נס פך השמן היה או לא היה?

נס פח השמן - היה או לא היה? ידועה השאלה מדוע אין מסכת או משנה על חנוכה - חג שיש בו מצוות כה רבות ונחוג שמונה ימים, לעומת פורים למשל, שנחוג יום אחד, ללא הלל וכדומה (ללא מהדרין מן המהדרין), שעליו יש מסכת שלמה. תשובת בעמח"ס "טעמי המנהגים" בשם החתמ"ס "כי רבי כעס בית חשמונאי שהמליכו עצמם למלכים כנגד צוואת הזקן יעקב שנאמר לא יסור שבט מיהודה (ראו גם רמב"ן פרשת ויחי על הפסוק). והיות ורבי היה מצאצאי בית דוד מצד אמו סירב לכתבם במשנה". תשובה תמוהה ביותר להעלות אפילו הוא אמינא כזו על רבי?! מה עוד, שלא נמצא כל מקור לתשובה זו בהחתמ"ס. אם כן, שאלה זו נותרת בשאלה. אבל לשם הדיון; אפילו אם נקבל את התשובה, היכן הברייתות בנושא? רק גמרא אחת במסכת שבת תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
אי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה


* * * * * * * * * * * * * מדוע נס פח השמן אינו מוזכר בשום מקור אחר? לא בירושלמי, לא במכילתא, לא בספרא, לא בספרי, לא במדרשי הלכה או אגדה, מסכתות קטנות, ילקוט שמעוני, ספר המכבים (החשמונאים), ספר יוסף בן מתתיהו וכו' וכו'. מאורע כה גדול היה אמור להיות מוזכר לפחות בעוד מספר מקורות או מספר פעמים כשם שהבבלי והמדרשים נוהגים להזכיר מספר פעמים. נהפוך הוא: ברייתות אחרות הסותרות מאורע זה מוזכרות מספר פעמים רבים.פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ב ד"ה ילמדנו רבינו נר
למדנו רבינו נר של חנוכה מאימתי היא מצותו, שנו רבותינו משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק ולהיכן הן מדליקין היה דר בעלייה ובה חלון נוטה לרשות הרבים מדליק ובשעת הסכנה מדליק בתוך ביתו [ואסור לעשות לאורו מלאכה ר' אסי אמר] אסור לראות לאורו, ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון שנאמר ועוררת בניך ציון על בניך יון (זכריה ט' י"ג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות, ולמה קורין את ההלל מפני שכתב אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כ"ז) , ולמה אין קורין בפורים כתב להשמיד להרוג ולאבד [
חמתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כד עמוד ב
של שה ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה - לא יעשה, אפילו של שאר מיני מתכות. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי . אמרו לו: משם ראייה? שפודין של ברזל היו, וחיפום בבעץ. העשירו - עשאום של כסף, חזרו העשירו - עשאום של זהב. ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי

* *קטע זה מופיעה גם בע"ז מג מנחות כח
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ו ד"ה ילמדנו רבינו נר
דנו רבינו נר של חנוכה שהותיר שמן מהו צריך לעשות לו, למדונו רבותינו נר של חנוכה שהותיר שמן כו' כדלעיל עד אסור להשתמש (בו) הימנו. את מוצא זאת החנוכה שאנו עושים זכר לחנוכת בית חשמונאי על שעשו מלחמה ונצחו לבני יוון ואנו עכשיו מדליקין, וכן בשעה שנגמרה מלאכת המשכן עשו חנוכה כמו שכתב זאת חנוכת המזבח (במדבר ז' פ"ד) , ואף בית המקדש בשעה שנבנה עשו לו חנוכה כמה שכתב ויחנכו את הבית וגו' (מלכים א' ח' ס"ג) אימתי חינכו בשעה שנגמרה כל מלאכתו מניין ממה שקראו בנביא ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'.


* * * * * * * * * * * * * שאלה שלישית: מחלוקת בית הלל ובית שמאי על דרך ומקום ההדלקה החלה כמאה שנים לאחר המאורע. ממרד החשמונאים עד הלל ושמאי חלפו כמאה שנים. כיצד נהגו במאת השנים האלו? הוסיפו, החסירו, הדליקו בחוץ או בפנים? אודה לכל בעלי התריסים והאחרים על ביאור שאלה זו.


מודה ועוזב
~~~~~~~~~~~




מודה ועוזב

פרוגרמי
לא רק שהוא לאיודע את המשמעויות ההלכתיות של המחלוקת, אלא שהוא גם לא יודע על עצם ההדלקה.

ותמהני עליך
אתה לא מאמין בירידת הדורות? הלא קטן שבדור התנאים היה גדול מכל החכמים של היום.

פרוגרמי
יוספוס הוא ראיה לסתור.

פרוגרמי

צדקת, אף  אם הייתי מוצא את הסיפור במדרשים מאוחרים לתלמוד, ולא בלשון התלמוד, הייתי יכול  לטעון שמקורם בתלמוד, בלשונו של מחבר המדרש, וכ"ש אם הם היו מופיעים בלשון התלמוד, כפי שהוא בסכוליון שבמגילת תענית.

אך מה לזה להודעתך הקודמת ולתגובתי.

<מה כתבת שבמשנה לא מוזכר הנס, הלא לא מוזכר בכלל עניני חנוכה במשנה. אתה שוב מתעלם מההבדל הפשוט, שפורים נתקן על פי נביאים, יש לו ספר בתנ"ך, הוא נהג שנים רבות מאד. ואילו חנוכה היה חג חדש שלקח הרבה דורות עד שהשתרש והתמסד>

לדברי ר"ל גינצבורג (גנזי שכטר עמוד 476), הסיבה לכך שניסי חג החנוכה אינם נזכרים במקורות  ארץ ישראל היא, מפני שחג החנוכה לא נשמר בארץ ישראל אלא בבבל, שהוא מקום עובדי האש שניסו לבטל את החג והם מסרו את נפשם עליו. ולדבריו לא ידעו החכמים הארץ ישראליים מהו פשר החג, שאלו "מאי חנוכה", וראה פרופ' גדליה אלון: "ההשכיחה האומה וחכמיה את  החשמונאים",  (סיני יב עמודים כה-לא,  מחקרים בתולדות ישראל תל אביב תשכ"ז עמ' 15-25.

מאשכולי הישן:

מקור לחנוכה ולמה לא נזכר במשנה:

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2323373&forum_id=1364&upd=1

אתה עושה סלט מהכל ביחד