את אשר ישנו ואשר איננו-ספר חדש מפרי עטו של הרב מ"א

כצופה ותיק ויותר מזה בפורום: למה באשכולות ישנים סדר ההודעות מעורבב?

הרב מיכי,
 איתרתי את ספרך הראשון בספרייתו של מוסד אקדמי באזור שייח' מונס. השאלה האם אתה נמצא שם כסובייקט או כאובייקט של מחקר.היכון ל:
ל.בן לץ,"בין חרדיות למודרנה-מיכאל אברהם וכתביו כמקרה מבחן של זהות דתית היברידית",בתוך:תיאוריה וביקורת גיליון40 ,ת"א2012

[ממללא,

האמן לי - אין לי שום נכסים ב"הארץ", ואין לי שום אינטרס להגן על המו"ל שלו. כמי שמנסה להיות קוראת ביקורתית של כל טקסט, יש לי הרבה מה לומר על העיתון הספציפי ועל העיתונות הישראלית בכלל.]

(תוקן, כי ירד לי האסימון. איטית, מה לעשות.)
תוקן על ידי - אמשלום - 16/02/2006 8:07:24

 ממללא ,

שמעתי מאבי ז"ל שאביו של עמוס , גרשום שוקן , היה פונה לעיתים בישיבות המערכת לאחד מעובדיו ומבקשו להכין למחר מאמר אובייקטיבי נגד פלוני ...

אמשלום,

אני לא חזק במשלים ומטאפורות. מישהו העיר שהפצת הספר ע"י ספריית בית-אל היא חסם כניסה בעיני חוגים מסויימים, וכנראה שהוא צודק. זו הערה עסקית גרידא.

זה שאותם חוגים אינם היחידים שמחרימים מוצרים, גם זה נכון ואין חולק על כך. גם אני מחרים מוצרים וספרים שונים (הדוגמא שעולה לי כרגע היא 'רמב"ם פרנקל'', שכמה פעמים כמעט ונתפתיתי לרוכשו). אני לא רואה בעיה בעצם ההחרמה, בין אם זה אומר עלי שאני גמל, נאקה או דבשת.

(אגב, אני משוכנע שלו עמוס שוקן היה חבר פורום, הוא היה יוצא נגד ההגנה שאת מספקת לו מדי פעם. הוא הרי מעולם לא ניסה להסתתר תחת מעטה אובייקטיבי).

[ממללא,

זהו, שלא הבנתי איך זה קשור לדבשות, וחשוב מזה - לעניין עיוורון הגמל לדבשת שעל גבו..]

אמשלום,

אכן, רק החלק הראשון בהודעה מיועד אליך ולדבריך על הדבשות דלעיל.

ר' מיכי,

אני אגיב בהמשך בעהי"ת.

ממללא,

א. מטרתי  העיקרית לא היתה חיבור של תורה עם חכמות חיצוניות, אם כי זה נעשה שם במידה מסויימת. אני מתכוין בספר לטעון טענות ולנסות לשכנע מי מן הקוראים במידת האפשר.
מבחינה זו הספר מכוון לקוראים מחוץ לשטיבל, לא פחות ואולי יותר מאשר לאלו שבתוכו, ואליהם זה לא הגיע.

ב. נקודה זו נוגעת לציפיותיי מעיתון 'הארץ', והיא קשורה לקודמתה. אני חש באי הבנה שחדרה אל כולנו כאן, ועל כן יש מקום להבהיר אותה.
דומני שיש בדברי כמה מן הכותבים כאן ערבוב בין שני מישורים של פלורליזם: בתוכן, ובמתודה של הדיון. ואפרט:
1. ישנה מדיניות של עיתון לגבי השאלה את מי לעודד ובמה לתמוך. מבחינה זו עיתון קובע מדיניות ובוחר כותבים, וזה לגיטימי וברור. זה אכן משותף ל'יתד' ול'הארץ'. ביחס למישור זה, לא ציפיתי כלל ש'הארץ' יתמוך בעמדות שאני מעלה.
2. ישנה מדיניות לגבי השאלה של אופן עריכת הדיון. או: כיצד לעודד או לתמוך במה שרוצים לתמוך. האם להשתיק את הצדדים האחרים, או להציג את הצד שלך ביושר ולפתח דיון ענייני תוך העלאת הצדדים המנוגדים והתמודדות עמם? רק במישור זה היו לי ציפיות. חשבתי שבמישור זה ישנו הבדל בין 'הארץ' ו'יתד'. אך בכל פעם מתברר לי מחדש כי ההבדל הוא קטן למדיי, וכמעט שאיננו קיים. אמנם בד"כ 'הארץ' עושה זאת ביתר אלגנטיות, ומתוך אשלייה ומראית עין מדומה כאילו שזה לא קיים אצלו. אך דווקא בגלל זה בעיניי זוהי פשיעה כלפי קוראיו שמשוכנעים שהם מקבלים תמונה סבירה של מה שנעשה ושל עולם האידיאות שסביבם, בעוד שהתמונה אותה הם מקבלים היא מעוותת וחד צדדית. לפי התרשמותי, קוראי 'יתד' מודעים היטב לחד צדדיות של העיתון שלהם ואילו קוראי 'הארץ' לא. במובן זה 'הארץ' גרוע הרבה יותר.
ביחס למישור השני לא נכון הוא שלעיתון 'הארץ' יש אג'נדה מוצהרת. אין לי ספק שקוראיו משוכנעים שהם מקבלים עיתון בעל אוריינטציה שמאלית (בעיני חלקם הגדול, מאוזנת ומרכזית), אבל הם גם משוכנעים שהתמונה העובדתית והדעות השונות מוצגות בפניהם, ושהדיון הוא פתוח והוגן.
אין קשר הכרחי בין המישורים, וחבל שאנחנו כולנו לא נוהגים להבחין ביניהם.
גם טענותיי כלפי 'יתד' נעוצות בעיקר במישור השני ולא בראשון, אף ששם לפחות זה ברור לכולם, וכמוש"כ.   מיכי

ממללא,

לא הבנתי מדוע הפנית תגובה זו אלי?
מה הקשר לדברי?
(ואם אני כבר שואלת על קשר - מה הקשר של הפסקה הראשונה שלך לעניין הנדון כאן?)

אמשלום,

שמעתי שיש כמה יהודים בא"י שלא רוכשים 'תוצרת יש"(ע)'. חלקם אף מנסה לסכל מכירת תוצרת כזו בחו"ל. לזכותם אעיד על עצמי שהם גורמים לי לעתים קרובות להעדיף תוצרת כזו על תוצרת אחרת, גם כשזה מייקר לי את עלות הצריכה, ובמיוחד בחו"ל.

בכל מקרה, לזכות עיתון 'הארץ' יאמר שהוא מצהיר בגלוי על האג'נדה שהוא דוחף ולא מתיימר להיות אובייקטיבי (הרב מיכי - הצפיות שאתה תולה בו לא מציאותיות, ולכן אין מקום לאכזבה).

לגבי הספר עצמו (החלק הראשון) -

איני יודע מה היתה כוונת המחבר ולמי הוא ייעד אותו. אני יודע שהספר היה לספר שמדברים עליו רבות בעולם הישיבות הד"ל, ואני מתקשה לחשוב על הרבה ספרים אחרים שיצאו בשנים האחרונות והיו לכאלו - ולאו מילתא זוטרתא היא.

רבות מדובר בחוגים אלו (אני לא כותב 'חוגינו' כדי לא לעורר כנגדי מי מהכותבים/ות) על שילוב לימוד תורה עם חוכמות חיצוניות, אך אין כמעט מי שמסוגל לשלב ברוחב דעתו בין המתודות הללו באופן עמוק. כך, שבזכות יכולתו של הרב מיכי לשחות בשני העולמות - מתחיל להתמלא החלל, לטוב לנו.

בקיצור, חשיבות הספר רבה גם ללא קוראי 'הארץ' ואיחולי לרב מיכי שימשיך להפיץ מעיינותיו החוצה.

קראת מאמרך, ובקצירת העומר הגבתי באשכול על הגלישה באינטרנט - עיי"ש.