מעיין תל אביב יפו פרשת מקץ

המאמר הפותח
מהרה"ג אהרן סימן טוב שליט"א


חלום ושברו לקחים אקטואליים
"וייקץ פרעה והנה חלום" (מ"א ח') פסוק דומה לזה מוצאים אנו לגבי שלמה המלך "וייקץ שלמה והנה חלום" (מלכים א', ג' ט"ו) הבדל מהותי ויסודי יש בין חלום פרעה לבין חלום שלמה, ובכן יש שלושה סוגי חלומות: א) חלום שכולו דברים בטלים שעליו נאמר: "והחלומות שוא ידברו" וכדברי חז"ל (ברכות כ"ז) דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ואין לחוש עליהם כלל. ב) יש חלומות שהם חלומות צודקים והם ממדרגת הנבואה, וחלום כזה אין צורך בפתרונות ומשלים והוא כחלומו של שלמה המלך ככתוב "הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך וגו' גם עושר גם כבוד וגו'" "וייקץ שלמה והנה חלום". חלום זה לא היה זקוק לפותרים, אלא החלום הוא אמת כמות שהוא. ג) יש חלום שהוא ממוצע, אמנם תוכן החלום הוא אמת, אך לא כמות שהוא, לא כפי הנראה בחלום אלא הוא כמשל הזקוק לנמשל וכחידה הזקוקה לפתרון, וכרמז שצריך להבינו ולפענחו.
העולם הזה – חלום
והנה נאמר בתהלים (פרק קכ"ו) "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" והיינו כאשר ישיב ה' את שבות עמו לעתיד לבוא לקראת הגאולה העתידה בעוה"ז יהיה נראה כי כל עולמנו ומבטנו היה כחלום, אך צריך לדעת על איזה סוג חלום היינו כחולמים, כי גם בחלום הזה – העוה"ז – יש שלושה סוגי הסתכלויות, יש אנשים שמסתכלים על העוה"ז – החלום – כאותו חלום מציאותי ואמיתי, חושבים שכל העוה"ז הוא אמת לאמיתו, וכל מעיינם וחפצם ותשוקתם על עניני העוה"ז. משקיעים את כספם ומרצם ומחשבותם על העוה"ז, אך כמובן לא זו הדרך של תורתנו הקדושה, העוה"ז הוא עראי ופרוזדור לפני הטרקלין. אמנם יש אנשים שמיחסים לעוה"ז – החלום – כאל חלום שאין בו שום דבר אמת, וכולו כזבים ושקרים, ומתנהגים בעוה"ז בהפקרות ללא שום מטרה ולימוד, וכמובן גם זו לא דרך התורה, כי הרי "לא תהו בראה לשבת יצרה".
הסתכלות אמיתית
ההסתכלות האמיתית על העולם הזה – החלום – צריכה להיות כעין הסתכלות על חלום שדורש פתרון, וכמשל שצריך נמשל, וכרמז שצריך פתרון להבינו והפתרון הוא רק ע"י התורה וחכמיה, הם הפותרים לנו את המשל, הם מבהירים לנו את הרמזים כיצד להשתמש בעולם הזה לשם קיום דברים רוחניים.
לראות את הנולד
אמנם גם בפתרון החלום יש ב' סוגי פתרונות. יש פתרון שהפותר פותר אותם באופן סתמי, ללא שום הכוונה ודרך חיים, סתם ידיעה בעלמא ללא תכלית בחלום, פרעה היו לו הרבה פותרים, אך כולן לא התיישבו על ליבו, כי לא ראה בפתרונות שום הכוונה ותכלית, שום דבר שיכול לכלכל את צעדיו ומעשיו. "שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר וכו'", סתם ידיעה בעלמא ללא דבר תכליתי. אך יש פתרון שע"י פתרון החלום יש הכוונה, יש תכלית, יש לכלכל את צעדיו לעתיד. כך היה פתרונו של יוסף כיצד לנהל מעתה את אורחות החיים של מצרים, מה לעשות כדי לקדם את פני הרעה, יש תכלית לחלום זה, צריך להתכונן לשבע שנות הרעב שיבואו לאחר שבע שנות השבע. בפתרון יוסף כאמור היתה הכוונה ותכלית כיצד לנהל את השנים הבאות, צריך לאגור מזון להיות מוכנים לשבע שני הרעב.
האדם החכם צריך להתנהג בעוה"ז שנות שבע של מצוות ומעשים טובים כפי שהתנא אומר "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", בעוה"ז יש שפע של מצוות – שנות שבע – אך לעתיד לבא בעוה"ב, יש רעב גדול לקיום המצוות "היום לעשותם ולא למחר לעשותם", שם אין אפשרות לקיים מצוות כלל, והחכמה היא שכאן בעוה"ז – שנות השבע – צריך לאגור מזון רוחני, מצוות ומעשים טובים כדי להתכונן לעוה"ב שם שנות הרעב למצוות ומעשים טובים.
תפקידנו וייעודנו לפתור את החלום – העוה"ז – באור התורה ובזה פותרים אנו את החידה הגדולה של העוה"ז שהוא פתרון החלום.

לא
כל שבת לא מגיע...

מסתבר שכמו כל שבת, לא?

בעזרת השם נהיה שם
בלי נדר
תדה רבה
מתי העלון יגיע אלינו לבית הכנסת??.

תוקן על ידי - האיש_החושש - 30/12/2005 8:36:26

ואני?

ומה אני עז ?

האיש החושש במיוחד בשבילך.

עיריית תל אביב יפו המחלקה לתרבות תורנית
לתושבי שכונת שפירא והסביבה
מסיבת חנוכה לכל המשפחה
הזמר המפורסם איציק אורלב
במופע מלא בשירים בכל הסגנונות !
הלהטוטן הבין-לאומי שמעון
במופע אש היחיד בארץ!
הגרלות נושאות פרסים
יתקיים אי"ה במוצאי שבת, ל' כסלו תשס"ו 31/12/05 בשעה 20.00
במתנ"ס שפירא, רח' חכמי ישראל פינת רבי ישראל מסלנט, שכ' שפירא, תל אביב
הציבור מוזמן כניסה חופשית

יהדות בתל אביב יפו

מסיבות חנוכה ברחבי תל אביב - יפו (חלק א')
אלפים משתתפים ונהנים !

עשרות מסיבות חנוכה התקיימו ברחבי העיר כאשר כתמיד היוזמת והמארגנת של רוב האירועים היא המחלקה לתרבות תורנית בעיריית תל אביב – יפו ע"י מנהל הפעולות ר' מנשה עובדיה, אין כמעט שכונה שהמחלקה לתרבות תורנית פסחה עליה אומרים בעירייה ולא בכדי. תגובות הנלהבות של הציבור לאירועים הייתה מעל ומעבר, עד סגירת הגיליון התקיימו מספר אירועים שההד שלהם נשאר עד עכשיו.
על האירועים בולטים שהתקיימו תוכלו לקרוא בשורות הבאות:
שכונת התקווה - בגשם סוער השתתפו כ – 400 גברים נשים וילדים במסיבת חנוכה במרכז דוהל בערב שלא ישכח במהרה, בתחילת האירוע נשא דברי תורה וברכה לחנוכה אורח הכבוד הרה"ג ישראל מאיר לאו שליט"א הרב הראשי לתל אביב – יפו שדבריו כהרגלו בקודש ריתקו את הקהל, כמו כן השתתף באירוע המרא דאתרא רבה הנערץ של השכונה הרה"ג עזרא טראב שליט"א.
החלק האומנותי, השחקנים טרינטי ובמבינו הלהיבו את הקהל לא לפני שהזמר דוד יצחק שר את שירו החדש "ממעמקים" במיוחד לאירוע זה, הבינגו עם הפרסים נתן אוירה מיוחדת לשמחתם של הציבור, הנחה את האירוע בטוב טעם ר' מנשה עובדיה אשר עידכן את הציבור על שאר האירועים המתוכננים בחנוכה ברחבי העיר לקול תשואות הקהל.
יד אליהו - אולם האודיטוריום במרכז בית ברבור היה מלא עד אפס מקום בציבור שבה להשתתף ולצפות בתוכנית ענק עם מיטב האומנים, מופע אשליות של שלומי הדהים את הקהל, הצגה מרתקת, מקהלת ימין ה' עושה חיל והגרלות נושאות פרסים עשו את האירוע לססגוני במיוחד.
קרית שלום - מאות מתושבי השכונה נהנו במסיבת חנוכה מרכזית לכל המשפחה במתנ"ס בית עמיעז, הקרקס של בייגלה הלהיב מאוד והלהטוטן אליקו השאיר את הקהל פעורי פה, תקליטיית מזל טוב שמחו את הקהל.
שכונת עזרא - כ – 120 נשים השתתפו במסיבת חנוכה בשכונה כאשר הזמרת חנה שיטרית מלהיבה בשירה וריקודים את המשתתפות, הרבנית חדוה פלורנטין נשאה דברי תורה מרתקים על נס חג החנוכה.
יפו - באירוע המרכזי לנשים באולם נוה תמר השתתפו יותר מ- 200 נשים כאשר הזמרת נעמה אנקר מלהיבה את הקהל, גב' בן סימון מסרה הרצאה מרתקת לחנוכה ובסיומה התקיימה הרקדה עם הרבה שמחה, יש לציין שבאירוע נראו ציבור רב של נשים שבפעם הראשונה משתתפות באירוע מסוג זה.
תל כביר - חגיגה התקיימה באולם האירועים של ביה"כ רש"י, מאות מתושבי השכונה השתתפו בתוכנית מיוחדת, ילדי כיתה א' של בית ספר רש"י הציגו הצגה מרגשת, מקהלת הילדים של בית הספר שרו שירי חנוכה ושירים חסידיים בתזמון מדויק, תלמידי החוג לתרבוקות בניצוחו של האומן מר עקילוב נתנו הופעת תרבוקות מדהימה. כ"כ התקיים חידון נושא פרסים בהלכות חנוכה. גולת הכותרת הייתה ההצגה המלך והעני אשר השאירו את המשתתפים עם טעם נפלא לעוד אירוע כזה.
אירועים ומסיבות נוספות התקיימו בשכונות: צהלון, יפו, רמת הטייסים, נוה שרת, הדר יוסף ועוד...
יש לציין שבמספר אירועים השתתף הרב נתן אלנתן חבר מועצת העיר אשר בישר לקהל שלרגל ריבוי האירועים השתדל והשיג תקציב נוסף בכדי שהמחלקה לתרבות תורנית תוכל להרבות באירועים ומסיבות לרווחת התושבים בעירנו תל אביב – יפו.
בעזרת ה' בשבוע הבא, נרחיב כאן במדורנו על שאר אירועי חנוכה שהתקימו ברחבי העיר. חנוכה שמח.

סיפור לשבת



שלא להונות אחד מישראל בדברים

עגלה עמוסה בנוסעים נסעה לה לאיטה בדרך. העגלון ישב לו בניחותא על מושבו והמושכות רפויות לו בידו, והסוסים אכן שרכו רגליהם אט אט.
לפתע נשמעה קריאה מתוך העגלה לכיוון העגלון: "שמא תואיל בטובך להזדרז מעט, אנו ממהרים".
שמע זאת העגלון, הטיב אחיזתו במושכות והדהיר את סוסיו, אך לא עבר זמן רב ושוב הרפה מעט והסוסים הגיבו בהתאם, אף הם האטו את צעדיהם.
ושוב נשמע קול מתוככי העגלה, "הזדרז, השעה כבר מאוחרת, בקצב כזה אנו נגיע אחרי השקיעה".
הצליף העגלון בסוסיו והללו הגבירו את הקצב – אך כעבור זמן מועט שוב הואט הקצב, והנוסעים בעגלה סבלנותם פוקעת.
נוסעים אלו היו הגאון רבי דוד בכר מגדולי התורה בתורכיה בתקופתו של ה"נודע ביהודה" – יחד עם בני משפחתו הוא נסע לחתונה – בערב זה הוא משיא את בנו וקצרה רוחם להגיע למקום החתונה במועד.
מאחר והסוסים שוב האטו, פנה רבי דוד אל העגלון בקוצר רוח וקרא, עצלן שכמוך, וכי אינך יכול להזדרז?
שמע זאת העגלון והצליף בסוסיו בחוזקה, או אז פתחו הסוסים בדהרה ותוך שעה קלה הגיעה משפחתו של רבי בכר אל מקום החתונה.
שילם רבי דוד לעגלון את שכרו, ובשמחה נכנסו הכל למקום החתונה.
מיד לאחר החופה ניכר היה כי דבר מה טורד את מנוחתו של הגאון, הוא התנצל בפני מחותנו כי עליו לסדר דבר מה חשוב ופנה ויצא אל הרחוב. כאן חיפש הצדיק אחר העגלון שהובילו, אך נודע לו כי הלה עזב את המקום ויצא לדרכו.
רבי דוד לא התמהמה הוא שכר עגלה ויצא מהר לדרך, כשהוא מתחנן בפני העגלון הדהר את סוסך והשג את העגלון שעזב זה עתה.
לאחר שעה קלה נראתה העגלה הנכספת. רבי דוד ירד מעגלתו נרגש ונסער ועצר את העגלון שהסיעו לחתונה.
סלח נא לי, אמר רבי דוד לעגלון כי כניתיך עצלן! והעגלון לתדהמתו עונה לו – אינני סולח.
"מדוע" – שאל רבי דוד בתמיהה, "ראה, מיד לאחר החופה של בני עזבתי את המקום, עזבתי את החתונה ואת המונים, שכרתי עגלה וחיפשתיך כדי לבקש ממך סליחה ומחילה – הבן, חשוב היה לי להגיע בזמן לחתונת בני, לכן הייתי קצר רוח וסבלנותי פקעה – ועתה שוב מבקש אני ממך סליחה".
אך העגלון בשלו – "אינני מוחל".
התחנן רבי דוד לפני העגלון והוסיף ואמר, "מוכן אני לתת לך כל מה שתדרוש ובלבד שתמחל לי", אך העגלון מסרב בתקיפות.
"מה בכל זאת אוכל לתת כדי שתמחול לי" שאל רבי דוד בקול נשבר.
"תמורת מחצית מהעולם הבא שלך, אם תתן לי אזי אסלח לך", ענה העגלון.
"אני מוכן ומזומן", אמר רבי דוד, ותוך כדי הסכמתו הוציא ניר וכלי כתיבה וכתב לו כי הוא מקנה לו את מחצית חלקו לעולם הבא.
עתה – התרצה העגלון ואמר לו עכשיו מחול לך.
בניו של רבי דוד ציינו בהקדמתם לספריו את המעשה הזה והוסיפו שכנראה מן השמים העמידו את הגאון המופלג רבי דוד בכר בניסיון כדי לראות עד כמה יהיה מוכן להשתדל כדי לרצות את חברו שנפגע.