כל זמן שהנר דולק -אפשר עוד לתקן

בימים אלו שהם עקבתא דמשיח ומלכות הרשעה מתגברת והצרות סובבים את הכלל והפרט והרבה אסונות נופלים בפתע על אנשים ומשפחות, ראוי לכל אחד להשתדל בכל יכולתו בכדי לנצל ימים אלו של השובבים בכדי להתקשר אל צד הקדושה ולברוח ולהסיר מעליו קליפות הרעות שנאחזו בו ולהאיר את נשמתו בעסק התשובה והמצוות.
מקובלים אנו כי הזמן שבין פרשת "שמות" ל"משפטים" הוא זמן מיוחד לתיקון. בזמן שבו אנו קוראים בפרשיות השבוע שראשי התיבות שלהם מרכיבים את המילה "שובבים" על היציאה של עם ישראל ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי טהרה. ומעשי אבות סימן לבנים שגם אנו יכולים בתקופה זו לתקן מה שקלקלנו בגלגול זה ובגלגולים אחרים.
יש מנהגים רבים בשובבי"ם.
וטוב שיקבל על עצמו לפחות תענית דיבור אחת בתקופה זאת. וכדאי לקבל עוד כמה וכמה "תעניות דיבור" של שעות בודדות מידי פעם בפעם במשך התקופה
לא מדברים דברים בטלים, לא דברים של חול, לא דברים של מסחר אפילו דברים נכונים וחשובים. גם לא צרכי הבית שמותרים בדרך כלל, "לך למכולת" וכד'. מותר לדבר רק דברים של קדושה ודברי תורה.
יש נוהגים בתענית דיבור לסיים פעמיים או שלוש את כל תהילים.
שובבי"ם ת"ת
בשנה מעוברת יש ממשיכים את התקופה בעוד שתי שבתות. "שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים – תרומה תצוה.
כתב השל"ה הקדוש - בספר שמות
אלו התיבות של שובבי"ם ת"ת, רומזים לארבע חומות "תשובה" "תפילה" "צדקה" "תורה". כי שובבים רמז ל"שובו בנים שובבים"!! ובתיבת ת"ת, ראשי תיבות תשובה תפילה,
כתב בספר "אוהב ישראל" (פרשת ויחי)
הפגם של ברית המעור (ערוה) בא מפגם ברית הלשון עפ"י הרוב ר"ל. ועל פגם הברית תקנו קדמונינו ז"ל להתענות ולעשות תשובה בימי פרשיות של שובבי"ם כידוע מספה"ק. והנה הגם שנתמעטו כעת כח הדורות בעונותינו הרבים ואינם יכולים לעשות סיגופים ותעניות כראוי, עכ"ז מי שנוגע יראת ה' בלבבו צריך להתאמץ בכל יכלתו ולעשות תשובה על זה החטא כי גדול הוא מנשוא. ובפרט בימי פרשיות של שובבי"ם המסוגלים לכך.

ועיקר התשובה הוא ע"י תורה ותפלה וצדקה. כל אחד ואחד לפי יכולתו, ובפרט בלימוד תורה שבע"פ ולברר הלכה בליבון ובירור יפה בזה הוא מקבץ חלקי הטוב והניצוצין קדישין ומברר אותן מתוך הקליפות להוציא בולעם מפיהם. בסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) וזהו עיקר התיקון של פגם הברית.
וכתב בספר הנהגות צדיקים לרבי מרדכי מטשערנאביל
צדקה הוא מעלה גדולה והוא תיקון על חטאת נעוריו. ומעלה נפש רוח ונשמה שלו ומזכך זיכוך אחר זיכוך ומקרבת הגאולה כמאמר חז"ל גדולה צדקה שמקרבת הגאולה. גאולת כלל וגאולת פרט.