| נשלח ב-18/1/2006 00:55 |
 |
| |
talmid: מיסים - חלוקה צודקת
למרות תורנותי [ווטו] לא שמתי לב לאשכול שהיה זקוק להחלפת כותרת ותודה למואדיב שהזדקק ל"סור מרע".
*****
talmid:
קבלתי במייל
על מיסים, עניים ועשירים
שיעור פשוט בכלכלת שוק - את הטקסט סיפרה בזמנו שרי אריסון, כששהתה עדיין בישראל.
להלן הסבר לשיטת תשלומי מיסים שלנו - בשפה פשוטה, כך שכולם יבינו.
נניח שבכל יום עשרה אנשים יוצאים למסעדה לאכול. החשבון עבור עשרה איש מסתכם ב- 100 שקלים. אם הם משלמים את החשבון באותה צורה שאנו משלמים את המיסים, זה יתחלק בערך כך: ארבעת הראשונים, העניים ביותר, לא ישלמו כלום. החמישי ישלם שקל אחד. השישי - שלושה שקלים. השביעי - שבעה שקלים. השמיני - 12 שקלים.
התשיעי - 18 שקלים. העשירי, העשיר ביותר, ישלם 59 שקלים.
כך הם החליטו לשלם את החשבון. עשרת האנשים אכלו במסעדה יום יום, והיו די מרוצים בסידור זה. עד שיום אחד בא בעל המסעדה ואמר: אתם לקוחות נאמנים וטובים - אז החלטתי לתת לכם הנחה יומית של 20 שקלים, כך שהארוחה עכשיו תעלה רק 80 שקלים.
הקבוצה רוצה להמשיך בתשלום לפי שיטת המיסים שלנו. אזי - ארבעת הראשונים לא הושפעו, והם ימשיכו לאכול בחינם. אבל איך תתחלק ההנחה בין שאר ששת הסועדים? איך הם יחלקו את ההנחה של 20 שקלים, כך שכל אחד יקבל את החלק שלו בצורה הוגנת? האם כל אחד יקבל הנחה של 3.33 שקלים (20/6)? אם יחלקו כך, הרי
שהאיש החמישי והשישי יצטרכו לקבל כסף כדי שיאכלו.
לפיכך החליט בעל המסעדה, שאת ההנחה הם יחלקו כפי שחילקו קודם את החשבון: האיש החמישי - יאכל בחינם, השישי ישלם שני שקלים. השביעי ישלם חמישה שקלים. השמיני ישלם תשעה שקלים. התשיעי ישלם 12 שקלים והעשירי ישלם 52 שקלים (במקום 59).
המצב שנוצר עכשו (כמובן) היה יותר טוב עבור כל איש ואיש מששת הסועדים מאשר היה קודם, וכל אחד שילם פחות מאשר קודם. ארבעת הראשונים המשיכו לאכול בחינם.
אך בצאתם מהמסעדה התחילו הסועדים להשוות את ההנחה שקיבלו. האיש השישי אמר: "אני קיבלתי רק שקל אחד מ- 20 השקלים של ההנחה, בעוד שהוא (והצביע על העשירי) קיבל שבעה שקלים מתוך 20 השקלים". האיש החמישי (זה האוכל עכשיו חינם) אמר "כן , זה נכון, אני חסכתי רק שקל אחד, בעוד שהוא (והצביע על העשירי) חסך פי שבעה ממני, זה ממש לא פייר". האיש השביעי צעק "זה נכון, למה הוא צריך לקבל שבעה שקלים בחזרה ואני רק שניים? עשירים מקבלים תמיד את כל ההטבות!"
"רגע אחד", צעקו ארבעת הסועדים הראשונים, "אנחנו לא קיבלנו כלום בכלל. תמיד השיטה דופקת את העניים".
תשעת האנשים הקיפו את האיש העשירי, והחטיפו לו מכות.
למחרת הוא לא הופיע לסעודה, כך שתשעת הסועדים האחרים החליטו לשבת ולאכול בלעדיו. אבל ברגע שהם באו לשלם את החשבון, הם גילו משהו מאד מאד חשוב: היו חסרים להם 52 שקלים...
רענן ביבר, מנכ"ל דל ישראל.....
כיצד לדעת חכמי הפורום יש לחלק לפי דין תורה את 20 השקלים שבעל המסעדה החליט לזכותם?
( מוקדש לפרופ' אומן )
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 13:43 |
|
| |
אראל
כאשר קראתי את הטעיות במאמר הבנתי שלא חיבר אותו אדם המומחה למיסים אלא דמגוג. ראית שהמחבר הוא "לוי מורב".
מדובר באדם שעבד בעיתונות ההסתדרותית, המוכן לעוות כל נתון ולהפוך אותו לדמגוגי, בכדי לשרת את המטרה החברתית שהוא מאמין בה.
לאחר שהעיתון דבר נסגר הוא חדל להיות עיתונאי בעיתונות מסודרת ומכנה את עצמו "עיתונאי עצמאי". בפועל הוא ומתראיין סדרתי בתוכניות ובעיתונות, למתן פרשנות ונקודת מבט סוציאליסטית לאירועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 13:38 |
|
| |
מה זה הקשקשנות הזאת ירוחם? אנשי עסקים שעושים עסקים בישראל עושים את זה כי כדאי להם , פשוט מאד . מענקים שמנים ופטורים ממס הם לא כל מה שקובע את הרווחיות . אם הדבר היחיד שמושך אנשי עסקים לכאן היה פטריוטיות היינו במצב גרוע מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 12:53 |
|
| |
אראל
יכול להיות שבאחוזים מהכנסתם באמת העשירים משלמים, כ20% בלבד,ואולי פחות אפילו.
אבל 90% מהכנסות המדינה, ממיסים, משולמים על ידי העשירים "הרמאיים" הללו,
הרמאיים הללו מעיסקת ישקר, שלמו לקופת המדינה, כמיליארד דולר, רק על העיסקה הספציפית הזאת.
המיסים המופחתים הללו, הם לפי החוק, והם מאד הגיוניים, יצרן המייצר ליצוא , מתחרה עם שווקי העולם, אם הוא ישלם יותר מיסים מעמיתו בחו"ל, הוא לא יוכל להתחרות בעולם,
בעידן הכפר הגלובלי, תעשיינים הנשארים בארץ, ראויים להערכה ולכבוד, ולא לבוז,
אם רק הכסף היה מול עייניהם, היו יכולים להרויח הרבה יותר, בהעתקת מפעליהם ועסקיהם, למדינות המחכות להם עם זרועות פתוחות, עם מענקים שמנים, ופטור מוחלט ממיסים לעשרות שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2008 07:37 |
|
| |
עשירים משלמים פחות מס
http://www.hashavim.co.il/article.aspx?Wrld=2&category=64&Artid=230
| פורסם: 11/11/2007
|
|
עודכן: 02/01/2008
|
| |
|
| |
|
כמה
עובדות פשוטות וקרות לחימום האווירה: וורן באפט, אחד מהאנשים העשירים
ביותר בעולם, מספר 2 או 3 ברשימת 500 המיליארדרים של המגזין פורבס, אמר לא
מכבר, שהוא רוצה לשלם יותר מס הכנסה אבל הקונגרס של ארה"ב מונע זאת ממנו.
פורבס טען בשתי
ההופעות הפומביות האחרונות שלו שהוא משחם רק 17.7% מס בשנה ואילו המזכירה
שלו, נהגו וצוות העובדים שלו, המקבלים תלוש משכורת, משלמים 32.9% בשנה.
הוא אמר כי גם אילו רצה לשלם יותר, לא היה יכול, היות וחוקי המס הקיימים
בארה"ב מונעים ממנו לשלם יותר. הוא קרא לקונגרס לשנות את חוקי המס בכדי
שהוא יוכל לשלם יותר ואילו העובדים החיים ממשכורת יוכלו לשלם פחות.
לפני ימים מספר
פירסם המוסף הכלכלי של הארץ ה"דה מרקר" כתבה, של סגן המו"ל והעורך הכלכלי
הראשי גיא רולניק, מלאה בסופרלטיבים, בתשבחות ובשירי הלל לוורן באפט בכלל
ולרכישה של מפעלי ישקר (לפני שנה וחצי) בפרט. העיתונאי המהלל גילה לנו כי
באפט מאושר מהרכישה שביצע וכי הרווח הנקי של העסק בשנה החולפת הגיע לחצי
מיליארד דולר.
כאשר התפרסמה אז
בתקשורת הידיעה על המו"מ המתקיים בין איתן ורטהיימר לבין באפט על העיסקה
הענקית – 4 מיליארד דולר, התגלה כי משפחת ורטהיימר משלמת מזה שנים רק 10%
מס על רווחיה בישראל מפעילות ישקר. יתר על כן. ממלא מקום שר האוצר דאז,
אהוד אולמרט וראש רשות המיסים דאז, ג'קי מצא, טסו במיוחד לאומהה בכדי
לעשות מה שמכונה בלשון אנשי המקצוע "פרה רולינג", בכדי להבטיח שגם באפט
ישלם רק 10%.
יש לנו הצעה
לבאפט – במקום להמתין לשינויים בחוקי המס בארה"ב, אנו מזמינים אותך לשלם
כבר מהיום את המס המירבי הקבוע בחוק על חברות בע"מ – 29%. כזכור החלה
הממשלה בתוואי של הורדת המס החל משנת 2003 עד לשנת 2010 מ- 36% ל- 26%. אם
מר באפט רוצה לשלם יותר מיסים הוא מוזמן – כאן ועכשיו.
לפני חודשים
אחדים נודע כי נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את מפקח המס הראשי של
איזור ת"א, שוקי ויטה מתפקידו. הנציבות טענה כי מצאה דופי בשומות המס
שויטה קבע לשלושה אנשי עסקים: לב לבייב, ארקדי גאידמאק והעבריין זאב
רוזנשטיין. באותה הזדמנות פורסם כי השלושה נהנו מתשלום של 12-13 אחוזי מס
בלבד על הכנסותיהם, למרות ששיעור המס הקבוע היה אז כ-30%.
לא ניכנס כאן
לדיון ולבירור האם חטא מר ויטה. אבל אי אפשר שלא לתמוה על העובדה שארבעה
אנשי עסקים גדולים משלמים שיעור מס מגוחך הנע בין 10% של משפחת ורטהיימר
ל-13% של אחד משלושת הג'נטלמנים שנמנו לעיל. לא נמסר כיצד בוצעה החלוקה
הפנימית בין השלושה לכן לא נותר לנו אלא לשער מי שילם 13% ומי רק 12%. בכל
מקרה מי שמקבל משכורת במדינת ישראל ואם היא מגיעה לרמה בינונית ביותר של
פחות מ-10 אלף שקל, הוא מוצא את עצמו מיד משלם מס שולי של 35%.
ועובדה שלישית:
מי שהיה החוקר הראשי של מס הכנסה אמר בראיון לעיתון ידיעות אחרונות: "רק
הפראיירים משלמים מיסים בישראל". הפראיירים, השכירים, אלה שאין להם יועצי
מס מקושרים ומתוחכמים. למשל אלה החוסכים את מעותיהם הספורות ומשקיעים אותם
באפיק שיקלי נושא ריבית מגלים שגם על סכומים פעוטים של כמה אלפי שקלים הם
משלמים 20% מס ריווחי הון. ולזה ייקרא צדק חלוקתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2007 16:03 |
|
| |
נדב,
כידוע, היתושים המודרנים פיתחו תנגודת לדי.די.טי, וכעת לא רק שאינם נפגעים ממנו, הם עמידים אף בפני חומרים כימיים נוספים.
הוא הדין לאידאליסטים קיצוניים. הכה על קודקודם בטיעונים מבריקים ונכוחים, והם ימצאו תשובות טובות יותר משאלותיך ופרכותיך.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2007 09:20 |
|
| |
המתחיל במצווה,
היכן ניתן להשיג את הספר?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2007 00:27 |
|
| |
איקלע לידי לאחרונה ספר הנוגע לעניין הנדון כאן, ספרו של צ'ארלס וילן "כלכלה עירומה".
אני ממליץ בכל פה, לשון וחניכיים על קריאת הספר הזה לכל דכפין, בעיקר לדכפין שיש להם דעות על ארגון החברה. מדובר במסמך פשוט, ענייני והגון שעושה לדמגוגים שמאלניים (מן הסוג הקומוניסטי) וימניים (מן הסוג השולל כל התערבות ממשלתית) את מה שעושה הדי.די.טי ליתושי אנופלס.
זהו בפירוש לא ספר המכריע בין סוציאל דמוקרטיה נוסח נורווגיה לשוק מוכוון צמיחה בנוסח אמריקה, אבל הוא משרטט תמונה מאוזנת (בעיני ...) של הצדדים לכאן ולכאן, הן מן הבחינה הפרקטית והן מן הבחינה המוסרית.
אגב מומלץ מאד, לאחר קריאת הספר, לקרוא בעין בוחנת את ההקדמה למהדורה העברית שכתב יהודה מלצר, אדם שלא ממש קשה לנחש את דעותיו הפוליטיות. דומה כי מאז הסכמותיהם של מאורות הדור החרדיים לספר "שערי תלמוד תורה" של יהודה לוי לא נראתה הדגמה נאה כזו למושג "מלאך רע עונה אמן בעל כרחו".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 21:51 |
|
| |
ובכן, בגליון "נקודה" החדש מופיע מאמרי בלוית תגובות זועמות שעדיין לא עברתי עליהן כל הצורך. קריאה מהנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2006 22:58 |
|
| |
מואדיב,
איזה טעויות?
לא טענתי, למיטב זכרוני, לקשר תולדתי בין תופעות כמו מעגלי צדק וגרעינים, אלא רק לכך שהם נהיו פופולריים ובולטים בתקופה האחרונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2006 18:59 |
|
| |
"במקרה, או אולי דוקא שלא במקרה, אני מכיר אתשני הארגונים האמורים לא רע,
ולא באמצעות גלישה באינטרנט, כך שאני מתנצל על שהידע שלי לגבי פעילותם
אינו שאוב מהכתוב בויקי" - משפט חזק, לגזור ולשמור...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2006 11:11 |
|
| |
.
שנרב_נ
על הדרך, אולי כדאי גם לתקן את הטעויות האחרות שהוזכרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2006 17:51 |
|
| |
מואדיב וגם,
לא ברור לי האם אנו מתווכחים. מוסכם כי אנשים שהיו פעילים בארגון "שכן טוב" הם שיזמו את "מעגלי צדק" על בסיס נסיונם. אתקן את הניסוח במאמר שלי כך שלא ישתמע כי זהו שם שונה לאותו ארגון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2006 05:52 |
|
| |
.
כאמור לעיל, ארגון שכן טוב ממשיך לפעול ולחלק מזון בכל יום שישי בירושלים.
מי שמעוניין, יכול להגיע בכל יום שישי לסניף תנועת הנוער עזרא ברחוב הצפירה ולסייע בחלוקה.
במקרה, או אולי דוקא שלא במקרה, אני מכיר אתשני הארגונים האמורים לא רע,
ולא באמצעות גלישה באינטרנט, כך שאני מתנצל על שהידע שלי לגבי פעילותם
אינו שאוב מהכתוב בויקי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 22:39 |
|
| |
מעולם לא העליתי בדעתי לטעון ש-"במעגלי צדק" החליף את "שכן טוב". כתבתי כך:
"מעגלי צדק הוא ארגון שהקימו כמה חבר'ה דתיים צעירים, סטודנטים ברובם, למען צדק חברתי. את הארגון הם הקימו לאחר כמה שנים בהן הקימו והפעילו ארגון אחר, "שכן טוב" שמו. ארגון זה החל את דרכו בחלוקת סלי מזון למשפחות נצרכות, ומאז התרחב גם לתחומים אחרים, כגון מרכזי למידה לילדים מאוכלוסיות מצוקה וכיו"ב. בסופו של דבר, הגיעו המייסדים למסקנה שלא די בפעולות חסד, ויש צורך לשנות דברים מן השורש, ועל כן הקימו את "במעגלי צדק".
כמובן, אין משמעות הדברים ש-"שכן טוב" הפסיק לפעול, וכל מי שמבקר בימי חמישי ושישי בכמה סופרמרקטים בירושלים בהם נאספים מוצרי מזון או מכיר את מרכז הלמידה "עתידים" הפועל במבנה של שבט "משואות" של הצופים הדתיים יודע היטב שהוא ממשיך בפעולתו. מהכרותי (הלא מעמיקה, אמנם) עם מייסדי שני הארגונים נראה לי שלא מדובר בתאורטיקנים של המרקסיזם וחסידי הסוציאליזם המדעי, אלא בחבר'ה שרצו לעשות משהו כדי לעזור לאנשים שמצויים במצוקה אמיתית; לנסיון להשפיע על מעגלים רחבים יותר הם הגיעו רק לאחר שראו עד כמה הפעולה מהסוג הזה היא טיפה בים.
|
|
|
|
|
