הרמ"א בסימן תר"ע כתב בשם הכל בו שנהגו לאכול מאכלי חלב בחנוכה
והמשנה ברורה הביא הטעם מהכל בו
(י) שהאכילה יהודית - היא היתה בתו של יוחנן כ"ג והיתה גזירה שכל ארוסה תבעל לטפסר תחלה והאכילה לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם:
האם הסיפור נכון, או שהוא כמו הסיפור על בעל האקדמות והכומר המכשף , או עשרת הרוגי מלכות ו" טיהר ר' ישמעאל עצמו " ?
נשלח ב-1/1/2006 22:04
תלמיד,
אולי תפסיק לחלק ציונים פה, יש מנהלים שיחליטו מה הוא לכבודו של הפורום ומה לא.
שאלתי אותך שאלה עניינית, אתה לא מחוייב בפיוט - ופטור ממנו. אז מה הבעיה שלך שאחרים שרואים חשיבות במסר שהוא נושא ?
נשלח ב-1/1/2006 21:47
אינני רוצה לפגוע באף אחד , אבל מי שרוצה בהתנצחויות ילדותיות שיפתח אשכול מיוחד . ויתקיף שם אישית את מי שהוא רוצה, ומי שאין לו מה לעשות שיענה לו שם .
אתם עוברים כל גבול
נשלח ב-1/1/2006 21:40
לא מציגה שום דבר. עקרונית, זאת דעה שהושמעה. נקודה.
נשלח ב-1/1/2006 21:39
לי זה נשמע שהיא מציגה את דעתו כהזויה.
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 01/01/2006 21:38:55
נשלח ב-1/1/2006 21:35
באבא,
איפה היא כתבה שדעת מיכי הזויה??? אם הבנתי נכון, ריב התייחסה לדברי מיכי באשכול על "היה או לא היה נס פך השמן", והשליכה מהם לכאן. מה הבעיה בדיוק?
תוקן על ידי - אמשלום - 01/01/2006 21:35:52
נשלח ב-1/1/2006 21:35
סליחה שאני סוטה מהנושא.
מדבריך אני מבין שאת סוברת שאותם נסים לא קרו, אפשר לדעת על מה את מבססת את זה ?
נשלח ב-1/1/2006 21:34
התכוונתי שאת טועה בכך שאת מציגה את דבריו של הרב מיכי [שאני מזדהה איתם] כדעה משובשת / הזויה / תמוהה.
נשלח ב-1/1/2006 21:30
אתה בטוח? ב100%
נשלח ב-1/1/2006 21:27
את טועה.
נשלח ב-1/1/2006 21:25
תלמיד,
כבר שמענו את הדעה פה בפורום מבחיר הכותבים, שאם הוא לא יאמין שהנס באמת קרה, הוא לא יציית לתוכן הדברים המוכתבים, וזה עוד נאמר על מצוות תפילת קבע. אז מה לך כי תלין? אתה במצב מצויין, עד כמה שידוע לי הפיוטים אינם חובה! ומי שאינו משתתף ב'תפילה' זו - פטור.
ותקנו אותי אם אני טועה.
נשלח ב-1/1/2006 21:15
פרופסור נכבד
אני חושב שעליך למחוק את הביטוי הפוגעני ב ymy אתה סתם משתלח באנשים ללא טעם .
זה לא לכבודו של הפורום וכותביו.
נשלח ב-1/1/2006 21:14
פרופיסור
אני לא מבין את העליהום שאתה עושה נגד תלמיד, אמנם גם לי יש בטן מלאה על הפנינים שלו, אבל ספציפית בנידון דידן אני מזדהה איתו.
אם זה מעשה לא אמיתי אזי יש להכריז עליו ככזה, וגם אם לא נדחה אותו לגמרי, בכל זאת יש לסווג אותו בסיווג הזה.
[וכן על זה הדרך]
במחשבה שנייה - יכול להיות שאתה צודק שראוי [בכלל] לעדן ולמתן את סגנון ההתבטאות.
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 01/01/2006 21:21:25
נשלח ב-1/1/2006 21:11
פרופסור
כמעט הצלחת להעלות את חמתי , אולם ספרתי עד 10 ונרגעתי .
מעולם לא התנסחתי בצורה פוגענית כל שהיא על מסורת עשרת הרוגי מלכות שמובאת בגמ' .
כל זעמי יצא על הסיפור המיסטי, שאין לו כל מקור בחז"ל וכולו פרי דמיונו הפורה של מחבר המדרש הזה - על ר' ישמעאל שעלה למרום ונפגש עם האיש לבוש הבדים שסיפר לו כי שמע מאחורי הפרגוד כי הגזירה עליהם היא בעוון מכירת יוסף.- והוא ירד בחזרה מהשמים וסיםר להם על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם למות בעוון מכירת יוסף , סיפורי הבלים שמקומם איננו ביהדות , מה עוד שהסיפור הזה הפך לחלק מתפילת יום הכיפורים ,
על המדרש הזה עוד נבנו תורות שלמות על הפסוק " כל אשר יעבור תחת השבט" וכו' .
נשלח ב-1/1/2006 20:39
ראה נא תלמיד, איך מתנסחים 'משכילים' בערך אנציקלופדי, אלו שלא טעמו טעם תלמודה של בבל וגם לא אף 'מחשבה של מוסר', מעולם הם לא הטיפו להתגורר ב'מקום תורה' ולא ציטטו רמח"לים כדי להצדיק את כל התועבות בסביבתם. קרוב לודאי שהם בועלי נידות ואוכלי השפן והארנבת. אבל 'הם' אינם מכנים את בעלי המדרש הנפלא הזה 'הוזים', 'בדיה' או 'כפרני'.
זה לשונם המכובד, התרבותי הנובע ממושכלות חכמה:
עשרה הרוגי מלכות
לפי המדרש , עשרה מחכמי ישראל שעונו והוצאו להורג בפקודת הדריינוס קיסר במאה ה-2 לספירה. ביניהם היו רבי עקיבא , חנניה בן תרדיון, שמעון בן גמליאל ה-1, אלעזר בן שמוע, ישמעאל בן אלישע, חוצפית המתורגמן ואחרים. בסיסו ההיסטורי של מדרש זה רופף, משום שלא כל האישים הנזכרים בו חיו בתקופה אחת, ומקצתם לא הוצאו כלל להורג. מכל מקום, המסורת מייחסת חשיבות מרובה למדרש זה, כעדות למצבם הנורא של יהודי א"י אחרי כשלון מרד בר כוכבא .
הסיפור התגלגל לליטורגיקה היהודית בדמות פיוט הנאמר בט' באב וביום כיפור . תיאור הדברים מנוסח בדרמטיות רבה, ואמירתו היא חלק מרכזי בתפילות הימים האלה. לימים שימש הביטוי "הרוגי מלכות" גם לציון יהודים שהוצאו להורג על קידוש השם בזמנים ובמקומות אחרים.
נשלח ב-1/1/2006 20:24
תלמיד,
אחזור שוב על מה שכתבתי לסאנשו-פאנשו שלך, ימי.
הביקורת לא כוונה לגופם של דברים, אלא לסגנון. עוד כמה יהודים טובים יודעים מתי פעל רשב"ג הנהרג ומתי עקיבה בן יוסף, ובכל זאת משתדלים להתנסח ביתר זהירות.
יותר מפעם אחת אתה מגלה אובססיביות 'להפריך' כביכול מסורות שונות בסגנון המקלקל את השורה. ממי שהגן בלהט כה רב, באשכול שכן, על דפוסי התנהגות חולניים בחברה החרדית - הייתי תובע מעט יותר.
ולעולם זכור את אזהרתו של אותו זקן, להזהר מפרוש הצווח כצדוקי.