| נשלח ב-4/1/2006 11:00 |
 |
| |
תוכנית הריאליטי להפסקת עישון - יומן מסע.
(נכתב ביום ראשון, נשלח כעת)
אני מעשן כשתי קופסאות ביום.
מכיוון שהסיגריות שאני מעשן (L.M) עולות במקרה הזול ביותר (פאקט) 14 וחצי שקלים, זה יוצא 29 שקלים ליום.
לא נורא הא?
לשבוע זה כבר יוצא 174 שקלים. החישוב הוא לפי 6 ימים. במוצ"ש אני משלים את החסר ולמעשה זה יוצא יותר, אבל, בואו נלך על הנמוך.
בחודש, אם כך, הגעתי ל-636 שקלים.
בשנה, מדובר על 7,632 שקלים חדשים טבין ותקילין.
אני מזכיר, את כל החישוב עשיתי לפי הזול. אני יודע שבפועל זה עולה לי יותר.
אני מעשן בערך מגיל 17 שזה אומר 14 וחצי שנה.
מגיל 20 בערך זה הגיע לשתי קופסאות ביום. לפני כן, קופסא עד קופסא וחצי. נניח קופסא בגלל החישוב הזול יותר.
אז, במשך שלושת השנים הראשונות, שילמתי 11,448 שקלים. מחיר הסיגריות לא עלה כמו היום אמנם, זהו חישוב בכללי כמובן.
במשך עוד 11 וחצי שנה, שילמתי 87,768 שקלים חדשים...
וביחד, סך הכול: 99,216 שקלים חדשים!
מעולם לא חשבתי להפסיק לעשן. למה להפסיק? זו אחת ההנאות היחידות שאפשר לממש בלי נקיפות מצפון.
אין כאן המקום להאריך. אציין רק שאני אסמתי, אלרגי לאבק... כל הדברים שיכולים להכביד על הריאות.
שום דבר לא הצליח לעשות לי את הסוויץ' במוח שאני אפסיק.
עד השבוע הנוכחי.
חבר העביר לי דיסק עם צילום של שני פרקים מתוך סדרה ששודרה, ששמה "הסיגריה האחרונה שלי" (גיא מרוז ערוץ 10). הסלוגן שרץ לאורך הסדרה הוא "מתחילים להפסיק לעשן".
הוא התעקש שזה בשבילי.
ידעתי שהוא מבזבז את זמנו לריק, אבל הוא הופיע עם אשתו והילדים, שלח אותם לאיזה גן וישב לצפות איתי.
מעניין זה היה, אפילו מצחיק. משכנע - לא. בסדר, בלה בלה בלה בלה... מחלות, בעיות, קשקושים. עוד פעם?
אבל, דווקא דבר אחד צד לי את העין.
באחד מהפטפוטים עם הסלבריטים, הוא ישב במסעדה עם ח"כ יעל דיין. הבת של. זאת שהיה לה קול עבה מרוב סיגריות.
בפשטות היא ישבה וסיפרה כי היא הפסיקה לגמרי משתי הקופסאות שהיא הייתה מעשנת ליום (גיא מרוז עישן 2 וחצי ליום).
איך?
לא רצתה להתאמץ. הלכה לרופא המשפחה, לקחה תרופה בשם "זייבן", התרופה היחידה בארץ שהיא עם מרשם רופא, נאמר לה להמשיך לעשן חופשי עד שתפסיק לבד – והיא הפסיקה. כמה שנים היא עישנה? אם אני זוכר נכון אז קצת הרבה יותר ממני.
זה מה שתפס אותי.
החלום שלי היה להוריד ממכסת הסיגריות. לא להפסיק לעשן. זה נשמע כמו פתרון טוב.
כל מפסיק מתחיל יודע, שהוא צריך לספר לכמה שיותר אנשים שהוא מפסיק. כך אם הוא לא יחזיק מעמד, הוא לפחות יתבייש. אמנם, אני לא רואה את עצמי בורח לשירותים לעשן אבל מה יזיק... אני עושה גם את זה.
אני מכריז בזאת על פתיחת תוכנית הריאליטי הפרטית שלי להתחיל להפסיק לעשן.
באשכול הזה אני אכתוב לכם את התלאות והקשיים שבטוח יהיו.
ואם זה יעזור אפילו לאחד להתחיל לחשוב להפסיק לעשן, זה שווה את זה.
תחזיקו לי אצבעות... זאת תקופה שאני צריך את הסיגריות אולי יותר מתמיד...
השלב הראשון – לקנות את ה"זייבן". שמעתי שזה עולה כ-200 שקלים.
אני מרים טלפון לקופ"ח.
הדברים נכתבו כבר ביום ראשון כאמור, עכשיו שהחלטתי להמשיך סופית, אני מתחיל לעדכן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2006 16:31 |
|
| |
בהצלחה!
מנסיון אישי זה עובד,
אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין...
משום כך איני אומר כמה זמן אני לא מעשן.. אבל זה הרבה חודשים...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 23:52 |
|
| |
1500 שקלים
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 22:40 |
|
| |
כמה עולה פגישה????.
הייתי מצטרף בכיף
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 21:17 |
|
| |
סוף סוף!
קבעתי פגישה עם "מכון אברמסון".
טוב, לא בדיוק פגישה אלא הם יתקשרו אלי כדי להודיע לי מתי הפגישה ואז נראה מה יהיה.
כולם מספרים שמפסיקים מיד או מקסימום אחרי טיפול נוסף. אני כבר הודעתי להם שאני מקרה קשה (ויש לציין שהם לא נבהלו).
פרטים בקרוב...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2006 21:45 |
|
| |
או קיי צודקים. הנה עדכון:
א - כ - ז - ב - ה.
אני יכול לקרוא לזה הצלחה כי הפחתי את הכמות באופן קבוע ולאו מילתא זוטרא היא. אבל אני יכול באותה נשימה להחשיב את זה ככשלון בגלל שלא הפסקתי.
ברגע הראשון שיהיה לי זמן (וזה יהיה כנראה עוד הרבה זמן), אני הולך לנסות את מזלי במכון אברהמסון.
אין כאן אייקון של סיגריה נכון?
אז נעשה "טבעות עשן" כמו בגיל 17 במקום זה. 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2006 20:28 |
|
| |
אאללעד
מה קרה???? נרדמת???
יש עומס בעבודה??? או שיש הפתעות בקרוב??
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2006 10:48 |
|
| |
אלעעדד,
מה קורה עם העישון?
נגמלת?
או שעדיין לא?
אגב, אני כבר שבועיים לא מעשן!
פשוט לא להאמין!
איזה כיף לי ....
אם הכדורים לא עזרו לך, אולי תנסה את השיטה שבה אני נגמלתי, לי הכדורים ממש לא עזרו...
פעם ראשונה לאחר 20 שנות עישון אני מחזיק מעמד יותר משבועיים ללא עישון!
תאמינו או לא.. ממש לא בא לי סיגריה! באמת....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 16:21 |
|
| |
מממ...
המצב קשה אך יציב. כלומר, ירדתי לפחות מקופסא ביום אבל זה עומד ככה כשבוע.
מה שכן, החשק יורד פלאים.
היה לי שבוע לחוץ ועישנתי גם כשלא היה חשק, אז אני משתדל "לא להחשיב" אותו...
חשבתי להמשיך מהשבוע שוב לעדכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 11:18 |
|
| |
אלעד-
אנחנו ממתינים בדריכות לכל התפתחות נוווווווווווווו
לא חבל לעצור אתרי הישיגים כמו שהיו לך?
עם כח רצון כמו שלך אתה בטוח תצליח
תעדכן
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 10:30 |
|
| |
אלעעעד עדיין מעשן. הוא מנסה להפסיק.
לאור ההתפתחויות האחרונות ולהחץ בו היה נתון אלעעעד בימים האחרונים הוא הזניח לגמרי את הנושא, אבל הוא לא מתכוון לוותר!
אין התקדמות אבל גם אין נסיגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 12:50 |
|
| |
בן תיירה - 
אין לך מושג איך אני מבין אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 12:28 |
|
| |
לא! מה פתאום! אני לא מכור!
אני סתם מעשן כי אני אוהב את זה! אני אוהב את הפוזה, את הרגשת החמימות בין האצבעות, אני אוהב עשן כן, וגם אש! כנראה בגילגול קודם הייתי פנומן...
לצאת למרפסת בקור, אח... איזה מזג אוויר נפלא הגשם יורד בעוז... ממש א'מחייה, אישתי נוהגת לומר שיש לה בעל של חוף שהוא רגיש וסימפטי... ושל קיץ וההמשך למ'שנה... ביד אחת מלטף את קופסת הסיגריות שהוא אוצרי הקט וביד שנייה מחטט בכיסי ושולף את המצית... כן כן מצית, ולא גפרורים, לא אתן לטעמו השרוף של העץ לקלקל את השאיפה הראשונה... המצית, אחת מאוסף של עשרות... אותם תוכלו למצוא מפוזרים כמה על השולחן במשרד שניים במגירה ואף ברחבי האוטו בכל מקום שח"ו לא אתקע ללא אש (טראומה מימי היותי ישיבע בוחר תקוע בצומת חשוכה באישון ליליה עוצר טרמפים בקור מקפיא עם קופסת סיגריה... אך ללא כל אפשרות להציתם...)
-נשען על המעקה מוציא את הסיגריה, מכה בה על שעוני (לצמצם את הטבק, טעם יותר מרוכז!) בצד של הספוג, ומכניס לפי את הסיגריה, מקריב את המצית ומצית את הסיגריה,
-חצי שאיפה ומיד לאחיו שאיפה מלאה......... נושם מלוא ריאותיי, העשן יחד עם האוויר הקר נכנס לראות...... זהו זה, זה הרגע כל כך טוב, כל כך נקי, זר לא יבין זאת!
אוי'ש אני כותב את זה ואני חייב לרוץ לעשן,
דרך אגב, אני באמת לא מכור, אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה... אני פשוט לא רוצה!
|
|
|
|
|
|
