קונצרט "הגאולה" בראשון לציון
בס"ד
זה עתה חזרתי מקונצרט מוצלח במיוחד שנערך הערב (אור ל-ד' טבת) בראשון לציון. ראשית ברכת יישר כח ותודה רבה למר לביא שדחף ועמל והוציא את הקונצרט הזה מן הכח אל הפועל. זו כבר תחילתה של מסורת בראשון לציון ואני מברך על כך, מאמין שגם כלל חברי הפורום וקהל שוחרי החזנות מצטרפים לברכה זו, ומקווה שהמסורת אכן תמשיך הלאה עוד רבות בשנים.
כידוע, הקונצרט נערך בהיכל התרבות בראשון לציון. מי שמכיר את האולם יודע כי הבמה קטנה יחסית להיכל התרבות בתל אביב ולכן הופיעה רק נציגות של התזמורת הסימפונית "יובל". מקהלת החזנים "יובל" בהרכב מלא, החזנים הלפגוט ורנד ועל כולם מנצח, מנהל מוסיקאלי, ומנחה ברוב טעם ד"ר מרדכי סובול.
קראתי לקונצרט זה "קונצרט הגאולה". הקונצרט עמד כולו בסימן של "מביא גאולה לעולם". ומדוע דוקא מביא גאולה לעולם? בגלל הרישא של הפתגם: "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". ד"ר סובול היציב קונצרט זה בסימן זה. הקונצרט כולו התאפיין בשיוך יצירה למלחין המקורי שלה ולאו דוקא לחזן שביצע אותה ולפיכך חשב העולם כי היא "שלו".
יישר כח לך מרדכי על "מביא גאולה לעולם".
כנוהג הרגיל ביובל נפתח הקונצרט ב"פיתחו לי" של סובול בביצוע מקהלת החזנים. לאחר מכן עדין תחת השפעת חג החנוכה, דואט יפה של שני החזנים – הלפגוט ורנד – על "הנרות הללו שאנו מדליקים".
רנד עלה לבצע את "רצה" הידוע כשל שלוסברג אך נכתב במקור ע"י רפפורט. יצירה ש"תפורה" למידותיו של ישראל רנד - אין ספק מוסיקאי בכל רמ"ח אבריו.
הלפגוט מלהיב את הקהל עם "מקימי" הידוע של יוסלה, אך המביא גאולה לעולם מזדרז להזכיר לכולם כי היצירה אמנם נתפרסמה ע"י יוסלה, אך במקור חוברה ע"י שמואל שקולניק. שמעתי פה ושם שילוב של כמה מוטיבים "הלפגוטיים" ביצירה יוסלהאית זו.
מי שברך אבותינו, יצירתו של שרייטר בביצוע יפה של רנד. אולי היה נדמה לי אך נראה לי שרנד סבל בקטע זה מקצת ליחה ולכן לא עלה כמו שבדר"כ הוא יודע לעלות.
"וכל החיים". גם כאן יש גאולה. הקטע ידוע כקטע של דוד קוסוביצקי, אך נכתב במקור ע"י דוד אחר הלא הוא – דוד אייזנשטט. ביצוע מדהים של הלפגוט, ביצוע שלא היה מבייש אף אחד מהשבט הקוסוביצקאי.
דואט מוצלח מאד של שני החזנים ביצירה היפהפיה "ואף הוא היה מתכוון". שילוב נהדר של שני הקולות שלהם עם ההבדלים שביניהם.
ולסיום החצי הראשון – שוב עדין תחת השפעת הסופגניות, "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". דואט מרשים.
לאחר ההפסקה (סובול מדגיש 18.5 דקות) דואט על היצירה "בעבור דוד עבדך". גם כאן ביקר הגואל – היצירה שידועה כיצירתו של יוסלה אך במקור הולחנה ע"י רומשינסקי. לרגע חשבתי ששיא היצירה בפלצט היפה של הלפגוט, כשלפתע קלטתי את מנגינת "שיבנה בית המקדש" על המילים "חדש ימינו כקדם". חידוש מרענן יפה מאד ומוצלח מאד. יישר כח למרדכי.
הלפגוט עולה לשיר את "ד' זכרנו" של יוסלה. כאן לא היה מה לתקן בנושא כותב היצירה, שהרי יוסלה כתב אותה בעצמו. אבל סובול ממשיך לדייק בפרטים ונותן את הקרדיט המלא המגיע לחזן בנימין מולר מאנטוורפן על שמצא את שני חלקי היצירה, וחיבר אותם ליצירה אחת. כמובן שהעיבוד של סובול.
רנד ביצירתו של משה שטרן "אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא". סובול מבקש מהקהל לשים לב לתזמור היצירה בנעימת לימוד הגמרא. מרדכי, שמנו לב ואכן הרגשתי לרגע כאילו אני בבית המדרש.
אחת מגולות הכותרת של הערב: איצ'ה מאייר הלפגוט שר את יצירתו של קוסוביצקי "ד' מלך גאות לבש". לפני היצירה נתן ד"ר סובול כרקע להבנת היצירה הסבר מוסיקאלי על איך נכתבה היצירה. אך כל ההסברים והרקע התגמדו לשמע הביצוע. הלפגוט - אתה תותח. הזכיר לי רגעים נעימים מקונצרט הגאלה "הלפגוט שר קוסוביצקי".
לאחר מכן רנד בשיר היידיש של רומשינסקי המבדיל בין קודש לחול. מאד נהניתי אך לצערי אין לי מה לכתוב. אודה (ואף אבוש) אינני מבין מילה אחת ביידיש.
ושוב הגאולה – "שמע ישראל" מקדושת מוסף של שבת ויו"ט. יצירה הידועה כשל קוסוביצקי אך נכתבה ע"י המנצח שלו אייזנשטט. ביצוע יפה של הלפגוט עם דואט קצר עם זמר המקהלה ג'ורג'.
ולסיום – כרגיל, עושה שלום במרומיו המפורסם והידוע, שני החזנים, המקהלה וגם הקהל מצטרף.
אני חייב לציין עוד נקודה חשובה. לדעתי "כוכב הערב" היה דווקא ד"ר סובול. מרדכי הצליח להוציא מהתזמורת, ככל שהיתה קטנה, את המקסימום כאילו שהיתה תזמורת סימפונית מלאה על הבמה. יצא לי לשבת הערב קרוב מאד לבמה וראיתי לא רק את תנועות הניצוח ושפת הגוף של המנצח. ראיתי גם את תנועות האצבעות הדורשות עוד ועוד מהתזמורת ואת חילופי המבטים ושפת העיניים בין המנצח והתזמורת. קיבלנו קונצרט נהדר כמו עם תזמורת סימפונית מלאה וזאת במחיר של "נציגי" תזמורת בלבד. יישר כח לך, מרדכי סובול. מגיע גם מילה טובה לכנרת הראשית, שאינני זוכר את שמה, על כמה "סולואים" יפים שניגנה.
אין מה להוסיף על ההנחיה החיה של מנחה הערב – ג"כ ד"ר סובול.
ועוד מילה אחת על בחירת היצירות לערב זה. בניגוד לקונצרטים הרגילים של "יובל", הפעם כל היצירות היו קטעים מוכרים. כשאנו הולכים לסדרת קונצרטים של "יובל", אנו בהחלט רוצים לשמוע מן הישן והטוב, מן מוכר יותר והמוכר פחות וגם קצת דברים חדשים. אולם צריך להפריד קונצרט זה בראשון לציון ולהבין שאיננו חלק מהסדרה של יובל כי אם משהו אחר. הקהל בא לטעום חזנות, להתרפק על זכרונות בית אבא, ולהתרגש מקטעים יפים ומוכרים שפורטים על מיתרי הנפש. וזה בדיוק מה שהקהל קיבל. אני חושב שבחירת היצירות הערב היתה מוצלחת מאד.
לסיכום – קונצרט מוצלח מאד ומהנה מאד. מחכים לעוד.
בברכת התורה העם והארץ
בני וייס
 |
|
|
