"קמה אלומתי וגם ניצבה"

ב"שיר עגבים" שחיבר הבלשן המשכיל יהודה ליב בן זאב לפני כמאתיים שנה (היה רק בכתבי יד, והועתק הרבה ועבר מיד ליד, עד שנדפס במהדורה מצומצמת בשנת תשל"ז בידי ג' קרסל), כתוב לאמור:

ותאחז בו ויהי למטה בכפה
ותשמח בו ותכסהו בגפה

והנה קמה אלומתי וגם נצבה
בחור כארזים דגול מרבבה

והמבין יבין.

.

חיפושון:

המלה "קמה" בחלום, אינה שם עצם (תבואה), אלא פועל בצורת נקבה בעבר (הוא קם מרבצו, היא קמה וניצבה).

ודוק בטעמים את ההטעמה על המלה, והשווה את מיקום ההטעמה בין הקמה בפסוקך, לבין ההטעמה כאשר מחל חרמש בקמה.

ועוד הוסף בהבדל בין קמה במלעיל וקמה במלרע, כששתיהן פועל, עבר מול הווה, ברש"י ובאבן עזרא על רחל שבאה.


ואגב, אלומות רבות אינן קמה. קמה מקביל לתבואה. כפי שאגודות זרדי עץ רבות, אינן יער.

כיוונתי בעיקר למילים אלומה וקמה.
שהרי אוסף אלומות נקרא קמה.