"במושב לצים לא ישב"

קוני,

האינך רוצה להיות תלמיד חכם גם לשיטת החזון איש?

הרי ידוע בשמו שאין דרך תלמידי חכמים לענות!

היום מצאתי תימוכין לדבריי בהודעה הקודמת.

ראיתי מה זו ליצנות של כפירה! הצד השוה שבהן: עיוות השקפתי המוביל להשחתה!

ליצנות מה היא?
מקליד ששפך קיתון של שופכיו על הפורום שלנו, הודה לבסוף שבעצם אינו יודע מה כתוב בפורום.

כפירה מה היא?
באשכול שפתחתי מזמן על אמונה הבאתי מדברי אותו מקליד שבשום אופן לא ניתן לדעת שיש אלוקים [חס מלהזכיר - עפ"ל] כי הרי לו ידענו הרי לא היה חיוב להאמין ואמונה הרי זו אי ידיעה!!!

נו זה מה שקורה אם לא מסתכלים בפורום שלנו

השאלה של סאפי 'היט מי אי ז'ה פייס' (תרגום: היכתה אותי בפנים - איכשהו נשמע יותר עוצמתי באנגלית ואולי רק כי זה נפוץ יותר), כאשר הגעתי לפורום אחר ומצאתי נושאים בעניינים תוכניים, אבל תמיד מלווים בחוסר כבוד אדם משווע. הטחת ההאשמות והעלבונות הגועליות, גורמות לרצות איכשהו לטבול במקווה כאשר יוצאים משם (חוץ מטומאת המיסטיקה-ע"ז הרווחת).

מצד אחד חבל להפסיד חכמה, מצד שני יראת ד' היא חכמה. בתוך מחשבותיי עלה ברעיוני לדרוש 'ובמושב ליצים לא ישב' - ואפילו לדברי תורה, אז נזכרתי שזו בעצם שאלתו של סאפי, נכון?

תודה איקה.

"איתתא מסייעא איתתא" [תרגום: אשה מסייעת אשה]. יענטע חיפשה הגדרה לגבול בין שקר קדוש לנוכלות אינטלקטואלית. דברייך סיפקו את ההגדרה המבוקשת. אני "רץ" להעתיקם לאשכול הזה.

מה אומר רבי נחמן על - אמונה וליצנות

טוב יותר להיות פתי מאמין לכל דבר, דהיינו להאמין אפילו בשטויות ושקרים כדי להאמין גם באמת, מלהיות חכם ולכפור בכל, חס ושלום. דהיינו שהוא כופר בשטויות ושקרים ועל ידי זה נעשה אצלו הכל ליצנות, וכופר גם באמת חס ושלום.
ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום (עדויות פ"ה מ"ו)

קשה לדעת מה נכלל בלשונו של דוד המלך ע"ה, אבל סביר שהכוונה להתרחק מהשפעת הליצנות. גם ניסיון הרי הוא ספק ליצנות וייתכן שלפעמים גם הימצאות פיזית גורמת לקרבה נפשית, אבל כמובן שישנן דרגות קירבה ודרגות רגישות.

אינה דומה ישיבה משותפת במסיבה לישיבה משותפת אקראית בתחבורה ציבורית וכו' וכו'.

אני מבין שרוב הכותבים כאן סבורים שהביטוי "מושב ליצים" ניתן לפירוש גם במובן הלוגי.
אם כך האם ניתן ללמוד גם בכיוון ההפוך. כלומר האם דברי ווטו: "על כל אחד להכיר את גדרותיו שהוא צריך להציב כדי שלא ייגרר לחוסר רצינות מחמת אווירת הליצנות הסובבת אותו." נכונים גם למושב ליצים פיזי?
ואם כן, אז מה כוונת הפסוק "במושב ליצים לא ישב"? אם הכוונה, היא רק על מי שהיה יכול להיות מושפע, אז מה כל כך אשריו? בפשטות היה נראה לי פירושו של פסוק זה, שאל לו לאדם להעמיד עצמו בנסיון.
וכדי לבודד, את השאלה, גם השאלה בפתיחת האשכול היתה לגבי ליצנות שאסורה ולא לגבי המקרים בהם ליצנות מותרת, כפי שאוזכרו בין השאר באשכול זה.

רק_את/ה

'לא זכה נעשית לו סם המוות'

גם דבקות בתורה ללא דרך ארץ שקדמה לה, טומנת את פח הליצנות.

מרבית בני האדם אינם מספיק רגישים להבחין בין רצינות לליצנות,
והגבול בין השניים דק מאד.
איך יודעים מתי נגמר הרצינות ומתחיל הליצנות?
רק כשהולכים לאורה של תורה,,,

הנקודה השלילית של השפעת הליצנות, איננה עצם ההסתופפות בסביבת הליצים והשמיעה לדיבורים שלהם.

הירידה לרמת חשיבה בלתי רצינית, היא הגורמת. למי שנגרר בקלות, יש להיזהר גם מהסתופפות ושמיעה. אבל צריך לדעת שעיקר הזהירות היא השמירה על רמת חשיבה עצמאית, שאינה נתפסת במשחקי מילים ואינה מתפעלת מאסמכתות 'מפוצצות'.

בעצם כל התקוע בדעותיו ומסרב לשקול כל דעה שמובאת לפניו, יש בו מן הליצנות.

לפעמים יש אצל חברינו נטייה להתפלמס עם עקשנים למיניהם. כך הייתי נוהגת בעבר הקרוב להשתמש בהם כשק אגרוף אינטלקטואלי. למרות שידעתי שאין סיכוי גדול שהצד שכנגד יירתם לבירור האמת, עצם מיצוי הויכוח בניסיונות ניסוח שונים, חידד לי את הדעת. ויכוחים כאלו מעייפים, אבל אני דווקא רואה בהם צד של התחסנות נגד הליצנות.

מכך אני מסיקה שאי הישיבה במושב ליצים אותה משבח נעים זמירות ישראל, מכוונת לישיבה של הנאה בחברתם, מפאת האווירה הקלילה של הליצנות. אבל הבא להתמודד ולמצות את הדעת מתוך חיפוש האמת ללא לאות, לא יגונה כיושב במושבם. אדרבה, הוא ישובח כלוחם אמת.