צא וראה הקפדה על מנהג ישראל.

כאן בפורום אוהבים לחלוק על מנהגי ישראל ולזלזל בהם כאילו הם פרימיטיב
אבל גדולי ישראל לא חשבו כך אפילו אם היה מנהג הנראה כשטות ומנגד להלכה היה מחבבים אותו ומקפידים עליו.

וראיתי כזאת מנהג בחנוכה שזורקים אלונטיות ומגביות על מי שמדליק את הנירות בבית הכנסת והרבה גדולי עולם  הקפידו על כך ויש בזה טעמים נשגבים מאד ואסור לזלזל חלילה.

אני מצרף לינק לראות המנהג

http://video.google.com/videoplay?docid=6877657672589220876&q=yaasse&pr=goog-sl

מגיב מפנימיות התורה

במשפט אחד הבעת את השקפתך: 'יהודי צריך לציית לא לחשוב' אבל בסוף הבהרת שהציות הוא לציווי ולרצון ה'. בכן יש לי חדשות בשבילך שישנם אנשים שה' ציווה להם לא לציית לאף בן אדם רק לה' בלבד שנתן להם את האפשרות לחשוב לבד ולזהות מי מדבר בשם ה' ומי בשם מקלו. נמצא כי 'יהודי צריך לחשוב לא לציית'. זו פנימיות התורה!

תוקן על ידי בוגיעלון ב- 22/10/2009 11:20:44

ידידי היקרים כותבי השורות החכמים...

ובפרט לאדון המתקרא "נאך אנמליטש" או מה שזה לא יהיה....

כתבת תגובה באחד מדפי הדיון בסגנון: "זה המקום לחשיבה עצמאית ולא כפופה".

דע לך, כי אתה חשוד בכפירה גמורה בתורת ישראל, ואני לא צוחק ידידי היקר. (או שלא).

להטיל ספק במנהגי ישראל, ניחא!
לא לנהוג את מנהגי ישראל, ניחא!

אבל, להטיל ספק וזילות כה סרוחה בחכמי ישראל, לא ניחא כלל!!! אבוי לך ולנשמתך הצולעת!

הזהר והשמר!

וכתב החתם סופר (או"ח, סי' נ"א): "כל המפקפק על המנהגים צריך בדיקה אחריו". וכן מביא (יו"ד, סי' ק"ז) "לשנות מנהג אבותינו איסור תורה הוא אצלינו".

ואם לא די בעבורך מרן החת"ס, הנה מה שכתב גאון ישראל ותפארתו, ברמ"א (או"ח, סי' תר"צ) "דאין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחנם הוקבע".

אכן, ישנם מנהגים שאין אתה מתחבר אליהם וכו', אבל מפה ועד להתדרדר למקום של אמירה אפיקורסית כגון: "עזוב את גדולי ישראל בצד, תחשוב לבד". ירחם ה'

אל תחשוב לבד, אל תחשוב בכלל, יהודי צריך לציית לא לחשוב!!
"למה יאמרו הגויים", לעומת עם ישראל שנאמר בו "אשרי העם שככה לו", תבין טוב -"ככה".

"ויאמינו בה' ובמשה עבדו", תלה כתוב אמונה זו באמונה זו, ואי אפשר לזו להתקיים ללא זו!!!!!!

בוש והכלם לך על עזותך ותאוות יצרך הרע להטיל רציונאליות והגיון שכלי במנהגי ישראל הקדושים והטהורים אשר אבותינו מסרו נפשם בעבורם!

ואפילו אין מקום לדיון על דברים כגון אלו!

אכן יש מקום שאפשר לחקור שורשי המנהגים וכו', ואפילו למצוא כי ישנן מנהגים שגדולי ישראל לא הסכימו עמהם!
אך חס ושלום, להחליט לבד ולחשוב לבד ולעשות לבד!

זה חטא אדם הראשון בתגלמותו, שאמר אדם הראשון: "אני חכם ואני רוצה להיות בעל "דעת" על מנת לעבוד את ה' לכן אוכל מעץ הדעת ובכך אשמח את הבורא".
לכאורה, חשיבה קדושה עם מטרה קדושה, רק ישנה בעיה אחת!
ה' לא ציווה כך!!!! זהו לא רצון ה'!
ורצון ה' מתגלה בדורות עד ביאת משיח ע"י חכמי ישראל שהמה המלמדים דעה לידע מה לעשות!
"ועשית ככל אשר יורוך" ואפילו יאמרו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין! היינו אפילו נגד ההגיון והרציונאליות!!

על כן הזהר בלשונך!

שבקוש,

סביר להניח שגם היו מכים זה את זה, סו"ס מדובר בבני אדם שרצו לגזול מהם עונג שבת אמיתי.
 

מנהג ישראל, קרעפלאך! (נאךאמאלנישט)
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1439630 בברכה.

ריב

הסיפור שם הוא בעיקר בגלל שהיו מכים זא"ז, כמבואר למעיין בבלי שם, ואינו כ"כ מן השם. (אמנם יש לזה קשר בעקיפין לתחום).



כי ריב לה' עם עמו


עשינו שולם?

ידעתי מאיר גם ידעתי, אבל לך תספר את זה למי שחושב שחייבים להכריז את המולד באידיש.

צודק המתפלל שכן אי אפשר לצאת ידי חובת ברכת החודש מאיר

בבית הכנסת שבו התפללתי השבת עקרו מהג-ישראל מקודש שנוהג בעיה"ק ירושלים תובב"א מימות אבותינו מצוקי ארץ זיע"א והפסיקו להכריז בבית הכנסת את המולד בעברית וביידיש אלא בעברית בלבד.

מה לעשות? הילד שמכריז לא יודע אידיש (וגם רוב המתפללים)!

לא נתקררה דעתו של אחד המתפללים עד שהכריז: "לא יצאו ידי חובת ברכת החודש"!

מיכי
א. אכן באת בקצרה אך העיקר חסר מן הספר הרי לרוב השיטות מדובר רק במנהג מקום וכדרכי אקשה מהנפ"מ ההלכתית שלרוב השיטות בסוגיה אדם העובר מקום אינו חייב להמשיך לשמור מנהג מקומו, ומכאן ראיה שהיסוד ההלכתי איננו מנהג אבות!
והרי רק אולי לראב"ד, ולרא"ש בלבד מדובר במנהג אב על הנפ"מ שבכך.
ב. הקדמתי בדברי שזה שמכל מיני סיבות הדבר התהפך בדורות אחרונים אין בו בכדי לעקור את המשמעות בהקשר התלמודי.
לחיבת הפירגון שלך (חן חן) אציגה לפניך מדברי הרוגצו'בר לשרידי אש - מובא בספר חידושי בעל שרידי אש על הש"ס, ירושלים תשנ"ח,עורך: אברהם אבא וינגורט - ציטוט מדברי השרידי אש, עמ' 11 - (וכל ההקדמה שם מומלצת על למאוד):
"וכבר היה לי ריב גדול עם הגאון ז"ל...ואני העזתי פני וכתבתי להגאון שדעת הרמ"א וכן דעת החתם סופר אינה כן..והגאון גער בי בנזיפה גדולה...וכתב אלי בזו הלשון: הוא הולך אחרי הנמושות (הרמ"א והחת"ס) ואני הולך אחרי הבבלי והירושלמי".
איני הגאון ואינך השרידי אש, ואיני בא רק בשם התלמודים, אך אתה נסמך בעיקר על האחרונים, ונוהג כמנהג האחרונים בתפישת המנהג.
ווכדרך שאתה נוהג לומר: הענין מוצה.
לענין אסמכתא - המח' תדון באשכול אחר.