הארץ: השנה היו פחות בהילולת הבבא סאלי
רק אלפיים איש באו שלשום להילולה השנתית לכבוד הבבא סאלי. המצוקה מיתנה גם את הלהט האמוני. ומבין כל המפלגות, רק ש"ס התייצבה עם כל התותחים הכבדים |
 |
|
|
|
 |
|
נתיבות, שלשום. "לאנשים אין כסף", הסביר יהודה אביחצירא, "במיוחד למסכנים שבאים להילולה. רובם בקושי מפרנסים את עצמם" |
|
|
תצלום: אלכס ליבק |
|
| בתוך ההמולה הגדולה עמדה ענת מרציאנו והתפללה לשלום בעלה. באחרונה תקפה אותו "המחלה ההיא", כלשונה, והיא החליטה לצאת מביתה שבאשדוד לנתיבות, לבקש מסידנא הבבא סאלי שיתפלל, היכן שנשמתו שוכנת, כדי שבעלה שנפל למשכב ימצא מזור לסבלותיו. לפני שבעלה חלה לא האמינה ענת בנסים ונרתעה ממיסטיקה. עתה באה להילולה והשליכה נרות לתוך כבשן, למען בריאותם של בני ביתה ובייחוד בעלה החולה.
"ככה זה", הפטירה, משלימה עם גורלה, "כשאדם שקרוב אליך נופל, אתה לא חושב הרבה. אתה מחפש כל דבר שיכול להציל אותו. אני מאמינה שהכל אפשר לפתור עם אמונה. זה הכל בתוך הראש". הנשים שעמדו בקרבתה ליד כבשן האש ניענעו בראשן לאות הסכמה.
ההילולה כבר לא מה שהיתה פעם. עם השנים איבדה מזוהרה, ואיבדה את עשרות אלפי המאמינים שנהרו לרחבה בנתיבות כדי לזכות בפיסה מקדושתו של הבבא סאלי. הבבא סאלי, הרב יעקב אביחצירא, הלך לעולמו לפני יותר מעשרים שנה אך הילתו הרוחנית ממשיכה לשרות על המאמינים. היו שנים שראש ממשלה שלא פקד את ההילולה, ולא זכה לברכתו הפוליטית של בנו של הבבא סאלי, הבבא ברוך, נחשב למתאבד פוליטי. אבל השנים לא היטיבו עם האימפריה הרוחנית של הבבא ברוך. לא נותר הרבה מהשפעתו הפוליטית וערכה בשוק צנח. במידה רבה בגלל פרסומים על תאוות בצע של רבנים ועל חצרות רבנים, שעשו את רווחיהם ממאמינים חסרי כל.
"זה לא פייר מה שעשו לאבא שלי", התאונן הרב יהודה אביחצירא, בנו של הבבא ברוך. האיש גדול הממדים עמד ליד חנות המזכרות וצפה על ההמונים שהמתינו לנאום שעמד לשאת אביו מעל בימת הכבוד. רק אלפיים איש באו ביום רביעי השבוע להילולה השנתית לכבוד הבבא סאלי. אחד מקציני המשטרה, שאיבטח את האירוע במשך השנים, סיפר שהמצב הכלכלי מיתן את הלהט האמוני של המבקרים. פעם הגיעו לכאן מאות אוטובוסים מרחבי הארץ, עתה רק כמה עשרות חנו בכניסה לאתר. "לאנשים אין כסף", הסביר, "במיוחד למסכנים האלה שבאים להילולה. רובם חיים מביטוח לאומי ובקושי מפרנסים את עצמם".
זו אולי הסיבה שהמשחטה שעבדה בעבר ללא הפוגה בזמן ההילולה סגרה השבוע את שעריה מוקדם מהרגיל. רק כבש אחד נשחט עד שעת צהריים מאוחרת. רוב המבקרים העדיפו להביא עמם את המאכלים בקופסאות מפלסטיק.
המאמינים שזיהו את בנו של הבבא ברוך אצו לעברו וביקשו ברכה. אחרים נישקו את ידו, כמו היה גדול הדור. ניכר על יהודה שהוא נהנה מהמעמד. "זה לא בגללי", אמר, מושיט את ידו למנשקים, "זה בגלל זכות אבות. אנשים יודעים שהבבא סאלי הוא ענק הדור. אין במאה העשרים צדיק שמתקרב לרמתו. דע לך שיש שני אירועים חשובים בעם ישראל: ההילולה לרבי שמעון בר-יוחאי וההילולה לבבא סאלי". "מה עם ההילולה של הרנטגן?" שאלתי. "תגיד", נזף בי, "אתה עושה צחוק? איך אתה משווה בכלל?"
הרב יהודה הסביר, שפוליטיקה היא עניין מסובך שרק אביו מסוגל לפענח את הקודים שלה. לכן סירב להביע את דעתו על הבחירות הקרבות. "אני יכול להגיד רק דבר אחד", הרצין, "בעל הבית האמיתי הוא הקדוש ברוך הוא. הוא מחליט מי עולה ומי יורד. תראה איך שינה את מפת המנהיגות, תראה איך הוריד את שרון. ולמה? כדי להזכיר לנו שאנחנו בני תמותה בעולם הזה".
הפוליטיקה הארצית כמעט שלא הורגשה בהילולה השנה. חודשיים לפני הבחירות ורק ש"ס הפגינה נוכחות בקרב המאמינים. המפלגות האחרות אפילו לא טרחו לשלוח נציגי מכירות או לתלות שלטי תעמולה.
"בעזרת השם, ש"ס תזכה השנה בגדול", ייחל רונן דרעי, שעשה את כל הדרך מכרמיאל לנתיבות כדי להשתתף בהילולה. "בכלל, השנה התחילה טוב מאוד, כי הקדוש ברוך הוא גרם לכך ששינוי נפלה וטומי לפיד נעלם מהזירה הפוליטית. בעזרת הקדוש ברוך הוא, ש"ס תעלה בכמה מנדטים, כי כולם יודעים כמה היא עוזרת למשפחות במצוקה וכמה היא הפכה לכתובת היחידה של העניים".
לאורך היום, ככל שהתמשכה, איבדה ההילולה את צביונה הרוחני ונהפכה לעצרת פוליטית של ש"ס. הופעתו של הרב עובדיה יוסף בישרה על התרגיל שעתיד היה להתבצע אל מול ההמונים צמאי האמונה. מעל בימת הכבוד הצטופפו אדמו"רים, גדולי הדור, רבנים וסתם עסקנים. הופעתו של הרב עובדיה לצד הבבא ברוך חישמלה את האלפים.
רק סיים הרב עובדיה לברך ומיד קם נציגו בעולם החולין לממש את הרווח הפוליטי. יו"ר ש"ס, אלי ישי, תפס את המיקרופון והזכיר לאלפים מי מחזיק בזכויות היוצרים על המצוקה, מי העמיק אותה ומי מסוגל להתמודד אתה. ח"כ יצחק וקנין מש"ס הביע את ביטחונו שבבחירות הקרובות ינהרו המסכנים והעניים וכל אלה שהוכו בידי "הקפיטליזם החזירי" לש"ס. "ש"ס תעלה בגדול", העריך אחרי שסיים את תפילת המנחה ליד קברו של הצדיק, "היא תגיע ל-15 מנדטים".
גבי ללוש לא הופתע לשמוע את ההערכות על עלייתה של ש"ס. ביום רביעי בא להילולה כדי לנשק את קברו של הבבא סאלי, כדרכו של חילוני מסורתי. במשך 20 שנה כיהן כראש העיר דימונה, עד שבבחירות האחרונות שלחו אותו התושבים הביתה. הנפילה הצניעה את גינוניו ומיתנה את לשונו. בעבר נהג להשתלח בראשי המדינה ולאיים שישתק את המדינה אם לא יקבל את התקציבים שמגיעים לו. עתה נדם קולו.
המפה הפוליטית החדשה זרה לו. "קדימה" נראית לו מלאכותית, הליכוד מצטייר כמפלגת ימין קיצוני, והעבודה בראשותו של עמיר פרץ לא מצליחה לשכנע אותו. במיוחד נדהם ללוש מהיעלמותם של נציגי הפריפריה ברשימות הגדולות. את מקומם, הוא אומר, תפסו העולים מחבר המדינות. "זהו", נאנח, "נגמר התפקיד של הפריפריה בפוליטיקה הישראלית. אף אחד לא צריך אותנו יותר ואף אחד לא מתרגש מאתנו יותר. המסר החברתי נעלם. אני חושב שהפסדנו את המאבק ועלינו להודות בכך. נגמר העידן שלנו. הרוסים הם המנצחים האמיתיים של הפוליטיקה הישראלית החדשה".
וגם הפעם הרחבה הענקית מלאה בדוכנים שמכרו דברי קדושה. הכל נמכר: ספרי תורה ואותיות לספר תורה, תמונות של הבבא סאלי, בקבוקי עראק עם תמונתו של הבבא סאלי, קלפים עם תמונות של צדיקים, מוסיקה חסידית, מוסיקה מרוקאית, מוסיקה חזנית. הפעם, יותר מבעבר, בלטה מצוקת המאמינים. היא ניכרה בהבעת פניהם, לבושם, מאכליהם. דלות שלא זכורה כמותה.
בשנים הקודמות השתרכו תורים ארוכים של מאמינים שבאו לבקש ברכה מהרבנים. לזיווג נכון, לרפואה שלמה, למציאת עבודה, לפיוס במשפחה. כל ברכה ותשלום בצדה. התעריף אינו קבוע. כל אחד זוכה בברכה לפי צרכיו ומשלם לפי יכולתו. אך "זה לא מה שהיה פעם", הודה אחד העובדים במתחם קבר הבבא סאלי, "הזמנים השתנו".
גם קצין המשטרה הוותיק, שמלווה את ההילולה בשנים האחרונות, הבחין בשינוי. "פעם הם הביאו אתם אוכל בשפע ונשארו כאן כל היום", סיפר, "היום באים, מתפללים, אוכלים בקושי, וממהרים לחזור הביתה". |
|
|
|
 |
|
|
