| נשלח ב-11/12/2005 10:50 |
 |
| |
יהודי שומר תורה ומצוות יכול להגיע לאמת ?
הרי כדי להגיע לאמת על האדם לצאת מנקודת הנחה שמה שהוא חושב כרגע שהוא האמת יכול להיות שזה לא.
היה פה פעם אשכול של אחד בשם גרגור סמסא שנועד לברר "אחת ולתמיד" האם יש או אין אלוהים.
אני לא מאמין שהיה אחד מהכותבים באותו אשכול [מהצד של של אלה שכן מאמינים בקב"ה] שבאמת ובתמים ניסה לגשת לסוגיה באוביקטיביות, מכיון שכדי לעשות זאת עליך להניח שייתכן שח"ו אין אלוהים, וזה כפירה !
אני לא טוען שאפשר לגשת לאיזה נושא בעולם שיש לך נגיעה כלפיו באופן אוביקטיבי לחלוטין, אתה יכול מלכתחילה "לקוות" שמה שאתה מאמין בו עכשיו הוא אכן האמת, לדוג' אם אתה רוצה ללמוד את הנושא של ביקורת המקרא, אז אתה יכול "לקוות" שהאמת היא שאכן הטענות שלהם שקריות, אבל אם אתה בא מראש בידיעה מוחלטת שהטענות שלהם שקריות אז כבר קבעת את המסקנה מראש, ומה שנותר זה רק לצייר את העיגול, אבל שאני מינות דמשכא !
דוג' אחרת, כל אותם ספרים שנועדו להגן על ספרי השגות למיניהם, על הראשונים [זה שכתב את הספר וזה שכתב עליו "השגות"] אין לי טענה, אבל זה שבא "להגן" על "המותקף" ולהפריך את ההשגות, יש לשאול מה קדם למה הביצה או התרנגולת ?
כלו' הוא קודם למד את הנושא והגיע למסקנה שההשגות לא נכונות, או שמסיבה כלשהיא (לדוג' יחס של קרבה והערכה לזה שהשיגו עליו) הוא החליט מלכתחילה שההשגות לא נכונות או שהמשיג לא ראוי ושיש להפריך אותם, ורק אחרי זה הוא ניגש ללמוד את הנושא.
הזכירו פה כבר כמה פעמים את "מעשה דקארט", אבל האם יהודי מאמין שומר תורה ומצוות יכול לעשות דבר כזה ?!
וגם אם לא באופן מושלם, מה הגבול ? הכל חוץ מהאמונה באלוהים ? יג עיקרים ?
אני מבקש תשובות כנות, לדוג' אני מוכן לקבל את זה שאנחנו מטילים על עצמנו מגבלות בחקר האמת בגלל סכנות למיניהם [שוב שאני מינות דמשכא], אבל צריך להיות ישרים ולהודות בזה, גם אם זה מציב אותנו בעמדות נחותות בכל מיני מצבים [כמו ויכוח עם לא מאמין לדוג'].
מה אתם אומרים ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 13:25 |
|
| |
אוסיף צד שלישי שייתכן בעיני,
אולי אנחנו לא אובייקטיביים לגמרי אבל יש לנו יחסית אובייקטיביות מספקת בכדי שנוכל על אף החוסר הקל באובייקטיביות להיות דתיים, כלומר מספק זה יוצא הכי קרוב לאמת,
(וכל זאת כמובן בהנחה ששיכלנו מוביל אותנו לדת...),
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 13:22 |
|
| |
האם אפשר להפנות שאלה לפותח האשכול?
באבא יקר, כמדומני שלא הסברת את שני הצדדים, בינתיים האשכול עסק בעיקר בהגדרת השאלה שלך,
צריך אולי לנסח יותר במדויק את שני הצדדים,
קודם כל מהי השאלה, אני מבין בפשטות שהיא עוסקת בדרכים הקיימות לגילוי האמת, איך צריך לגלות את האמת באופן שיחייב אותנו,
מצד אחד ניתן כמובן לטעון שהכל צריך להיבחן במשקפיים אובייקטיביות מכיוון שאנחנו סומכים על שיכלנו הקט בלבד בכדי להניח כל מיני דברים שמחייבים אותנו, לגיטימי, לא?!
ומצד שני עלתה הטענה שלא צריך ביסוס אובייקטיבי,
אולי למישהו יש הסבר לטיעון המוזר הזה?
זה כמובן תלוי בהנחות יסוד, שכן מי שאומר שלא צריך ביסוס אובייקטיבי לדברים יכול לומר אני דתי כי בא לי, אולי זה הטיעון? לא נשמע לי שעל זה דובר,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2006 20:05 |
|
| |
שוב הרהרתי בשאלה הזאת, ואין בית המדרש ללא חידוש...
נניח שאדם רוצה ללמוד את הנושא של ביקורת המקרא. האם נקודת המוצא שלו כשהוא ניגש לסוגיה צריכה להיות אמונה בקדושת התורה / האמונה שהוא מחזיק בה ביחס לתורה תוך כדי הצהרה שעקרונית הוא מוכן לקבל כל מסקנה תהיה אשר תהיה (כלו' גם אם היא נוגדת את אמונתו הראשונית) או שהוא צריך לגשת בצורה אוביקטיבית לגמרי תוך נטרול הרגשות והאמונות שלו ?
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 18/07/2006 20:08:22
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 09:28 |
|
| |
באבא,
ודאי שהבנתי זאת. רק בקשתי להראות עד כמה המושג אמת, ביחס לחיי דת נעשה מעוות במדת מה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 08:14 |
|
| |
יקום פורקן
היה צריך להיות בכותרת: על ידי חקירה שכלית !
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 02:18 |
|
| |
ואני הקטן לא מבין כלל את השאלה. "האם אדם שומר תורה ומצות יכול להגיע לאמת"? - אם הוא שומר תורה ומצות, הרי שכבר הגיע ל"אמת", שהרי אנו לא מציירים אמת אחרת, מלבד אמתת המצאו המצוה אמיתות כפועל יוצא החלות עלינו. האם תשובה לקושיה וספק היא "מבוא לאמת"? היא סך הכל מיישבת בלבו של אדם האמת שהיתה "קשה" ברגע השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2005 21:33 |
|
| |
הרמב"ם אומר: קבל האמת ממי שאמרה, מכיוון שהוא מתבסס על דברי בן זומא במסכת אבות, שאומר: איזהו חכם, הלומד מכל אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 14:21 |
|
| |
[קלף,
האמנם אתה בן חורין להיפטר ממנה?]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 13:01 |
|
| |
סליחה שאני מתערב בדיון
הרמבם כותב
קבל את האמת ממי שאמרה
ולכן הוא מביא בספריו הסברים ודעות מחכמי האומות העולם
האם אנו ברמה שיכלית ויכולת אבחנה כמו הרמבם שיכולים אנו לברור התבן מן המוץ?
האם אנו יכולים כמו רבי מאיר לאמר על עצמנו
רימון מצאתי תוכו אכל קליפתו זרק?
קחו את זה בתור חומר למחשבה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 08:16 |
|
| |
אקזיסטנס,
אתה מוצתיא את עצמך מהביצה ע"י תפיסה בבלורית של עצמך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 03:03 |
|
| |
הערות בנושא:
1. רבינו בחיי בחובות הלבבות בשער הייחוד נא לעיין.
(בעולם הישיבות בד"כ מדלגים על שער זה -הראשון בספר...)
2. הנידון האם ליהודי מאמין יש יכולת לחקור בשאלות כמו מציאות ה' וחידוש העולם, כנראה שהרמב"ם רבי' בחיי רבי' חיסדאי קרשקש ועוד רבים וטובים מהראשונים חשבו שכן, לא סביר שעשו שקר בנפשם.
3. באופן עקרוני, מה שנקרא "אמונה" פירושו שהוא מ ע ב ר לאפשרות הידיעה (ולכן המאמין נדרש למשהו בסגנון "קפיצה" למעגל האמונה של ס. קירקגור) ולכן הנידון לא רלוונטי במקצת.
4. באופן ספציפי, מציאות ה' איננו נושא אמוני לפי כמה ראשונים וכלש' הרמב"ם ביד "ל י ד ע שיש שם מצוי ראשון וכו' " (בערך) רבינו חיסדאי באור ה' (כמדומני) אף מוכיח שאין מצוות אמונה בה' שכן אם יש מצווה יש מי שצווה וממילא הנחת כבר מציאות ה' קודם למצוות האמונה במציאותו.
5. מסקנה ברורה ממה שכתבתי בסעיף 3 היא שצר לי לאכזבכם אך אדם מאמין אינו יכול ל ה ו כ י ח את צדקת אמונתו
וזו בדיוק חובתו לדבוק בה אעפ"כ. כמובן שאפשר לדון בשאלה מזווית אחרת, כלומר, האם ניתן להכחיש את אמונתו מבחינה שכלית.
6. כבר 03:00 בערב ליל"ט המשך יבוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2005 07:00 |
|
| |
כתב הרמ_במזל:
1. יש לי בעיה קיומית הרבה יותר קשה.
אני, משום מה, מאמין שאני קיים. (לא רק בגלל שאני חושב... )
2. האם יש לי את הכלים המדעיים לבדוק אם האמונה שלי נכונה?
לשיטתך, התשובה היא שלילית...
מעין דברים אלו כתב גם במקום אחר (הלכות יסודי התורה פרק א'):
יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו.
ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות.
ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 23:35 |
|
| |
נראה לי שלגישה לפיה אני מקבל מלכתחילה אמת מסוימת ורק אחר כך מתחיל לחקור אותה, יש אולי סמך בגמרא.
""אמר מר:"משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".
מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה ? משעת צאת הכוכבים, לתני "משעת צאת הכוכבים" !
מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה ? משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן:דכפרה לא מעכבא.
כדתניא:"ובא השמש וטהר"- ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה, ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.
וממאי דהאי "ובא השמש" - ביאת השמש, והאי "וטהר" - טהר יומא ? דילמא ביאת אורו הוא, ומאי "וטהר" ? טהר גברא ! אמר רבה בר רב שילא:אם כן, לימא קרא "ויטהר", מאי "וטהר" ? טהר יומא".
בתחילת הסוגיה ברור לגמ' שהזמן שבו כהן נכנס לאכול בתרומה הוא מצאת הכוכבים, אבל בהמשך הסוגיה היא "מתלבטת" בדבר כשהיא מנסה לברר האם הפירוש של הפס' ממנו נלמד דין זה הוא אכן נכון או לא.
|
|
|
|
|
