ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות

"ויבן לו בית, ולמקנהו עשה סוכות"

התורה מלמדת אותנו איך להתייחס לכל דבר.

על ידי שהיא מספרת לנו שיעקב אבינו בנה לעצמו בית, ולכל העניינים הקנויים לו עשה סוכות.

בית הוא בניין של קבע.

סוכות הן דירת עראי.

לנו בעצמנו, היינו לנשמה ולענייניה, אנו מודרכי לבנות בית שמלא בכל טוב.

וכאשר אנחנו נמצאים בעולם הזה, שהוא רק חלק מהדרך, אנו יכולים להסתפק בהתייחסות לכל ענייני העולם הזה, התייחסות כאל דבר ארעי.

"עם לבן גרתי"
ורש"י - "ותרי"ג מצוות שמרתי".

רק מתוך הרגשת זרות לגשמיות העולם, מתאפשרת שמירה מדוקדקת של תרי"ג מצוות, מבלי שתבל ומלואה יפריעו.

וגם בההתעסקות שלנו עם ענייני העולם הזה, אנו מודרכים לנצל אותם לקדושה.

וכך יהיה גם בגאולה. שכל ענייני העולם הזה יהיו קשורים ומנוצלים לקדושה.

וכשהאדם מכין את עצמו, ואת ענייניו שלו לגאולה, הרי הוא משפיע גם על העולם כולו.

וכשמקבלים את ההדרכה הזו מה' דרך תורתו, הרי זו היא נתינת הכוח והאפשרות לכך שנוכל לא להתחשב עם מצב העולם שמסביב, ולהשלים את עבודתנו, ובאמצעותה להביא את הגאולה.