חבל על הזמן

הסיפור הבא, התרחש דווקא בתחילת השבוע. אבל עקב אילוצים, הוא נכתב רק כעת.

ומדוע החלטתי לשתף אתכם שוב בהגיגים לא חשובים? בגלל מחמאה מפתיעה שקיבלתי בשבוע שעבר מאחד ממשתתפי הפורום. כן, האגו שלי קיבל זריקת עידוד ואמרתי לעצמי למה לא? עד שלא יקום מישהו ויאמר "חלאסססס!!!!" – אני ממשיך לכתוב טורים בפורום.

יש לי חבר טוב. לצורך העניין נקרא לו אביעד. יכול להיות שזהו שמו האמיתי ויכול להיות שלא. אני רק ארמוז כי יש יותר סיכוי שאכן שמו אביעד מאשר שלא. אבל לא שמעתם את זה ממני.

ולמה אני לוקח סיכון כזה גדול על עצמי? כי לא אכפת לי שזה יגיע אליו והוא יקרא את זה. אולי זה יזיז לו משהו.

מה הסיפור של הבחור החביב הזה? ובכן, יש לו אלף מעלות וחיסרון אחד. אבל החיסרון כל כך גדול, שהוא מאפיל על כל ההישגים שלו.

אביעד כאמור, הוא בחור נחמד. ראש וראשון לכל עזרה וסעד. מסוג האנשים שיחסכו מהפה שלהם אוכל, או נכון יותר, יחסכו מארנקם כסף, וילוו אותו בשמחה רבה לחברים (שהוא מכיר. להירגע בבקשה). מסוג האנשים שלא רק ילוו לך את הפרוטות האחרונות שיש להם בכיס, אלא ישיגו לך מגמ"חים ויתחייבו בעצמם העיקר שתסתדר לעניין שאתה צריך באותו הזמן.

ולא רק.

אביעד היקר והאהוב מסוגל להגיע אליך הביתה אחרי יום עבודה מפרך ולעזור לך חינם אין כסף בגינה, או בקידוח. אם לא יהיו לך הכלים הדרושים, הוא ייסע לחבר שלו וישיג לך מקדחים, ברגים, דיבלים, ג'קסון ואפילו "טֶפָּלֶה" (המכונה המסתובבת שעושים איתה בטון). רק לפני שבועיים ראיתי אותו עם טנדר פתוח של חבר שעוסק בעסקי השיש, מעביר מקרר לחבר כי הוא ביקש. שעת הלילה המאוחרת לא היוותה פקטור בהחלטה לגשת ולעזור כי ביקשו ממנו.

בחור נשמה.

אביעד הוא גם בחור אדיש. לא בדיוק אדיש, אלא יותר בבחינת "שומע חרפתו ואינו משיב". מישהו יכול להטיח בו האשמות קלות או קשות, והנ"ל – פיו חתום. ולא שהוא לא יודע לענות. יש לו כושר ביטוי נהדר. הוא פשוט לא חושב שזה יעזור, אז הוא שותק. מה הוא הולך לתקן את העולם? יש כל מיני טיפוסים וזהו. צריך לחיות עם זה. כך אם שכן החליט שהבת שלו צעקה בקול גבוה מידי ב-2 בלילה וכך אם הדוד הזקן שלו החליט ליפול דווקא עליו ולבוא בטענות ש"מגיל 10 לא באת לבקר אותי, שכחת אותי וכו'".

רשימת המעלות שלו ממש לא מסתיימת כאן. מעבר לכל מעלותיו והאופי הנהדר שלו לדחות את סיפוקיו וסידוריו האישיים למען החברים והמשפחה, מדובר גם בבחור מוכשר. בעבודת כפיים, בעבודות אחרות, אפילו בלימוד תורה. הוא יודע בעל פה שירים שלא חלמתם שהם קיימים בכלל, כולל את הבתים השניים והשלישיים, מבין בעיצוב, בעל ואבא תומך ואוהב, סבלנות היא השם השני שלו ועוד... תאמינו לי, אני לא מחמיא לו סתם. איש נדיר ונחמד. (הייתי ממשיך עם המחמאות אבל זה מתחיל להישמע לי כמו הספד אז אני אעצור כאן).

אבל!

אבל!!!

בכל הנוגע ללוח זמנים – הוא על הפנים. על הפנים אני אומר? גרוע ברמות שאתם לא מסוגלים לדמיין. כמה כבר אכלתי ממנו בקטעים האלו, אני לא יכול לספור.

הנה דוגמא מהשנה האחרונה:

קבענו מסיבת הפתעה לחבר. הכנו את כל הדרוש, קבענו להיפגש בחוף הים בתל אביב. הגענו לשם מוקדם והכנו בלונים ותפאורה, לחמניות טריות, סלטים ביתיים וקנויים, כל סוגי הנקניקים והפסטרמות, כסאות, שולחנות.. דאגנו לכל מי שאין לו רכב לטרמפ, דאגנו אפילו לתאורה. כל מה שהיה צריך לעשות זה להגיע בזמן ולהפתיע את החבר. למרות הלוגיקה התכנונית, ידענו שכולם יהיו בזמן חוץ מאביעד. זה לא מה שהדאיג אותנו. הבעיה האמיתית הייתה שהשתייה הייתה אצלו בבגאז'.
נו מילא, אמרנו, אי אפשר להגיד לו שלא סומכים עליו, זה לא יפה. שיביא את השתייה.

לא אלאה אתכם בכל פרטי המסיבה אבל רק אספר לכם, שרגע ההפתעה תוזמן לשעה שמונה בערב אך השתייה הגיעה ב-11 וחצי בלילה (אני לא מגזים לצורך הסיפור. זה מה שקרה).

המסיבה נהרסה. ב"קיוסק באר " הסמוך עלתה כל פחית עשרה שקלים ומישהו החליט שעקרונית לא קונים שם. אף אחד לא שתה עד 11 וחצי בלילה... כשהוא הגיע, היה לו כבר פרצוף שמוכן לכל ההתקפות.

השבוע הייתי צריך רכב ליום סידורים בפ"ת וירושלים. למי אפשר לפנות בלי בעיה? כמובן – לאביעד.

- אביעד מה העניינים?
- הכול טוף. ברוך ה'. אאאהה? (הברת קוד של החבר'ה ל"מה אתה רוצה")
- אני צריך את הרכב שלך מחר לכמה שעות טובות.
- מממ....
- אם יש בעיה תגיד. אל תענה לבקשתי אוטומטית!
- לא לא לא, אין בעיה. אבל תצטרך לקום מוקדם.
- כמה מוקדם?
- אני צריך להיות בבני ברק בשעה 6 בבוקר ואני יוצא ב-5 וחצי.
- סגור.
- אבל שלא תעכב אותי! תזכור, בחמש וחצי אני יוצא!
- סגור.
- תזכור!
- סגור אביעד.

כשסיימתי את שיחה הבנתי שאני בבעיה. לקום בארבע וחצי כדי להיות מוכן בחמש וחצי?? מה אני, תרנגול?

בנוסף, לאור כל הנ"ל, הרי ברור שהוא לא יעמוד בלוח הזמנים הזה. קל וחומר בשעה מוזרה כזאת.

בלב כבד ביטלתי פגישה לאותו הלילה, דחיתי בהיסוס מישהו חשוב שהיה צריך משהו לבוקר והתכוננתי. את התפילין אסור לשכוח כי אני אתפלל בבני ברק, את המסמכים, את האישורים. הכול מוכן ומזומן.

בלילה לא נרדמתי בזמן. מטלה רדפה מטלה ומצאתי את עצמי מתכרבל מתחת לשמיכות ב-1 בלילה, רק כדי לגלות שקשה להירדם עקב החשש שאולי לא אתעורר בזמן. אבל הבטחתי ואני חייב את הרכב דחוף...

בסופו של דבר ישנתי רק שעה וחצי. בשעה ארבע וחצי התגברתי כארי, משימות בוקר פשוטות הפכו למסובכות. תנסו פעם לצחצח שיניים ולהירדם על הכיור או להכין כוס קפה בשקט מוחלט (הכפית מתעקשת לקשקש ברעש גבוה מהרגיל, אני נשבע שהיא עשתה את זה בכוונה).

בחמש כבר הייתי מוכן. נכנסתי לחרדים אלעד כדי להרוג את הזמן שנותר. לכתוב משהו? מה כבר אפשר לכתוב? אף אחד לא ינחש אם עדיין לא הלכתי לישון או שמא התעוררתי מוקדם.

עברתי ל"וואלה!" ול"ויי נט" ול"בחדרי חדרים" (אני מכור ליעקברוכמן ומחפש את ההודעות שלו כל הזמן). אין חדש תחת השמש. החדשות של חמש ורבע בבוקר הן אותן חדשות של אחת בלילה.

בלוגים? צ'אטים? יוווו כמה זמן לא הייתי בצ'אט.

5:25 טלפון ראשון לאביעד: "המנוי אינו זמין כעת, אנא נסו מאוחר יותר".

בטח הוא מתקלח.

5:27: "המנוי אינו זמין כעת, אנא נסו מאוחר יותר".

5:31: "המנוי אינו זמין כעת, אנא נסו מאוחר יותר".

לטלפון בבית: "we are not available right now, please…. "

וכן הלאה...

ברבע לשש החלטתי לעלות אליו הביתה.

אלעד עדיין ישנה. הרחובות היו ריקים וטרטור המנוע נשמע היטב בשקט המוחלט. כמה ברכתי אותו בליבי באותם רגעים – רק הקב"ה יודע.

הדפיקות החזקות על הדלת העירו את אשתו. אחרי שלוש דקות גם הוא היה על הרגליים.

- מה קרה אביעד?
- עזוב אותי באמא'שך. (קול צרוד ועבה).
- חמש וחצי אני כבר בדרך הא?
- מתי קמת? – הוא שואל בעפעפיים צנוחות.
- בארבע וחצי!
- מה אתה משוגע?

לאט לאט התחילה התמונה להיטשטש. דמיינתי איך אני חונק אותו והוא צווח כמו ג'אקו שתולשים לו את הנוצות. בדמיוני, כל הבניין ואשתו נחלצו לעזרת הבחור המסכן והוא מתחנן על חייו ומבטיח להשתנות.

במקום כל זה מלמלתי: "מתי יוצאים?"

"עוד חצי שעה". הוא ענה בבטחה.

פניתי אל הדלת. בשנייה האחרונה הסתובבתי לכיוונו ורציתי לוודא שהוא אכן יגיע עוד חצי שעה אך נמלכתי בדעתי. מה זה יעזור?

חזרתי הביתה.

התיישבתי בלאות וניסיתי שוב את כל האתרים. עוד כוס קפה ועוד סיגריה והמתנתי.

עד עכשיו אני ממתין.

בצחוק בצחוק.


אני מכיר אנשים כאלה, איך יש להם משפחה, עבודה זה תמיד היה פלא בעניי.

טוב מי שיש לו לב רחב גם בשמיים מחליקים לו ת'חיים.

מתאים לך לחשוב ככה ג'ורג'. (אופי, מה לעשות...)

אבל ברצינות, תאמין לי שלא.

בינינו (החבר'ה) יש המון טובות ואפס פנקסנות. הוא עוזר לי אני עוזר לו וכו' חצי מהבית שלי שופץ ע"י חברים ובחינם.

בא תצטרף, יהיה כיף.

אאללעעדד


סתם הירהרתי לעצמי,

יכל להיות שהחבר "לב טוב" שלך פשוט לא רצה לתת לך את האוטו?

הממממ.....

תודה עוזי

אאללעעדד--

אתה חמוד. אתה.

או

פשששששש

איזו מחמאה! כזאת עוד לא הייתה לי...

תודה.

לא להגיב על זה ב:פשששששששששששש אחד ארוך זה בערך כמו

לעקוץ בסגנון הגרש"ז כל דבר חיובי כאן בעיר, אז הנה

בשבילך:פששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

שפירושו בגרוזנית עתיקה: אין עליך אתה גדול ,ענק ומושלם.

גדול, אתה מבוזבז

פאן קמצוץ ומוישה - תודה.

סחתיין אאללעעדד ,רק תשמור משהו לעיתון...

רגע של עונג

רגע של שפיות

אני?!

בסה"כ עשיתי "העתק-הדבק"...