http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1744624

טענתי, שההחלטה לחייב זוג שנישא בנישואין אזרחיים, ב"גט לחומרא", אינו אלא ניצול הסמכות הייחודית, שניתנה לרבנות ע"י הממשלה, בעניני המעמד האישי בין יהודים, כדי "לעשות שרירים".

כאשר קיים קושי להשיג גט מהבעל, או כאשר ישנה בעיית  "ממזרות", מוותרת הרבנות על הדרישה לגט, והם  טוענים שנישואים האזרחיים אינם  נישואים  המחייבים גט.

נשואים רק לחומרא.

"גט חומרא" אינו "גט של חומרא", אלא של סחיטה, של זלזול, באנשים, הגט זה יהפוך את האשה ל"מגורשת", ואף שמעולם לא היתה נשואה, ואם תרצה  להתחתן עם כהן הם לא יאשרו לה את הנישואין,  שהרי היא גרושה, אף שהם יודעים שכל הגט היה משחק ב"נדמה לי".

השבוע נתקלתי בפסק הדין הבא, שהוא פסק דין בית דין רבני איזורי, שהם טוענים שהם הגיעו למסקנתם "אחרי עיון מעמיק", מסקנא שהיא ביזיון לאינטליגנציה של הקורא.

פסק דין זה שכתובתו  באינטרנט היא http://www.rbc.gov.il/judgements/docs/103.doc עוסק בחיוב גט לבני זוג, שנישאו ב"נישואי פרוגוואי" ונפרדו, פסק הדין אינו מפרט מדוע הגיעו בני הזוג לבית הדין, וייתכן אחד מהם רצה להנשא לאחר/ת.

נישואי פארוגוויי מה הם?

בעוד שב"נישואי קפריסין", נוסעים בני הזוג לקפריסין ונישאים שם, הרי ב"נישואי פרוגוואי" אין בני הזוג יוצאים מהארץ, אלא הם חותמים על מסמכים במשרד עורך דין בארץ, המעבירם למיופה כוחו בפארוגווי, הרושמם שם לנישואין.

והרי  הפסק דין לפניכם בלשונו, כשההדגשות בו הן שלי:

_______________

 בית הדין הרבני האזורי אשקלון

פסק דין

לאחר עיון מעמיק פוסק ביה"ד שיש צורך במתן גט לחומרא, גם אם היו אלה נישואי פרגוואי.

ולהלן הנימוקים:

הנושא של נישואין אזרחיים נידון הרבה מאד בפוסקים (וראה אוצר הפוסקים סי' כ"ו), ונחלקו הדעות אם יש לחוש לנישואין ולהצריך גט לחומרא.

הספק העיקרי הוא כידוע האם יש לחוש לקידושי ביאה מדין אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.

בנידון שלפנינו  היה מקום לומר כי אין לחוש לטעם זה כי מדובר בזוג הרחוק מאד ממסורת היהדות, ואת הריחוק הזה הם הפגינו בעצם ההזדקקות לנישואי פרגוואי בניגוד למקובל אצל רוב רובו של הציבור, ובזה הם מוכיחים שאין פניהם לנישואין של ממש.

אולם לפי כמה מהטעמים שכתבו הפוסקים עולה שגם במקרה שלפנינו יש לעשות גט לחומרא.

א. ידועה שיטתו של הגאון הרב הענקין זצ"ל שהחזקה שאאעבב"ז קיימת גם באדם שאינו שומר תורה ומצוות כאשר הוא רוצה להקים מסגרת מסודרת של נישואין שבהם יש מחוייבות לנאמנות הדדית. וגם אם כוונתו לבית חילוני גמור. כי משמעות החזקה היא שהבעל והאשה רואים בביאה שלאחר הנישואין הרשמיים את תחילת חייהם כזוג נשוי.

ואם כי רבים נחלקו עליו מ"מ באגרות משה אבהע"ז סי' מ"ד החולק עליו כתב, שב"אם אפשר להשיג גט פיטורין מהראוי להחמיר אף במופקרים לחוש לסברת הגר"א הענקין". וכן כתב באבהע"ז ח"ב סי' י"ט "שאף שלדינא אני מסיק להיתר ובפרט במדינה זו שנקל להתקדש אצל רב כדין התורה ולא רצו בשאט נפשם להתקדש כדין התורה מ"מ משתדלים  אנו להשיג גט לחומר איסור אשת איש ומה שהתרתי הוא במקום שא"א להשיג גט".                                                                        

ולפ"ז עלינו לבדוק מה היתה כוונת בני הזוג במקרה שלפנינו האם התכוונו לבנות מסגרת פתוחה ורופפת של נישואין שבה רשאי כל אחד לנהל חיים פתוחים כאוות נפשו או שכוונתם היתה להקים מסגרת מקובלת של נישואין שיש בה מחויבות ונאמנות הדדית.

ביה"ד חקר את בני הזוג ומתוך התשובות שלהם עולה שהכוונה שלהם היתה להקים מסגרת ממוסדת של נישואין מקובלים. הם לא פנו לרבנות או בגלל התנגדות עקרונית אידיאולוגית להזדקק לטכס דתי או אולי בגלל חששו של הבעל שיהיו בעיות ביהדותו בגלל שאביו אינו יהודי.

האשה סיפרה שהיא רצתה לעשות נישואין כדמוי"ש, ורק בגלל התנגדותו של הבעל פנו ל"נישואי פרגוואי".

ואם כן לדעת הרב הענקין זצ"ל גם בנידון שלפנינו יש לחוש לנישואין מדאורייתא ובודאי שיש להצריכה גט.

ב. טעם נוסף שהוזכר בפוסקים (אוצר הפוסקים סי' כ"ו סק"ו אות ג' דף ו' בשם מערכי לב) לחייב בגט הוא מתוך החשש שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט. דהיינו בכל מקרה שבו מוכרים בני הזוג בציבור כנישואין, וחיים כזוג נשוי לכל דבר יש לחייב גט, כי אנשים לא מודעים לתולדות הנישואין, וברגע ששומעים שזוג שנחשב כנשוי לכל דבר מפרק את הנישואין בלא גט יש לחשוש כנ"ל שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט.

אמנם במקום שברור לכל שאין כאן מסגרת מסודרת של נשואין ובני הזוג חיים כ"חבר" ו"חברה" אין לחשוש לטעם זה, אולם במקרה שלפנינו שהם קיימו בחייהם היום יומיים מסגרת רגילה של נישואין יש לחשוש לטעם זה.

ג. טעם שלישי שהוזכר בפוסקים אוה"פ שם ע' 12 הוא חידושו הגדול של ה"צפנת פענח" וכן כתב בבכורי יהודה ובתשובת בעל מעשי למלך שגם במקום שלא היו נישואין כהלכתם הרי יש כאן נישואין כדין "בני נח" וכמו שהיה קודם מתן תורה והוא מחדש שגם בנישואין כאלה יש לתת גט, אם כי הלכות הגט שונים מגט רגיל .

ד. לפי טעמים נוספים שהוזכרו בפוסקים היה מקום להקל בנישואי פרגוואי כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין וכנ"ל.

ניתן ביום ט"ו חשון תשס"ו           (17/11/2005)

בנימין בארי, אב"ד                                 אהרן כץ, דיין                                          יצחק זר, דיין

_____

כשעיינתי בפסק הדין, שאלתי  את עצמי מספר שאלות, כמו למשל:

"לאחר עיון מעמיק".

אם זה מה ש"יוצא" להם אחרי עיון  מעמיק, מה יוצא להם כשהם לא כ"כ מעמיקים?

"ידועה שיטתו של הגאון הרב הענקין".

מדוע קובעת שיטתו של הרב הנקין, ולא שיטתם של הרב ולדדינברג  שככת בענין נישואין אזרחיים (שו"ת ציץ אליעזר חלק ב סימן יט פרק ז ד"ה ולב מי:

"ולב מי לא יתרגש למקרא תשובות אלה, המשתקף מתוכם קנאת גאון קדמון נגד שועלים קטנים מחבלים כרמים הרוצים לפרוץ חומת הקדושה והטהרה בהרימם יד בתורת משה לעזוב מקור מים חיים ללכת לנשואי ערכאות, שאפשר בצדק להמליץ על ההולכים להרשם אל ועד העיריה ולומר בית הועד יהיה לזנות כי עושים עי"כ את כל בעילותיהם בעילות זנות. ולענ"ד הבא להחמיר בכגון דא, מתוך שמחמיר מתחילתו מקיל בסופו לזעזע עד היסוד את כל חומת מבצר הקדושה והטהרה בישראל. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה"

"שהחזקה שאאעבב"ז קיימת גם באדם שאינו שומר תורה ומצוות, כאשר הוא רוצה להקים מסגרת מסודרת של נישואין שבהם יש מחוייבות לנאמנות הדדית. וגם אם כוונתו לבית חילוני גמור".

ממתי מכירה ההלכה ב"מסגרת ממוסדת של נישואין מקובלים"?

"ואם כי רבים נחלקו עליו מ"מ באגרות משה אבהע"ז סי' מ"ד החולק  עליו...".

לא רק שחלק עליו אלא גם כתב:

"...שהארכתי בראיות גדולות מהריב"ש שבאלו הרשעים המופקרין ועוברין על כל התורה ליכא חזקה דאין בועל בעילת זנות, שלכן גם זה אינו כלום, ודחיתי בזה שיטת ידידי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין שליט"א שכתב בספרו פירושי איברא דא"צ בקידושין שנתכוונו לקידושי מצות תורה אלא לזה שאשה זו לקח שתהיה לו לאשה הוא הכוונה לקנין אישות...".

הערה לדברי ר"מ פיינשטיין באבהע"ז ח"ב סי' י"ט:

"שאף שלדינא אני מסיק להיתר ובפרט במדינה זו שנקל להתקדש אצל רב כדין התורה ולא רצו בשאט נפשם להתקדש כדין התורה,  מ"מ משתדלים אנו להשיג גט לחומר איסור אשת איש ומה שהתרתי הוא במקום שא"א להשיג גט".                                                                        

אין ספק שגם פסק דינו, הוא פוליטי לא פחות מפסק דינם, האין זוג המתחתן הנרשם לנישואין "אזרחית", במדינה שבה קל להתקדש אצל רב כדין התורה, מוכיח שאין ברצונו להתחתן "דתית", וכאשר חסרים התנאים לקידושין דתיים, מדוע "נשתדל להשיג גט", האם עלינו להשתדל להשיג גט בכל מקום בו לא היו קידושין כשרים?                                                      

"הם לא פנו לרבנות או בגלל התנגדות עקרונית אידיאולוגית להזדקק לטכס דתי או אולי בגלל חששו של הבעל שיהיו בעיות ביהדותו בגלל שאביו אינו יהודי".

איך שלא יהיה הם לא רצו בנישואין "דתיים".

"האשה סיפרה שהיא רצתה לעשות נישואין כדמוי"ש, ורק בגלל התנגדותו של הבעל פנו ל"נישואי פרגוואי".

וכי  מה זה משנה  אם האשה רצתה?

"טעם נוסף שהוזכר בפוסקים (אוצר הפוסקים סי' כ"ו סק"ו אות ג' דף ו' בשם מערכי לב) לחייב בגט הוא מתוך החשש שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט. דהיינו בכל מקרה שבו מוכרים בני הזוג בציבור כנישואין, וחיים כזוג נשוי לכל דבר יש לחייב גט".

האם הפילגש היתה חייבת בגט לדברי האומרים שפילגש מותרת להדיוט?

"כי אנשים לא מודעים לתולדות הנישואין, וברגע ששומעים שזוג שנחשב כנשוי לכל דבר מפרק את הנישואין בלא גט יש לחשוש כנ"ל שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט".

הם שכחו לציין שהשו"ת אגרות משה שאותו הביאו לעיל, (חלק אה"ע ד סימן עה), כתב בהתייחסו לקול:

"מצד הקול שאולי היה ידוע להמכירים אותם שלא מבטלינן קלא לי"א שברמ"א /אה"ע/ סימן מ"ו סעי' ד', נמי אינו כלום דהא תחלת הקול ודאי היה שנתקדשה אצל רעפארמער שגם לפי הקול אינם קידושין כדכתבתי בסימן ע"ז".

"שברור לכל שאין כאן מסגרת מסודרת של נשואין ובני הזוג חיים כ"חבר" ו"חברה".

מה עושה  זוג נשוי שלא עושים "חבר" ו"חברה"?

"טעם שלישי שהוזכר בפוסקים אוה"פ שם ע' 12 הוא חידושו הגדול של ה"צפנת פענח" וכן כתב בבכורי יהודה ובתשובת בעל מעשי למלך שגם במקום שלא היו נישואין כהלכתם הרי יש כאן נישואין כדין "בני נח" וכמו שהיה קודם מתן תורה והוא מחדש שגם בנישואין כאלה יש לתת גט, אם כי הלכות הגט שונים מגט רגיל".

מה היה גיטם של ה"בני נח"?

"טעמים נוספים שהוזכרו בפוסקים היה מקום להקל בנישואי פרגוואי כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין וכנ"ל".

שאלות אלו הן רק אחדות מהשאלות ששאלתי את עצמי.

היש לכם תשובות לשאלותי?

היש לכם שאלות נוספות?

נישטאייך הוא נישטאיך ולא אחר