שפניהם הושחתו מטרגדיות שונות. במהלך הניתוח יוסרו הפנים מעל הגולגולת, ויושתלו בהם פנים מתורם מת, שיחוברו לכלי הדם של המטופל המנתחים יסירו את הפנים ויחליפו אותם בפנים מגופה מתה, לאחר שבוצעו בדיקות התאמת רקמות, גיל, וצבע, עור.

עד כאן דווחו לפני מספר ימים סוכנויות הידיעות. למודאגים, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, מצב המושתלת שפיר.
מעניין להציב בהקשר זה שאלה הלכתית מעניינת, ולא, אין הנידון בנושא השתלת איברים שהוא עניין הלכתי חשוב בפני עצמו, הפעם אנו שואלים את השאלה הבאה:

האם תופעת השתלות הפנים תתרחב?

היתר עגונות הוא אחד ההקשרים בהם נזקקת ההלכה היהודית לפרצוף פניו של האדם. במקרים טראגיים בהם נמצא בעלה של אשה כשהוא מת ללא עדי זיהוי מהותיים, אנו מסתמכים בין השאר על הכרת פניו וכפי לשון השולחן ערוך "מצאוהו הרוג או מת, אם פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימים, והכירוהו בהם שהוא פלוני, מעידין עליו. ואם ניטל אחד מאלו, אף על פי שיש להם סימנים מובהקים ביותר בכליו, אינם כלום" (שולחן ערוך אבן העזר יז/כד) בהמשך מבואר שבגדיו וכליו של האדם בדרך כלל אינם סימן זיהוי מהותי לאישיותו משום שיתכן ששאלם מחברו ואינם שלו, כך גם שומא (יבלת) אינה עדיין סימן מהותי לזיהוי האדם בנושאים חמורים שכאלו.

כיום עדיין מדע החלפות והשתלות האיברים ובוודאי השתלות הפנים אינו מפותח דיו וכמובן שאין לחשוש שהפנים המזוהות אינן פניו של בעל. אומנם אם תחזיתם של הרופאים תתממש והנושא יתפתח כך שכל רופא ממוצע בתחום יוכל לבצע זאת כמו הניתוחים הפלסטיים הנפוצים לרוב, יתכן ויהיה מקום לשקול את השפעת ההתפתחות המציאותית הזו על הוודאות בזיהוי פני האדם.

מהי הגדרת ה"פנים"

מרן הבית יוסף מגדיר בשם הרמ"ה שכ"פרצוף הפנים" אנו מגדירים את "הלחיים עצמן ואין משגיחין לא על העיניים ולא על הפה" דהיינו שבכדי להכיר את המת בטביעות עין עלינו להכיר את פדחתו חוטמו ולחייו של המת.
להבדיל, עולם המדע כיום טוען שהעיניים עצמם מהוות חלק גדול מזיהויו של האדם. מעניין למצוא כזאת בדברי בעל הרב פעלים (חלק ד אה"ע סימן ג) שכותב בזה הלשון "אנא עבדא אמינא מלבד דלפי השערת השכל יש לומר שהכרת פרצוף הפנים תלוי בעיניים שהם עיקר הפנים ובהם יהיה חבור הפדחת והחוטם בצורת הפנים וכאשר יביט האדם ויתבונן בזה בפרצופים של בני אדם וחוש הריאות יעיד על זה שאם תסיר העיניים לא נשאר בפנים אלא תרין תפוחים שקורין בערבי כדו"ד"
בעל הרב פעלים מביא בהמשך דבריו אסמכתאות שונות מדברי האחרונים ומסיק (בדעת רבנו תם) כי לדעתו יש לחשוש לזה ולהתייחס לזיהוי העיניים כחלק מזיהוי הפנים עצמם ולכן עד שלא יזוהו גם העיניים אין הכרתו של המת נחשבת כהכרה ב"טביעות עין".
בשלב זה המדע עדיין אינו יודע לשתול עיניים בראשו של אדם, וממילא אומנם את הפדחת החוטם והפנים בכללותם ניתן להחליף עם החבר או לרכוש מתורם, דבר שיקשה על הזיהוי וטביעות העין לדעת הרמ"ה הנזכרת, מאידך לדברי הרב פעלים הרי אין להסתמך על טביעות עין שכזו ללא הכרת העיניים וממילא גם השתלת פנים לא תוכל להטעות בזיהוי האיש הבעל הנעלם.
חשוב לציין כי שאלות חמורות שכאלו מקומם אך ורק לפני גדולי ההלכה וההוראה, והנידון לא בא אלא להציעו לפני הקוראים.