האם חז"ל ידעו תנ"ך?

אומנו וחונכו על ברכי חז"ל, על היותם מחוברים לתורה ולנ"ך ושליטתם המלאה בהם. לפנינו מספר מקורות מצומצם ביותר (היריעה רחבה מלהכיל).
אודה לחברי הפורום על התייחסות עניינית למקורות אלו, בלי דרשות ורמזים.

תוספות מסכת בבא בתרא דף קיג עמוד א
תרוייהו נמי ידבקו כתיב בהו - פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים וכן מצינו בסוף שור שנגח את הפרה (ב"ק דף נה.) מפני מה לא נאמר בדברות הראשונות טוב כו' א"ל עד שאתה שואלני כו' שאיני יודע אם נאמר בהן טוב או לאו כלך אצל ר' תנחום כו'

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב
איתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער. +אסתר א'+ ויהי בימי אחשורוש - הוה המן, +רות א'+ ויהי בימי שפט השפטים - הוה רעב, +בראשית ו'+ ויהי כי החל האדם לרב - וירא ה' כי רבה רעת האדם. +בראשית י"א+ ויהי בנסעם מקדם - הבה נבנה לנו עיר. +בראשית י"ד+ ויהי בימי אמרפל - עשו מלחמה. +יהושע ה'+ ויהי בהיות יהושע ביריחו - וחרבו שלופה בידו. +יהושע ו'+ ויהי ה' את יהושע - וימעלו בני ישראל. +שמואל א' א'+ ויהי איש אחד מן הרמתים - כי את חנה אהב וה' סגר

* מאות פעמים מופיעה המילה "ויהי" בתנ"ך בהקשר חיובי, פי עשר ויותר מ"ויהי" לשון צער ("ויהי אור" לדוגמא).

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סד עמוד ב
והא אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: כל מקום שנאמר נצים ונצבים - אינן אלא דתן ואבירם! אלא אמר ר"ל: שירדו מנכסיה

* רק לדוגמא "אתם ניצבים היום".


תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קו עמוד א
אמר רבי יוחנן: כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער, שנאמר +במדבר כ"ה+ וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב. +בראשית ל"ז+ וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. ונאמר +בראשית מ"ז+ וישב ישראל בארץ גשן.... ויקרבו ימי ישראל למות. +מלכים א' ה'+ וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו - +מלכים א' י"א+ ויקם ה' שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום.

* בבדיקה קלה ניתן לברר כי הדברים אינם מדויקים.


בראשית פרק כה
(יא) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי: ס

בראשית רבה (וילנא) פרשה לד ד"ה י ויאמר ה'
יאמר ה' אל לבו, הרשעים הן ברשות לבן (שם /תהלים/ יד) אמר נבל בלבו , (בראשית כז) ויאמר עשו בלבו, (מלכים א יב) ויאמר ירבעם בלבו, (אסתר ו) ויאמר המן בלבו, אבל הצדיקים לבן ברשותן (שמואל א א) וחנה היא מדברת על לבה, (שם /שמואל א'/ כז) ויאמר דוד אל לבו, (דניאל א) וישם דניאל על לבו, ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לא אוסיף

* מדרש מוכר ושימושי למשגיחים בישיבה.


וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:

3. שמות פרק ד פסוק יד
וַיִּחַר אַף יְדֹוָד בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ :
4. שמות פרק לה פסוק לד
וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן:
5. שמות פרק לו פסוק ב
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְדֹוָד חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ:
6. מלכים א פרק י פסוק כד
וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ :


תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג עמוד א
אמר לו: על איזה מהן באת? - אמר לו: עתה באתי מיד +יהושע ח'+ וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. אמר רבי יוחנן:

* גמרא אהובה ויעילה בידי המשגיחים. להלן הפסוק הרלוונטי:
יהושע פרק ח
(יג) וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר וְאֶת עֲקֵבוֹ מִיָּם לָעִיר וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק:


תלמוד בבלי מסכת ערכין דף לג עמוד א
בית ועיר אחוזתו, מה ת"ל ממכר? ממכריו יוצא בחנם, ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון. ופליגא דר' אושעיא, דא"ר אושעיא: הכל היו בכלל +ויקרא כ"ז+ ונתן הכסף וקם לו, כשפרט הכתוב בשדה אחוזה +ויקרא כ"ז+ והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה', שדה הוא דפ

* אין פסוק כזה.


תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד א
לפיכך נקראו ראשונים סופרים - שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים: וא"ו +ויקרא יא+ דגחון - חציין של אותיות של ס"ת, +ויקרא י+ דרש דרש - חציין של תיבות, +ויקרא יג+ והתגלח - של פסוקים , +תהלים פ+ יכרסמנה חזיר מיער - עי"ן דיער חציין של תהלים, +תהלים עח+ והוא רחום יכפר עון - חציו דפסוקים. בעי רב יוסף: וא"ו דגחון מהאי גיסא, או מהאי גיסא? א"ל: ניתי ס"ת ואימנינהו! מי לא אמר רבה בר בר חנה: לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום? א"ל: אינהו בקיאי בחסירות ויתרות, אנן לא בקיאינן. בעי רב יוסף: והתגלח מהאי גיסא, או מהאי גיסא? א"ל אביי: פסוקי מיהא ליתו לימנוי'! בפסוקי נמי לא בקיאינן, דכי אתא רב אחא בר אדא אמר, במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי: +שמות יט+ ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן.

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק ט הלכה ב
ו' דגחון צריך להיות זקוף, שהוא חצי אותיות של תורה. דרש דרש, חצי תיבות של תורה, דרש סופה, דרש ראשה. וישחט צריך חי"ת פשוט, שהוא חצי הפסוקים של תורה.

* מניין האותיות בתורה שאנו מונים כאן ובכל אתר ואתר הוא 304,805. המספר האמצעי אם כך הוא 152,403.

קידושין ל א
תנו רבנן "חמשת אלפים ושמונה מאות שמונים ושמונה הווי פסוקי ספר תורה. יותר עליו תהילים שמונה. חסר ממנו דברי הימים שמונה.

*?????????????????????.

אפשר גם לעיין בגיליון הש"ס של רעק"א במסכת שבת.



מודה ועוזב

תוקן על ידי - ירוחםשמ - 12/01/2006 19:10:36