יש לי מחשב נייד ושכנים עם נתב אלחוטי, הנתב אינו מוגן ואני יכול לגלוש חינם על חשבונו.
השאלה היא האם אני חייב לקבל ממנו רשות, כיום אף אחד לא משלם לפי גלישה, וכנראה אני גם לא
תופס לו רוחב פס.
עד כאן דברי השואל.
***
תשובתי היתה:
זו שאלה מעניינת מאד.
לכאורה, זה נושא חדש. ובעצם, הרעיון הבסיסי כבר מופיע בגמרא.
הסוגיה נקראת: זה נהנה וזה לא חסר. האם צריך לשלם?
אתה נהנה – מגלישה.
השכן אינו חסר, כי אינו משתמש, נניח, בזמן הזה במחשב שלו. או שהפס רחב מספיק לשניכם.
אבל צריך אתה לדעת שבסוגיה זו פטור הנהנה אך ורק אם לא היה שם שום נזק מינימלי, אפילו כזה
שבנסיבות אחרות לא היינו מתייחסים אליו.
דוגמא לדבר: אדם גר בדירת חברו ללא רשות, אך אין החבר משתמש באותה דירה וגם אין היא
עומדת להשכרה. היה מקום לומר שהראשון פטור מתשלום, כי חברו לא הפסיד מאומה על ידו. אבל
יש בכך תנאי שמקהה את ההיתר. אם היה נזק כלשהו, ותמיד יש נזק כלשהו ולו גם לכלוך הקירות,
הריהו חייב לשלם.
לכן, אם היתה האטה כלשהי במהלך הגלישה של השכן או אם, נניח, גרמת לכך שלכתובת שלו או
לשם המשתמש שלו נגרם נזק כגון שם רע, יתכן שתצטרך לשלם.
אבל יש לעיין כמה תצטרך. הרי בוודאי שלא יוכל לתבוע ממך יותר מאשר החלק היחסי של שימושך
במחשב. והיום מדובר בסכום של כמה מאות שקלים או כמה עשרות, תלוי בהיקף הפס שנקנה.
ובמבצע.
נראה לי שהשאלות הן בעיקר בתחום אחר. ראשית, טכנית, האם אינך חודר בכך למחשב שלו, או
שמאפשר לו לחדור למחשב שלך, או למישהו מבחוץ לחדור אל שניכם?
שנית, אם שכנך רוצה להוריד קבצים כמו מוזיקה, הוא זקוק לכמה שיותר רוחב פס. כמובן, אם הוא
אינו נוהג את המנהג הרע הזה, אזי באמת הוא לא ניזוק. וזה תלוי בבירור השימוש שלו.
מצד שני, אם אתה רוצה להוריד קבצים, מן הסתם תאט את הגלישה שלו. וזה אסור.
בסופו של דבר, נראה, גם אם זה נראה אבסורדי, שאינך חייב לשלם. אבל לעשות כן לכתחילה נראה
פסול. צריך לבקש רשות.
***
על תשובה זו הוסיף השואל את ההערות החשובות הבאות:
ואשמח אם תעלה את זה לדיון (בעילום שם), אני בטוח שהדעות יהיו מגוונות, ויהיה ניתן ללמוד מזה.
לסיכום, ותקן אוי אם אני טועה, אני מבין שלכאורה, עם זה מצב של זה נהנה וזה לא חסר, אזי אני לא
צריך לבקש רשות. וא"כ זה דבר טכני שניתן לבדוק אותו ע"י כלים מקצועיים, האם אני תופס רוחב
פס, והאם אני מגדיל סיכון, והאם זה נקרא שאני חודר למחשב שלו או רק משתמש בחצר שלו.
בפועל השימוש שלי הוא לגלישה ללא שיתוף קבצים, ולקריאת מיילים.
לפי בדיקות פשוטות שעשיתי, יש להם 1.5MB, והקו מנוצל חלקית או לא מנוצל ברוב היום. אבל אני
יבדוק את זה בצורה יותר מקצועית.
כך שסביר להניח שכרגע אני לא מפריע להם
שאלה נוספת, האם אני חייב להודיע לו שהרשת פתוחה, כלומר שכמו שאני יכול להכנס לרשת
הביתית שלו, אזי גם האקר יכול (לא הגיוני שמישהו יבוא, אבל תאורטית זה יכול להיות). ואז גם אם
מותר לי לגלוש דרכו, ברגע שאני יודיע לו ...
עד כאן דברי השואל..
***
יש להעיר, בעקבות המכתב השני, כי אכן יש כאן לכאורה מצוה של השבת אבידה, להתריע בפני
השכן שהוא חשוף לחדירה בגלל שהרשת שלו אינה מוגנת ולו בצורה מינימלית על ידי הצפנה.
***
במחשבה שניה -
נראה שיש גם מקום לדון על הספק. יתכן ששימוש בקו מהווה גם נזק, אם גם נזק עקיף לספק, מפני
שהוא עושה את פרנסתו מהשכרת רוחב פס.
נראה שרוחב הפס שייך לשכן, אך בכל זאת יש מקום לחשוב על זה.
***
ובכן, שאלה מודרנית שיכולה להראות כי התורה מדברת לכל הדורות. מה דעתכם?
לאחרונה התעניינתי בקנית נתב אלחוטי והוסבר לי בחנות שאי קביעת קוד מוגן פירושו פרגון לגולשים אחרים באזור הכולל מעט סיכון. גישה לפי ניסוח כזה אומרת שמי שלא עושה קוד זה לא מתוך רישול (הרי קל מאד לעשות קוד) אלא מתוך פרגון.
התשובה לשאלה כאן אינה חד משמעית 'כן ולא' לגבי כולם תמיד. עם כללי ההלכה תמיד ניתן בנושא כזה כאשר לא יודעים את דעת השכן, לסובב את הבוהן לכאן ולכאן, זה לפי האינטואיציה העל שכלית שלו (לדעתו), זה לפי כתיבתו שם או שם וזה לפי הכללים הנוקשים ולא כ"כ נושקים שאמא שלו חינכה אותו בהם.
בפועל אולי שלא כשמחת מיימוני בפתיחת האשכול ששש כעל כל הון על: 'שאלה מודרנית שיכולה להראות כי התורה מדברת לכל הדורות', ניתן להשאיר שאלות כאלה (ולאט לאט גם עוד אחרות) לשיפוט האינדיבידואלי של כל אדם לפי יושרו והכרתו את שכנו וכללית לפי השקפתו את היקום כאדיב או עויין? וכי לא זו תכליתה של התורה?
בענין שדנתי לעיל על הבעלות על דברי דואר המונחים בתיבה משום שחצר זו אינה משתמרת ואינה קונה העירוני כי ה'קצות החושן' (ר ב) טוען כי לדעת הגהות מיימוניות ועוד במתנה ומכר אף חצר שאינה משתמרת קונה. עוד, בעומד המוכר בצד השדה לכולי עלמא קונה ואם כן יש לומר שהדוור הוא שליח המוכר וברגע ששם בתיבה קונה בעל התיבה בקנין חצר.
מאיר
נשלח ב-9/5/2006 13:36
אספקטים נוספים לנושא (מבחינה טכנולוגית ומשפטית) במאמר הבא:
רוב בעלי הרשתות האלחוטיות - בבית ובבתי עסק - אינם מודעים לסכנות הנובעות מהזנחת האבטחה של רשתות אלה. במקרים קיצוניים, אתם עלולים להיענש על פעולות שביצעו אחרים ברשת שלכם. אך הטיפול הנכון בבעיה הוא באמצעות הטלת האחריות על בעלי הרשתות
האינטרנט האלחוטי מצוי היום כמעט בכל מקום בישראל , בשדות תעופה, בבתי קפה, ברחובות ובבתים פרטיים. עם התפשטותו תופסת תאוצה תופעת "גניבת הפס האלחוטי", המכונה בלעז war-driving או piggybacking.
מדובר בחיפוש אחר רשת אלחוטית לא מאובטחת המצויה בסביבה, התחברות אליה וגלישה באינטרנט באמצעותה. אם תבדקו את רישומי (לוגים) הנתב האלחוטי שלכם תמצאו, בוודאי, מספר לא מבוטל של נסיונות של זרים להתחבר אל האינטרנט באמצעות הרשת שלכם. אם הרשת שלכם אינה מאובטחת – סביר להניח כי הנסיונות היו מוצלחים.
נולדת באוטובוס? סגור את הרשת!
בדיקת ynet, שנערכה בשנה שעברה, גילתה כי רשתות אלחוטיות רבות במרכזי עסקים אינן מאובטחות. על אחת כמה וכמה כשמדובר ברשתות ביתיות. במילים פשוטות, ניתן להתחבר לרשתות אלה באמצעות הקלקה על הרשת האלחוטית הזמינה שאיתר המחשב מבלי להקיש שם משתמש, סיסמה וכד'. לעתים, מחשבים מתחברים לרשתות כאלה באופן אוטומטי, מבלי שהמשתמש מקיש על מקש כלשהו, או יודע זאת כלל.
בחלק מן המקרים, משאירים בעלי רשתות אלחוטיות את הרשתות פתוחות במכוון, כביטוי לאמונתם בשיתוף משאבים וחברותא ברשת. עם זאת, לרוב תופעה זו נובעת מחוסר מודעות לסכנות הטמונות בהותרת הרשת לא מאובטחת ופתוחה לכל. זאת, משום שמדובר בסכנות שאינן מוחשיות די הצורך עבור הקהל הרחב, בניגוד, למשל, לאי נעילת דלת הדירה.
מה בין war-driver לבין גידול שפיר?
"זו לא גניבה", טוענים המשתמשים, "משום שאנו לא לוקחים שום דבר מבעלי הרשת". האמנם?
תופעת ה-war-driving אינה מסתכמת בגזילת פס לצורך גלישה תמימה באינטרנט. במקרים מסוימים היא עלולה להוביל לגניבת קבצים של בעל הרשת, שתילת וירוסים וסוסים טרוייאנים, אחסון קבצים המכילים חומר פדופילי ואף משלוח דואר זבל.
ה-war-drivers עושים שימוש ברשת בדרך כלל לגלישה ולהורדת קבצים. גם תופעה זו חמורה יותר מכפי שנדמה. כמו גידול שפיר – שימוש חשאי ברשת האלחוטית שלכם, כשלעצמו, אינו גורם לנזק בלתי הפיך, ואינו מקצר את חייו של המחשב כל עוד המחשב בריא והגידול אינו תובעני (גלישה והורדת קבצים מתונה). במצב זה, הגלישה על חשבונכם אמנם גוזלת מכם משאבים אך אינה פוגעת באיכות חייכם.
אולם, כאשר הגידול מתחיל להיות תובעני (הורדת קבצים גדולים רבים, קבצים מפרי זכויות יוצרים שעלולים לעורר את תשומת לב ארגוני זכויות יוצרים או קבצים פדופיליים) – איכות חיי הגוף הפונדקאי נפגעת קשות. הנזקים: הפרעות בגלישה עד כדי חוסר יכולת להשתמש ברשת, תביעות בבית המשפט ואף מעצר. אגב, לאחרונה פורסם כי ספקי אינטרנט החלו לדרוש תשלום נוסף בגין שימוש מוגבר ברשת להורדת קבצים, כך שאתם עלולים לשלם יותר בגלל פעולות של אחרים.
ברחבי העולם – מעצרים וקנסות
ברחבי העולם החלו לנקוט בצעדי אכיפה פליליים נגד שימוש לא מורשה ברשתות אלחוטיות. תושב אנגליה נדון אדם לקנס של 500 ליש"ט ושנה של פיקוח בית המשפט בגין פעולה דומה לפני כשנה. עונשים דומים נפסקו בשנה האחרונה בקנדה ובמדינות פלורידה ואילינוי בארה"ב.
מאחר ומדובר במקרים בודדים, ולרוב בערכאות שיפוטיות נמוכות, לא השתרשה פסיקה מנחה בעניין זה. מומחים בארה"ב סבורים כי לעתים יכול שימוש שכזה ברשת אלחוטית לא מאובטחת להיחשב ל"חדירה ללא רשות למחשב", האסורה לפי החוק הפדרלי ואף לגניבת שירותי תקשורת. עילות משפטיות נוספות שנמנו כוללות מרמה של ספק שירותי האינטרנט והפרת חוזה שירותי האינטרנט.
העבירות הפליליות
בארץ עדיין לא הגיע מקרה שכזה למבחן שיפוטי. לפי חוק המחשבים, שימוש ברשת אלחוטית של אחר ללא רשות יכול להוות חדירה לחומר מחשב ללא רשות וכן להפרעה לשימוש במחשב משום שהניצול הנוסף של רוחב הפס מפריע לחלק מפעולות המחשב העושות שימוש ברשת.
במקרים קודמים פורש המונח "מחשב" בהרחבה כך שהוא כולל גם מערכות נלוות למחשב, כגון נתבים אלחוטיים. כמובן שאם נעשית הגישה לרשת האלחוטית על מנת לחדור לקבצי המחשב של בעל הרשת או לביצוע פעולות בלתי חוקיות אחרות – יהוו פעולות אלה עבירות נוספות ונפרדות.
פעולה זו עשויה להיחשב גם כהשגת גבול במטלטלין. כמו כן, שימוש לא מורשה ברשת אלחוטית באופן מסיבי המונע, למעשה, את פעולתה עבור הבעלים - עשוי להיחשב כביצוע פעולת בזק ללא היתר (הפעלת הנתב למתן גישה לאינטרנט ללא רשות). עילות נוספות כוללות הטרדה באמצעות מתקן בזק או הפרעה להעברת מסר בזק – לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים).
בצד הפרת סעיפים אלה עונשים של קנסות ומאסר. מבחינה תיאורטית, דומה הדבר להתחברות פירטית לשידורי הכבלים או לקו הטלפון של השכן – ויפים לעניין זה יהיו סעיפי האישום בהם נעשה שימוש בתביעות במקרים כאלה.
אולם, תיאוריה ומעשה לחוד. בפועל, במרבית המקרים קשה להוכיח ולכמת את הנזק שנגרם עקב שימוש ברשת האלחוטית. קשה, כמו כן, להוכיח את קיום היסוד הנפשי (הכוונה), הנדרש בעבירות האלה. זאת, משום שבמקרים רבים ההתחברות לרשת האלחוטית מתבצעת אוטומטית על-ידי המחשב והמשתמש מגלה זאת רק לאחר זמן מה, אם בכלל.
בניו יורק – חוק המחייב אבטחה; חקיקה המחייבת דיווח על פריצה
במחוז וסטצ'סטר במדינת ניו יורק החליטו להתמודד עם הבעיה על-ידי טיפול חוקי בבעלי רשתות אלחוטיות ולא בגולשים ללא רשות, על-ידי חיובם לאבטח את הרשתות. החוק, שנכנס לתוקף ב-22 באפריל 2006, אוסר לספק רשת אליה יש גישה חופשית מבלי firewall שמגן עליה.
חובת אבטחת הרשת חלה גם על עסקים ובתי פרטיים המאחסנים מידע פרטי של אנשים. נוסף על כך, הספקים מחויבים לפרסם הודעה המזהירה כל גולש מפני הסכנות הטמונות ברשת האינטרנט ואת חשיבות אבטחת המחשב. בצד הפרת סעיפים מחוק זה קנסות של מאות דולרים. במדינות שונות בארה"ב מחייב החוק בעל רשת אשר חושד שנפרצה – להודיע לאזרחים אשר המידע הפרטי שלהם מצוי בידו - ואשר עשויים להיפגע עקב כך.
מדיניות שיפוטית נכונה – רגולציה של הפונדקאי – לא של הגידול
הגלישה ברשתות לא מאובטחות של זרים כמוה, כאמור, כגידול שפיר– מציק, מפריע, אך ניתן לטיפול. כמו במקרה של גידול, הטיפול הנכון בשימוש ברשת האלחוטית הוא הבאת הפונדקאי, בעל הרשת הלא מאובטחת – להקדים תרופה ולאבטח.
שכנוע כזה צריך לבוא במספר דרכים: חינוך והבהרת הסכנות הטמונות ברשת פתוחה, חיוב ספקי האינטרנט לעודד לקוחותיהם לאבטח מחשביהם, חיוב בחוק של חברות ועסקים אשר בידם מידע פרטי של לקוחותיהם לאבטח את הרשתות ועידוד מוכרי הנתבים לשנות את ברירת המחדל כך שתחייב או תעודד אבטחה.
עו"ד אודיה קגן היא שותפה במשרד שביט בר-און גלאון צין נוב יגור ושות' ומרכזת את תחום דיני האינטרנט וטכנולוגיות מידע (IT) בו. עו"ד קגן הינה בעלת רשיונות לעריכת דין גם בניו-יורק, אנגליה וניו סאות' ויילס, אוסטרליה. האמור הינו דעתה של כותבת בלבד, אינו מתיימר להיות מלא או מקיף ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו.
מה יהיה הדין אם גם למימוני יש חיבור אלחוטי לרשת, אלא שעוצמת המשדר שלו נמוכה, והקרינה האלקטרומגנטית ממשדרו של השכן גוברת על שלו?
שוב חזרנו להלכות שכנים ודיני הרחקת נזיקין, שמשום מה רבים מתעלמים מהם.
ר"מ
נשלח ב-17/2/2006 02:35
שמוליק_ג,
סו"ס קילורין לעיניים.
כמו כן יש זירוז הבלאי לראוטר.
נשלח ב-16/2/2006 19:13
שמוליק,
נשלח ב-16/2/2006 19:04
מאיר, למה אתה מניח שהחברה מסלקת את רשותה מהעתון? הרי יש לה ענין מובהק בכך שהלקוח יקבל בפועל את העתון שלו. אם אין הוא מקבל אותו היא נאלצת לשלוח לו עתון חדש.
אני מבין, אגב, שעל פי דבריך כל דבר דואר שאדם מקבל לתיבה שלו הריהו הפקר, אלא אם כן נעל אותה בעשרה מנעולים.
נשלח ב-16/2/2006 18:53
אני חושב ששאלת הנושא של האשכול היא קצת בעייתית לפני שמסיימים לחקור את הנושא ולתרגם את הטכנולוגיה למושגים הלכתיים.
מספר עובדות טכנולוגיות: 1. שידור בWIFI (רשת אלחוטית) נעשה על גבי תדרים חופשיים אשר אין לאיש זכות קניינית עליהם (כך הם מוגדרים בחוק!), זו הסיבה, אגב, שבניגוד לתדרים אחרים אשר נצרך רשיון מיוחד על מנת לשדר על גבם. לכן, על מנת לתפעל רשת אלחוטית בביתך אינך נדרש לרכוש רשיון הפעלה. מצד שני, מטבע הגדרתם, תדרים חופשיים ניתנים לשימוש על ידי כל אחד (בתנאי שהמשדרים שלו עומדים בדרישות התקן לעוצמת שידור) בלי שום קשר האם הוא מפריע למכשיר השייך לאדם אחר העושה שימוש באותם תדרים. זו הסיבה, למשל, שרוחב הפס ברשת אלחוטית מושפע כל כך משימוש של מכשירים אלחוטיים אחרים באזורו.
2. שידור ברשת אלחוטית איננו מוגבר לתחומו הקנייני של בעל המחשב/הנתב המשדר אלא, מטבעו, גולש לתחומים של שכניו. שידור זה עלול להוות גם גורם מפריע לשימוש במכשירים אלחוטיים על ידי השכן, ובעיקר במקרים בהם השכן מתפעל רשת אלחוטית בפני עצמו, והימצאותן של שתי רשתות אלחוטיות יגרום להן להתחלק - במקרה הטוב, או לתת זכות קדימה למשדר החזק מביניהם - במקרה הרע וכך השכן המשדר פוגע למעשה ביכולתו של בעל הבית לעשות שימוש מלא במרחב התדרים הנמצא ברשותו בביתו. (אם ניקח את דוגמת חנות הבשמים - חנות הבשמים תיפגע במי שרוצה שריח קטורת ימלא את חלל דירתו).
3. התחברות לרשת אלחוטית שכנה, אפילו ללא שימוש מודע באינטרנט או בחיפוש זדוני אחר קבצים שהשכן שיתף, עלולה לפגוע בשכן. במקרה, לדוגמא, בו המחשב שלך נגוע בוירוס או בסוס טרויאני, מחשבו של השכן יהיה מוגן בצורה נמוכה יחסית לעומת האיומים המגיעים מחוץ לרשת המקומית שלו, ובעצם ההתחברות (ללא תלות בהורדה אקטיבית) ישנה סכנה לפגיעה בשכן ולכן במובן מסויים היא מהווה חדירה לתחומו ואינה מהווה "זה נהנה וזה אינו חסר" קלאסי.
את ההקשרים והמעבר ממושגים טכנולוגיים לעקרונות הלכתיים - אני משאיר לכם...
נ.ב.1 ספקיות שירותי האינטרנט נוטות לדרג את המשתמשים שלהם בהתאם לצורת השימוש שלהם ברשת. לקוח שאיננו משתמש כבד נחשב ללקוח מועדף מכיוון שללקוח זה אין השפעה רבה על תשתיות התקשורת של החברה, ללקוח מסוג זה יוצעו מבצעים והנחות אטרקטיביות - הוא הרי לא ממש "עולה כסף" לחברה. אי לכך בעצם השימוש של שכן בקו זה, יתכן כי הוא פוגע בסיווגו של שכנו.
נ.ב.2 חלק מהחבילות (לדוגמא חבילת 5מ"ב של ברק) מחייבות את הלקוח לפי השימוש שלו בפועל. הווה אומר - לפי כמות המידע שהוריד או העלה. במקרה זה הפגיעה בו ממשית.
נשלח ב-16/2/2006 18:38
השכן
למה בלי המקור ? מה יש לך נגדו ?
"מפני שהגוי מעת שלקח הדמים, סילק רשותו"
מפני שההו"ל מעת שלקח הדמים סילק רשותו
אם יש לך חילוק בין השניים השכילני
ההסבר כמדומני פשוט, אדם יכול לסלק את בעלותו מחפץ כאשר אין לו בו שום ענין, וזהו ענין הפקר, אמנם ללא המקור הנ"ל היה מקום לטעון שכשהוא מתכוון להעביר בעלות ולא להפקיר מוכרחה להיות חפיפה בין הבעלויות אך זה כמדומני מוכח היטב בהמקרה של גוי שהעקרון הזה אינו קיים ומעתה עליך להסביר למה זה לא יחול גם במקרה העיתון. ושוב למנוע טעות, איני דן אלא מההיבט המשפטי ולא המוסרי,
מאיר
