| נשלח ב-10/12/2005 22:52 |
 |
| |
מחקר: החרדים חיים יותר
לאחרונה פורסם מחקר שנערך בארץ, שמוכיח שתוחלת החיים באוכלוסיות חרדיות גבוהים באחוזים ניכרים משאר האוכלוסיה.
ישנם אין ספור סיבות הגיוניות ואפוסטריות לכך, כגון פחות אלימות וסמים, בגדים המגינים מקרינה, חוזק נפשי בגלל הסתמכות על כוח עליון וכדו' אך אשמח לקרא את דעת הדר' הלפרין על המחקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 23:20 |
|
| |
אנשים חיים יותר כשהם מרגישים שייכים. כשיש להם חברה. ואנשים אחרים שמתענינים בהם.
כשלא מרגישים בדידות, וכשיש תמיד לאיפה ללכת, ולפגוש אנשים בכל עת.
נדמה לי שקראתי באיזה מקום שתוחלת החיים של הקיבוצניקים גבוה יותר משאר האכלוסיה, ואפילו כשהם לא הולכים לבית הכנסת , רק למועדון ולחדר האוכל.
אגב ביפן תוחלת החיים גבוה יותר מאשר של מתפללי בית הכנסת. והם כנראה עובדי ע"ז, אולי כדאי להיות כזה?
אגב העשיר שרוצה להאריך חיים, שיעבר לגור בשכונות עוני. עוד לא קרה שעשיר מת ,בשכונת עוני.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2007 21:25 |
|
| |
[הלינק כוון להודעה מסויימת הדנה בענייני סטטיסטיקה...]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2007 21:22 |
|
| |
אמשלום,
למה התכוונה המשוררת ומה הקשר בין תופעה הרווקות המאוחרת לתופעה הנטענת שדתיים חיים יותר?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2007 21:12 |
|
| |
[השכן,
ראה כאן.]
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2007 20:31 |
|
| |
נשמע לי מופרך לחלוטין.
ממחקר פרטי שערכתי, הסתבר לי שיש הרבה יותר דתיים שאומרים קדיש מאשר חילונים. בהנחה שהוריהם דתיים גם כן, הרי שהמסקנה ברורה. דתיים מתים יותר.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2007 20:10 |
|
| |
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/895033.html
התמותה בקרב קבוצת אנשים שלא ביקרה בבית כנסת גדולה ב-75% מהקבוצה שביקרה בו בקביעות
מבוגרים שהולכים לבית הכנסת חיים לאורך זמן רב יותר מבני גילם שאינם הולכים לבית כנסת. כך עולה ממחקר שביצעו חוקרים באוניברסיטה העברית, ושהתפרסם באחרונה. המחקר, נערך על דידי הפרופ' הווארד ליטווין מהמרכז לחקר הזקנה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתפרסם בכתב העת European Journal of Ageing.
תוקן על ידי - bloftakua - 22/08/2007 20:10:31
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 12:17 |
|
| |
מהפך. לפי מה שפורסם היום במעריב, בני ברק נפלה למקום השני בתוחלת החיים אצל גברים. לאנשי רמת גן יש עוד 4 חודשים של חיים. לגבי תוחלת חיים של נשים, בני ברק נמצאת רק במקום שישי מבין הערים בארץ.
האם הדבר מצביע על הידרדרות רוחנית בעיר ?
עם זאת, הנתונים עדיין מרשימים, כי גם מהמקום השני או השישי בני ברק סותרת את הקורלציה הידועה על הקשר בין עוני לתמותה מהירה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2006 17:30 |
|
| |
מיימוני,
ראשית, אני לא פרופ' שטסמן ואפילו לא כתב העיתון גלובס, אשר על כן שגגה יצאה מתחת ידך בייחוסך לי את כינוי עבודתו של שטסמן - 'מחקר'.
איני חוקר או איש מדע, ולכן אני חף מכל יומרה לקבוע מה ראוי לחסות תחת השם 'מחקר' ומה לא. ההתרשמות שלי ממחקרים או 'מחקרים' היא כשל הדיוט, שגם לו אין אלא מה שעיניו רואות (גם אם הוא לא יורד לעומק כוונת החוקרים) [אני מצטנע או מדבר בציניות - אני באמת חסר כלים בשביל לבחון רצינות של מחקרים בתחומים שאני לא עוסק בהם].
לגופו של עניין -
את הכתבה על מחקרו/'מחקרו' של שטסמן הבאתי ספק כהלצה ספק ברצינות. העיתונות הכללית רוויה בדיווחים על מחקרים כאלו או אחרים, באופן שגורם להדיוט כמוני לפקפק באמינותם או למצער לחשוש שהם מכוונים. בסופו של דבר, מחקר צריך מימון, ועלולה להיות משמעות למקור המימון. החשש הזה אינו נופל כאשר מדובר במחקרים על תוחלת חיים של אנשים שמוגדרים דתיים, וגם אם כאלו ניתן 'לשחק' בשביל שיתנו תוצאות מתאימות. העובדה ששטסמן משתמש בנתונים קיימים אינה הופכת את עבודתו לפחות ראויה מבדיקה של 'מדד הדאגה' שהוזכר לעיל, ושאני באמת לא מבין איך אפשר לבדוק דבר כזה ברצינות.
יתרה מזו -
אינטואיטיבית תוצאות המחקרים שהביא הרב ד"ר הלפרין נראות לי הגיוניות. כל מי שבא במגע עם אוכלוסיות דתיות ולא דתיות, יכול להבחין בכך שבהכללה גסה, באוכלוסיות דתיות יש יותר אופטימיות ורוגע. לענ"ד,אין לכך קשר לקיום מצוות אלא לאמונה שבסופו של דבר 'הכל לטובה'. אני גם משוכנע בכך שחלק מכוחה של הדת בימינו (שיש התוהים על התמדתו) נובע מכך [ודלא כרבינו הרי"ד שהתמיד בגישתו שהנפש הדתית היא בהכרח יותר 'מיוסרת' מהלא דתית]. השאלה כמובן מה המשמעות של נתון כזה? האם אדם יכול להחליט להאמין ש'הכל לטובה' ולשפר את אורח חייו?
נקודה נוספת - מה הוא בדיוק אורח חיים דתי? הוזכר פה כצה פעמים שפחיתות מקרים של מחלות לב בציבור הדתי מיוחסת לכך שהם מקיימים פחות יחסי-מין. בהנחה שהנתון נכון עובדתית, האם אפשר לייחס אותו לתורה או נותנה? הרי ברור שמדובר בפועל יוצא של מציאות חברתית עכשווית. יהודי צדיק שחי במקום שלא חל בו חדר"ג ונישא בגיל 14 לכמה נשים, אין כל ביטחון שקיים פחות יחסי מין מחילוני בן זמננו.
[בעניין זה אני מבדיל בין מה שנכתב על ברית מילה - שהוא בהחלט נתון מרתק ונובע מהמצוה בלבד - לבין השאר. יתכן שגם שאלת סרטן הרחם ודיני נידה - נכנסת לקטגוריה הזו, אם כי אמשלום העלתה לעיל סיבה אחרת שאין לי יכולת לבחון אותה].
ומילה אחרונה לגבי ה'אמריקאיות' -
מדוע אתה כה מפקפק בחדירתה למחקר? האם השימוש במחלת האיידס כמעין עונש א-להי לחיים חיי מין פרועים לא בא לעולם ע"י מטיפי דת נוצריים אמריקאים? (ואגב, הקדשת חיים נזירות וכמורה יכולה להיות מגן מוחלט יותר מפני איידס. אז מה?]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2006 07:51 |
|
| |
מה היתה תוחלת החיים של החרדים ללא שירותי הרפואה החילוניים?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2006 07:35 |
|
| |
הפולקלור מספר שהקווקזים מאריכים ימים.
וכמה חי עשיר-דתי-קווקזי?
האם יצא למישהו להשתתף בלויה של אחד כזה?
(הנה הצעת-מחקר. אני עורך סקר סטטיסטי בין באי הפורום, שהם בודאי אוכלוסיה מגוונת, אקראית, ומספיק גדולה. כל אחד מתבקש לציין בכמה לויות של עשיר-דתי-קווקזי השתתף בחייו. צבירת הנתונים, וחלוקתם במספר משתתפי הפורום יביא לתוצאה, מהי שכיחות פטירתם של עד"ק. אם לא אהיה עסוק בניהול הביטוח הלאומי, אפרסם כאן את התוצאות).
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2006 07:30 |
|
| |
ממללא
כמדומה שהחילוק פשוט.
נראה לי שהמחקר, שאותו כיניתי "מחקר" על העדיפות הרפואית של עשירים, אינו זקוק למאמץ יתר ודי להתבונן בנתונים מקופות החולים ומנתוני מס הכנסה וביטוח לאומי. משהו כמו הוראת מחשב להדפסה, או השוואה בין שני קבצים מוכנים.
לעומת זאת, המחקר על אורך חיים בין אוכלוסיות שונות אינו פשוט. צא וראה שיש כאלו שהתוצאה מכעיסה אותם, למרות שאיני מבין מדוע. בחירת מגזרי האוכלוסיה אינה אינטואיטיבית, והתוצאות נראות מפתיעות ממבט ראשון ואולי לא רק ממבט ראשון.
מה שכתבתי על המניע לעריכת המחקר על עשירים מול עניים נועד להסביר מדוע לטרוח להפיקו. אך גם אם המניע של עורך המחקר על אוכלוסיות דתיות היה להצדיק את דתו, או אורח חיים דתי בשל שיקולים פרגמטיים (מ-א-ד אמריקאי), יש בו חידוש.
עם זאת, עד כמה שנראה בשטחיות לפחות, אין מדובר בנתונים מזויפים. אז לא הבנתי את יסוד ביקורתך, ושמא לא בארתי דברי כראוי.
כנראה לא זכיתי להבין את הביקורת שהיתה כל כך ברורה לאמשלום.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2006 06:36 |
|
| |
ממללא - 
במיוחד על ההערה החשובה שלך למיימוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2006 02:30 |
|
| |
השכן,
איך אתה מסביר את הפער בתדירות הביקור אצל רופא? לכאורה, העשיר יכול להרשות לעצמו ללכת אליו יותר פעמים (אא"כ מדובר ברפואה ציבורית, כך שהנתון יכול להיות מוסבר בכך שהעשיר הולך לרופא פרטי).
מיימוני,
באותה מידה יכול להיות שהמחקרים על בריאותם של אנשים דתיים באים לקדם אג'נדה. האם יש לנו יכולת לבדוק מי עומד מאחריהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2006 23:22 |
|
| |
ממללא והשכן
אני משער כי מה שמכונה כאן בשם "מחקר" אינו אלא איסוף סטטיסטי פשוט, שנועד להביא ללחץ חברתי לשיפור תנאי הביטוח הלאומי עבור קשישים.
לפיכך, לשים ללעג את ה"מחקר" אינו מוצדק. הוא אינו נועד להוות "מחקר" במובן של גילוי אמת חדשה, אלא להשפיע על המדיניות החברתית.
זה גם הופך את המחקר הזה, או "המחקר" הזה לבלתי רלוונטי לאשכול הזה, כמדומה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
